קצת מסביב
קצת מסביב
העולם המערבי חווה מספר עשורים של שקט יחסי ושיגשוג כלכלי. מספר עשורים הספיקו בשביל לגדל דור של ילדי נינטנדו וMTV, שבטוחים בדרך החיים שלהם, פשוט כי הם לא מכירים שום דבר אחר. כל הצמיחה בכלכלה העולמית בעשורים אלו בוססה על גדילה פרללית בצריכת האנרגיה. העולם צורך כיום כ84.5 מיליון חביות נפט ביום. משברי שנות ה-70 - האמברגו ב71 לערך, ומהפיכת האיתוללות ב79 - גרמו לירידה היחידה שנצפתה עד היום בשימוש באנרגיה. גם הכלכלה האמריקאית דישדשה באותם שנים. העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים. העליות החדות במחירי הנפט בימים האחרונים מתווספות לעליה העקבית שהחלה בסוף המילניום. עם כל שיא שנשבר (כעת מעל 64 דולר לחבית), תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל פנימה פנימה, אל המעגלים המרכזיים של תקשורת ההמונים. מה שנאמר ע"י הגיאולוג M.King.Hubbert ב56', נשאר מתחת לסף ההכרה של כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים לשנים רבות. המעגל המצומצם של 'יודעי הדבר' נפרץ מספר שנים לאחר 1970, השנה בה ארה"ב הגיע ל'פיק'(peak oil). מ1976 ארה"ב החלה לייבא נפט, כשכל שנה, הצמיחה במשק לוותה בירידה בתפוקה הדומסטית. התוצאה ההכרחית הייתה - ייבוא הולך וגדל של דלק ממדינות הניכר. הנפט הוא המוצר המבוקש בעולם - יותר ממתכת, פולי קפה או נשק. עם ירידת האיום הרוסי, הפך נושא האנרגיה למרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. האנשים שנושאים היום במשרות הבכירות בפנטגון באים מתעשיית הנפט (בוש, קונדוליזה רייס) והנשק (דיק צ'ייני - הליברטון). דרך הפריזמה הזו אפשר להבין היטב מה מעשיהם של האמריקאים בעיראק, אפגניסטאן, ערב הסעודית, ומדוע הם מאיימים חדשות לבקרים על משטרו של נשיא וונצואלה, הוגו צ'אווס, שמנסה להגן על ארצו מהתיאבון הבלתי פוסק לאנרגיה של השכנה מצפון. אין לי מושג מאדמתה של איזו מדינה נשאב הדלק שאנחנו מצפים שיהיה לנצח בתחנות הדלק, אבל אין לי ספק שמשבר שיא תפוקת הנפט (peak oil) יגיע במהרה לישראל. סטטיסטית, כיום בעולם, על כל חבית נפט שנכנסת למעגל הרזרבות הפוטנציאליות, העולם צורך ארבע חביות! יחס הגילוי/ שימוש התהפך לפני כשני עשורים, והמגמה היא חד כיוונית. רוב שדות הנפט המשמעותיים היום בשלבי הזדקנות. חלק ניכר מיצואניות הנפט עברו את נקודת שיא תפוקת הנפט, וכל הצמיחה העולמית הולכת והופכת תלותית בדלק הערבי. מיזוגי ענק, פיטורי עובדים נרחבים ("התייעלות"), מתח רווחים הולך וקטן, מדיניות חברתית מצטמקת, שירותי רפואה קורסים, מערכת חינוך כושלת, קיצוץ בפנסיה, העלאת גיל הפרישה, איסור חריגה ממסגרת אשראי ועוד. כל אלו מראים שהמיתון כבר יצא לדרך, אבל אף אחד עוד לא קורא לילד בשמו. במוקדם או במאוחר (וכנראה מוקדם), המשק לא יוכל יותר למחירי האנרגיה הגואים, והכלכלה הנאנקת תקרוס. מרתקת ועצובה התכונה הכל כך אנושית שלנו: יודעים לדקלם בעל פה את כל המיגרעות של תרבויות העבר, אבל עיוורים לחלוטין לב
קצת מסביב
העולם המערבי חווה מספר עשורים של שקט יחסי ושיגשוג כלכלי. מספר עשורים הספיקו בשביל לגדל דור של ילדי נינטנדו וMTV, שבטוחים בדרך החיים שלהם, פשוט כי הם לא מכירים שום דבר אחר. כל הצמיחה בכלכלה העולמית בעשורים אלו בוססה על גדילה פרללית בצריכת האנרגיה. העולם צורך כיום כ84.5 מיליון חביות נפט ביום. משברי שנות ה-70 - האמברגו ב71 לערך, ומהפיכת האיתוללות ב79 - גרמו לירידה היחידה שנצפתה עד היום בשימוש באנרגיה. גם הכלכלה האמריקאית דישדשה באותם שנים. העולם כולו עומד היום לפני סוף העידן התעשייתי. זו לא נבואה אפוקליפטית של מחפשי כותרות, אלא אמת פשוטה, הגיונית, וידועה מזה מספר עשורים בחוגים מסויימים. העליות החדות במחירי הנפט בימים האחרונים מתווספות לעליה העקבית שהחלה בסוף המילניום. עם כל שיא שנשבר (כעת מעל 64 דולר לחבית), תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל פנימה פנימה, אל המעגלים המרכזיים של תקשורת ההמונים. מה שנאמר ע"י הגיאולוג M.King.Hubbert ב56', נשאר מתחת לסף ההכרה של כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים לשנים רבות. המעגל המצומצם של 'יודעי הדבר' נפרץ מספר שנים לאחר 1970, השנה בה ארה"ב הגיע ל'פיק'(peak oil). מ1976 ארה"ב החלה לייבא נפט, כשכל שנה, הצמיחה במשק לוותה בירידה בתפוקה הדומסטית. התוצאה ההכרחית הייתה - ייבוא הולך וגדל של דלק ממדינות הניכר. הנפט הוא המוצר המבוקש בעולם - יותר ממתכת, פולי קפה או נשק. עם ירידת האיום הרוסי, הפך נושא האנרגיה למרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. האנשים שנושאים היום במשרות הבכירות בפנטגון באים מתעשיית הנפט (בוש, קונדוליזה רייס) והנשק (דיק צ'ייני - הליברטון). דרך הפריזמה הזו אפשר להבין היטב מה מעשיהם של האמריקאים בעיראק, אפגניסטאן, ערב הסעודית, ומדוע הם מאיימים חדשות לבקרים על משטרו של נשיא וונצואלה, הוגו צ'אווס, שמנסה להגן על ארצו מהתיאבון הבלתי פוסק לאנרגיה של השכנה מצפון. אין לי מושג מאדמתה של איזו מדינה נשאב הדלק שאנחנו מצפים שיהיה לנצח בתחנות הדלק, אבל אין לי ספק שמשבר שיא תפוקת הנפט (peak oil) יגיע במהרה לישראל. סטטיסטית, כיום בעולם, על כל חבית נפט שנכנסת למעגל הרזרבות הפוטנציאליות, העולם צורך ארבע חביות! יחס הגילוי/ שימוש התהפך לפני כשני עשורים, והמגמה היא חד כיוונית. רוב שדות הנפט המשמעותיים היום בשלבי הזדקנות. חלק ניכר מיצואניות הנפט עברו את נקודת שיא תפוקת הנפט, וכל הצמיחה העולמית הולכת והופכת תלותית בדלק הערבי. מיזוגי ענק, פיטורי עובדים נרחבים ("התייעלות"), מתח רווחים הולך וקטן, מדיניות חברתית מצטמקת, שירותי רפואה קורסים, מערכת חינוך כושלת, קיצוץ בפנסיה, העלאת גיל הפרישה, איסור חריגה ממסגרת אשראי ועוד. כל אלו מראים שהמיתון כבר יצא לדרך, אבל אף אחד עוד לא קורא לילד בשמו. במוקדם או במאוחר (וכנראה מוקדם), המשק לא יוכל יותר למחירי האנרגיה הגואים, והכלכלה הנאנקת תקרוס. מרתקת ועצובה התכונה הכל כך אנושית שלנו: יודעים לדקלם בעל פה את כל המיגרעות של תרבויות העבר, אבל עיוורים לחלוטין לב