קצת מסביב

[j e r o m]

קצת מסביב

קצת מסביב
העולם המערבי חווה מספר עשורים של שקט יחסי ושיגשוג כלכלי. מספר עשורים הספיקו בשביל לגדל דור של ילדי נינטנדו וMTV, שבטוחים בדרך החיים שלהם, פשוט כי הם לא מכירים שום דבר אחר. כל הצמיחה בכלכלה העולמית בעשורים אלו בוססה על גדילה פרללית בצריכת האנרגיה. העולם צורך כיום כ84.5 מיליון חביות נפט ביום. משברי שנות ה-70 - האמברגו ב71 לערך, ומהפיכת האיתוללות ב79 - גרמו לירידה היחידה שנצפתה עד היום בשימוש באנרגיה. גם הכלכלה האמריקאית דישדשה באותם שנים. העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים. העליות החדות במחירי הנפט בימים האחרונים מתווספות לעליה העקבית שהחלה בסוף המילניום. עם כל שיא שנשבר (כעת מעל 64 דולר לחבית), תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל פנימה פנימה, אל המעגלים המרכזיים של תקשורת ההמונים. מה שנאמר ע"י הגיאולוג M.King.Hubbert ב56', נשאר מתחת לסף ההכרה של כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים לשנים רבות. המעגל המצומצם של 'יודעי הדבר' נפרץ מספר שנים לאחר 1970, השנה בה ארה"ב הגיע ל'פיק'(peak oil). מ1976 ארה"ב החלה לייבא נפט, כשכל שנה, הצמיחה במשק לוותה בירידה בתפוקה הדומסטית. התוצאה ההכרחית הייתה - ייבוא הולך וגדל של דלק ממדינות הניכר. הנפט הוא המוצר המבוקש בעולם - יותר ממתכת, פולי קפה או נשק. עם ירידת האיום הרוסי, הפך נושא האנרגיה למרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. האנשים שנושאים היום במשרות הבכירות בפנטגון באים מתעשיית הנפט (בוש, קונדוליזה רייס) והנשק (דיק צ'ייני - הליברטון). דרך הפריזמה הזו אפשר להבין היטב מה מעשיהם של האמריקאים בעיראק, אפגניסטאן, ערב הסעודית, ומדוע הם מאיימים חדשות לבקרים על משטרו של נשיא וונצואלה, הוגו צ'אווס, שמנסה להגן על ארצו מהתיאבון הבלתי פוסק לאנרגיה של השכנה מצפון. אין לי מושג מאדמתה של איזו מדינה נשאב הדלק שאנחנו מצפים שיהיה לנצח בתחנות הדלק, אבל אין לי ספק שמשבר שיא תפוקת הנפט (peak oil) יגיע במהרה לישראל. סטטיסטית, כיום בעולם, על כל חבית נפט שנכנסת למעגל הרזרבות הפוטנציאליות, העולם צורך ארבע חביות! יחס הגילוי/ שימוש התהפך לפני כשני עשורים, והמגמה היא חד כיוונית. רוב שדות הנפט המשמעותיים היום בשלבי הזדקנות. חלק ניכר מיצואניות הנפט עברו את נקודת שיא תפוקת הנפט, וכל הצמיחה העולמית הולכת והופכת תלותית בדלק הערבי. מיזוגי ענק, פיטורי עובדים נרחבים ("התייעלות"), מתח רווחים הולך וקטן, מדיניות חברתית מצטמקת, שירותי רפואה קורסים, מערכת חינוך כושלת, קיצוץ בפנסיה, העלאת גיל הפרישה, איסור חריגה ממסגרת אשראי ועוד. כל אלו מראים שהמיתון כבר יצא לדרך, אבל אף אחד עוד לא קורא לילד בשמו. במוקדם או במאוחר (וכנראה מוקדם), המשק לא יוכל יותר למחירי האנרגיה הגואים, והכלכלה הנאנקת תקרוס. מרתקת ועצובה התכונה הכל כך אנושית שלנו: יודעים לדקלם בעל פה את כל המיגרעות של תרבויות העבר, אבל עיוורים לחלוטין לב

 

[andav]

שאלה ../images/Emo13.gif

קצת מסביב
העולם המערבי חווה מספר עשורים של שקט יחסי ושיגשוג כלכלי. מספר עשורים הספיקו בשביל לגדל דור של ילדי נינטנדו וMTV, שבטוחים בדרך החיים שלהם, פשוט כי הם לא מכירים שום דבר אחר. כל הצמיחה בכלכלה העולמית בעשורים אלו בוססה על גדילה פרללית בצריכת האנרגיה. העולם צורך כיום כ84.5 מיליון חביות נפט ביום. משברי שנות ה-70 - האמברגו ב71 לערך, ומהפיכת האיתוללות ב79 - גרמו לירידה היחידה שנצפתה עד היום בשימוש באנרגיה. גם הכלכלה האמריקאית דישדשה באותם שנים. העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים. העליות החדות במחירי הנפט בימים האחרונים מתווספות לעליה העקבית שהחלה בסוף המילניום. עם כל שיא שנשבר (כעת מעל 64 דולר לחבית), תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל פנימה פנימה, אל המעגלים המרכזיים של תקשורת ההמונים. מה שנאמר ע"י הגיאולוג M.King.Hubbert ב56', נשאר מתחת לסף ההכרה של כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים לשנים רבות. המעגל המצומצם של 'יודעי הדבר' נפרץ מספר שנים לאחר 1970, השנה בה ארה"ב הגיע ל'פיק'(peak oil). מ1976 ארה"ב החלה לייבא נפט, כשכל שנה, הצמיחה במשק לוותה בירידה בתפוקה הדומסטית. התוצאה ההכרחית הייתה - ייבוא הולך וגדל של דלק ממדינות הניכר. הנפט הוא המוצר המבוקש בעולם - יותר ממתכת, פולי קפה או נשק. עם ירידת האיום הרוסי, הפך נושא האנרגיה למרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. האנשים שנושאים היום במשרות הבכירות בפנטגון באים מתעשיית הנפט (בוש, קונדוליזה רייס) והנשק (דיק צ'ייני - הליברטון). דרך הפריזמה הזו אפשר להבין היטב מה מעשיהם של האמריקאים בעיראק, אפגניסטאן, ערב הסעודית, ומדוע הם מאיימים חדשות לבקרים על משטרו של נשיא וונצואלה, הוגו צ'אווס, שמנסה להגן על ארצו מהתיאבון הבלתי פוסק לאנרגיה של השכנה מצפון. אין לי מושג מאדמתה של איזו מדינה נשאב הדלק שאנחנו מצפים שיהיה לנצח בתחנות הדלק, אבל אין לי ספק שמשבר שיא תפוקת הנפט (peak oil) יגיע במהרה לישראל. סטטיסטית, כיום בעולם, על כל חבית נפט שנכנסת למעגל הרזרבות הפוטנציאליות, העולם צורך ארבע חביות! יחס הגילוי/ שימוש התהפך לפני כשני עשורים, והמגמה היא חד כיוונית. רוב שדות הנפט המשמעותיים היום בשלבי הזדקנות. חלק ניכר מיצואניות הנפט עברו את נקודת שיא תפוקת הנפט, וכל הצמיחה העולמית הולכת והופכת תלותית בדלק הערבי. מיזוגי ענק, פיטורי עובדים נרחבים ("התייעלות"), מתח רווחים הולך וקטן, מדיניות חברתית מצטמקת, שירותי רפואה קורסים, מערכת חינוך כושלת, קיצוץ בפנסיה, העלאת גיל הפרישה, איסור חריגה ממסגרת אשראי ועוד. כל אלו מראים שהמיתון כבר יצא לדרך, אבל אף אחד עוד לא קורא לילד בשמו. במוקדם או במאוחר (וכנראה מוקדם), המשק לא יוכל יותר למחירי האנרגיה הגואים, והכלכלה הנאנקת תקרוס. מרתקת ועצובה התכונה הכל כך אנושית שלנו: יודעים לדקלם בעל פה את כל המיגרעות של תרבויות העבר, אבל עיוורים לחלוטין לב

שאלה

" העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים." ניקח לדוגמה את ייצור הבגדים - טקסטיל. זה עומד להיגמר? לא ייצרו יותר בגדים ? אני קצת ציני, אבל אני מבקש שתסביר את עצמך, כי אני לא כל כך יורד לסוף דעתך(מה הכוונה עידן תעשייתי?) כמו כן, מאיפה אתה לוקח את ההשערה הזו? תודה רבה

 

[j e r o m]

בגדים דווקא כן

שאלה

" העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים." ניקח לדוגמה את ייצור הבגדים - טקסטיל. זה עומד להיגמר? לא ייצרו יותר בגדים ? אני קצת ציני, אבל אני מבקש שתסביר את עצמך, כי אני לא כל כך יורד לסוף דעתך(מה הכוונה עידן תעשייתי?) כמו כן, מאיפה אתה לוקח את ההשערה הזו? תודה רבה

בגדים דווקא כן
אפשר לתאר את ההיצע הטכנולוגי של העידן שלנו בצורת פירמידה, כאשר קומה טכנולוגית אחת נבנית על קודמתה. תעשיית הסיבים המודרנית היא אמנם היי טקית (gore-tex וכו'), אך סה"כ הטכנולוגיה הכרוכה בייצור הבגד -בתנאי כורח- היא כזו שניתן למקמה נמוך בפירמידה. פרמטר נוסף הוא חיוניות. בגד הוא חיוני, נקודה. המאה ה20 עתירת האנרגיה איפשרה לקומות נוספות להיבנות: מקררים, מזגנים, מקלטי רדיו של פעם.., על מנת שאלו יווצרו היה צורך בגב כלכלי/טכנולוגי. האנרגיה הזמינה איפשרה האצת הייצור והמחקר ע"י הגברת התשומות באופן משמעותי (ע"י מיכון של כריית המחצבים, למשל). בד בבד, גדל השוק למוצרים אלו - הביקוש. המפעל של אינטל בקריית גת מייצג את הצ'ופצ'יק של הפירמידה. בניין שנבנה על בסיס "חכם", באופן שמנטרל רעידות אדמה מזעריות. זהו כורח שנובע מהדיוק ההולך וגדל שנדרש לייצור השבבים. ועוד, חדר הייצור, כידוע, נקי פי 100,000 (תסלח לי אם פיספסתי בספרה) מחדר ניתוח. עד כמה שאני יודע, בניין כזה, על הציוד בו - בנייתו עולה על מיליארד שקלים. כמו תעשיית השבבים, גם תעשיות הביוטכנולוגיה ייפגעו חזק מההפרעה ההולכת וגדלה לתזרים התשומות. בגדול, אני מעריך שבתהליך טבעי הפירמידה תאבד את קומותיה העליונות, עד לנקודת איזון חדשה, רוצה לומר - נעבור מעולם של הייטק לעולם של לו-טק. נוהגים לייחס את המושג "העידן התעשייתי" לתקופת ה sweatshops של סוף המאה ה-19. ואילו היום אנחנו ב"עידן האינטרנט". כמובן שהכול זה הגדרות.. אבל בכל זאת: בספקטרום רחב יותר, ההומו ספיינס עשה שלושה צעדי ענק משחר ימיו: השימוש בכלים (החל מלפני מיליון שנה +-) מעבר מלקטים/ציידים ליושבי קבע לפני 10,000 שנה (המהפיכה החקלאית) התפתחות טכנולוגית איטית ואחריה העידן התעשייתי (150 השנים האחרונות) כל אחת מהקפיצות לוותה בגידול האוכלוסייה האנושית במספר סדרי גודל. (פרט לאחרונה שהייתה צנועה יותר במונחים אקספוננטיאליים) העידן התעשייתי החל עם יצירתן של ערי התעשייה המזוהמות מפיח, שלוותה בהיווצרות מעמד הפועלים, הגירה המונית מהכפר לעיר, ומודרניזציה מואצת של כל אספקט אפשרי בחיי היום יום של האוכלוסייה. העידן התעשייתי איפשר יצירתה של מערכת בנקאות המבוססת על דפיציט תמידי, שההחזר שלו תלוי בצמיחה עתידית. והצמיחה לא הגיעה משום מקום. היא נבעה מגילוי של אנרגיה מופלאה, זמינה, קלה לניוד, שיוצאת בלחץ מבטן האדמה, שמכילה צפיפות אנרגיה של פי 30 מזו של עץ. אם קראת משהו ממה שהספקתי לכתוב כאן בפורום, אז אתה יודע על מה אני מדבר.

 

[andav]

1.אני מודה שאתה משתמש פה

בגדים דווקא כן
אפשר לתאר את ההיצע הטכנולוגי של העידן שלנו בצורת פירמידה, כאשר קומה טכנולוגית אחת נבנית על קודמתה. תעשיית הסיבים המודרנית היא אמנם היי טקית (gore-tex וכו'), אך סה"כ הטכנולוגיה הכרוכה בייצור הבגד -בתנאי כורח- היא כזו שניתן למקמה נמוך בפירמידה. פרמטר נוסף הוא חיוניות. בגד הוא חיוני, נקודה. המאה ה20 עתירת האנרגיה איפשרה לקומות נוספות להיבנות: מקררים, מזגנים, מקלטי רדיו של פעם.., על מנת שאלו יווצרו היה צורך בגב כלכלי/טכנולוגי. האנרגיה הזמינה איפשרה האצת הייצור והמחקר ע"י הגברת התשומות באופן משמעותי (ע"י מיכון של כריית המחצבים, למשל). בד בבד, גדל השוק למוצרים אלו - הביקוש. המפעל של אינטל בקריית גת מייצג את הצ'ופצ'יק של הפירמידה. בניין שנבנה על בסיס "חכם", באופן שמנטרל רעידות אדמה מזעריות. זהו כורח שנובע מהדיוק ההולך וגדל שנדרש לייצור השבבים. ועוד, חדר הייצור, כידוע, נקי פי 100,000 (תסלח לי אם פיספסתי בספרה) מחדר ניתוח. עד כמה שאני יודע, בניין כזה, על הציוד בו - בנייתו עולה על מיליארד שקלים. כמו תעשיית השבבים, גם תעשיות הביוטכנולוגיה ייפגעו חזק מההפרעה ההולכת וגדלה לתזרים התשומות. בגדול, אני מעריך שבתהליך טבעי הפירמידה תאבד את קומותיה העליונות, עד לנקודת איזון חדשה, רוצה לומר - נעבור מעולם של הייטק לעולם של לו-טק. נוהגים לייחס את המושג "העידן התעשייתי" לתקופת ה sweatshops של סוף המאה ה-19. ואילו היום אנחנו ב"עידן האינטרנט". כמובן שהכול זה הגדרות.. אבל בכל זאת: בספקטרום רחב יותר, ההומו ספיינס עשה שלושה צעדי ענק משחר ימיו: השימוש בכלים (החל מלפני מיליון שנה +-) מעבר מלקטים/ציידים ליושבי קבע לפני 10,000 שנה (המהפיכה החקלאית) התפתחות טכנולוגית איטית ואחריה העידן התעשייתי (150 השנים האחרונות) כל אחת מהקפיצות לוותה בגידול האוכלוסייה האנושית במספר סדרי גודל. (פרט לאחרונה שהייתה צנועה יותר במונחים אקספוננטיאליים) העידן התעשייתי החל עם יצירתן של ערי התעשייה המזוהמות מפיח, שלוותה בהיווצרות מעמד הפועלים, הגירה המונית מהכפר לעיר, ומודרניזציה מואצת של כל אספקט אפשרי בחיי היום יום של האוכלוסייה. העידן התעשייתי איפשר יצירתה של מערכת בנקאות המבוססת על דפיציט תמידי, שההחזר שלו תלוי בצמיחה עתידית. והצמיחה לא הגיעה משום מקום. היא נבעה מגילוי של אנרגיה מופלאה, זמינה, קלה לניוד, שיוצאת בלחץ מבטן האדמה, שמכילה צפיפות אנרגיה של פי 30 מזו של עץ. אם קראת משהו ממה שהספקתי לכתוב כאן בפורום, אז אתה יודע על מה אני מדבר.

1.אני מודה שאתה משתמש פה
במילים ומונחים שאני קצת מתקשה להבין אבל את הרעיון הכללי אני מניח(מקווה ) שהבנתי. 2.יישר כח על הסקירה ההיסטורית

. 3.אני מצטט אותך - " בגדול, אני מעריך שבתהליך טבעי הפירמידה תאבד את קומותיה העליונות, עד לנקודת איזון חדשה,רוצה לומר - נעבור מעולם של הייטק לעולם של לו-טק." - אני קצת מתקשה לקבל את זה, כלומר , שבבים עדיין יצטרכו להתפתח ולהיווצר. אני מניח שגם תוכנות מחשב יצטרכו להִתכנת( ואני מניח שאנשים עדיין יצטרכו לכתוב אותן). מהנדי אלקטרוניקה ופיסיקאים וכו' עדיין יהיו נצרכים כדי לפתח את התעשייה. גם אנשי ביולוגיה. עידן הלו-טק עדיין כאן, הוא לא הלך לשום מקום(אולי למדינות יותר עניות, אבל כמו שאמרת מה שצריך אותו ,יישאר. אז זה לא יהיה במדינות שבעות אלא במדינות יותר עניות). איפה בדיוק אתה רואה אפשרות שנלך אחורה בזמן, הפיתוח של דברים חדשים ייפסק פתאום? sony panasonic matsushita ibm microsoft intel וכו' , תעלמנה? (אני כולל את אלו בתור היי טק, למרות שבחלקן אני מניח שיש גם עובדי לו-טק) אלו חברות שמעסיקות הרבה מאוד עובדים. בבקשה הסבר

4.אני - בלי נדר - אשתדל לקרוא קצת מהודעותיך בפורום.אני חדש כאן. תודה רבה .

 

[j e r o m]

ל- andav, על שבבים ואנטרופיה

1.אני מודה שאתה משתמש פה
במילים ומונחים שאני קצת מתקשה להבין אבל את הרעיון הכללי אני מניח(מקווה ) שהבנתי. 2.יישר כח על הסקירה ההיסטורית

. 3.אני מצטט אותך - " בגדול, אני מעריך שבתהליך טבעי הפירמידה תאבד את קומותיה העליונות, עד לנקודת איזון חדשה,רוצה לומר - נעבור מעולם של הייטק לעולם של לו-טק." - אני קצת מתקשה לקבל את זה, כלומר , שבבים עדיין יצטרכו להתפתח ולהיווצר. אני מניח שגם תוכנות מחשב יצטרכו להִתכנת( ואני מניח שאנשים עדיין יצטרכו לכתוב אותן). מהנדי אלקטרוניקה ופיסיקאים וכו' עדיין יהיו נצרכים כדי לפתח את התעשייה. גם אנשי ביולוגיה. עידן הלו-טק עדיין כאן, הוא לא הלך לשום מקום(אולי למדינות יותר עניות, אבל כמו שאמרת מה שצריך אותו ,יישאר. אז זה לא יהיה במדינות שבעות אלא במדינות יותר עניות). איפה בדיוק אתה רואה אפשרות שנלך אחורה בזמן, הפיתוח של דברים חדשים ייפסק פתאום? sony panasonic matsushita ibm microsoft intel וכו' , תעלמנה? (אני כולל את אלו בתור היי טק, למרות שבחלקן אני מניח שיש גם עובדי לו-טק) אלו חברות שמעסיקות הרבה מאוד עובדים. בבקשה הסבר

4.אני - בלי נדר - אשתדל לקרוא קצת מהודעותיך בפורום.אני חדש כאן. תודה רבה .

ל- andav, על שבבים ואנטרופיה
המודרניזאציה הביאה עימה שינויים רבים ומרחיקי לכת בחיי האדם. בין אם זה ברמה הכלכלית, המבנים החברתיים שמקיפים אותנו, או בתפיסה שלנו את העולם. אנחנו תופסים את עצמנו כמשכילים, מתוחכמים ובעיקר מתקדמים (מה שזה לא אומר) מאבותינו. התפיסה העקרונית מאחורי כלכלת הצמיחה - התפתחות לינארית כלפי מעלה - משתקפת היטב גם בדרך שאנו רואים את עצמנו - מתקדמים וכו', לעומת אבות אבותינו שהיו פשוטים, תמימים ואף טיפשים. התחושה שהחיים נעים באופן קווי (מעלה מעלה מעלה), ולא מעגלי, עומדת בבסיס התרבות של ההומו אקונומיקוס. לכן קשה לנו עד מאוד להבין את מלוא האימפקט של עולם דל אנרגיה. קשה עד מאוד, גם כי לא היתה מעולם אימפריה חובקת כל, כפר גלובלי קטן, מערכת בין מדינית, בין יבשתית שכזו. פשוט אין נקודת השוואה מוצלחת. אתה כותב ש"שבבים עדיין יצטרכו להתפתח ולהיווצר". זו תפיסה מובנית. אין לאדם שום צורך בשבבים. כיום, בדגש על כיום, בגלל הצורה שבה המסגרות שלנו מאורגנות, שבבים הם חיוניים. גם הפלאפון, שהיום הוא יותר MUST מMUST- חיו בלעדיו היטב עד לפני כעשור. מי שצריך במיידי את התעשייה הנ"ל הם אלה שעובדים בה - עובדי ההי-טק, וכל נותני השרותים הנלווים. אם אתה עובד שם, אני יכול להבין טוב יותר למה אתה חושב ששבבים יצטרכו להתפתח ולהיווצר. אני לא רואה הליכה אחורה בזמן. אני רואה ירידה במשאבים הזמינים, הצטמקות ה'עוגה', והפניית משאבים הולכים וגדלים לצרכים מידיים יותר. מזווית אחרת: קל להרוס, קשה לבנות. הרס הולך עם הנטייה הטבעית של העולם הפיסיקלי לאי סדר (אנטרופיה גדלה עם הזמן), בעוד שיצירת סדר (ירידה באנטרופיה) הוא המאמץ הבלתי פוסק של כל אורגניזם חי. רק תחשוב כמה תיכנון, מאמץ אנושי ומכני, כסף ואמצעים הושקעו בבניית העיר נגסאקי. הכול נמחה בלחיצת כפתור. או ילד שבונה ארמון מחול על חוף הים, ואחרי שעה מאומצת האח הקנאי שלו בא ובמכה אחת משטח את החול. העיקרון הוא זהה, ואגב גם נחשב לחוק הראשון של התרמודינמיקה (אנטרופיה במערכת סגורה גדלה עם הזמן) הפואנטה שלי היא שבפירמידה שתיארתי קודם, הקומות הגבוהות רגישות יותר להפרעה (אנטרופיה) מאשר הקומות הנמוכות. זה עיקרון מהותי, שעומד מעל הפרטים הקטנים. בתנאים של אי שקט חברתי, אלימות גואה, כלכלה מקרטעת, אנשים רעבים ללחם - בתנאים כאלה מפעלי שבבים לא יוכלו לתפקד. אין ספק שהמוצרים שמקיפים אותנו לא יעלמו בין לילה. אבל בצורה כזו או אחרת, לבסוף ירד עליהם המסך.

 

[המשקיע]

../images/Emo45.gif קבל ח.ח על הכתיבה

ל- andav, על שבבים ואנטרופיה
המודרניזאציה הביאה עימה שינויים רבים ומרחיקי לכת בחיי האדם. בין אם זה ברמה הכלכלית, המבנים החברתיים שמקיפים אותנו, או בתפיסה שלנו את העולם. אנחנו תופסים את עצמנו כמשכילים, מתוחכמים ובעיקר מתקדמים (מה שזה לא אומר) מאבותינו. התפיסה העקרונית מאחורי כלכלת הצמיחה - התפתחות לינארית כלפי מעלה - משתקפת היטב גם בדרך שאנו רואים את עצמנו - מתקדמים וכו', לעומת אבות אבותינו שהיו פשוטים, תמימים ואף טיפשים. התחושה שהחיים נעים באופן קווי (מעלה מעלה מעלה), ולא מעגלי, עומדת בבסיס התרבות של ההומו אקונומיקוס. לכן קשה לנו עד מאוד להבין את מלוא האימפקט של עולם דל אנרגיה. קשה עד מאוד, גם כי לא היתה מעולם אימפריה חובקת כל, כפר גלובלי קטן, מערכת בין מדינית, בין יבשתית שכזו. פשוט אין נקודת השוואה מוצלחת. אתה כותב ש"שבבים עדיין יצטרכו להתפתח ולהיווצר". זו תפיסה מובנית. אין לאדם שום צורך בשבבים. כיום, בדגש על כיום, בגלל הצורה שבה המסגרות שלנו מאורגנות, שבבים הם חיוניים. גם הפלאפון, שהיום הוא יותר MUST מMUST- חיו בלעדיו היטב עד לפני כעשור. מי שצריך במיידי את התעשייה הנ"ל הם אלה שעובדים בה - עובדי ההי-טק, וכל נותני השרותים הנלווים. אם אתה עובד שם, אני יכול להבין טוב יותר למה אתה חושב ששבבים יצטרכו להתפתח ולהיווצר. אני לא רואה הליכה אחורה בזמן. אני רואה ירידה במשאבים הזמינים, הצטמקות ה'עוגה', והפניית משאבים הולכים וגדלים לצרכים מידיים יותר. מזווית אחרת: קל להרוס, קשה לבנות. הרס הולך עם הנטייה הטבעית של העולם הפיסיקלי לאי סדר (אנטרופיה גדלה עם הזמן), בעוד שיצירת סדר (ירידה באנטרופיה) הוא המאמץ הבלתי פוסק של כל אורגניזם חי. רק תחשוב כמה תיכנון, מאמץ אנושי ומכני, כסף ואמצעים הושקעו בבניית העיר נגסאקי. הכול נמחה בלחיצת כפתור. או ילד שבונה ארמון מחול על חוף הים, ואחרי שעה מאומצת האח הקנאי שלו בא ובמכה אחת משטח את החול. העיקרון הוא זהה, ואגב גם נחשב לחוק הראשון של התרמודינמיקה (אנטרופיה במערכת סגורה גדלה עם הזמן) הפואנטה שלי היא שבפירמידה שתיארתי קודם, הקומות הגבוהות רגישות יותר להפרעה (אנטרופיה) מאשר הקומות הנמוכות. זה עיקרון מהותי, שעומד מעל הפרטים הקטנים. בתנאים של אי שקט חברתי, אלימות גואה, כלכלה מקרטעת, אנשים רעבים ללחם - בתנאים כאלה מפעלי שבבים לא יוכלו לתפקד. אין ספק שהמוצרים שמקיפים אותנו לא יעלמו בין לילה. אבל בצורה כזו או אחרת, לבסוף ירד עליהם המסך.

קבל ח.ח על הכתיבה
אני ממליץ לך לנסות ולפנות לאחת העיתונים הגדולים ככותב. אתה מביא חומר מעניין ומשכיל.

 

[andav]

יפה , עוד כמה שאלות/הבהרות

ל- andav, על שבבים ואנטרופיה
המודרניזאציה הביאה עימה שינויים רבים ומרחיקי לכת בחיי האדם. בין אם זה ברמה הכלכלית, המבנים החברתיים שמקיפים אותנו, או בתפיסה שלנו את העולם. אנחנו תופסים את עצמנו כמשכילים, מתוחכמים ובעיקר מתקדמים (מה שזה לא אומר) מאבותינו. התפיסה העקרונית מאחורי כלכלת הצמיחה - התפתחות לינארית כלפי מעלה - משתקפת היטב גם בדרך שאנו רואים את עצמנו - מתקדמים וכו', לעומת אבות אבותינו שהיו פשוטים, תמימים ואף טיפשים. התחושה שהחיים נעים באופן קווי (מעלה מעלה מעלה), ולא מעגלי, עומדת בבסיס התרבות של ההומו אקונומיקוס. לכן קשה לנו עד מאוד להבין את מלוא האימפקט של עולם דל אנרגיה. קשה עד מאוד, גם כי לא היתה מעולם אימפריה חובקת כל, כפר גלובלי קטן, מערכת בין מדינית, בין יבשתית שכזו. פשוט אין נקודת השוואה מוצלחת. אתה כותב ש"שבבים עדיין יצטרכו להתפתח ולהיווצר". זו תפיסה מובנית. אין לאדם שום צורך בשבבים. כיום, בדגש על כיום, בגלל הצורה שבה המסגרות שלנו מאורגנות, שבבים הם חיוניים. גם הפלאפון, שהיום הוא יותר MUST מMUST- חיו בלעדיו היטב עד לפני כעשור. מי שצריך במיידי את התעשייה הנ"ל הם אלה שעובדים בה - עובדי ההי-טק, וכל נותני השרותים הנלווים. אם אתה עובד שם, אני יכול להבין טוב יותר למה אתה חושב ששבבים יצטרכו להתפתח ולהיווצר. אני לא רואה הליכה אחורה בזמן. אני רואה ירידה במשאבים הזמינים, הצטמקות ה'עוגה', והפניית משאבים הולכים וגדלים לצרכים מידיים יותר. מזווית אחרת: קל להרוס, קשה לבנות. הרס הולך עם הנטייה הטבעית של העולם הפיסיקלי לאי סדר (אנטרופיה גדלה עם הזמן), בעוד שיצירת סדר (ירידה באנטרופיה) הוא המאמץ הבלתי פוסק של כל אורגניזם חי. רק תחשוב כמה תיכנון, מאמץ אנושי ומכני, כסף ואמצעים הושקעו בבניית העיר נגסאקי. הכול נמחה בלחיצת כפתור. או ילד שבונה ארמון מחול על חוף הים, ואחרי שעה מאומצת האח הקנאי שלו בא ובמכה אחת משטח את החול. העיקרון הוא זהה, ואגב גם נחשב לחוק הראשון של התרמודינמיקה (אנטרופיה במערכת סגורה גדלה עם הזמן) הפואנטה שלי היא שבפירמידה שתיארתי קודם, הקומות הגבוהות רגישות יותר להפרעה (אנטרופיה) מאשר הקומות הנמוכות. זה עיקרון מהותי, שעומד מעל הפרטים הקטנים. בתנאים של אי שקט חברתי, אלימות גואה, כלכלה מקרטעת, אנשים רעבים ללחם - בתנאים כאלה מפעלי שבבים לא יוכלו לתפקד. אין ספק שהמוצרים שמקיפים אותנו לא יעלמו בין לילה. אבל בצורה כזו או אחרת, לבסוף ירד עליהם המסך.

יפה , עוד כמה שאלות/הבהרות
אתה מדבר כרגע רק על ישראל כשאתה אומר את זה? : "בתנאים של אי שקט חברתי, אלימות גואה, כלכלה מקרטעת, אנשים רעבים ללחם - בתנאים כאלה מפעלי שבבים לא יוכלו לתפקד" הרי האנרגיה שלהבנתך הולכת ונעלמת, תיצור אותו "חורבן" בשאר העולם , לא? בעצם אתה אומר שהעולם הולך לקראת אבטלה גדולה מאוד? אני קצת מתקשה להבין את הנקודה

. תוכל אולי לתת פרטים , מה אתה צופה שיקרה לאחר שהנפט יעלה(בכסף) לרמות שלא נוכל ל התמודד איתו או לחילופין ייגמר? תודה לך

 

[j e r o m]

to andav's questions

יפה , עוד כמה שאלות/הבהרות
אתה מדבר כרגע רק על ישראל כשאתה אומר את זה? : "בתנאים של אי שקט חברתי, אלימות גואה, כלכלה מקרטעת, אנשים רעבים ללחם - בתנאים כאלה מפעלי שבבים לא יוכלו לתפקד" הרי האנרגיה שלהבנתך הולכת ונעלמת, תיצור אותו "חורבן" בשאר העולם , לא? בעצם אתה אומר שהעולם הולך לקראת אבטלה גדולה מאוד? אני קצת מתקשה להבין את הנקודה

. תוכל אולי לתת פרטים , מה אתה צופה שיקרה לאחר שהנפט יעלה(בכסף) לרמות שלא נוכל ל התמודד איתו או לחילופין ייגמר? תודה לך

to andav's questions
כן, זה מה שאני אומר. המשבר הוא לא מקומי. כמובן שמעבר להכללות, התנאים הספציפיים בכל מדינה ומדינה יכתיבו את יכולת ההתמודדות של האוכלוסייה המקומית עם המשבר. מילת המפתח כאן לדעתי היא קיימות. המילה האנגלית יותר קולעת - SUSTAINABILITY. קיימות, למרבה האבסורד, עומדת בניגוד למודרניזאציה. המנטרה שקרויה מודרניזאציה היא, למעשה, היצירה של חברה על קביים. ובלי התומכות, העסק יקרוס. קביים זה אומר שבשביל לשתות מים, צריך מערך צינורות של מאות קילומטרים, שדורש תיחזוק, החלפה, תיקונים. משאבות, שאגב, רצות על חשמל שמיוצר מפחם שגם הוא משאב מתכלה. זוכר שלפני שנתיים דיברו על זיהום מי האקויפר או משהו, וישר נגמרו המים המינרלים בכל הפיצוציות בתל אביב. כנ"ל לגבי האוכל, שעליו אפשר לכתוב ספרים שלמים. אני מתכוון לכל הגורמים שכרוכים בחקלאות המתועשת- בגידול, בתובלה ובעיבוד. אם מחר בבוקר מלך ערב הסעודית מחליט לסגור את הברז, תוך זמן אפסי הכלכלה האמריקאית תתמוטט. אולי כמה ימים עד שהרזרבות שלהם יגמרו. כמובן שמצב כזה- של תלות מוחלטת כזו באיזה מדינה מושתנת בצד השני של הגלובוס - מצב זה לבדו מראה עד כמה המערכת העולמית הולכת ונהיית שברירית. הגוף האנושי, שפעם היה מורכב מיחידות אוטונומיות מרובות, שחיו בשיווי משקל עם הסביבה, הפך לגוף מסורבל, מועד לתקלות (כלכלות שקורסות), הפועל לפי חוקי משחק אכזריים, שהורסים כל חלקה טובה על הכדור. ישראל היא מדינה תלותית מאוד במארג העולמי, מבחינת היקף היבוא של אנרגיה ומזון. בדיוק משום כך העיוורון שלנו הוא הסכנה הכי גדולה- בדקה ה-90 כל נסיון לתקן יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, והאנשים שחיים כאן חייבים, מטעם עצמם, להתחיל לשנות את המציאות הפרטית שלהם. ואולי מכאן תצא הישועה. Think globally, Act locally

 

[andav]

מסכים איתך

to andav's questions
כן, זה מה שאני אומר. המשבר הוא לא מקומי. כמובן שמעבר להכללות, התנאים הספציפיים בכל מדינה ומדינה יכתיבו את יכולת ההתמודדות של האוכלוסייה המקומית עם המשבר. מילת המפתח כאן לדעתי היא קיימות. המילה האנגלית יותר קולעת - SUSTAINABILITY. קיימות, למרבה האבסורד, עומדת בניגוד למודרניזאציה. המנטרה שקרויה מודרניזאציה היא, למעשה, היצירה של חברה על קביים. ובלי התומכות, העסק יקרוס. קביים זה אומר שבשביל לשתות מים, צריך מערך צינורות של מאות קילומטרים, שדורש תיחזוק, החלפה, תיקונים. משאבות, שאגב, רצות על חשמל שמיוצר מפחם שגם הוא משאב מתכלה. זוכר שלפני שנתיים דיברו על זיהום מי האקויפר או משהו, וישר נגמרו המים המינרלים בכל הפיצוציות בתל אביב. כנ"ל לגבי האוכל, שעליו אפשר לכתוב ספרים שלמים. אני מתכוון לכל הגורמים שכרוכים בחקלאות המתועשת- בגידול, בתובלה ובעיבוד. אם מחר בבוקר מלך ערב הסעודית מחליט לסגור את הברז, תוך זמן אפסי הכלכלה האמריקאית תתמוטט. אולי כמה ימים עד שהרזרבות שלהם יגמרו. כמובן שמצב כזה- של תלות מוחלטת כזו באיזה מדינה מושתנת בצד השני של הגלובוס - מצב זה לבדו מראה עד כמה המערכת העולמית הולכת ונהיית שברירית. הגוף האנושי, שפעם היה מורכב מיחידות אוטונומיות מרובות, שחיו בשיווי משקל עם הסביבה, הפך לגוף מסורבל, מועד לתקלות (כלכלות שקורסות), הפועל לפי חוקי משחק אכזריים, שהורסים כל חלקה טובה על הכדור. ישראל היא מדינה תלותית מאוד במארג העולמי, מבחינת היקף היבוא של אנרגיה ומזון. בדיוק משום כך העיוורון שלנו הוא הסכנה הכי גדולה- בדקה ה-90 כל נסיון לתקן יהיה מעט מדי ומאוחר מדי, והאנשים שחיים כאן חייבים, מטעם עצמם, להתחיל לשנות את המציאות הפרטית שלהם. ואולי מכאן תצא הישועה. Think globally, Act locally

מסכים איתך
האם אתה מתחיל לגדל את מזונך באופן עצמאי ולחפור באר בחצרך? (קצת ציני וקצת לא

) האם לזה אתה מתכוון, שכל אחד יחזור לפעם שאנשים הלכו לצוד וללקט אוכל? (את האמת זה ניראה לי די קיצוני יחסית למה שיש היום)

 

[j e r o m]

תשובה לאנדב (נדב?)

מסכים איתך
האם אתה מתחיל לגדל את מזונך באופן עצמאי ולחפור באר בחצרך? (קצת ציני וקצת לא

) האם לזה אתה מתכוון, שכל אחד יחזור לפעם שאנשים הלכו לצוד וללקט אוכל? (את האמת זה ניראה לי די קיצוני יחסית למה שיש היום)

תשובה לאנדב (נדב?)
בתור התחלה, איך לא, שוטטתי בסייבר ספייס המקומי. אז מסתבר שיש גם בארץ כל מיני התארגנויות, ליו דווקא כתגובה למשבר הנפט, אלא כביטוי מעשי לתפיסת עולם אידיאולוגית ירוקה. הכרתי בחורה שעוסקת בגינון קהילתי בירושלים (לא בקיא בפרטים), ישנה קהילת אדמאמא בניר משה, שם מעבירים קורסים מקיפים על חקלאות מקיימת. בכפר הנוער גלים שבדרום חיפה ישנה השלוחה הישראלית של אירגון ECOLOGY ACTION, שבסיסה בקליפורניה. את העבודה שם מרכז בחור בשם אלכס קצ'אן, שאותו יצא לי להכיר בשתי סדנאות שהשתתפתי בהן. השיטה קרויה בפשטות grow biointensive. בקיבוץ הרדוף שבצפון חיה קהילה על פי עקרונות הלימוד של רודולף שטיינר- אבי התורה האנתרופוסופית. הם בהחלט 'עונים לקריטריונים'. אפשר למצוא פרטים רבים באתר של גינה אורגנית. אני בינתיים בשלב נסיוני בעיקר- ערוגה צנועה של עגבניות בשיטות הקלאסיות, מיכל קומפוסט (מיחזור חומרים אורגניים), ובקרוב אני מכניס למערכה גם תולעי קומפוסט אדומות.. מעוררות אמפטיה דווקא. הרקע שלי הוא ביולוגי, ואולי משום כך כל כך ברור לי למה העשייה הזאת היא הכרחית. לא נראה לי שנחזור להיות ציידים/מלקטים.. אנחנו מקולקלים מדי! חוץ מזה, עולם הצומח והחי הידלדל קשות ב-10,000 שנות חקלאות אנושית (כן,כן, עוד עובדת חיים מצערת). מצד שני, העולם המודרני מאפשר זרימת מידע בקצב ובהיקף שלא היה כמותו מעולם. גישות מקיימות כמו grow biointensive ו- permaculture מהוות סינתזה של גוף ידע אדיר, שהיה מפוזר על פני יבשות, תקופות ועמים. עם הידע המשולב הזה, חקלאות מקיימת רחוקה מלהיות עבודת הפרך שהאדם המודרני מתאר לעצמו. איך עבודה של 4 שעות, 5 ימים בשבוע נשמעת לך?

 

[andav]

יפה מאוד ../images/Emo13.gif - אכן, נדב

תשובה לאנדב (נדב?)
בתור התחלה, איך לא, שוטטתי בסייבר ספייס המקומי. אז מסתבר שיש גם בארץ כל מיני התארגנויות, ליו דווקא כתגובה למשבר הנפט, אלא כביטוי מעשי לתפיסת עולם אידיאולוגית ירוקה. הכרתי בחורה שעוסקת בגינון קהילתי בירושלים (לא בקיא בפרטים), ישנה קהילת אדמאמא בניר משה, שם מעבירים קורסים מקיפים על חקלאות מקיימת. בכפר הנוער גלים שבדרום חיפה ישנה השלוחה הישראלית של אירגון ECOLOGY ACTION, שבסיסה בקליפורניה. את העבודה שם מרכז בחור בשם אלכס קצ'אן, שאותו יצא לי להכיר בשתי סדנאות שהשתתפתי בהן. השיטה קרויה בפשטות grow biointensive. בקיבוץ הרדוף שבצפון חיה קהילה על פי עקרונות הלימוד של רודולף שטיינר- אבי התורה האנתרופוסופית. הם בהחלט 'עונים לקריטריונים'. אפשר למצוא פרטים רבים באתר של גינה אורגנית. אני בינתיים בשלב נסיוני בעיקר- ערוגה צנועה של עגבניות בשיטות הקלאסיות, מיכל קומפוסט (מיחזור חומרים אורגניים), ובקרוב אני מכניס למערכה גם תולעי קומפוסט אדומות.. מעוררות אמפטיה דווקא. הרקע שלי הוא ביולוגי, ואולי משום כך כל כך ברור לי למה העשייה הזאת היא הכרחית. לא נראה לי שנחזור להיות ציידים/מלקטים.. אנחנו מקולקלים מדי! חוץ מזה, עולם הצומח והחי הידלדל קשות ב-10,000 שנות חקלאות אנושית (כן,כן, עוד עובדת חיים מצערת). מצד שני, העולם המודרני מאפשר זרימת מידע בקצב ובהיקף שלא היה כמותו מעולם. גישות מקיימות כמו grow biointensive ו- permaculture מהוות סינתזה של גוף ידע אדיר, שהיה מפוזר על פני יבשות, תקופות ועמים. עם הידע המשולב הזה, חקלאות מקיימת רחוקה מלהיות עבודת הפרך שהאדם המודרני מתאר לעצמו. איך עבודה של 4 שעות, 5 ימים בשבוע נשמעת לך?

יפה מאוד

- אכן, נדב
נהניתי לקרוא. אני רואה שאתה ממש מבצע את מה שאתה אומר, כל הכבוד.

 

[eshco]

אני אישית חושב בדיוק הפוך

בגדים דווקא כן
אפשר לתאר את ההיצע הטכנולוגי של העידן שלנו בצורת פירמידה, כאשר קומה טכנולוגית אחת נבנית על קודמתה. תעשיית הסיבים המודרנית היא אמנם היי טקית (gore-tex וכו'), אך סה"כ הטכנולוגיה הכרוכה בייצור הבגד -בתנאי כורח- היא כזו שניתן למקמה נמוך בפירמידה. פרמטר נוסף הוא חיוניות. בגד הוא חיוני, נקודה. המאה ה20 עתירת האנרגיה איפשרה לקומות נוספות להיבנות: מקררים, מזגנים, מקלטי רדיו של פעם.., על מנת שאלו יווצרו היה צורך בגב כלכלי/טכנולוגי. האנרגיה הזמינה איפשרה האצת הייצור והמחקר ע"י הגברת התשומות באופן משמעותי (ע"י מיכון של כריית המחצבים, למשל). בד בבד, גדל השוק למוצרים אלו - הביקוש. המפעל של אינטל בקריית גת מייצג את הצ'ופצ'יק של הפירמידה. בניין שנבנה על בסיס "חכם", באופן שמנטרל רעידות אדמה מזעריות. זהו כורח שנובע מהדיוק ההולך וגדל שנדרש לייצור השבבים. ועוד, חדר הייצור, כידוע, נקי פי 100,000 (תסלח לי אם פיספסתי בספרה) מחדר ניתוח. עד כמה שאני יודע, בניין כזה, על הציוד בו - בנייתו עולה על מיליארד שקלים. כמו תעשיית השבבים, גם תעשיות הביוטכנולוגיה ייפגעו חזק מההפרעה ההולכת וגדלה לתזרים התשומות. בגדול, אני מעריך שבתהליך טבעי הפירמידה תאבד את קומותיה העליונות, עד לנקודת איזון חדשה, רוצה לומר - נעבור מעולם של הייטק לעולם של לו-טק. נוהגים לייחס את המושג "העידן התעשייתי" לתקופת ה sweatshops של סוף המאה ה-19. ואילו היום אנחנו ב"עידן האינטרנט". כמובן שהכול זה הגדרות.. אבל בכל זאת: בספקטרום רחב יותר, ההומו ספיינס עשה שלושה צעדי ענק משחר ימיו: השימוש בכלים (החל מלפני מיליון שנה +-) מעבר מלקטים/ציידים ליושבי קבע לפני 10,000 שנה (המהפיכה החקלאית) התפתחות טכנולוגית איטית ואחריה העידן התעשייתי (150 השנים האחרונות) כל אחת מהקפיצות לוותה בגידול האוכלוסייה האנושית במספר סדרי גודל. (פרט לאחרונה שהייתה צנועה יותר במונחים אקספוננטיאליים) העידן התעשייתי החל עם יצירתן של ערי התעשייה המזוהמות מפיח, שלוותה בהיווצרות מעמד הפועלים, הגירה המונית מהכפר לעיר, ומודרניזציה מואצת של כל אספקט אפשרי בחיי היום יום של האוכלוסייה. העידן התעשייתי איפשר יצירתה של מערכת בנקאות המבוססת על דפיציט תמידי, שההחזר שלו תלוי בצמיחה עתידית. והצמיחה לא הגיעה משום מקום. היא נבעה מגילוי של אנרגיה מופלאה, זמינה, קלה לניוד, שיוצאת בלחץ מבטן האדמה, שמכילה צפיפות אנרגיה של פי 30 מזו של עץ. אם קראת משהו ממה שהספקתי לכתוב כאן בפורום, אז אתה יודע על מה אני מדבר.

אני אישית חושב בדיוק הפוך
אני חושב שעקב הזמינות של הנפט והביקוש שלו, העולם לקח את הנפט כמובן מאליו והתייחס אל הנפט כאל מקור בלתי נדלה. עקב כך כל הטכנולוגיה שפותחה, פותחה על נפט במקום למצוא אנרגיה טהורה יותר, חשיבה לטווח ארוך יותר. עקב עליית מחירי הנפט האחרונים, ישנו לפתע תמריץ חזק למצוא פתרונות חלופיים טובים יותר מהנפט. הנפט אינו עומד להיגמר בשנה-שנתיים הקרובות, המחיר יעלה לנקודת שיווי משקל חדשה עקב הספק בקשר לכמות הנפט בעתודות של ערב הסעודית, אשר עקב הזרקת מים לבארות על מנת להציף את הנפט איבדה את ההערכה לגבי כמות הנפט בבארות. מעבר לאי יציבות פוליטית במדינות הנפט ובעיות בהספקת הביקוש. אי לכך ובהתאם לזאת הדבר שאתה מדבר עליו הינו נכון, אבל לטווח של מעל 20 שנה, וכרגע זהו משבר זמני שייתכן ועקב התמריץ למציאת מקור אנרגיה חלופי טוב יותר עקב עליית מחירי הנפט והתחממות כדוה"א, יהיה לטובת כולנו. מקררים ומזגנים עובדים על חשמל, ואין סיבה נראית לעין שלא יהיה יותר חשמל, ולכן הפירמידה שאתה מדבר עליה לא תשתנה.

 

[j e r o m]

לא הייתי בונה על זה

אני אישית חושב בדיוק הפוך
אני חושב שעקב הזמינות של הנפט והביקוש שלו, העולם לקח את הנפט כמובן מאליו והתייחס אל הנפט כאל מקור בלתי נדלה. עקב כך כל הטכנולוגיה שפותחה, פותחה על נפט במקום למצוא אנרגיה טהורה יותר, חשיבה לטווח ארוך יותר. עקב עליית מחירי הנפט האחרונים, ישנו לפתע תמריץ חזק למצוא פתרונות חלופיים טובים יותר מהנפט. הנפט אינו עומד להיגמר בשנה-שנתיים הקרובות, המחיר יעלה לנקודת שיווי משקל חדשה עקב הספק בקשר לכמות הנפט בעתודות של ערב הסעודית, אשר עקב הזרקת מים לבארות על מנת להציף את הנפט איבדה את ההערכה לגבי כמות הנפט בבארות. מעבר לאי יציבות פוליטית במדינות הנפט ובעיות בהספקת הביקוש. אי לכך ובהתאם לזאת הדבר שאתה מדבר עליו הינו נכון, אבל לטווח של מעל 20 שנה, וכרגע זהו משבר זמני שייתכן ועקב התמריץ למציאת מקור אנרגיה חלופי טוב יותר עקב עליית מחירי הנפט והתחממות כדוה"א, יהיה לטובת כולנו. מקררים ומזגנים עובדים על חשמל, ואין סיבה נראית לעין שלא יהיה יותר חשמל, ולכן הפירמידה שאתה מדבר עליה לא תשתנה.

לא הייתי בונה על זה
דריסת הרגל של החשיבה הכלכלית היא חובקת כל. אנשי העסקים הגדולים בעולם הם המלכים של העידן המודרני. הם, ולא הבובות הקרויות פוליטיקאים. משום הכוח שניתן בידה של האליטה הכלכלית העולמית הנוכחית, היא תופסת עצמה ככל יכולה. הדוגמה (לא דוגמא) הכלכלית השלטת כיום מכילה בתוכה מספר הנחות מובנות, שאין לערער עליהן. אחת מהן היא צמיחה בלתי נגמרת. אחרת היא שאנחנו, כמין, הולכים ומתקדמים (לאן?). אבל במיוחד מזדקרת האמונה שהשוק יתאים עצמו לכל שינוי במערכת. גמישות אין סופית. המיתוס הזה מוטבע בנו עמוק עמוק, אף ששורשיו נטועים בעבר הקרוב מאוד. ככל שיהיה פחות נפט זמין, הכירסום במעמד הביניים יטפס במעלה הסטטוס הכלכלי. שחיקת מעמד הביניים - תופעה ידועה אך מודחקת מכלי התקשורת ההמוניים, נעה תמיד מכיוון מטה לכיוון מעלה. ככל שעומס הפרנסה יכבד, יפלו יותר ויותר למעגל העוני. כיום, כך בחדשות, על כל שני ילדים שבעים, יש אחד רעב. בארץ. אם זה לא תמרור אזהרה ענק, אז אני לא יודע מה כן. ל escho: איפה אתה רואה את נקודת שיווי המשקל החדשה שאתה מדבר עליה? ב-70$? ב100$? הביקוש לנפט הוא מן הקשיחים. ועוד, 82$ בערכים נומינליים הספיקו בכדי לגרום למיתון של שנות ה70, ולתורי הענק שהשתרעו בתחנות הדלק בארה"ב. אז, להבדיל מהיום, היו אופציות טובות יותר. היתה ונצואלה, והייצור הדומסטי בארה"ב עדיין היה שווה בקירוב לביקוש. היום מדובר על שיא תפוקת נפט עולמי, עם ביקוש יומי של 84 מיליון חביות ליום, ומספר מתחרות (הודו, סין) שבהחלט לא תורמות למצב. עד איזה מחיר תעלה החבית הארורה, בכדי שנבין שאין שום מושיע בפתח? אני משוכנע שיש פתרונות, אבל הם ברמה האישית, והקהילתית. יש בי איזו תקווה שדווקא מהפורום הזה יתחיל הבאז סביב הנושא. ומוטב מוקדם מאשר אף פעם לא.

 

[eshco]

מחירי הנפט בזמן האחרון התייצבו

לא הייתי בונה על זה
דריסת הרגל של החשיבה הכלכלית היא חובקת כל. אנשי העסקים הגדולים בעולם הם המלכים של העידן המודרני. הם, ולא הבובות הקרויות פוליטיקאים. משום הכוח שניתן בידה של האליטה הכלכלית העולמית הנוכחית, היא תופסת עצמה ככל יכולה. הדוגמה (לא דוגמא) הכלכלית השלטת כיום מכילה בתוכה מספר הנחות מובנות, שאין לערער עליהן. אחת מהן היא צמיחה בלתי נגמרת. אחרת היא שאנחנו, כמין, הולכים ומתקדמים (לאן?). אבל במיוחד מזדקרת האמונה שהשוק יתאים עצמו לכל שינוי במערכת. גמישות אין סופית. המיתוס הזה מוטבע בנו עמוק עמוק, אף ששורשיו נטועים בעבר הקרוב מאוד. ככל שיהיה פחות נפט זמין, הכירסום במעמד הביניים יטפס במעלה הסטטוס הכלכלי. שחיקת מעמד הביניים - תופעה ידועה אך מודחקת מכלי התקשורת ההמוניים, נעה תמיד מכיוון מטה לכיוון מעלה. ככל שעומס הפרנסה יכבד, יפלו יותר ויותר למעגל העוני. כיום, כך בחדשות, על כל שני ילדים שבעים, יש אחד רעב. בארץ. אם זה לא תמרור אזהרה ענק, אז אני לא יודע מה כן. ל escho: איפה אתה רואה את נקודת שיווי המשקל החדשה שאתה מדבר עליה? ב-70$? ב100$? הביקוש לנפט הוא מן הקשיחים. ועוד, 82$ בערכים נומינליים הספיקו בכדי לגרום למיתון של שנות ה70, ולתורי הענק שהשתרעו בתחנות הדלק בארה"ב. אז, להבדיל מהיום, היו אופציות טובות יותר. היתה ונצואלה, והייצור הדומסטי בארה"ב עדיין היה שווה בקירוב לביקוש. היום מדובר על שיא תפוקת נפט עולמי, עם ביקוש יומי של 84 מיליון חביות ליום, ומספר מתחרות (הודו, סין) שבהחלט לא תורמות למצב. עד איזה מחיר תעלה החבית הארורה, בכדי שנבין שאין שום מושיע בפתח? אני משוכנע שיש פתרונות, אבל הם ברמה האישית, והקהילתית. יש בי איזו תקווה שדווקא מהפורום הזה יתחיל הבאז סביב הנושא. ומוטב מוקדם מאשר אף פעם לא.

מחירי הנפט בזמן האחרון התייצבו
על העלייה האחרונה יש הסברים יותר טכניים, כגון תקלות בבתי זיקוק.... אם המצב היה כמו שאתה מתאר אותו העלייה של הנפט הייתה הרבה יותר גבוהה ומהירה, כמו נפילה של בורסה בלי אמון של המשקיעים. ישנו פשוט נעלם, והוא עתודות הנפט בערב הסעודית. לכשיתגלה הנעלם שיווי המשקל יימצא. ייתכן והוא ב-30 דולר, אך גם ייתכן שהוא יהיה ב-200 דולר. כרגע זה נראה כאילו השיווי משקל הוא בין 40 ל-70, ייתכן ולטווח הקצר המחיר יעלה על 70, לטווח הבינוני הוא יירד חזרה ולטווח הארוך הוא כמובן יעלה. יש לי חדשות מרעישות....הנפט בעולם לעולם לא ייגמר!! הוא רק יגיע למצב שבו השאיבה תהיה כל כך יקרה שהיא לא תהיה כדאית. כמו כל דבר גלובלי, הנפגעים הראשונים יהיו דווקא לא מדינות המערב, כי אם מדינות המזרח ושווקים מתפתחים, הצמיחה בסין תפגע קשות, מדינות כמו תאילנד מלזיה ויטנאם והודו יהיו במשבר חמור. אירופה וארה"ב תכנס להאטה רצינית ולמשבר, אבל רעב ועוני תגרום הפוליטיקה. מצב כלכלי כמו שיצר הקומוניזם לא יצרה אפילו מלחמת העולם השניה.

 

[j e r o m]

מה המחירים עושים לתעשיית הטקסטיל

שאלה

" העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים." ניקח לדוגמה את ייצור הבגדים - טקסטיל. זה עומד להיגמר? לא ייצרו יותר בגדים ? אני קצת ציני, אבל אני מבקש שתסביר את עצמך, כי אני לא כל כך יורד לסוף דעתך(מה הכוונה עידן תעשייתי?) כמו כן, מאיפה אתה לוקח את ההשערה הזו? תודה רבה

מה המחירים עושים לתעשיית הטקסטיל
מתוך http://www.peakoil.com/ High oil prices threaten survival of textile, cement sectors The latest increase in international oil prices to a record $65 per barrel has crippled the industry depending on the bi-products of the crude oil or using it as raw material while the most important textile sector of the country is bound to pay a heavy price for the escalating crude oil prices. Rising international crude oil prices, which have touched the $65 per barrel mark, is going to raise the cost of production of the local textile industry as well as of polyester staple fibre.

 

[piper70]

לדעתי מציאת מקור אנרגיה

קצת מסביב
העולם המערבי חווה מספר עשורים של שקט יחסי ושיגשוג כלכלי. מספר עשורים הספיקו בשביל לגדל דור של ילדי נינטנדו וMTV, שבטוחים בדרך החיים שלהם, פשוט כי הם לא מכירים שום דבר אחר. כל הצמיחה בכלכלה העולמית בעשורים אלו בוססה על גדילה פרללית בצריכת האנרגיה. העולם צורך כיום כ84.5 מיליון חביות נפט ביום. משברי שנות ה-70 - האמברגו ב71 לערך, ומהפיכת האיתוללות ב79 - גרמו לירידה היחידה שנצפתה עד היום בשימוש באנרגיה. גם הכלכלה האמריקאית דישדשה באותם שנים. העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים. העליות החדות במחירי הנפט בימים האחרונים מתווספות לעליה העקבית שהחלה בסוף המילניום. עם כל שיא שנשבר (כעת מעל 64 דולר לחבית), תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל פנימה פנימה, אל המעגלים המרכזיים של תקשורת ההמונים. מה שנאמר ע"י הגיאולוג M.King.Hubbert ב56', נשאר מתחת לסף ההכרה של כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים לשנים רבות. המעגל המצומצם של 'יודעי הדבר' נפרץ מספר שנים לאחר 1970, השנה בה ארה"ב הגיע ל'פיק'(peak oil). מ1976 ארה"ב החלה לייבא נפט, כשכל שנה, הצמיחה במשק לוותה בירידה בתפוקה הדומסטית. התוצאה ההכרחית הייתה - ייבוא הולך וגדל של דלק ממדינות הניכר. הנפט הוא המוצר המבוקש בעולם - יותר ממתכת, פולי קפה או נשק. עם ירידת האיום הרוסי, הפך נושא האנרגיה למרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. האנשים שנושאים היום במשרות הבכירות בפנטגון באים מתעשיית הנפט (בוש, קונדוליזה רייס) והנשק (דיק צ'ייני - הליברטון). דרך הפריזמה הזו אפשר להבין היטב מה מעשיהם של האמריקאים בעיראק, אפגניסטאן, ערב הסעודית, ומדוע הם מאיימים חדשות לבקרים על משטרו של נשיא וונצואלה, הוגו צ'אווס, שמנסה להגן על ארצו מהתיאבון הבלתי פוסק לאנרגיה של השכנה מצפון. אין לי מושג מאדמתה של איזו מדינה נשאב הדלק שאנחנו מצפים שיהיה לנצח בתחנות הדלק, אבל אין לי ספק שמשבר שיא תפוקת הנפט (peak oil) יגיע במהרה לישראל. סטטיסטית, כיום בעולם, על כל חבית נפט שנכנסת למעגל הרזרבות הפוטנציאליות, העולם צורך ארבע חביות! יחס הגילוי/ שימוש התהפך לפני כשני עשורים, והמגמה היא חד כיוונית. רוב שדות הנפט המשמעותיים היום בשלבי הזדקנות. חלק ניכר מיצואניות הנפט עברו את נקודת שיא תפוקת הנפט, וכל הצמיחה העולמית הולכת והופכת תלותית בדלק הערבי. מיזוגי ענק, פיטורי עובדים נרחבים ("התייעלות"), מתח רווחים הולך וקטן, מדיניות חברתית מצטמקת, שירותי רפואה קורסים, מערכת חינוך כושלת, קיצוץ בפנסיה, העלאת גיל הפרישה, איסור חריגה ממסגרת אשראי ועוד. כל אלו מראים שהמיתון כבר יצא לדרך, אבל אף אחד עוד לא קורא לילד בשמו. במוקדם או במאוחר (וכנראה מוקדם), המשק לא יוכל יותר למחירי האנרגיה הגואים, והכלכלה הנאנקת תקרוס. מרתקת ועצובה התכונה הכל כך אנושית שלנו: יודעים לדקלם בעל פה את כל המיגרעות של תרבויות העבר, אבל עיוורים לחלוטין לב

לדעתי מציאת מקור אנרגיה
תחליפי לנפט היא רק שאלה של זמן, ולכן אני די סקפטי לגבי מידת ההתגשמות של נבואות הזעם שלך. ככל שמחיר הנפט יעלה, תגבר המוטיבציה למציאת מקור תחליפי זול יותר שהרי הראשון שיצליח יגרוף את כל הקצפת לבדו, וכל השחקנים בשוק האנרגיה יודעים זאת. בכל אופן ימים יגידו.

 

[conundrum3]

אז מה אתה רוצה להגיד?

קצת מסביב
העולם המערבי חווה מספר עשורים של שקט יחסי ושיגשוג כלכלי. מספר עשורים הספיקו בשביל לגדל דור של ילדי נינטנדו וMTV, שבטוחים בדרך החיים שלהם, פשוט כי הם לא מכירים שום דבר אחר. כל הצמיחה בכלכלה העולמית בעשורים אלו בוססה על גדילה פרללית בצריכת האנרגיה. העולם צורך כיום כ84.5 מיליון חביות נפט ביום. משברי שנות ה-70 - האמברגו ב71 לערך, ומהפיכת האיתוללות ב79 - גרמו לירידה היחידה שנצפתה עד היום בשימוש באנרגיה. גם הכלכלה האמריקאית דישדשה באותם שנים. העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים. העליות החדות במחירי הנפט בימים האחרונים מתווספות לעליה העקבית שהחלה בסוף המילניום. עם כל שיא שנשבר (כעת מעל 64 דולר לחבית), תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל פנימה פנימה, אל המעגלים המרכזיים של תקשורת ההמונים. מה שנאמר ע"י הגיאולוג M.King.Hubbert ב56', נשאר מתחת לסף ההכרה של כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים לשנים רבות. המעגל המצומצם של 'יודעי הדבר' נפרץ מספר שנים לאחר 1970, השנה בה ארה"ב הגיע ל'פיק'(peak oil). מ1976 ארה"ב החלה לייבא נפט, כשכל שנה, הצמיחה במשק לוותה בירידה בתפוקה הדומסטית. התוצאה ההכרחית הייתה - ייבוא הולך וגדל של דלק ממדינות הניכר. הנפט הוא המוצר המבוקש בעולם - יותר ממתכת, פולי קפה או נשק. עם ירידת האיום הרוסי, הפך נושא האנרגיה למרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. האנשים שנושאים היום במשרות הבכירות בפנטגון באים מתעשיית הנפט (בוש, קונדוליזה רייס) והנשק (דיק צ'ייני - הליברטון). דרך הפריזמה הזו אפשר להבין היטב מה מעשיהם של האמריקאים בעיראק, אפגניסטאן, ערב הסעודית, ומדוע הם מאיימים חדשות לבקרים על משטרו של נשיא וונצואלה, הוגו צ'אווס, שמנסה להגן על ארצו מהתיאבון הבלתי פוסק לאנרגיה של השכנה מצפון. אין לי מושג מאדמתה של איזו מדינה נשאב הדלק שאנחנו מצפים שיהיה לנצח בתחנות הדלק, אבל אין לי ספק שמשבר שיא תפוקת הנפט (peak oil) יגיע במהרה לישראל. סטטיסטית, כיום בעולם, על כל חבית נפט שנכנסת למעגל הרזרבות הפוטנציאליות, העולם צורך ארבע חביות! יחס הגילוי/ שימוש התהפך לפני כשני עשורים, והמגמה היא חד כיוונית. רוב שדות הנפט המשמעותיים היום בשלבי הזדקנות. חלק ניכר מיצואניות הנפט עברו את נקודת שיא תפוקת הנפט, וכל הצמיחה העולמית הולכת והופכת תלותית בדלק הערבי. מיזוגי ענק, פיטורי עובדים נרחבים ("התייעלות"), מתח רווחים הולך וקטן, מדיניות חברתית מצטמקת, שירותי רפואה קורסים, מערכת חינוך כושלת, קיצוץ בפנסיה, העלאת גיל הפרישה, איסור חריגה ממסגרת אשראי ועוד. כל אלו מראים שהמיתון כבר יצא לדרך, אבל אף אחד עוד לא קורא לילד בשמו. במוקדם או במאוחר (וכנראה מוקדם), המשק לא יוכל יותר למחירי האנרגיה הגואים, והכלכלה הנאנקת תקרוס. מרתקת ועצובה התכונה הכל כך אנושית שלנו: יודעים לדקלם בעל פה את כל המיגרעות של תרבויות העבר, אבל עיוורים לחלוטין לב

אז מה אתה רוצה להגיד?
ראשית, אציין כי אין ספק שמהנה לקרוא את כתיבתך. ואפילו חלק רב מהדברים נשמעים סבירים וראויים. עכשיו, נניח אפילו שכל מה שכתבת נכון. מה בעצם המסר? מה אנחנו צריכים לעשות? איך זה מתקשר להשקעות? כל הקטע הזה חסר לי, להשלמת התמונה. אגב, מתח הרווחים לא הולך וקטן. החברות היום יעילות בצורה מעוררת התפעלות.

 

[המשקיע]

מצטרף

אז מה אתה רוצה להגיד?
ראשית, אציין כי אין ספק שמהנה לקרוא את כתיבתך. ואפילו חלק רב מהדברים נשמעים סבירים וראויים. עכשיו, נניח אפילו שכל מה שכתבת נכון. מה בעצם המסר? מה אנחנו צריכים לעשות? איך זה מתקשר להשקעות? כל הקטע הזה חסר לי, להשלמת התמונה. אגב, מתח הרווחים לא הולך וקטן. החברות היום יעילות בצורה מעוררת התפעלות.

מצטרף
אכן מעניין לקרוא את כתיבתו ואפילו עברתי על כמה וכמה הודעות שלו בפורום. הייתי אפילו אומר שצריך להעלות את נושא הנפט לדיון בצורה רחבה יותר גם במדיות הפופולריות יותר. נראה שנושא הנפט בעולם יכול להשפיע בצורה קשה מאוד על עתיד הכלכלה העולמית. אז נכון שסביר להניח שהאנושות תמצא פתרון כזה או אחר להפיק אנרגיה ממשאבים אחרים אבל אם עד היום לא נמצא משאב יעיל איכותי וגם נדרש כמו הנפט, ומחירי הדלקים בעולם ממשיכים להרקיע שחקים אז מאוד יכול להיות שעלויות הפקת האנרגיה בכלל יעשו גבוהים ויפגעו ברווחיות החברות ובסגסוג הכלכלי בעולם בכלל. נושא זה בהחלט יכול להוסיף למשקיע כזה או אחר ולפורום בכלל בקבלת החלטות. אפשר גם להתווכח על אופן ראיית הדברים, כי אני לדוגמא מסרב להאמין שבתקופה שאנו חיים שבה כמות הידע בכל תחום שרק תחשבו עליו גדלה בכל שנה באופן אקספוננציאלי וגם עלויות המוצרים המתקדמים המבוססים על פיתוח בעיקר יורדים עם הזמן ונעשים משוכללים יותר ויותר. סביר להניח שיש או שימצא מקור אנרגיה חלופי טוב יותר, יעיל יותר וזול יותר. אבל זאת דעתי...

 

[aron82]

חברה כבר יש תחליף לנפט

מצטרף
אכן מעניין לקרוא את כתיבתו ואפילו עברתי על כמה וכמה הודעות שלו בפורום. הייתי אפילו אומר שצריך להעלות את נושא הנפט לדיון בצורה רחבה יותר גם במדיות הפופולריות יותר. נראה שנושא הנפט בעולם יכול להשפיע בצורה קשה מאוד על עתיד הכלכלה העולמית. אז נכון שסביר להניח שהאנושות תמצא פתרון כזה או אחר להפיק אנרגיה ממשאבים אחרים אבל אם עד היום לא נמצא משאב יעיל איכותי וגם נדרש כמו הנפט, ומחירי הדלקים בעולם ממשיכים להרקיע שחקים אז מאוד יכול להיות שעלויות הפקת האנרגיה בכלל יעשו גבוהים ויפגעו ברווחיות החברות ובסגסוג הכלכלי בעולם בכלל. נושא זה בהחלט יכול להוסיף למשקיע כזה או אחר ולפורום בכלל בקבלת החלטות. אפשר גם להתווכח על אופן ראיית הדברים, כי אני לדוגמא מסרב להאמין שבתקופה שאנו חיים שבה כמות הידע בכל תחום שרק תחשבו עליו גדלה בכל שנה באופן אקספוננציאלי וגם עלויות המוצרים המתקדמים המבוססים על פיתוח בעיקר יורדים עם הזמן ונעשים משוכללים יותר ויותר. סביר להניח שיש או שימצא מקור אנרגיה חלופי טוב יותר, יעיל יותר וזול יותר. אבל זאת דעתי...

חברה כבר יש תחליף לנפט
התחליף הבא הוא הגז שכבר ניכנס לפעולה -אפילו בארץ כבר יש מיספר תחנות דלק ועוד הרבה מיפעלים שמישתמשים עם גז כתחליף לדלק- אני מעריך שבעוד 50 שנה כבר כולנו נישתמש בגז הזה כתחליף לדלק

 

[המשקיע]

תשובה

חברה כבר יש תחליף לנפט
התחליף הבא הוא הגז שכבר ניכנס לפעולה -אפילו בארץ כבר יש מיספר תחנות דלק ועוד הרבה מיפעלים שמישתמשים עם גז כתחליף לדלק- אני מעריך שבעוד 50 שנה כבר כולנו נישתמש בגז הזה כתחליף לדלק

תשובה
נכון אבל יש דברים שהנפט היום יותר יעיל עבורם, לדוגמא אין מטוסים שטסים עם גז עד כמה שאני יודע. צריך לקחת בחשבון שאנו מדברים על דברים גם ברמת העיקרון, הגז הוא משאב טבעי שסביר להניח שביום מן הימים רמת ההיצע בו תהיה קטנה מרמת הביקוש.