קצת ארוך.... אל תבהלו..

22אלונה

New member
קצת ארוך.... אל תבהלו..

שלום לכולם.... אני חדשה וקצת מרגישה לא שייכת... יש לי שאלה, אולי תדעו לענות. כילדה קטנה אובחנתי כמחוננת (כ 155 ,לא יודעת בדיוק) לאחר שנשלחתי לפסיכולוג בעקבות דיכאון לא מוסבר. ההורים שלי מסיבותיהם הם, בחרו שלא לעשות שום דבר בעניין, ומעולם לא השתתפתי בחוגים יוצאי דופן או למדתי בכיתה מיוחדת. עד לפני כמה שנים היה לי מאוד קשה בתחום החברתי, לא הרגשתי חכמה במיוחד וגם לא הצטיינתי בשום תחום ספיציפי לכן אי אפשר להאשים את החברה כי לא הסתדרה איתי בעקבות גלויי חכמה מפתיעים (מלבד ידיעת קרוא וכתוב בגיל 3 וכן קריאת ספרים "בוגרים" כבר בילדות המוקדמת). אבל ללא ספק שהדברים שעניינו אותי וכן המחשבות שהעסיקו אותי היו שונות מילדים בגילי. כיום אני בת 22, ומתעתדת ללמוד רפואה. ולפעמים אני עוצרת ומסתכלת על עצמי, ואני לא מצליחה לראות שום דבר שבו ביטאתי את היכולות יוצאות הדופן אשר כביכול מאפיינות אותי. נושאים שמאפיינים את הפורום כגון חידות מתמטיות אינם באים לי בקלות, וכן נושאים שונים שהיתי מצפה שאצטיין בהם (לדוגמא פסיכומטרי עם ציון גבוה אמנם אך בהחלט לא מצוין). פעמים רבות אני שמה לב שדרך החשיבה שלי שונה, ולאנשים קשה להבין אותי. שמתי לב שאני נוטה להפתיע אנשים עם תשובותיי (שוב, לא בנושאים ריאלים אלא בשיחות כלליות), אך אני נוטה לייחס זאת להתבטאות בהירה או כריזמה, ופחות לאינטליגנציה. ולפעמים אני שואלת את עצמי... אולי פיספסתי משהו.... אולי אני יכולה עוד לשנות ולפתח בעצמי. מה אתם חושבים??? אשמח להתייחסותכם.
 

lashlushon

New member
אולי-

לדעתי הרבה יותר קל למצוא אנשים כמוך מאשר לשנות את עצמך בכזו מהירות.
 

ביציק

New member
חוכמה יכולה להתבטא בהמון צורות

ובהמון דרכים, לא רק בלדעת חידות מתמטיות קשות ומסובכות ולהאמין נוסחאות פיזיקאליות כמו כלום. זה ממש לא זה..
 

mm130

New member
סיפור דומה אצלי-

156, דיכאון, לא ממש מצטיין בשומדבר. רק בן 16 כרגע.
 

neko

New member
לדעתי, קחי את זה בקלות.

עצם העובדה שאת כותבת הודעה כזאת מראה שאת חושבת יותר מדי, וכנראה לחוצה מדי על הנושא. תרגעי, תהני מהחיים, תעשי מה שאת אוהבת. אם את לא נהנת מחידות מתמטיות, את בודאי לא תהיי טובה בהן, אלא אם כן תשקיעי המון (ולמה שתרצי לעשות את זה?). אם הלימוד לפסיכומטרי שעמם אותך, הגיוני שלא תוציאי ציון מטורף. גם הציון שלי היה בינוני יחסית ליכולות שלי, ולראיה קיבלתי בפסיכומטרי האמריקאי לתואר שני (מנורמל בדומה לפסיכו' הישראלי, אבל כולל רק בעלי תואר ראשון, מה שאומר שהוא ברמה יותר גבוהה, ובאנגלית מה שמקשה על החלק המילולי) ציון מעט יותר גבוה, למרות שהשקעתי הרבה פחות זמן. לדעתי זה בגלל שאת הפסיכו' הראשון עשיתי בלי מטרה שתגרום לי להשקיע, ואילו את הנוכחי עשיתי בשביל להרשם לתואר שני, מה שגרם לי להיות יותר רציני. זה ד"א תוצר של בגרות, היכולת לסבול קצת בשביל פרס בעתיד - את יותר בוגרת היום ממה שהיית פעם, ויכול להיות שהיכולות שלך יצוצו כעת, כשאת שולטת בהן יותר טוב.
 
למעלה