קפצתי מהעמוד השני
- פותח הנושא DDN
- פורסם בתאריך
שמחה לראות שמישה מעריך את ההשקעהמחפשים את אדריאן (או כחול עמוק 3)
בוקר שטוף שמש. הבוקר הבהיר לא הראה שום התחשבות במצב הרוח העגום ששרה על חברי הקבוצה בגלל תוצאות הלילה האחרון. אדריאן חשב שטיבו וסיילו יערכו טקס קבורה תת מימי ובזאת יגמרו כל בעיות העיר והשלווה תחזור לעירו האהובה. רק אתמול ישבו להם דומיניק ואדריאן על חופי האגם ודיברו על הא ודא בניחותה בעוד טיבו וסיילו ירדו למעמקים, ערכו את הטקס כראוי ופנו לחזור. כבר אז הסתמנו בעיות. לחרדתו של אדריאן הם יצאו חבולים ופגועים, מדממים ומותשים מהמים, מספרים שחיות מימיות זרות לאגם, חיות צפוניות המכונות כרישים, הופיעו והתקיפו אותם. אדריאן המודאג מיד ריפא אותם, משתמש בהרבה יותר אנרגית קסם מהנחוץ, מתוך שילוב של דאגה לחבריו ונרעשות על ההשלכות הפוליטיות של האירוע. אם היה איזה שהוא ספק לגבי עויינות הכוונות של הקסם שהעיר את המתים כאן עבר הגבול. מי שזימן את הכרישים רצה לוודא שהרוחות לא ינוחו בשלווה. הצפוניים הבריאים הסבירו לגבי החיות הימיות הללו ואדריאן ביקש מהם להביא לו שן כריש אחת, בעיקר בגלל שלא האמין לסיילו ששיני כריש יכולות להיות ארוכות כמו כף ידו. הם הביאו לו שן והוא החליט שגם אם זו שן קטנה יותר מהסיפורים המופרכים של סיילו וטיבו זו עדיין שן ארוכה יותר מניב של זאב ולכן ראויה לכבוד. הוא החליט שהשן תהיה מפרט מצויין לנבל שלו, לאחר טיפול מתאים בקצוות המשוננים, מתנפח מגאווה מהמחשבה על כך שאין עוד בארד בעולם כולו שמנגן על נבל עם מפרט כזה מיוחד! שאר אתמול עבר ללא אירועים מיוחדים, כולם חיכו בציפייה לראות איך השקט חוזר לעיר הלומת הטרור האל מת. הערב ירד. שקט. ואז נופצו כל תקוותיהם. הרוחות חזרו, זועמות מתמיד ועכשיו נראתה באוויר הערב רוח אימתנית חדשה, יצור ארוך ודמוי דג בעל עשרות שיניים משולשות וחדות! כריש. היצור עף בחמת זעם לעבר החלון ממנו צפו באימה חברי הקבוצה והם טרקו את החלון ונעלו אותו, שומעים את הרוח מתנפצת אל הקיר בעוצמה. הלילה הזה היה קשה בהרבה מהאחרים, הרבה יותר דברים נשברו, הרבה יותר צרחות מילאו את הלילה. נראה כי הקוסם שהעלה את רוחות המתים, זימן את הכרישים חזר שוב להעלות את רוחות המתים והן כועסות על שהפריעו את מנוחתן לה חיכו כל כך הרבה זמן. שוחחנו על האפשרויות והגענו למסקנה כי הקוסם בטח נמצא קרוב כדי להיות מסוגל לתקן את ההפרעות שניסינו לעשות בתוכנית שלו, או שלה, או שלהם, או שלהן. התסכול על חוסר הידיעה לגבי זהות ומניעי האוייב רק החריף בליל שימורים נוסף זה. הבוקר הגיע לבסוף. השמש הקיצית הבהירה עלתה על עיר המומה מתמיד, מתחבאת כמו שפן בין הסלעים כאשר הזאבים מכתרים אותו, לא יודע לאן לברוח ורועד מפחד עד עמקי נשמתו. היום החליט להבהיק בעוז כאילו כדי לכפר על חשכת הליל וחמסין כבד ירד על העיר, שלהי קיץ. אדריאן החליט לדווח בארמון על ההישגים וההשגות שלו בעיניין. הוא שוחח עם היועץ ועם הקוסמים המלכותיים. הוא החליט שאולי כדאי שהפעם הצפוניים טיבו וסיילו ילוו בקוסם דרומי ווילינדורפי שיוכל אולי להגן עליהם מפני גחמותיו של קוסם אחר. אדריאן החליט שהפעם הוא גם רוצה לרדת למים ונזכר שבסארין סיפרו על קסם של נשימת מים. הוא ביקש כזה מהקוסמים המלכותיים והם אמרו שיקח להם זמן להכין שיקוי ושיביאו לו אותו. אדריאן סיפר על התוכנית הנועזת שלו, להצטרף לצפוניים עם קוסם ווילינדורפי וכאשר הקוסם הגיע עם השיקוי הם כולם ירדו למים. הקוסם סיפר לאדריאן שצריך לשתות את השיקוי בתוך המים וכך עשה. והפך לדג.
בוקר שטוף שמש. הבוקר הבהיר לא הראה שום התחשבות במצב הרוח העגום ששרה על חברי הקבוצה בגלל תוצאות הלילה האחרון. אדריאן חשב שטיבו וסיילו יערכו טקס קבורה תת מימי ובזאת יגמרו כל בעיות העיר והשלווה תחזור לעירו האהובה. רק אתמול ישבו להם דומיניק ואדריאן על חופי האגם ודיברו על הא ודא בניחותה בעוד טיבו וסיילו ירדו למעמקים, ערכו את הטקס כראוי ופנו לחזור. כבר אז הסתמנו בעיות. לחרדתו של אדריאן הם יצאו חבולים ופגועים, מדממים ומותשים מהמים, מספרים שחיות מימיות זרות לאגם, חיות צפוניות המכונות כרישים, הופיעו והתקיפו אותם. אדריאן המודאג מיד ריפא אותם, משתמש בהרבה יותר אנרגית קסם מהנחוץ, מתוך שילוב של דאגה לחבריו ונרעשות על ההשלכות הפוליטיות של האירוע. אם היה איזה שהוא ספק לגבי עויינות הכוונות של הקסם שהעיר את המתים כאן עבר הגבול. מי שזימן את הכרישים רצה לוודא שהרוחות לא ינוחו בשלווה. הצפוניים הבריאים הסבירו לגבי החיות הימיות הללו ואדריאן ביקש מהם להביא לו שן כריש אחת, בעיקר בגלל שלא האמין לסיילו ששיני כריש יכולות להיות ארוכות כמו כף ידו. הם הביאו לו שן והוא החליט שגם אם זו שן קטנה יותר מהסיפורים המופרכים של סיילו וטיבו זו עדיין שן ארוכה יותר מניב של זאב ולכן ראויה לכבוד. הוא החליט שהשן תהיה מפרט מצויין לנבל שלו, לאחר טיפול מתאים בקצוות המשוננים, מתנפח מגאווה מהמחשבה על כך שאין עוד בארד בעולם כולו שמנגן על נבל עם מפרט כזה מיוחד! שאר אתמול עבר ללא אירועים מיוחדים, כולם חיכו בציפייה לראות איך השקט חוזר לעיר הלומת הטרור האל מת. הערב ירד. שקט. ואז נופצו כל תקוותיהם. הרוחות חזרו, זועמות מתמיד ועכשיו נראתה באוויר הערב רוח אימתנית חדשה, יצור ארוך ודמוי דג בעל עשרות שיניים משולשות וחדות! כריש. היצור עף בחמת זעם לעבר החלון ממנו צפו באימה חברי הקבוצה והם טרקו את החלון ונעלו אותו, שומעים את הרוח מתנפצת אל הקיר בעוצמה. הלילה הזה היה קשה בהרבה מהאחרים, הרבה יותר דברים נשברו, הרבה יותר צרחות מילאו את הלילה. נראה כי הקוסם שהעלה את רוחות המתים, זימן את הכרישים חזר שוב להעלות את רוחות המתים והן כועסות על שהפריעו את מנוחתן לה חיכו כל כך הרבה זמן. שוחחנו על האפשרויות והגענו למסקנה כי הקוסם בטח נמצא קרוב כדי להיות מסוגל לתקן את ההפרעות שניסינו לעשות בתוכנית שלו, או שלה, או שלהם, או שלהן. התסכול על חוסר הידיעה לגבי זהות ומניעי האוייב רק החריף בליל שימורים נוסף זה. הבוקר הגיע לבסוף. השמש הקיצית הבהירה עלתה על עיר המומה מתמיד, מתחבאת כמו שפן בין הסלעים כאשר הזאבים מכתרים אותו, לא יודע לאן לברוח ורועד מפחד עד עמקי נשמתו. היום החליט להבהיק בעוז כאילו כדי לכפר על חשכת הליל וחמסין כבד ירד על העיר, שלהי קיץ. אדריאן החליט לדווח בארמון על ההישגים וההשגות שלו בעיניין. הוא שוחח עם היועץ ועם הקוסמים המלכותיים. הוא החליט שאולי כדאי שהפעם הצפוניים טיבו וסיילו ילוו בקוסם דרומי ווילינדורפי שיוכל אולי להגן עליהם מפני גחמותיו של קוסם אחר. אדריאן החליט שהפעם הוא גם רוצה לרדת למים ונזכר שבסארין סיפרו על קסם של נשימת מים. הוא ביקש כזה מהקוסמים המלכותיים והם אמרו שיקח להם זמן להכין שיקוי ושיביאו לו אותו. אדריאן סיפר על התוכנית הנועזת שלו, להצטרף לצפוניים עם קוסם ווילינדורפי וכאשר הקוסם הגיע עם השיקוי הם כולם ירדו למים. הקוסם סיפר לאדריאן שצריך לשתות את השיקוי בתוך המים וכך עשה. והפך לדג.
you're a fish Adrian!
אדריאן כלל לא היה מודע לכך שהוא הפך לדג. הוא פשוט חשב על יכולת נשימת מים ועל עצמו שוחה ולפתע היו לו שניהם. הוא פשוט הרגיש נוח מאוד במים לפתע. הדאגה של חבריו וניסו לשחות אחריו ולפתע נותרו מאחור ברגע שהוא באמת ניסה להשיג אותם הפתיעה אותו עוד יותר... ואז הם סיפרו לו שהוא דג. אדריאן נהנה נורא להיות דג. הוא התייחס לכל העיניין מנקודת מבט חיובית ככל האפשר- עכשיו יש לו הזדמנות פז להבין איך דומיניק הרגישה על האי הקסום, בו היא קיבלה את יכולת שליטה במים. היא יכלה לנשום מים ולעשות איתם כל מיני דברים מדהימים ועכשיו אדריאן הבין קצת יותר טוב איך זה הרגיש. די דומה לתחושה שהייתו לו בשליטתו על האוויר. מרוב הנאה על כל החוויה החדשה הזו הוא לא ממש פינה זמן לדאוג לגבי הקסם. זה שיקוי של מכשפי הארמון, הם בוודאי התקינו בו מנגנוני ביטחון. דומיניק נותרה בפונדק, הוא לא ראה אותה רוב היום וחשב איזה סיפור יפה יהיה לו לספר לה בערב כשיחזרו. הוא התפנה לעניינים הרציניים בגללם הגיע לכאן. שוחה במעגלים חסרי סבלנות סביב טיבו וסיילו והקוסם האיטי מכולם, ירדו אל המערות התת מימיות והגיעו להפתעה - קיר. טיבו וסיילו התעקשו שהקיר לא היה שם קודם והקוסם החליט שזה זמן טוב לדבר עם השאר. הוא עשה קסם בועת אוויר שמילאה את כל המסדרון התת מימי והכריחה את אדריאן הדג לברוח למים בצד השני. ה3 דברו ביניהם והקוסם החליט לראות א הוא יכול לפתוח פתח בקיר הזה. קסם ראשון עלה בדממה. אין תגובה. הוא כנראה לא פגש את קירסטן או שמע את דומיניק מספרת את מעשית הפונדק והאורז כי הוא ניסה שוב. את אותו הקסם. בעוצמה חזקה יותר. בלי לקחת בחשבון שקסמים עלולם לפעול אחרת בסבבה מימית. רעידת האדמה שהחלה להתפתח יצרה גלים סייסמיים מטרידים מאוד עבור אדריאן שגילה שיש לו פס צד בגוף שמגיב לרעידות כאילה במים ומודיע לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים "תתחפף מפה ועכשיו!" האחרים גם החליטו שזה זמן טוב לברוח וכולם שחו כמיטב יכולתם החוצה מהמערות התת מימיות, ענן אבק תת מימי עולה מאחוריהם באיום. לאחר שעבר זעם חזרו לבדוק עד כמה רע המצב וגילו שהכל קבור היטב. אין קבורה מימית נוספת ואין קוסם עויין, אין שום רמז לפתרון ואין מכאן שום דבר נוסף שאפשר לעשות בזמ המוגבל שיש להם במים- אולי עוד כמה שעות של נשימת מים לאדריאן ובהחלט לא מספיק זמן עד הלילה כדי לחפור דרך פנימה שוב גם אם היו כאן עוד 20 טיבויים ו20 סיילוים. הם פנו לצאת ואז אדריאן גילה את הקוץ באליה. הוא לא מתצליח להפוך שוב לצורתו האלגנטית האנושית. הוא שחה עד למים הרדודים ביותר וניסה להפוך לאדם... ללא הועיל. טיבו וסיילו נבהלו ובצדק. הקוסם ברח מהמים כשאדריאן ניסה לנשוך אותו כדי שיחזיר אותו לצורת אדם, אפילו אם הוא אמר שאינו יכול. מפטיר בעודו בורח שהשיקוי מור להחזיק לא יותר מ8 שעות... כלומר עוד 6 שעות כאשר רדת הלילה- ועימו רוחות הרפאים המשתוללות - אמור להגיע עוד שעתיים... מצד אחד עלולים להיות עוד כרישים במים במהלך הלילה ומצד שני אדריאן יהפוך לאדם באמצע הלילה לבד באגם... חשדות בגידה חדרו לליבו של אדריאן אך הוא סילק אותן מעליו בנחישות. מדובר רק בטעות אנושית. לא בכוונת תחילה להתנקש בו. הוא צריך להרגע. טיבו חשב להעביר את אדריאן בחבית לפונדק אבל סיילו ואדריאן שללו את הרעיון. טיבו רץ לפונדק להודיע לדומיניק על ההתפתחות חסרת המזל. סיילו נשבע לאדריאן שהוא לא יזנח אותו כאן אפילו לאחר רדת הלילה. דומיניק הגיע והכריזה שגם היא נשארת על חופי האגם הלילה וכולם חיכו בשלווה פאטאליסטית למדי לרדת החשיכה ובוא אימת הלילה אליה כבר התרגלו לצפות. הלילה ירד לאיטו. מעולם לא נצפתה שקיעה בכזו אדיקות סופרת שניות. אדריאן האמין שזו השקיעה האחרונה שלו וניסה להנות ממנה למרות שראיתה דרך המים לא עשתה לה הרבה צדק מאיך שהוא זכר את החוויה. מצד שני זו בהחלט חוויה מעניינת לראות שקיעה תת מימית. חבל שהיא תהיה האחרונה שלו. חבל יותר שהיא תהייה האחרונה של דומיניק! החושך כיסה את פני האגם כמו שמיכה. חום היום הכבד עדיין לא נשבר והמים היו קרירים יחסית לאוויר החם מעליהם. האגם דמם לו, בקושי מעלה גלים. הדקות עברו חרישית. אוזניים כרויות למשמע כל ציוץ לילי, מחכות לתחילת הזוועה והסוף הקרב. הזוועה איחרה לבוא. בנשימה עצורה חיכו והיא בשלה. לא מראה אפילו לא קציהו של זנב אל מת. שעה לאחר השקיעה הפך אדריאן לאדם. הקוסם טעה גם כאן, הקסם הזה בהחלט היה מקולקל ואדריאן שמח מאוד ללכת אל דומיניק ולחבק אותה ארוכות. תוהים על פשר השקט הרוחני שנפל על העיר הם חזרו לפונדק. בעל הפונדק סירב כמובן לפתוח את הדלת והחליף דברי נאצה עם סיילו, מאמין שאנחנו רוחות רפאים ושמח שה"צפוני מת" אז ישנו בבניין הנטוש ליד הפונדק. בבוקר קמנו, חזרנו לפונדק וסיילו החליט ללכת להגיש תלונה על הפונדקאי ולקבל את הכסף שלו חזרה על השירות הקלוקל... אדריאן הסתובב במיטה וחזר לישון. ----------------------------------------------------------------- איפשהו במהלך ההרפתקאה סיילו ואדריאן הזמינו זה את זה לדו קרב לא זכור לי בדיוק איפה ואיך אז לא הוספתי את זה אבל זה יהיה מעניין לראות מה יקרה בכזה דו קרב... ונסיים במרטיט הלבבות השנוא\אהוב על כולם: to be continued...
אדריאן כלל לא היה מודע לכך שהוא הפך לדג. הוא פשוט חשב על יכולת נשימת מים ועל עצמו שוחה ולפתע היו לו שניהם. הוא פשוט הרגיש נוח מאוד במים לפתע. הדאגה של חבריו וניסו לשחות אחריו ולפתע נותרו מאחור ברגע שהוא באמת ניסה להשיג אותם הפתיעה אותו עוד יותר... ואז הם סיפרו לו שהוא דג. אדריאן נהנה נורא להיות דג. הוא התייחס לכל העיניין מנקודת מבט חיובית ככל האפשר- עכשיו יש לו הזדמנות פז להבין איך דומיניק הרגישה על האי הקסום, בו היא קיבלה את יכולת שליטה במים. היא יכלה לנשום מים ולעשות איתם כל מיני דברים מדהימים ועכשיו אדריאן הבין קצת יותר טוב איך זה הרגיש. די דומה לתחושה שהייתו לו בשליטתו על האוויר. מרוב הנאה על כל החוויה החדשה הזו הוא לא ממש פינה זמן לדאוג לגבי הקסם. זה שיקוי של מכשפי הארמון, הם בוודאי התקינו בו מנגנוני ביטחון. דומיניק נותרה בפונדק, הוא לא ראה אותה רוב היום וחשב איזה סיפור יפה יהיה לו לספר לה בערב כשיחזרו. הוא התפנה לעניינים הרציניים בגללם הגיע לכאן. שוחה במעגלים חסרי סבלנות סביב טיבו וסיילו והקוסם האיטי מכולם, ירדו אל המערות התת מימיות והגיעו להפתעה - קיר. טיבו וסיילו התעקשו שהקיר לא היה שם קודם והקוסם החליט שזה זמן טוב לדבר עם השאר. הוא עשה קסם בועת אוויר שמילאה את כל המסדרון התת מימי והכריחה את אדריאן הדג לברוח למים בצד השני. ה3 דברו ביניהם והקוסם החליט לראות א הוא יכול לפתוח פתח בקיר הזה. קסם ראשון עלה בדממה. אין תגובה. הוא כנראה לא פגש את קירסטן או שמע את דומיניק מספרת את מעשית הפונדק והאורז כי הוא ניסה שוב. את אותו הקסם. בעוצמה חזקה יותר. בלי לקחת בחשבון שקסמים עלולם לפעול אחרת בסבבה מימית. רעידת האדמה שהחלה להתפתח יצרה גלים סייסמיים מטרידים מאוד עבור אדריאן שגילה שיש לו פס צד בגוף שמגיב לרעידות כאילה במים ומודיע לו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים "תתחפף מפה ועכשיו!" האחרים גם החליטו שזה זמן טוב לברוח וכולם שחו כמיטב יכולתם החוצה מהמערות התת מימיות, ענן אבק תת מימי עולה מאחוריהם באיום. לאחר שעבר זעם חזרו לבדוק עד כמה רע המצב וגילו שהכל קבור היטב. אין קבורה מימית נוספת ואין קוסם עויין, אין שום רמז לפתרון ואין מכאן שום דבר נוסף שאפשר לעשות בזמ המוגבל שיש להם במים- אולי עוד כמה שעות של נשימת מים לאדריאן ובהחלט לא מספיק זמן עד הלילה כדי לחפור דרך פנימה שוב גם אם היו כאן עוד 20 טיבויים ו20 סיילוים. הם פנו לצאת ואז אדריאן גילה את הקוץ באליה. הוא לא מתצליח להפוך שוב לצורתו האלגנטית האנושית. הוא שחה עד למים הרדודים ביותר וניסה להפוך לאדם... ללא הועיל. טיבו וסיילו נבהלו ובצדק. הקוסם ברח מהמים כשאדריאן ניסה לנשוך אותו כדי שיחזיר אותו לצורת אדם, אפילו אם הוא אמר שאינו יכול. מפטיר בעודו בורח שהשיקוי מור להחזיק לא יותר מ8 שעות... כלומר עוד 6 שעות כאשר רדת הלילה- ועימו רוחות הרפאים המשתוללות - אמור להגיע עוד שעתיים... מצד אחד עלולים להיות עוד כרישים במים במהלך הלילה ומצד שני אדריאן יהפוך לאדם באמצע הלילה לבד באגם... חשדות בגידה חדרו לליבו של אדריאן אך הוא סילק אותן מעליו בנחישות. מדובר רק בטעות אנושית. לא בכוונת תחילה להתנקש בו. הוא צריך להרגע. טיבו חשב להעביר את אדריאן בחבית לפונדק אבל סיילו ואדריאן שללו את הרעיון. טיבו רץ לפונדק להודיע לדומיניק על ההתפתחות חסרת המזל. סיילו נשבע לאדריאן שהוא לא יזנח אותו כאן אפילו לאחר רדת הלילה. דומיניק הגיע והכריזה שגם היא נשארת על חופי האגם הלילה וכולם חיכו בשלווה פאטאליסטית למדי לרדת החשיכה ובוא אימת הלילה אליה כבר התרגלו לצפות. הלילה ירד לאיטו. מעולם לא נצפתה שקיעה בכזו אדיקות סופרת שניות. אדריאן האמין שזו השקיעה האחרונה שלו וניסה להנות ממנה למרות שראיתה דרך המים לא עשתה לה הרבה צדק מאיך שהוא זכר את החוויה. מצד שני זו בהחלט חוויה מעניינת לראות שקיעה תת מימית. חבל שהיא תהיה האחרונה שלו. חבל יותר שהיא תהייה האחרונה של דומיניק! החושך כיסה את פני האגם כמו שמיכה. חום היום הכבד עדיין לא נשבר והמים היו קרירים יחסית לאוויר החם מעליהם. האגם דמם לו, בקושי מעלה גלים. הדקות עברו חרישית. אוזניים כרויות למשמע כל ציוץ לילי, מחכות לתחילת הזוועה והסוף הקרב. הזוועה איחרה לבוא. בנשימה עצורה חיכו והיא בשלה. לא מראה אפילו לא קציהו של זנב אל מת. שעה לאחר השקיעה הפך אדריאן לאדם. הקוסם טעה גם כאן, הקסם הזה בהחלט היה מקולקל ואדריאן שמח מאוד ללכת אל דומיניק ולחבק אותה ארוכות. תוהים על פשר השקט הרוחני שנפל על העיר הם חזרו לפונדק. בעל הפונדק סירב כמובן לפתוח את הדלת והחליף דברי נאצה עם סיילו, מאמין שאנחנו רוחות רפאים ושמח שה"צפוני מת" אז ישנו בבניין הנטוש ליד הפונדק. בבוקר קמנו, חזרנו לפונדק וסיילו החליט ללכת להגיש תלונה על הפונדקאי ולקבל את הכסף שלו חזרה על השירות הקלוקל... אדריאן הסתובב במיטה וחזר לישון. ----------------------------------------------------------------- איפשהו במהלך ההרפתקאה סיילו ואדריאן הזמינו זה את זה לדו קרב לא זכור לי בדיוק איפה ואיך אז לא הוספתי את זה אבל זה יהיה מעניין לראות מה יקרה בכזה דו קרב... ונסיים במרטיט הלבבות השנוא\אהוב על כולם: to be continued...
הקוסם הנוקם
New member
מה עם אותיות סופיות?
סופסוף יוצאים מהעיר, אבל לפני. . ..
הבוקר שלאחר ליל הדגים של אדריאן הגיע. למרבה הפליאה, דומיניק לא קמה מוקדם כדי להתאמן בקשת, לא בחרב ולא ברדיפה אחרי חתול, היא נשארה לישון, מעט חמה למען האמת. לאחר שדאג לה לתה ירד אדריאן אל חדר הפונדק שם חיכה לו סיילו. הוא רצה לעבור על התנאים החוקים של הדו קרב. אבוי. הרעיון הזה כמעט נשכח מלב. בחביבות וקלילות שאל המטורף מהצפון את "חבר" אנדריאן אם הקרב יהיה עד שלוש טיפות דם או עד המוות. מטורף! הקרב סוכם על עד 3 חתכים, עם חרב אחת, בלי קסמים, בלי עזרה מבחוץ, בצהרי היום, דומיניק וטיבו עדים. מועד הקרב הגיע. שני הגברים עם האגו הגדול נעמדו אחד מול השני, חרבות שלופות. לפתע סיילו נראה כאילו הוא מתיישב. הוא עצמו נראה מופתע מהעניין אבל חמק בדיוק לפני שחרבו של אדריאן חתכה אותו. "חבר אדריאן מרמה", הכריז, וצחצוח החרבות ביניהם התחיל. זה היה קצת אחרי החתך הראשון שסיילו חתך באדריאן שהוא הביט מאחוריו והכריז: "חברה דומיניק נפלה". אדריאן הסתובב כדי למצוא אותה על הרצפה. כשהגיעו אליה היא הייתה בהכרה, לא זכרה הרבה בין העמידה לרצפה, הכחישה לגמרי שהיא התמוטטה. אדריאן הרים אותה ולקח אותה לארמון להסתכלות רפואית. חוץ מהתייבשות מעט, הרופאים לא מצאו מה לא בסדר אצל הגברת. סיילו מלמל משהו על זה שהוא מקווה שדומיניק לא פגעה בעצמה כדי לעזור לחבר אנדריאן. דומיניק איבדה וחזרה להכרה מספר פעמים. בגאוותנות טיפוסית היא גם ניסתה מספר פעמים לקום מהמיטה וללכת, רק כדי להגיע לרצפה. היא לא החולה הכי טובה בעולם. בין המלמולים שלה היא פלטה דברים כמו: "לא החודש", ו"להוציא את אדריאן מווילינדורף". בין לבין, סיילו הציע איזו תרופה שעשויה מדגים מרוסקים. התגובה של דומיניק הייתה משהו בסגנון של: "תרחיקו את המטורף הזה ממני!" בו בזמן, העימות בין הנסיך הסורר ושומר הראש המטורף שלו המשיך. הילד טיבו ראה את הפרה בטסי כמעין אלה דרומית - חיה גדולה ואצילית שנותנת גם חלב, וסיילו היה נחוש בדעתו להראות לו שזה לא אלה ואפשר להרוג אותה בקלות. תלוש מהזמן, הופיע פה סגול בחדר, כנראה של הקוסם המבולבל שדיבר משהו על הבטחה לעזור לו עם איזו חיה. זה היה הקוסם שגרר את אדריאן וסיילו למסע בבית קברות בלילה. חשוד ביותר. . . . . אדריאן הכריז חגיגית שלא יזוז לשום מקום ללא מפה. לאחר מנוחת הלילה, דומיניק הרגישה טוב יותר, היא ואדריאן חזרו לפונדק ופגשו אדם משונה בבגדים כהים, הוא הודיע שהוא המפה שלנו, ואנחנו נצא לקראת ערב. דומיניק ואדריאן פרשו לישון. לקראת הצהריים, קמה דומיניק והלכה לעשות מה שלא ייצא לה לעשות אם יצאו מהעיר. יום השנה למותם של אביה וארוסה התקרב, היא הלכה להניח פרחים בכיכר העיר, היכן שתלו אותם. כשאדריאן התעורר חיכה גם עבורו פרח, שונה מאוד מאלו שהניחה לזכרם של המתים, רק לכבוד זה שהוא שם ובשבילה. לקראת ערב, החבורה - אדריאן, סיילו, טיבו, הבחור בבגדים הכהים ודומיניק יצאו מהעיר. שוב למרחבים! נראה שאבן נגולה מעל דומיניק ברגע שחזרו למרחבים ויצאו מווילינדורף, כאילו כוח החיים שלה התחדש. בלילה היא אפילו הלכה לצוד את ארוחת הערב ובישלה אותה, מראה שיש תחליפים לקוואי. בבוקר הרגישה שמטענה קל יותר. חשדותיה פנו אל הבחור החדש (וזכרון מה"שומר של מאלן" חזר אליה). בלילה השני, בזמן המשמרת היא הבחינה בתנועה מהירה במחנה. זוג חיצים מהירים החטיאו את המטרה אבל השאירו לנו חתיכת בד קטנה. האם יש לפריקונים בנוסגות'? קמנו בבוקר מבולבלים.
הבוקר שלאחר ליל הדגים של אדריאן הגיע. למרבה הפליאה, דומיניק לא קמה מוקדם כדי להתאמן בקשת, לא בחרב ולא ברדיפה אחרי חתול, היא נשארה לישון, מעט חמה למען האמת. לאחר שדאג לה לתה ירד אדריאן אל חדר הפונדק שם חיכה לו סיילו. הוא רצה לעבור על התנאים החוקים של הדו קרב. אבוי. הרעיון הזה כמעט נשכח מלב. בחביבות וקלילות שאל המטורף מהצפון את "חבר" אנדריאן אם הקרב יהיה עד שלוש טיפות דם או עד המוות. מטורף! הקרב סוכם על עד 3 חתכים, עם חרב אחת, בלי קסמים, בלי עזרה מבחוץ, בצהרי היום, דומיניק וטיבו עדים. מועד הקרב הגיע. שני הגברים עם האגו הגדול נעמדו אחד מול השני, חרבות שלופות. לפתע סיילו נראה כאילו הוא מתיישב. הוא עצמו נראה מופתע מהעניין אבל חמק בדיוק לפני שחרבו של אדריאן חתכה אותו. "חבר אדריאן מרמה", הכריז, וצחצוח החרבות ביניהם התחיל. זה היה קצת אחרי החתך הראשון שסיילו חתך באדריאן שהוא הביט מאחוריו והכריז: "חברה דומיניק נפלה". אדריאן הסתובב כדי למצוא אותה על הרצפה. כשהגיעו אליה היא הייתה בהכרה, לא זכרה הרבה בין העמידה לרצפה, הכחישה לגמרי שהיא התמוטטה. אדריאן הרים אותה ולקח אותה לארמון להסתכלות רפואית. חוץ מהתייבשות מעט, הרופאים לא מצאו מה לא בסדר אצל הגברת. סיילו מלמל משהו על זה שהוא מקווה שדומיניק לא פגעה בעצמה כדי לעזור לחבר אנדריאן. דומיניק איבדה וחזרה להכרה מספר פעמים. בגאוותנות טיפוסית היא גם ניסתה מספר פעמים לקום מהמיטה וללכת, רק כדי להגיע לרצפה. היא לא החולה הכי טובה בעולם. בין המלמולים שלה היא פלטה דברים כמו: "לא החודש", ו"להוציא את אדריאן מווילינדורף". בין לבין, סיילו הציע איזו תרופה שעשויה מדגים מרוסקים. התגובה של דומיניק הייתה משהו בסגנון של: "תרחיקו את המטורף הזה ממני!" בו בזמן, העימות בין הנסיך הסורר ושומר הראש המטורף שלו המשיך. הילד טיבו ראה את הפרה בטסי כמעין אלה דרומית - חיה גדולה ואצילית שנותנת גם חלב, וסיילו היה נחוש בדעתו להראות לו שזה לא אלה ואפשר להרוג אותה בקלות. תלוש מהזמן, הופיע פה סגול בחדר, כנראה של הקוסם המבולבל שדיבר משהו על הבטחה לעזור לו עם איזו חיה. זה היה הקוסם שגרר את אדריאן וסיילו למסע בבית קברות בלילה. חשוד ביותר. . . . . אדריאן הכריז חגיגית שלא יזוז לשום מקום ללא מפה. לאחר מנוחת הלילה, דומיניק הרגישה טוב יותר, היא ואדריאן חזרו לפונדק ופגשו אדם משונה בבגדים כהים, הוא הודיע שהוא המפה שלנו, ואנחנו נצא לקראת ערב. דומיניק ואדריאן פרשו לישון. לקראת הצהריים, קמה דומיניק והלכה לעשות מה שלא ייצא לה לעשות אם יצאו מהעיר. יום השנה למותם של אביה וארוסה התקרב, היא הלכה להניח פרחים בכיכר העיר, היכן שתלו אותם. כשאדריאן התעורר חיכה גם עבורו פרח, שונה מאוד מאלו שהניחה לזכרם של המתים, רק לכבוד זה שהוא שם ובשבילה. לקראת ערב, החבורה - אדריאן, סיילו, טיבו, הבחור בבגדים הכהים ודומיניק יצאו מהעיר. שוב למרחבים! נראה שאבן נגולה מעל דומיניק ברגע שחזרו למרחבים ויצאו מווילינדורף, כאילו כוח החיים שלה התחדש. בלילה היא אפילו הלכה לצוד את ארוחת הערב ובישלה אותה, מראה שיש תחליפים לקוואי. בבוקר הרגישה שמטענה קל יותר. חשדותיה פנו אל הבחור החדש (וזכרון מה"שומר של מאלן" חזר אליה). בלילה השני, בזמן המשמרת היא הבחינה בתנועה מהירה במחנה. זוג חיצים מהירים החטיאו את המטרה אבל השאירו לנו חתיכת בד קטנה. האם יש לפריקונים בנוסגות'? קמנו בבוקר מבולבלים.
Dominique Proudshot
New member
אני יוצאת נורא רע בעדכון שלך.
אני לא סתם התעלפתי! ולא עשיתי את זה כדי לעזור לאדריאן בקרב! (למה אני לא חשבתי על זה?)
אני לא סתם התעלפתי! ולא עשיתי את זה כדי לעזור לאדריאן בקרב! (למה אני לא חשבתי על זה?)
PUMI for ever
New member
*יורה חץ הרדמה בדומיניק ומפספס*
דו-קרב! בצהרי היום! בחצר הארמון!
'לשם שינוי היא לא ברחה לי בבוקר כמו תמיד' חשב אדריאן לעצמו כשחיבק את דומיניק במיטה לעוד שעה של שינה מאושרת עד מאוחר. דפיקה בדלת הרסה את מצב הרוח העדין של רוגע מוחלט בין עירות לשינה שאפף את אדריאן. סיילו הכריז ש"חבר אדריאן" צריך לקום לדבר איתו... הוא נאנח וחילץ את עצמו בעדינות מחיבוקה של אהובתו והלך אל הדלת לראות מה סיילו רוצה. הצפוני נראה מדושן עונג מעצמו כשביקש מאדריאן לסכם איתו את פרטי הדו קרב ביניהם למטה. שרידי השינה של אדריאן נמוגו כמו ערפל אל מול שמש בוקר חמימה. הוא חזר אל דומיניק, סיפר לה שהוא יורד לשוחח עם סיילו והבחין שהיא חמה מעט מהרגיל. אולי הלילה על שפת האגם, רטובה על לשד עצמותיה, השפיע עליה לרעה והיא מתחילה לפתח משהו... הוא הבטיח לה תה חם לאחר שהצהירה שקר לה, עוד סימן רע, וירד למטה. סיילו הה עסוק הבוקר. בעוד אדריאן מזמין לדומיניק תה חם שיובא אליה למיטה ולעצמו ארוחת בוקר הוא הבחין בנייר עמוס בכתב המונח לפני סיילו. הסכם תנאי דו-קרב... או לפחות כך טען סיילו. אדריאן לא הצליח לקרוא מילה אחת ממה שהיה כתוב שם. כנראה שגם הכתב הצפוני מקולקל כמו השפה שלהם. מה רע לצפוניים האילה שהם לא יכולים לדבר ולכתוב נורמלי כמו שאר העולם? אדריאן סירב בכל תוקף לחתום על מסמך שהוא לא יכול לקרוא. מי יודע איזה סעיפים מטורפים כתב שם הצפוני המוזר הזה. סיילו חשב לתפוס את אדריאן עייף ולא עירני ע"י כך שיעיר אותו מוקדם מידי אז אדריאן החליט לתת לצפוני נושם המים את אותו היחס וקבע מיקום חסר סביבה מימית, אפילו לא מזרקה, בצוהוריי יום שכבר הסתמן שהולך להיות עוד יום חמסין מטורף כמו אתמול. לאחר שיחה מבולבלת למדי על תנאי הדו קרב והחוקים ושאר ירקות הסכימו אדריאן וסיילו על דו קרב, בצהרי היום, בחצר הארמון, חמושים בחרבות בלבד, ללא קסמים כאשר הנצחון מוכרע ע"י זה שיצליח לפצוע את יריבו 3 פעמים בחתך מדמם- 3 טיפות דם, כדי שלא המזל יקבע את המנצח אלא הכשרון, עדים לקרב נקבעו טיבו כנציג הצפון המכיר את חוקי האצילות הצפוניים ודומיניק המכירה את חוקי האצילות של ווילנדורף- כך לכל אחד מהמתמודדים יהיה עד חיובי למטרתו והאיזון ישמר. אדריאן עלה למעלה לבשר לדומיניק את כל תנאי הדו קרב ולמרות שנראה כ היא חמה יותר היא התעקשה שהיא בסדר ושהיא תבוא לחזות בדו קרב כעדה. אדריאן דאג לה אבל לא רצה להתעקש מול נחרצותה הנועזת על שלומה הטוב. בצוהורי היום התייצבו הארבעה במקום המיועד. חייל אחד העז לעמוד בחוץ בחום היום ולאחר הסבר קצר בלבד הסכים לשמור שלא יפריעו לדו הקרב, בעיקר כי נראה שאף אחד לא ירצה בכלל לבוא לצפות בדו קרב בחום היום הזה. אדריאן בחן את סיילו היטב, הוא כבר מכיר אותו כמה שבועות ועכשיו הרגע לבחון האם הוא מכיר אותו מספיק טוב. סיילו טען שאדריאן העליב אותו קשות, קילל אותו בצורה חמורה ביותר. אדריאן התמם ושאל מה הוא כבר אמר שהיה כל כך נורא ? סיילו טען בעצבים שאדריאן טען שסיילו מזהם את המים! אדריאן מצידו ענה בקלילות "רק שאלתי אם השתנת במי האגם, נו אז עשית את זה או לא?" סיילו התעצבן עוד יותר, שלף חרב ופנה להתקיף. לרגע הזה חיכה אדריאן. הוא שלף את חרבו, צעק על סיילו פקודה בקול המחושב במדוייק כדי לפנות אל האינסטינקטים התת הכרתיים של הצפוני "שב!" והתכונן לתקוף אותו עם חרבו בעוד רגליו של סיילו מבצעות את הפקודה הקולית עוד לפני שמוחו מסוגל להבין מה קורה לו. הצפוני הזריז כחתול הצליח בשניה האחרונה להפוך את ההתיישבוטת הפתאומית שנפלה עליו להתגלגלות הצידה וחמק מהדקירה שאדראן כיוון אליו. "רמאי! השתמשת בקסם!" קרא סיילו המבולבל אדריאן נעלב עד עמקי נשמתו "לא השתמשתי בקסם! זה לא קסם אלא יכולת אישית שפיתחתי לכדי אומנות, כמו שהזריזות החתולית שלך אינה קסומה." נעלב התקיף אדריאןם את סיילו שהתחמק והתקיף בתורו, מכה אחת נחתה על סיילו אך לא הקיזה דם, רק מכה יבשה מצד החרב. סיילו הצליח להנחית מכה חותכת אחת על זרועו של אדריאן ודם ראשון הוקז בקרב. עוד תקיפות, שנבלמו ע"י עוד הסטות, הקרב נמשך עוד ועוד כאשר סיילו התחמק לאחור, פתח מרווח בין אדריאן לעצמו והכריז "חברה דומיניק נפלה" אדריאן לא סמך על הצפוני המטורלל אבל החליט להעיף מבט וראה שדומיניק אכן שוכבת מעולפת על הרצפה וטיבו יושב לידה ומנסה לדבר אליה. סיילו ואדריאן הסכימו להפסיק את הקרב לעכשיו, אולי לחזור אליו אחר כך. כעת חייבים לבדוק מה קורה עם דומיניק, האהובה החולה לאחד והעדה בדו-קרב לשני, אחרי הכל ללא עדים מתפקדים אי אפשר להמשיך וללא דומיניק... אדריאן החליט שזה לא קו מחשבה שהוא מוכן לסבול וחתך אותו באיבו. רץ אל דומיניק והבחין שהיא בוערת עוד יותר ממקודם. בעודה שוכבת על הרצפה ונראית מעולפת למחצה היא עדיין התעקשה שהיא בסדר ואדריאן התתחיל להבין שיש לו עסק עם חולה גרועה במיוחד. הוא הרים אותה ומיהר אל ההילר הקרוב- בארמון, ההילר הכי טוב בעיר. המרפא אמר שהיא צריכה לנוח ואדריאן התיישב לידה, נחוש בדעתו לא לעזוב אותה לרגע. סיילו נכנס לחדר והתחיל להפשיט את דומיניק וכמעט פרץ שם דו קרב נוסף. סיילו טען שהוא מרפא צפוני ומכיר את המחלה של דומיניק ואדריאן חשב שהוא בסך הכל רוצה להתעסק לו עם החברה במסווה של רופא כדי להעליב אותו עוד יותר מאחורי גבו. אדריאן הכריח את סיילו להסביר לו מה בדיוק הוא מציע וסיילו ענה לו שצריך לעטוף את דומיניק ברטיות רטובות כי היא סובלת ממכת חום, או משהו כזה. המרפא ציווה על המהומה להיפסק כי דומיניק צריכה לנוח ואדריאן נשאר שם לטפח אותה ולשמור עליה... מחליף רטיות רטובות ודואג לה כל היום והלילה לא ממש מבחין בשאר העולם. המרפא חבש את הפצע המדמם מהקרב ואדריאן בקושי הבחין בזה. היא מילמלה כל מיני דברים אבל אדריאן חשב שאילו חלומות רעים או יותר גרוע...הזיות ופשוט החליף רטיות שוב. לקראת אחר הצוהוריים בעת ביקור נוסף של סיילו בו הם החליפו התנצלויות לאחר שאדריאן ראה שהשיטה הרפואית שסיילו הציע כן עוזרת. הדו קרב בוטל ושלום חזר לשכון ביניהם, מחזק את ידידותם עוד יותר. לפתע הופיע ענן ובו פה סגול בחדר. הפה הסביר בקולו המטורלל של הקוסם האקצנטרי שהם צריכים להגיע לעזור לו עם המפלצת שלו שבינתיים עשתה עוד כמה נזקים. אדריאן סירב בכל תוקף לבוא אל הקוסם ללא מפה אמינה שתראה את הדרך אליו. הקוסם המטורלל לא ממש הבין מה הבעיה לבוא אליו הביתה כשלא יודעים איפה הבית אבל לבסוף הסכים לסדר להם מפה. סיילו ואדריאן החליפו מבטים ומשכו בכתיפיהם. בבוקר הוא התעורר בכיסא, כולו שרירים תפוסים כדי להבחין שדומיניק כבר יושבת במיטה ומרגישה קצת טוב יותר. היא שוב הוכיחה עד כמה היא חולה רעה כשהכריזה שהיא בסדר ונעמדה... על רגליים רועדות וכמעט נפלה מיד חזרה למיטה. כשגלת שהיא בארמון סרבה להשאר בו למרות הטיעונים ההגיוניים של אדריאן לגבי המרפא הטוב בעיר ושהארמון זה הבית שלו, היא הרגישה שזה המקום בו רצחו את משפחתה והיא לא מוכנה להשאר בו. עצוב ומודאג אך חסר אונים מול העקשנות שלה עזר אדריאן לדומיניק להתלבש ולהגיע אל הפונדק שם נפל לשינה עמוקה למשך רוב היום.
'לשם שינוי היא לא ברחה לי בבוקר כמו תמיד' חשב אדריאן לעצמו כשחיבק את דומיניק במיטה לעוד שעה של שינה מאושרת עד מאוחר. דפיקה בדלת הרסה את מצב הרוח העדין של רוגע מוחלט בין עירות לשינה שאפף את אדריאן. סיילו הכריז ש"חבר אדריאן" צריך לקום לדבר איתו... הוא נאנח וחילץ את עצמו בעדינות מחיבוקה של אהובתו והלך אל הדלת לראות מה סיילו רוצה. הצפוני נראה מדושן עונג מעצמו כשביקש מאדריאן לסכם איתו את פרטי הדו קרב ביניהם למטה. שרידי השינה של אדריאן נמוגו כמו ערפל אל מול שמש בוקר חמימה. הוא חזר אל דומיניק, סיפר לה שהוא יורד לשוחח עם סיילו והבחין שהיא חמה מעט מהרגיל. אולי הלילה על שפת האגם, רטובה על לשד עצמותיה, השפיע עליה לרעה והיא מתחילה לפתח משהו... הוא הבטיח לה תה חם לאחר שהצהירה שקר לה, עוד סימן רע, וירד למטה. סיילו הה עסוק הבוקר. בעוד אדריאן מזמין לדומיניק תה חם שיובא אליה למיטה ולעצמו ארוחת בוקר הוא הבחין בנייר עמוס בכתב המונח לפני סיילו. הסכם תנאי דו-קרב... או לפחות כך טען סיילו. אדריאן לא הצליח לקרוא מילה אחת ממה שהיה כתוב שם. כנראה שגם הכתב הצפוני מקולקל כמו השפה שלהם. מה רע לצפוניים האילה שהם לא יכולים לדבר ולכתוב נורמלי כמו שאר העולם? אדריאן סירב בכל תוקף לחתום על מסמך שהוא לא יכול לקרוא. מי יודע איזה סעיפים מטורפים כתב שם הצפוני המוזר הזה. סיילו חשב לתפוס את אדריאן עייף ולא עירני ע"י כך שיעיר אותו מוקדם מידי אז אדריאן החליט לתת לצפוני נושם המים את אותו היחס וקבע מיקום חסר סביבה מימית, אפילו לא מזרקה, בצוהוריי יום שכבר הסתמן שהולך להיות עוד יום חמסין מטורף כמו אתמול. לאחר שיחה מבולבלת למדי על תנאי הדו קרב והחוקים ושאר ירקות הסכימו אדריאן וסיילו על דו קרב, בצהרי היום, בחצר הארמון, חמושים בחרבות בלבד, ללא קסמים כאשר הנצחון מוכרע ע"י זה שיצליח לפצוע את יריבו 3 פעמים בחתך מדמם- 3 טיפות דם, כדי שלא המזל יקבע את המנצח אלא הכשרון, עדים לקרב נקבעו טיבו כנציג הצפון המכיר את חוקי האצילות הצפוניים ודומיניק המכירה את חוקי האצילות של ווילנדורף- כך לכל אחד מהמתמודדים יהיה עד חיובי למטרתו והאיזון ישמר. אדריאן עלה למעלה לבשר לדומיניק את כל תנאי הדו קרב ולמרות שנראה כ היא חמה יותר היא התעקשה שהיא בסדר ושהיא תבוא לחזות בדו קרב כעדה. אדריאן דאג לה אבל לא רצה להתעקש מול נחרצותה הנועזת על שלומה הטוב. בצוהורי היום התייצבו הארבעה במקום המיועד. חייל אחד העז לעמוד בחוץ בחום היום ולאחר הסבר קצר בלבד הסכים לשמור שלא יפריעו לדו הקרב, בעיקר כי נראה שאף אחד לא ירצה בכלל לבוא לצפות בדו קרב בחום היום הזה. אדריאן בחן את סיילו היטב, הוא כבר מכיר אותו כמה שבועות ועכשיו הרגע לבחון האם הוא מכיר אותו מספיק טוב. סיילו טען שאדריאן העליב אותו קשות, קילל אותו בצורה חמורה ביותר. אדריאן התמם ושאל מה הוא כבר אמר שהיה כל כך נורא ? סיילו טען בעצבים שאדריאן טען שסיילו מזהם את המים! אדריאן מצידו ענה בקלילות "רק שאלתי אם השתנת במי האגם, נו אז עשית את זה או לא?" סיילו התעצבן עוד יותר, שלף חרב ופנה להתקיף. לרגע הזה חיכה אדריאן. הוא שלף את חרבו, צעק על סיילו פקודה בקול המחושב במדוייק כדי לפנות אל האינסטינקטים התת הכרתיים של הצפוני "שב!" והתכונן לתקוף אותו עם חרבו בעוד רגליו של סיילו מבצעות את הפקודה הקולית עוד לפני שמוחו מסוגל להבין מה קורה לו. הצפוני הזריז כחתול הצליח בשניה האחרונה להפוך את ההתיישבוטת הפתאומית שנפלה עליו להתגלגלות הצידה וחמק מהדקירה שאדראן כיוון אליו. "רמאי! השתמשת בקסם!" קרא סיילו המבולבל אדריאן נעלב עד עמקי נשמתו "לא השתמשתי בקסם! זה לא קסם אלא יכולת אישית שפיתחתי לכדי אומנות, כמו שהזריזות החתולית שלך אינה קסומה." נעלב התקיף אדריאןם את סיילו שהתחמק והתקיף בתורו, מכה אחת נחתה על סיילו אך לא הקיזה דם, רק מכה יבשה מצד החרב. סיילו הצליח להנחית מכה חותכת אחת על זרועו של אדריאן ודם ראשון הוקז בקרב. עוד תקיפות, שנבלמו ע"י עוד הסטות, הקרב נמשך עוד ועוד כאשר סיילו התחמק לאחור, פתח מרווח בין אדריאן לעצמו והכריז "חברה דומיניק נפלה" אדריאן לא סמך על הצפוני המטורלל אבל החליט להעיף מבט וראה שדומיניק אכן שוכבת מעולפת על הרצפה וטיבו יושב לידה ומנסה לדבר אליה. סיילו ואדריאן הסכימו להפסיק את הקרב לעכשיו, אולי לחזור אליו אחר כך. כעת חייבים לבדוק מה קורה עם דומיניק, האהובה החולה לאחד והעדה בדו-קרב לשני, אחרי הכל ללא עדים מתפקדים אי אפשר להמשיך וללא דומיניק... אדריאן החליט שזה לא קו מחשבה שהוא מוכן לסבול וחתך אותו באיבו. רץ אל דומיניק והבחין שהיא בוערת עוד יותר ממקודם. בעודה שוכבת על הרצפה ונראית מעולפת למחצה היא עדיין התעקשה שהיא בסדר ואדריאן התתחיל להבין שיש לו עסק עם חולה גרועה במיוחד. הוא הרים אותה ומיהר אל ההילר הקרוב- בארמון, ההילר הכי טוב בעיר. המרפא אמר שהיא צריכה לנוח ואדריאן התיישב לידה, נחוש בדעתו לא לעזוב אותה לרגע. סיילו נכנס לחדר והתחיל להפשיט את דומיניק וכמעט פרץ שם דו קרב נוסף. סיילו טען שהוא מרפא צפוני ומכיר את המחלה של דומיניק ואדריאן חשב שהוא בסך הכל רוצה להתעסק לו עם החברה במסווה של רופא כדי להעליב אותו עוד יותר מאחורי גבו. אדריאן הכריח את סיילו להסביר לו מה בדיוק הוא מציע וסיילו ענה לו שצריך לעטוף את דומיניק ברטיות רטובות כי היא סובלת ממכת חום, או משהו כזה. המרפא ציווה על המהומה להיפסק כי דומיניק צריכה לנוח ואדריאן נשאר שם לטפח אותה ולשמור עליה... מחליף רטיות רטובות ודואג לה כל היום והלילה לא ממש מבחין בשאר העולם. המרפא חבש את הפצע המדמם מהקרב ואדריאן בקושי הבחין בזה. היא מילמלה כל מיני דברים אבל אדריאן חשב שאילו חלומות רעים או יותר גרוע...הזיות ופשוט החליף רטיות שוב. לקראת אחר הצוהוריים בעת ביקור נוסף של סיילו בו הם החליפו התנצלויות לאחר שאדריאן ראה שהשיטה הרפואית שסיילו הציע כן עוזרת. הדו קרב בוטל ושלום חזר לשכון ביניהם, מחזק את ידידותם עוד יותר. לפתע הופיע ענן ובו פה סגול בחדר. הפה הסביר בקולו המטורלל של הקוסם האקצנטרי שהם צריכים להגיע לעזור לו עם המפלצת שלו שבינתיים עשתה עוד כמה נזקים. אדריאן סירב בכל תוקף לבוא אל הקוסם ללא מפה אמינה שתראה את הדרך אליו. הקוסם המטורלל לא ממש הבין מה הבעיה לבוא אליו הביתה כשלא יודעים איפה הבית אבל לבסוף הסכים לסדר להם מפה. סיילו ואדריאן החליפו מבטים ומשכו בכתיפיהם. בבוקר הוא התעורר בכיסא, כולו שרירים תפוסים כדי להבחין שדומיניק כבר יושבת במיטה ומרגישה קצת טוב יותר. היא שוב הוכיחה עד כמה היא חולה רעה כשהכריזה שהיא בסדר ונעמדה... על רגליים רועדות וכמעט נפלה מיד חזרה למיטה. כשגלת שהיא בארמון סרבה להשאר בו למרות הטיעונים ההגיוניים של אדריאן לגבי המרפא הטוב בעיר ושהארמון זה הבית שלו, היא הרגישה שזה המקום בו רצחו את משפחתה והיא לא מוכנה להשאר בו. עצוב ומודאג אך חסר אונים מול העקשנות שלה עזר אדריאן לדומיניק להתלבש ולהגיע אל הפונדק שם נפל לשינה עמוקה למשך רוב היום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.