קיטורים!

[greeneye]

קיטורים!

 

[greeneye]

אוף.

אורפז התגייסה היום. וכאילו, ממש התקרבנו בחודשיים האחרונים. ממש. הינו מדברות לפחות פעם ביום, נפגשות לפחות 3 פעמים בשבוע, יוצאות כמעט כל ערב, ביליתי איתה שבוע מדהים בקוס.. נסעתי [פעם ראשונה שיצאתי מהאזור עם האוטו! כבוד!!] לבקום להפרד ממנה והיה עצוב. דורקי כבר התגייס לי לפני שבועיים ככה, בקושי נשארו אנשים שאני אוהבת לבלות איתם. הבסט פרנד מרוחקת וקצת לא נחמדה לאחרונה. שאר החברים או בחו"ל או מגוייסים, השאר, התבררו [לא משהו ש..כלכך הפתיע אותי, הן לא נחמדות כלכך גם ככה] כנועצות סכינים בגב.. אז.. החלטתי לעבוד, לראשונה בחיי. אז היום הייתה לי התלמדות בפוקס. ובגלל שאני פעורה ואינלישמץשלמושג בכל מיני דברים ..עבודתיים שכאלה, שכחתי לשאול שאלות חשובות [כמו- כמה משלמים לי על ההתלמדות, אם יש הפסקה במשמרת ושל כמה זמן, אם משלמים לי נסיעות וכאלה] והרגשתי הכי קלולס בעולם. הפילו עלי בוחטה של מידע ישר, כעסו עלי קצת כשלא הבנתי מה רוצים ממני, הם מסבירים בערך..הכי גרוע בעולם, לקח לי מלא זמן להבין מה רוצים מהחיים שלי. אני מחוייבת לתת 5 משמרות בשבוע, אחת מהן חייבת להיות שישי/שבת- אז ביי ביי חיים. יש לקוחות סמויים[?!?!?] שבוחנים אותי, ויש דברים שאסור לי להגיד, ודברים שאני חייבת להגיד, אחרת מזמברים אותי. אני חייייייייבת לדחוף לאנשים מסכנים את המבצעים בכל רגע נתון, ולנסות לדחוף אותם לכל מחלקה אפשרית. ולתא הלבשה. ועוד משהו שלמדתי לבד, אני צריכה להמציא סיפורים ועלילות כדי שאנשים יקנו דברים. טובנו. ["נשאר רק 40 ורצית 38?? נווווו בסדר, אני מדדתי את הג'ינס הזה ב-34, שזו המידה שלי, וזה היה לי קטן, וה-36 ישב בול, יש איזשהו בלבול עם המידות, אז תנסי למדוד את ה-40!] ואחת המוכרות גם הציעה לי לפלרטט עם אדם שנכנס לחנות כדי שיקנה דברים. בחור, שגדול ממני בעשור או משהו. ושלא לדבר על זה שמרפי היה לרעתי והמנהלת משמרת ראתה רק את הפאשלות שלי ולא את זה שאשכרה הצלחתי למכור דברים לאנשים בהתלמדות שלי!!!1 ושהמזגן לא פעל. והו.

 

[THE ronch]

אוי.

אחרי ארבעה ימים מחוקים מהיסוד, פתאום להיות סחית ולחשוב על זה עושה לי לבכות. אין יותר אבא של שרה. קלי, אני לא יכולה להסביר כמה אני הולכת להתגעגע. לא משנה כמה לחיים נעשה לכבודך, הקול שלך עדיין יהיה חסר בבית. אתה עדיין תהיה חסר. כנראה שלתמיד, אה?

 

[e l u l a]

:/../images/Emo153.gif

כאן בשבילך אם את צריכה..

 

[דודה מרי]

כואב לי שאת צריכה

לעבור כזו טראומה בגיל כל כך צעיר. יהיה בסדר.. אני תמיד פה, בייב. אוהבת אותך

 

[©big smile©]

../images/Emo24.gif

 

[כרית סוריאליסטית]

תמיד פה.

בתור מי שעברה את זה גם בתור הבת וגם בתור חברה של, יותר מדי פעמים, לצערי, אומנם אין לי פתרונות אבל אני תמיד יכולה לתמוך. איכשהו. ולנסות להרים אותך קצת כשממש קשה. אוהבת מאוד.

 

[מKה אפורה]

רק כשאין לי כבר מה להגיד לו

אני שמה לב למה זה נהיה, שמה לב שהכל שונה, שמה לב לזה שאין הפעם משהו שמקשר, משהו שישאיר את הביחד הזה... זה החסרון הכי גדול בהחלטה שלי... לנסות שוב בידיעה שהפעם זה שונה, שהפעם אתה לא שלי ואני לא שלך, כל אחד לעצמו, ויום יבוא וכל השאלות האלה שאתה שואל, כמו מה אני אחשוב אם אתה והיא תהיו ביחד, יהיו מציאותיות. שונאת שזה ככה, אבל מצד שני לא רוצה שיחזור, לא רוצה שיהיה מה שהיה... אני כל-כך רכושנית, גם כשאני בכלל לא רוצה את זה... מעצבן

 

[coolit]

לא עשיתי היום כלום.../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif../images/Emo10.gif

 

[NoFaRi1]

כנ"ל ]:

 

[Tin Doll]

לא יכולה לסבול את זה יותר

וזו רק ההתחלה..

 

[Korei]

מה קרה? ../images/Emo24.gif

 

[moruush]

../images/Emo90.gifמה הבעיה שלך לספר לי

מההההההההההההההההההההההה.. אני לא קולטת.

 

[RainbowL]

רע לי.

ואני שונאת שמסיקים מסקנות סתם.

 

[RainbowL]

שנה שעברה

בשנה שעברה ידעו מי זאת רוני, כולם ידעו בבירור מה אני אוהבת ומה אני שונאת, ידעתי מי חבר שלי ומי לא. היינו חבורה של בנות, חבורה מלוכדת, חבורה מדהימה, כולן היו שם בשביל כולן. היה לי חבר הכי טוב, אחד האנשים הכי מדהימים שהכרתי. הוא צלצל מקנדה ביומולדת שלי. השנה הוא היה בארץ ואפילו לא צלצל. הייתי יכולה לצחוק עם כולם, על עצמי ועליהם, לדעת מה לקנות לכל אחד ליומולדת- כי אני מכירה את הטעם שלו, מה כל אחד אוהב לאכול ולשתות, עד כדי שאני יכולה להזמין לו במקדונלדס בלי לשאול אותו מה. הלוואי והייתי יכולה לומר שזה נהרס באשמתי, הלוואי והייתי יכולה לבוא ולומר 'טעיתי'. אין לי בעיה להודות בטעות, רק חבל שהפעם זאת לא אני.

 

[נופררררר 15]

חבר שלי ...

נוסע ליומיים לצפון למשפחה ואני לא יודעת איך אני ישרוד בלעדיו אני כול יום איתו כול היום .. נו שלא ילך!

 

[tink 16]

../images/Emo203.gif אז את צריכה להתרגל להיות גם בלעדיו.

את תשרדי יפה מאד. אני יכולה להבטיח לך [מניסיון

]. נכון שזה נראה סוף העולם ממש אבל זה לא ככה. את תראי שעצם המרחק והנתק הזה של היומיים יעשה לכם רק טוב.

 

[החברים של דנה]

חברה ישנה אצלי

ואני לא מצליחה להרדם, ואני כולי פריחה, כבר ארבע ימים על כדורים וזה אפילו החמיר קצת.. ומגרד לי

 

[Tears Dont Fall]

חם לי!!!!!!!!!!1111111

מזה הקיץ המסריח הזה, שונאת [כן, אני ממחזרת הודעות כי החום הזה לא עובר]

 

[©big smile©]

זה לא עובד ככה.

כבר שעה וחצי במיטה. מוזיקה, מנסה לישון, לא לחשוב, לא להתעסק. זה לא עובד. ואז הדמעות, שידעתי שהן יבואו בסוף, הגרון היה ממש חנוק. ועדיין, אבל כבר אין לי כח. יש לי הרגשה מאד לא טובה לגבי המשך ה"שינה" שלי היום. יש לי 3 שעות לישון, כי מחר בבוקר אני מתייצבת בבקו"ם עם חברה שלי שמתגייסת. איך אני רואה את עצמי בדיכאון אח"כ כל היום, במיוחד שאלך אח"כ עם אמא לקניות בשביל הצבא. 6 ימים, אה? לא חשבתי שזה עד כדי כך קרוב. בעצם, חשבתי יותר מדי. זה מתחיל לייאש אותי כל עניין המחשבות הזה. לפני כמה לילות זה עוד הצליח לעזוב אותי. בשניים האחרונים? שלא נדע. רציתי למות. לא פלא שכל היום אני מפהקת והעיינים שלי נסגרות. אבל מה, אני צריכה להתרגל. עוד 6 ימים והלילות הופכים לסיוט הכי גדול בחיי. אני לא רוצה להגיע לשם. אני לא רוצה יותר.