קיטורים.

Tin Doll

New member
הכדור הזה ממש ממש חזק

מתפוצץ לי הראש ואני נורא חלשה והכי באסה זה שבכל השבוע הקרוב זה יימשך אוח, למה המציאו דלקות מוזרות של נשים. :<
 

©big smile©

New member
גם אני לא יודעת סוציולוגיה, ומחר המגן.

בקושי למדתי בגלל אבא של ספיר, כי ממש הייתי צריכה להיות איתה. חוצמזה, שזה גם השפיע עלי. והיום בכלל... ההלוויה היתה נוראית, לא יכולתי לעצור את הדמעות לשניה, ותמונות רצות לי בראש עד עכשיו. זה היה כזה רע, לא יכולתי לראות את זה. אז איך אני עושה מחר את המגן המזדיין הזה, אני לא יודעת. אני יודעת אולי רבע מהחומר, קצת מכל נושא.. אבל ממש קצת. אני מפחדת שלא אצליח אפילו לעבור בציון, ואז הציון ההגשה שלי דפוק, וגם הבגרות תידפק, ואז גם התעודת בגרות. כי פסיכולוגיה גם על הפנים. יופי, 5 יח"ל סוציולוגיה-פסיכולוגיה עם ציון גרוע. הזמן לא עובר, פשוט לסיים עם הכל כבר, די. אני כבר באמת חסרת כוחות. לגמרי. טובעת בתוך הייאוש של עצמי.
 

©big smile©

New member
דחייה אני כבר לא יכולה לבקש.

אבל אני אדבר אחרי המגן עם המורה שלי, גם עם המחנכת.. אם אני אכשל, אני אבקש לעשות חוזר.
 

Lost Lullaby

New member
יכול להיות שאני בדיליי רצחני

אבל גיליתי שמגן לא יכול להוריד מהציון הגשה
כלומר אם יש לך ממוצע שנתי 85, וקיבלת במגן 60 לא יכולים להגיד אותך על פחות מ85, וזין על ה70%-30%, זה ככה רק אם זה מעלה
בכל אופן, עזבי מניפולציות כאלו, המון בהצלחה מחר. וחיבוק בלי קשר למגן
 

©big smile©

New member
המגן זה 40% מהציון הגשה אצלנו.

לכן אני יודעת שאני חייבת להשקיע את הכל, אבל זה פשוט בלתי אפשרי... תודה
 

JuSt A GiRl 94

New member
אממ...

סבתא בבית חולים. חברות מעצבנות ביותר. כיתה מטומטמת. שכנראה אני לא אבוא לשום הופעת סיום. זה שהיועצות תמיד מחייכות ומאושרות ואוח שיקפצו כבר מגשר. זה שיש לי רסיטל שבוע הבא והשירים נשמעים נורא. ההופעה ב-1 ביולי שאני צריכה ללמוד שני שירים בעל פה. ההופעה ב-9 ביולי שכנראה אני לא אצליח להופיע בה כי זה עשרות אלפי שירים ללמוד בעל פה. דיאטינית יום שלישי. עידן. הילה. ליז. טל. אני נשמעת ממש ילדה מקטרת, אבל תאמינו לי שאני לא!!!
 

Immortality

New member
פשוט כוסאמק עם העולם הזה.

כווווסאממממאמאמאמאאמאמק. כוס. אמק.
 

EVE Lights

New member
בוף. סתם הולך להיות יום עמוס מחר.

התענוג שמחכה לי: ק' + ר' אוגדן 6 פרקים 2 נושאים בשיעורי בית תענוגגג!
 
עצבים ../images/Emo4.gif

ביום האחרון אנחנו הולכים לים כל השכבה, אחרי זה יש מסיבת סיום של התיאטרון בבית של חברה עם בריכה, ואחרי זה מחנה קיץ שמתקלחים עם בגדים ים, ואין לי בגד ים מחמיא! אם בגד ים ממה שיש לי כבר נראה טוב אז הוא לא נראה טוב כשיש חולצה מעל, עם חולצה מעל הוא עושה לי ציצי מכוער. אבל אני לא יכולה בלי חולצה מעל כי אני שמנה ושעירה כל כך!!!!!! הבטן שלי כל כך שמנה ומלאה שומנים יוצאים ומגעילים, ואני כל כך שעירה!!! ניסיתי להשתזף כל כך הרבה שיעלמו השיערות, והן רק התרבו!!!! ועד שיש מישהו שאני רוצה, ואולי אפילו קצת רוצה אותי [כן בטח, כיף לחלום] השנה עוד מעט נגמרת ולא יהיו לי עוד הרבה הזדמנויות לעשות משהו בנידון. אבל אני כל כך שמנה ושעירה, ועכשיו הוא יראה את זה ולא יתקרב אלי יותר בחיים
אני כמו איזה גוש, לאף אחד לא מגיע כזאת גוש. אני מרגישה מגעילה כל כך
קשה להיות רזה וחלקה? מה, זה יותר מידי לבקש?
אוף אני מתוסכלת כל כך! וגם המלחמה המכוערת הזאת בבקשה לא עוד מלחמה אני כל כך לא רוצה... מאז ששמעתי על הקטיושות שנפלו נהייה לי המצברוח הכי גרוע בעולם, וכל דבר קטן מעצבן אותי, וסתם רע. אוף. יופי ועכשיו גם יש לי כאבי מחזור או משהו כזה >< ובא לי למות שנה המחזור הזה לא בא, ועכשיו הוא יבוא על הים? אוף, זה היום הכי מתסכל בעולם!!!
 
קצת חיכיתי לזה.

כי הייתי חייבת להוציא ולא היה מי שיבין. שאולי אני קצת מתחרפנת לאחרונה כי אני מסתכלת אחורה בשנה הזאת, ואני לא מוצאת שום תכלית. שום סיבה שבגללה היא קרתה. רק חרא קיבלתי השנה. למה? אבל זאת אני! אני! זאת שכשעצובים באים אליה והיא מעלה לך חיוך, אפילו אם זה משטויות גסות. חיוך של הקלה. למה סתם? והכל נפל בבום. כמו קטיושה ממש. והתחיל מקטיושות ריאליסטיות ביותר בחופש. אני לא מעכלת את השנה הזאת, עם כמה שאני מנסה וכמה שאני אומרת שכן עיכלתי. אני עוד יכולה להתחיל לבכות כשאני נזכרת בחופש הגדול. ואת כל השאר? אני בכלל לא זוכרת. בשישי הקומונרית תפסה אותי מעשנת. [ממתי אני מעשנת בכלל? כבר כמעט שנה. וכלכך חרא.] ורצתה לדבר איתי. ואני? הסתכלתי על הרצפה ושתקתי. לא ציפיתי לזה, לא צפיתי את זה. אחר כך דיברנו, איזה חצי שעה. לא, אני לא זוכרת מילה מהשיחה הזאת. אולי כי הדחקתי כל כך חזק והשיחה הזאת הצטרפה לכל שאר הדברים שאני לא זוכרת מהשנה. אולי כי הייתי עייפה, אחרי שלושה שבועות של נדודי שינה, של בריחה מעצמי. להוציא כמה ימים ספציפים שהצלחתי לישון בהם שבע שעות. בין שישי לשבת לא ישנתי בכלל בלילה. כנראה שזה היה הקש ששבר את גב הגמל, כי לא הרגשתי שום חלק בגוף שלי. ישבתי, עצמתי עיניים ואחרי כמה דקות התעוררתי. ובאמת שאני מנסה, מנסה להאחז בדברים קטנים שיגרמו לחייך. ולצחוק. אני פשוט כבר לא מצליחה. אפילו האנשים שיכלו לגרום לי לחייך ולהרגיש טוב בכל מצב, כבר לא גורמים לי להרגיש ככה. ופשוט הבנתי כמה אני לא מעריכה את הקומונרים, שהרסו לי כלכך הרבה השנה. הם הרסו לי את הקבוצה שלי, יכלנו להתפתח כל כך השנה. אבל לא, הם דאגו להבריח אחד אחד, כל אחד בצורה אחרת, בצורה שתגרום לו לא לרצות לבוא לקן יותר. רק כי הם בונים על ט'. מה ט' מה?! החבורה הכי לא מאופסת ובוגרת שאני מכירה. אני עייפה, אני צריכה ללכת לישון. על מי אני עובדת? כאילו ואני אצליח. אפילו עם שני כדורים נגד כאב ראש שאמורים גם להרדים לא נרדמתי. אין לי אפילו כוח לתת את הפוש האחרון לשנה המזדיינת הזאת. כוסעמק.
 

little shorty

New member
מכירות את הדברים הקטנים המעצבנים האלה?

למחשב יש איזה בעיה לא מובנת. הגב שלי מתפרק והרגליים ממש כואבות לי ואני מרגישה זקנה או משהו. שברתי היום 2 ציפורניים
האוטו שלו התקלקל וצריך להחליף שם איזה משהו שעולה הרבה כסף. אני חוסכת כל שקל עכשיו ואני אפילו לא יכולה לקנות בגדים למסיבת סיום או נעליים בגלל החיסכון הזה לאיה נאפה ואני גם לוקחת הלוואות ואני שונאת הלוואות. אני לא יודעת אם ללכת לחזרות מחר או לעבודה וזה מטריף אותי. אני מתגעגעת אליו ובא לי סקס בטירוף כאילו, אבל סקס אוהב וקיטשי כזה. ובא לי לישון איתו היום. ובכלל כל יום. ולא בא לי מלחמה. ואמאלה אני מסיימת ללמוד. זה אשכרה עומד להיגמר. כבר מריחים את הסוף.... והאמת? הריח שלו לא משהו.
 
למעלה