קפוץ משחק, קפוץ!

[Nihau]

ניהאו שעד עכשיו דעתה הוסחה בגלל

הצרחה של אלכסנדרה הבחינה סוף סוף בקשתים המאיימים. נוהמת לעצמה על חוסר הזהירות שלה היא לוחשת מילת עוצמה שמקיפה אותה במגן רוח בלתי נראה. עכשיו חיצים שיעופו לעברה יוסטו הצידה ורק חצים מטווח קרוב מאוד ומדוייקים מאוד, או כאילו שנורו בעוצמה רבה במיוחד יוכלו אולי לפגוע בה... אם הם יצליחו לחדור את השריון המבורך. היא חיפשה בעיניה את צלצר וחשבה שראתה אותו מתחיל להתגנב מאחורי התוקפים, כל כך קשה לדעת כאן בצללים. היא פנתה אל התוקפים בנסיון למנוע מהם מוות אלים פתאומי, או הזדקנות מזורזת. "מי אתם? מעולם לא עשינו לכם רע, למה אתם תוקפים אותנו?" היא לא התרשמה שהתוקפים לןקחים אותה ברצינות ועמדה להוסיף ~אתם מוקפים, זרקו את הנשקים שלכם או שתאלצו להפוך לאבק~ אבל החליטה שאין סיבה להרוס לצלצר את אלמנט ההפתעה וחיכתה עם זה.

 

[dragon zlotnik]

אריזרד זז אחורה

(מל"ד- החץ תקוע בי ואם כן אז איפה? או שהוא דקר אותי קלות כדי להזיז אותי אחורה?, ביינתים אני מתיחס לזה כאילו החץ תקוע) אריזרד פונה אל האורק בלחש ושואל,"יש לך תחבושת?" אריזרד לא מוציא את החץ אלא אם כן הוא משיג תחזושת ואז הוא מוציא את החץ בכאב וחובש את המקום.

 

[DDN]

החץ לא תקוע

הוא רק דקר אותך. הבחורה הבלונדינית, כאילו שוקלת את אזהרתה של ניהאו, "זה לא ברור? זה הכל בשביל הכסף. לורד נאורון משלם לנו בעין יפה כדי שלא תפריעו לו" היא מחייכת בנועם. "פשוט תחכו, תרגעו, והכל יהיה בסדר. נאורון ישתלט על העולם, המלכה תתעורר, ואני אהיה עשירה. ככה העולם צריך להיות" נראה שצלצר מגיע קרוב אליהם, כי פתח המערה מאחוריה פתאום מחשיך, אבל הבחור בגלימות השחורות צועק משהו בשפה לא מובנת, הבזק אור מופיע וצרחה של כאב לא אנושי נשמעת.

 

[dragon zlotnik]

ארזירד זז אחורה בעווית כאב

ולוחש לניהאו בלי שישימו לב,"יש לי עדין את האבקה שעושה עשן, להתשמש בא ונסתער עליהם? כי נראה לי שהצרצר הזה לא הצליח בניסיונו" -*-אל תתיחס להודעה הקודמת שלי-*-

 

[Nihau]

כשנשמעה הצרחה ניהאו ניצלה את

הרגע שבו דעת הקשתים הוסחה כדי לחמוק אל תוך הצללים. מאחורי אחד הזקיפים היא השתופפה והתחילה לחמוק בהתגנבות חרישית, מנצלת את כישורי הצייד שלה למקסימום. היא איגפה את הקשתים והתחבאה מאחורי עוד זקיף אבן נוח, שלפה את רובה הטוטו שלה ואת חבילת החיצים המרדימים שלה והתכוננה לירות בהם אחד אחד.

 

[DDN]

אחד האוחזים ברובי הקשת צועק "אי!"

וממשש את צווארו, ונופל. "התקפה!" צועקת הבלונדינית, "רובין - תעשה משהו!" החץ הבא היה אמור לפגוע באיש הלבוש שחורים, אבל התרסק במרחק של כסנטימטר ממנו. "נעשה" הוא אומר, מביט היישר לכיוון שבו הייתה אמורה להיות ניהאו, רק כדי להציף את האזור בלהבות. הבלונדינית ניתרה לאחור והגיעה סמוך אל ג'ייד. היא תפסה אותו בצווארון וכיוונה אליו את רובה הקשת שלה, "אף תזוזה או שהילד חוטף" אמרה, אגלי זיעה נראו בבירור על פניה. האחרים המשיכו לכוון את רובי הקשת שלהם כלפי האורקים, אריזארד והוריל. הבחור בשחור כרגע עמד בדיוק מול ניהאו שבמזל לא הפכה לפחם, היישיר אליה את מבטו ועיניהם נפגשו. עיניו היו כחולות ולא הסגירו שום רגשות. "אני לא רוצה להרוג אותך, אבל אני אעשה זאת, כמו שגירשתי את הצל שלך. תכנעי" האורק, אדם ואלכסנדרה עדיין היו שקועים בתוך עננת הקסם שלהם.

 

[Nihau]

ניהאו הביטה בו והשיבה באריכות

"אל תנסה להתחזות למישהו בעל מוסר, אתה מוכן להרוג ילד קטן בשביל כסף. הצל ההוא לא היה שלי, הוא היה עוד אחד מעבדיו של נאורון, שאתם נמנים עליהם גם אם אתם לא מודעים לכך. בין אם שלשלאות הכלא שלכם עשויות מהחמדנות שלכם עצמכם אתם עדיין עבדים נרצעים, אם הוא יעיר את המלכה הלוחמת כל מה שתקבלו יהה במקרה הטוב מוות מהיר. אותו אחד שפגעתי בו לא מת, רק ישן, אבל הוא עלול לישון לנצח אם לא תכנעו אתם. או שלא אכפת לך גם מאנשיך? אם כך אין לך עמדת מיקוח, אני לא אוכל לתת בך אמון שלא תהרוג את כולנו ברגע שנכנע" היא הציבה את האתגר המוסרי ועכשיו חיכתה לראות איך המלכודת המוסרית הזו תגרום להם להגיב. לכאן או לכאן את המבחן הזה הם יצתרכו לעבור. בינתיים היא קיוותה שהמונולוג נתן לאחרים מספיק זמן לחשוב על משהו

 

[DDN]

"לא, את טועה" הוא אומר בהחלטיות

"כשהמלכה תתעורר, הולך להיות כאן טוב מאוד, לכמה אנשים ורע מאוד לאחרים. באיזה צד אתם תהיו - זו החלטה שלכם. כמו שאמרתי, אני לא רוצה לפגוע באף אחד" הוא אינו מוריד את המטה שלו, שעדיין מכוון ישירות כלפי ניהאו. "נו כבר רובין - חסל אותה!" צועקת הבלונדינית, הנשק שלה מכוון עדיין אל ג'ייד. "סאבין, היסטריה לא תביא אותנו לשום מקום", אומר רובין בקרירות וחוזר להביט בניהאו, "אני מבטיח לך שאם תכנעו, לא אגרום לכם לשום רע" אתם שומעים קול רועם, קולו של נאורון, "חסר לי מרכיב! תביאו לי את הילד!" דלת צבעונית מופיעה ליד סאבין, היא מושכת את ג'ייד פנימה והם מתפוגגים.

 

[Nihau]

"זה המוסר שלך? לרצוח ילד?"

שאלה ניהאו בעודה מתקדמת בכעס לעבר הקוסם. "נאורון הולך להרוג אותו בשביל תאוות הכוח שלו ואתה פשוט הולך לתת לו? השותפה שלך נטשה אותך, עזור לנו לעצור את הטירוף הזה, שליט משוגע מתאוות כוח לא ירחם על אף אחד, רווחת הכלל לא מעניינת אותו. אם לא תעצור אותו היקרים לך יפגעו גם הם בסופו של דבר. מישהו כנאורון לא יודע גבולות, אחרת הוא לא היה מנסה למצוא אגדה" בעודה מדברת בכעס ומתקדמת לעבר הקוסם באיטיות היא התכוננה לקפוץ, בין אם להימלט מהתקפה או להתקיף בעצמה.

 

[DDN]

הוא מנענע בראשו לשלילה.

"היקרים לי מתים" הוא אומר, "רק המלכה יכולה לעזור לי". ואז הוא מזדקף, "ובוודאי לא אם היא תהיה בובה של נאורון! איך אנחנו עוברים את האגם?" הוא שאל. "בוגד!" קרא אחד האחרים, והשניים החלו להמטיר חיצים . אחד האורקים חטף חץ בזרוע, ובכף ידו של אריזארד נתקע החץ של האיש הקרוב אליו.

 

[Nihau]

ניהאו יורה בקשתים האחרים עוד חיצי

הרדמה בעודה חומקת מהחצים שעפו לעברה ומנצלת את הזמן הארוך שלוקח לטעון מחדש רובה קשת. היא ממשיכה לירות בהם עד שהם נופלים ישנים ואז הולכת לרפא את הפצועים. חצים זה כואב אבל לעיתים זה לא רציני אם הפגיעה אינה באיבר חיוני. "אריזארד, אל תזוז, אני אוציא את החץ וזה יכאב אבל אז אני ארפא אותך וזה יעבור. אם אתה מרגיש צורך לצעוק, צעק, הם יודעים שאנחנו כאן"

 

[DDN]

הם מנסים לתפוס מחסה.

יכול להיות שאחד מהם נפל. הם מאחורי אחד הסלעים, ואתם כבר לא בטוחים במספר שלהם. צל מתחיל להתהוות לאיטו. צלצר מרכיב את עצמו מחדש.

 

[dragon zlotnik]

אריזרד צועק זעקת כאב

ואז הוא חותך פיסת בד מהגלימה שיש לו מתחת לברדס וחובש במהירות את כף היד, ואז אריזרד זז הצידה וברגע שהוא מאבד עם האויבים קשר עין, אריזרד שולף את חרבו עם היד הבריאה ועומד בכוננות, אריזרד מכניס את ידו הפציעה אל מתחת לברדס(לתוך השקיק אבקה). אריזרד אומר לניהאו, "אסור להרוג אותם, צריך לאיים עליהם בחייהם בשביל שיקחו אותנו אל נאורון" ואז אריזרד מנסהלהגיע אליהם מסביב בלי שישימו לב.

 

[Nihau]

ניהאו מושכת את אריזארד הצידה

"תן לי לראות את היד שלך, אני אוכל לרפא אותה ותהיה כשיר יותר ללחימה" היא העיפה מבט אל אדם ואלכסנדרה מקווה לראות איזה צל של התקדמות בשחרור הגברת. ממלמלת לעצמה בקול "אנחנו חייבים לשחרר את אלכסנדרה, רק ככה נוכל להגיע אל נאורון ויש לה חשבון לסגור עם הפושע הנרצע הזה"

 

[dragon zlotnik]

"ביינתים הם עסוקים עם הקסם"

אומר אריזרד "בוא נכריח את האנשים האלה להוביל אותנו לנאורון, חייבים להציל את ג'ייד ולהגיע לשם לפני שיהיה מאוחר מדי" אומר אריזרד ואז פונה אל האורקים,"אם אתם רוצים לעזור לי, תבואו אחרי בשקט" ואחרי שניהאו מרפאת אותו הוא ממשיך לנסות להתגנב מאחוריהם, או לבוא אליהם מהצד. כשאני מגיע לידם(עם ניהאו/אורקים או לבד, מה שהם מחליטים), אני מפזר במהירות את האבקה ותופס את אחד האנשים ומצמיד את חרבי לצווארו ולוקח אותו הצידה(היו שם שניים אחרי שהאישה הלכה לא?) ואם ניהאו/האורקים באים איתי אני מסמן להם להתקיף את האיש השני.

 

[Nihau]

מל"ד וב"ד (=OOC ו TIC)

מל"ד: לזלוטניק הצעה ידידותית: למה שלא תעשה פעולה אחת כל פעם ותחכה לראות איך האחרים מגיבים במקום להמשיך קדימה עם כל מיני (לפי מה שקורה כאן)? אחרי הכל הפתיל מתקדם לפי הקצב שאנחנו קובעים, לא לפי השעה בה האחרים מגיבים. ב"ד: ניהאו ריפאה את ידו של אריזארד ואז הסכימה עימו "אתם תוודאו שכל האחרים ישנים מחיצי ההרדמה שלי ותטפלו בערים ואני אלך לעזור לאדם ואלכסנדרה לפרק את הקסם ההוא" אמרה והלכה לשם, עדיין בהתגנבות בין הזקיפים. לאריזארד זה נראה כאילו היא עקפה זקיף אבן ונעלמה רק כדי להופיע מאחורי זקיף אבן אחר ליד אדם. בעוד היא נגשת לאדם היא שאלה את החדר באופן כללי "צלצר אתה בסדר?"

 

[DDN]

האורקים מגיעים אחריך, ואתם נתקלים

במטר חיצים מהכיוון בו הם מתחבאים. לא היו שם שניים? כי עכשיו נורים לכיוונכם ארבעה חיצים. נראה שיש שם ארבעה. . .. אחד האורקים מסמן לך להתכופף ומשליך בקבוק שמן בוער לכיוון. אתם שומעים צרחות ושניים מהם יוצאים מהמחבוא בבהלה. רובין מכוון אליהם את המטה שלו: "שתק!" הוא מכריז, ושניהם נופלים. "ישנם עוד ארבעה" הוא מכריז. ניקול נעמדת לידכם (אריזארד, האורקים ורובין), ונראה שהיא מתפללת. שני חיצים שהיו אמורים לפגוע באריזארד ובה כאילו מתרסקים על קיר בלתי נראה. ----------------------------------------- "אני אהייייייייה . . . .. בססססססססססדר" אומר צלצר בקול חלוש, אבל מרוצה מדאגתה של ניהאו אליו. הבזק נראה מכיוון החדר בו היו אדם, אלכסנדרה והאורק. אדם ומה שנראה לכם קודם כאורק נופלים מותשים על הרצפה. חתיכות של עור ירוק מקולפות מפניו של מנהיג האורקים. נראה שזו הייתה מסיכה ומתחתיה ישנו בן אדם. אלכסנדרה ממששת בחוסר אמון את רגלה החופשית. "אני חופשיה!" היא מכריזה, "ועכשיו נאורון צריך לשלם!"

 

[Nihau]

ברגע שאלכסנדרה השתחררה

ואדם והמחופש נפלו ניהאו מיהרה לצידם מעודדת את אלכסנדרה "מצויין, תגרמי לו לשלם על כל הסבל שחולל ומתכנן עוד להשליט בעולם, אבל בבקשה תדאגי להציל את ג'ייד. קחי איתך עזרה הפעם ואני אשאר כאן לדאוג לאילו ששחררו אותך" בעוד היא מדברת היא שלפה בקבוקון קטן עם נוזל צהבהב שמנוני ומרחה מעט מאוד ממנו על שפתיהם של אדם והאדם המחופש לאורק. הם מיד התחילו להתאושש והיא הוציאה את המימיה שלה ונתנה להם לשתות מים טובים, מנגבת את פניהם וצווארם במים להעיר אותם מהר יותר. "צלצר, אתה זקוק לקסם כדי להתאושש?"

 

[DDN]

"כן!" מכריזה אלכסנדרה.

היא נעמדת מול האגם ומתחילה ללחשש אליו ולהצביע. נהיה קר במערה מאוד קר. במיוחד ליד אלכסנדרה. מול אלכסנדרה קופא האגם בשביל ישר, כמעין גשר של קרח, לצד השני. המחופש קם. "צריך לעצור את נאורון!" הוא מכריז, "אין צורך בזה יותר!" הוא אומר ותולש את המסיכה מפניו, ומגלה פניו של אדם בלונדיני (מי שהכיר את דאריוס - מזהה) צלצר מלחשש, "קסם. . . .. לא. . . .. . לשמור אותו. . . .. . נאורון" אלכסנדרה, דאריוס וניקול נעמדים מול הגשר, דאריוס הראשון שמתחיל לחצות אותו.

 

[Nihau]

ניהאו עוזרת לאדם לקום ושואלת אותו

"אתה חושב שאתה חזק מספיק בשביל לצאת אחרי נאורון או שאתה צריך לנוח עוד?" היא מחפשת את צלצר במבטה "צלצר, תתחבא בצללים ותאכל את נאורון ואת כל הקסם שלו אם יש לך הזדמנות, במקרה הכי גרוע אין לו תרופה גם בשבילך כמו שלא הייתה לו אחת בשביל אלכסנדרה, אני אדאג למחקר שיוביל אותך הבייתה ויעזור להציל את העם שלך אם נאורון שיקר או ימות לפני שיגלה לך את הסוד"