הלילה דראפט 2017. אני רוצה לצאת בהצהרות
שידור ישיר בספורט 5 החל מ-2:00. אולפן מקדים החל מ-00:00.
יש פה מאמיני ג'וש ג'קסון ? לאור הדיווחים על התחזקות מעמדו גם בקרב קבוצות שמנסות להתקדם בטרייד לבחירות הגבוהות ולא רק הקבוצות שבוחרות גבוה, אני אומר, ג'וש ג'קסון = דריק וויליאמס . אני לא קונה את ההגנה, עבודת רגליים לא מרשימה אותי בכלל, סייז רגיל, מנטאלית שביר ולא נראה לי מחויב מספיק, ומועד לפורענות מחוץ למגרש. אתלט מצוין, כנראה טוב יותר מכל האחרים, אבל ב-NBA התחרות קשה לסמול פורוורדים שכבר לא יכולים לבנות על זה קריירה . זה לא נראה לי טוב, זה מרגיש לי כמו פוטנציאל באסט.
ג'ייסון טייטום - כשרואים אותו, מחשבה ראשונה שעולה היא סוג של פורזינגיס נמוך. יכולת מרשימה להוריד כדור באחד-על-אחד ולעלות לזריקה. אחר כך קראתי השוואות לתקרת פוטנציאל - כרמלו, אולי יתפתח לסוג של דני גריינג'ר שלפני הפציעה, אולי פול ג'ורג' פחות אתלטי, וכל זה נראה כמו דבר שאפשר לדמיין קורה.
לונזו בול - אני אוהב אותו כשחקן וכדמות. יפה לראות את ההשקעה של האבא בילדים, אבל אני בורח מהדיון הזה כרגע, כי זה שווה פוסט נפרד. בכל מקום נתקלים בשינאה צרופה, זה כאילו, אנשים רואים את ההייפ ומחפשים להקטין אותו בכל דרך, לכן אני אנקוט בגישה הפוכה: אם אני הג'נרל מנג'ר של פילדלפיה ועשיתי טרייד לקבל את הבחירה הראשונה, אני לוקח את לונזו, לא את פולץ. למחרת הדראפט, מי השחקן שבאופן מיידי משפר את הקבוצה שלו ב-NBA הכי הרבה? אני אומר לונזו. לא כי הוא הטאלנט הכי טוב, והשוטינג פורם שלו הורג אותי בהרבה רמות, אבל לונזו מגיע כרכז מוסר, אחרון הרכזים המוסרים, ובליגה שמחפשת לרוץ, דוקא בקבוצה כמו פילדלפיה עם שחקנים ארוכים שרצים את המגרש טוב ומסוגלים לקלוע שלשות במעבר, זה שחקן מתאים. אני לא רוצה לפילדלפיה שחקן שדורש את הכדור לעצמו וכדי שהוא יתפתח נכון אתה צריך שיזרוק הרבה, אני רוצה לראות אותו עושה את שאר השחקנים טובים יותר, וזה לונזו. אז ההשוואות מדברות על סוג של פריים רונדו, וזה נראה ככה, וזה בכלל לא רע! זה לא מגמד אותו. רונדו של 2007-2011 היה שחקן טוב בשני צדי המגרש. היתרון של לונזו, שהוא מגיע לליגה עם קליעה הרבה יותר מפותחת ממה שרונדו אי-פעם הצליח ללמוד, וגם אם הוא עדיין בחיסרון מול פולץ, אני מקבל פה שחקן שהוא לשיטתי הכי בטוח להצליח בטווח ארוך. מדברים על זה שהלייקרס הרגישו שהוא לא הגיע מוכן לאימון איתם ודרשו אימון נוסף, אבל למען ההגינות, כבר תקופה של כמה חודשים שיוצאים דיווחים שהם לא סגורים הרמטית על לונזו ובודקים כיוונים אחרים, אז אולי זה סתם במטרה להעביר מסר שהוא צריך לעבוד קשה, והם בעצם כל הזמן הזה באמת חושבים רק עליו. אני חושב שאם מג'יק לא יבחר את לונזו זו תהיה טעות רצינית, שלא לומר - פטאלית! לא טעות שאולי תשפיע בטווח הארוך, אי אפשר באמת לדעת איפה השחקנים האלה יהיו, יש גם את גורם הפציעות שמשתנה בין שחקן לשחקן ומכריע קריירות של המוכשרים ביותר, אבל לונזו הוא בדיוק מה שהלייקרס צריכים
כרגע. שלוש שנים, בין הפציעות של קובי לפרישה, הלייקרס לא רלבנטיים. פרנצ'ייז כזה לא יכול להרשות לעצמו לא להיות בכותרות. אני טוען שחלק מזה, זה לא רק ההיחלשות המקצועית של הקבוצה והריבילד הארוך של צוות השחקנים וצוות האימון. זו העובדה שאין להם דמויות מעניינות שמובילות אותם, איבדנו בהם עניין. ההגעה של מג'יק שינתה בחודשים ספורים את זה והוא מקבל עד עכשיו ציון גבוה ממני. אבל כמה אנחנו יודעים על רנדל ? אינגרם ? כמה אנחנו מתעניינים בהם ? מי שמוביל את הלייקרס בשנים האחרונות זה ניק יאנג, וזה תמיד בהקשר שלילי. זה תמיד כתבות רכילות. העונה הוא הפך להיות המבוגר האחראי ותראו לאיזה מקומות חיוביים זה הביא את הקבוצה ואותו, לפחות בתחילת העונה, היה עניין סביב התהליך שהם עוברים. דיברו על ההתבגרות שלו, כשבעצם על מה אנחנו מדברים ? על שחקן [ועל קבוצה] לא רלבנטיים, שאין להם שום סיכוי לזכות באליפות, וזה הכוח של הלייקרס כשמביאים את השחקנים הנכונים. תמיד ידברו עליהם אם יהיו שם אנשים מעניינים, ולונזו הוא הכי מעניין שהולך לצאת מהדראפט הזה, הוא
מותג. האבא שלו הוא באמת דבר מיוחד, ה"הייפ-מן" הכי טוב בעולם הספורט היום, ולברוח מזה ולקחת שחקן אחר, מי שזה לא יהיה, שאולי אתה מאמין ביכולת שלו קצת יותר, לדעתי, זה לא הדבר הנכון לעשות. אני חושב, מה זה חושב, משוכנע שמג'יק יבחר בלונזו ויעשה את הדבר הנכון. אף-על-פי שאם למג'יק יש ביצים, ואם באמת הוא רוצה להטריל את העולם, מניאק אם הוא לא עושה תוך כדי הדראפט טרייד על הבחירה שלו, יורד כמה בחירות למטה, אולי מחליף עם אורלנדו [בחירה 6] ואז עוד מצליח לבחור את לונזו עם הבחירה החדשה. באותה נשימה, לא הייתי ישן על סקרמנטו. אם יש קבוצה שמסוגלת לבחור את לונזו והיא לא הלייקרס, זה סקרמנטו.
מרקל פולץ - בשורה התחתונה, כולם מסכימים, הוא השחקן הכי טוב בדראפט אול-אראונד, עם ארסנל יוצא דופן של יכולת קליעה מחצי מרחק ושליטה טובה בכדור. יש לו קשר טוב עם צביקה אמביד, ובכלל, נראה שפילדלפיה יקחו אותו ויש התאמה מכל הכיוונים. זה דאן דיל. שוב, אני הייתי הולך על לונזו, אבל אי אפשר לטעות, פולץ הוא בחירה טובה, אולי הבחירה הבטוחה ביותר לקבוצה הזאת במכלול השיקולים.
די'ארון פוקס - לדעתי מוכרים אותו בזול, שלושה סימני קריאה. בחור עם ראש על הכתפיים, רציני, רהוט, אינטיליגנט, מתכנית הכדורסל המפוארת של קנטאקי. שחקן מהיר עם הכדור ובלי, תכונה חשובה בכדורסל של היום. רכז בסייז נהדר [4-6 / 193 ס"מ], שנותן לו יתרון גם הגנתית על רכזים אחרים. השוואות למייק קונלי או גירסה פחות דומיננטית של ג'ון וול. עבודת רגליים הכי טובה של שחקן בדראפט הזה, כוח מתפרץ הכי טוב, מהירות הכי טובה. שחקן שיכול ללכת עד הטבעת, אני מאמין גם ב-NBA. התקפית, ההסתגלות שלו תהיה הכי מהירה, כי הוא יכול לעשות נקודות קלות במעבר בליגה שלא יודעים לעצור מתפרצות בעבירה. החיסרון שלו שמונע ממנו להיות הבחירה הראשונה, וכולם מסכימים על זה, זה בעצם הזריקה, שהיא לא רק לא-יציבה, היא ממש מתחת לממוצע. הוא עושה רושם של איש עבודה, ואתם יודעים מה, לא צריך להמעיט בחשיבות של זה. זה אולי שיקול מרכזי בחלק מהמקרים. כל עוד השחקנים האלה יושבים על חוזה 'רוקי' אתה רוצה לראות את הדרך שהם עושים, לא תמיד תוצאות חשובות, לפני שאתה מאריך להם את החוזה בעשרות מיליונים, והשחקנים שלא מוכנים לעבוד שעות נוספות ואתה מקווה לראות שיפור אצלם בחוזה הבא שלהם, זה לפעמים סיכון גדול לקחת.
אז אם לסכם, ככה הייתי מסדר את זה. לא אומר שזה מה שיהיה, אבל ככה אני חושב שזה צריך להיות:
1. פילדלפיה - פולץ.
2. לייקרס - לונזו.
3. בוסטון - ג'ייסון טייטום.
4. פיניקס - ג'ונתן אייזיק.
5. סקרמנטו - די'ארון פוקס.
6. אורלנדו - ג'וש ג'קסון.
.
.
.
16. שיקאגו - טיגיי ליף.
נאחל הצלחה ובחירה גבוהה גם לטיילר דורסי מאונ' אורגון [שיחק בשנתיים האחרונות לצד רומן סורקין הישראלי], בן לאם ילידת ישראל, הפספוס הגדול של איגוד הכדורסל הישראלי.
