המפגש היה די גרוע.
ואני מדברת על מפגש ישראבלוג. נתחיל בזה שהאוטובוסים לגמרי לא הגיעו, ועד שהגיעו - שעה. בסוף פספסנו את הרכבת של 11:55 ובנס גם הילד שהיינו אמורות לנסוע איתו איחר, אז חיכינו לרכבת של 12:55. נסענו, והוא לא הרגיש טוב. הוא ככ לא הרגיש טוב וזה פשוט עשה לי חרא הרגשה. הרגשתי שזה כאילו שאני לא מרגישה טוב. פשוט כל כך דאגתי. אחר כך הגענו והוא הלך הביתה כי הוא עדיין לא הרגיש טוב... זה הרס לי את היום. כל כך דאגתי לו וכל שנייה התלבטתי אם לשלוח עוד סמס, אבל פחדתי להעיר אותו, כי הוא אמר שהוא יילך לישון כשהוא יחזור הביתה. אבל סתם, הסתובבתי בעזריאלי עם ענבל בחוסר חשק מוחלט. היא נורא רצתה שנלך לדיזינגוף סנטר אז הלכנו [אחרי הרבה שכנועים מצידה, שאני חייבת לציין שהועילו], והיה בסדר, לא משהו מיוחד. ואז חזרנו הביתה, הגעתי לפני רבע שעה. היה דיי חרא, באמת חרא. "ואולי קרה לו משהו", ו"למה הוא לא עונה", ו"אולי הוא התעלף"... זה מה שעבר לי בראש כל המפגש. ואני עדיין דואגת. זה לא נורמאלי, אני מרגישה כאילו קרה משהו לי. אני ממש ממש מאוהבת בו, הא?