"קטני עבה ממותני אבי"

זה ספר מכובד המכין למבחן בגרות

לא נראה לי שכתב אותו "איש ריק שמדבר כך ברחוב". כנראה לקח את זה מאיזשהו מקור, שאותו אני מנסה לגלות.
 

eyalnadav

New member
גם לי לא נראה אבל זו המציאות

אם ראשי שלטון עו"ד משפטנים מנהלים עסקיים מדברים כך היום ללא בושה ואני לא מדבר על דלת העם - אז למה שכותב הספר לא יפרש כהבנת העם שלא נכונה מבחינת לשון הקודש (שהוא לא יודע כלל )?
 
איך אתה מחליט

שהוא לא יודע כלל את לשון הקודש? ואפשר לחשוב איזה חכם היה רחבעם או לחילופין הילדים שייעצו לו את העצה...
 

eyalnadav

New member
אם היה המלך היה חכם

בפרט שהוא בנו של שלמה המלך. והוא ידע לשון הקודש כי זה היה שפתם הטבעית. היום אין לשון הקודש מלבד מה שכתוב בתנך. העברית של היום היא לא לשון הקודש אלא בליל של שפות שונות וגם בכללה לשון עברית
 
כן, בגלל חוכמתו הרבה

התפלגה הממלכה - כן, פעולותיו היו חיוביות לחלוטין. וכן, אני מודעת גם לסיבה השניה שבגללה התפלגה הממלכה. אבל אם הוא היה כזה "חכם" הוא היה בא מלכתחילה עם הרצון להפחית את המס כדוגמת כל המלכים "הגויים" לפי טקס המישרום שהיה נהוג באותה תקופה. מכיוון שהיה טיפש, חלש וחסר הגיון הוא לא עשה זאת ואף שלח על העם את אדורם שעל המס כאשר הנושא עדיין טעון והם כעוסים ואף רצה לצאת למלחמת אחים. כן, זו בדיוק דמות המלך האידיאלית. העיקר שמבחינתך הוא היה בנו של שלמה. בגלל זה כל פעולותיו השליליות נמחקות ברגע.
 

masorti

New member
רק הערה קטנה...

בתור מורה לתנ"ך את אמורה לדעת שבמקרא ובכל המזרח הקדום המילה "מס" לא היתה tax במובן המודרני של תשלום כספי תקופתי לקופה הציבורית, אלא מדובר על עבודות ציבוריות בכפייה. לכן אדורם היה למעשה הממונה המלכותי על השירות הלאומי הכפוי. לכן גם נאמר בתחילת ספר שמות שהמצרים שמו על בני ישראל "שרי מסים". וכי בני ישראל שילמו מס הכנסה ומע"מ? ברור שלא. הם הועסקו בבניית מקדשים ומבני ציבור. ואכן, הפסוק הבא מפרט את המס שהם "שילמו"... "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת-פִּתֹם וְאֶת-רַעַמְסֵס".
 

אלי ו.

New member
אם זה ספר מכובד

וזה הפירוש היחידי שהוא מציע אז אולי זה לא ספר כ"כ מכובד? "קטן" במשמעות איבר מין קיים רק בסלנג מודרני, בשום מקום במקרא או במשנה לא ראינו שימוש בביטוי הזה לצורך הזה ומההקשר בפסוק לא נראה שזה ההסבר הפשוט. בדקתי גם באבן שושן וגם הוא לא שמע על ההסבר הזה. "קוטני" בהקשר הזה נשמע כמו האיבר הקטן ביותר, כנראה הזרת, ולאו דוקא איבר המין.
 

פלגיה

New member
על פי הקשר הפסוק

ועל פי הצורך בהגזמה בפתגם, יש צורך ש"קטני" יהיה איבר קטן ככל האפשר ועל כן נשמע ש"קטני" הוא זרת.
 
גם אני חושבת שזה הפירוש הנכון

אבל סתם סקרנות איך כותב הספר הגיע לפירוש שלו.
 
הרשב"ם???

כך, מצאתי בגוגל, כותב אחד חיים קאופמן: משום מה פורשה תמיד כאצבעו הקטנה אך מפי מורי ורבי אברהם מלמט שמעתי (בהתבסס על הרשב"ם - שלא אואשם כאן בגסות ובפירוש המנוגד ל"מקורות"...) כי קטנו היא לא אצבעו אלא אותו האיבר המצוי בין המתניים קטני עבה ממתני אבי במילים אחרות ובוטות : אני אכניס לכם חזק יותר. ודוק: כך יועצים לו הילדים לומר לעם והוא לא חוזר בפני העם על מילים אלה ומסתפק בשוטים ובעקרבים! אברהם מלמט פרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאים תנ"כיים באשר לרשב"ם - ייחוס הפירוש לרשב"ם, נראה חשוד מאד, התדעו מדוע?
 

גרי רשף

New member
../images/Emo45.gifאיבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע

אם כך חז"ל- מי אנו שנהרהר אחר כינויו של אותו קטן? אפרופו עצת הילדים לרחבעם- זה גם היה עולם האסוציאציות של הסמל שלי בטירונות.
 
ייחוס הפירוש לרשב"ם, נראה חשוד מאד

לא ידעתם לומר כי פירושי הרשב"ם לנביאים לא שרדו ולכן הטענה כי אמר את נראית לי מוזרה
 

shushu10

New member
חשוב לציין כי שרידים מפירושי הרשב"ם

ל: שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, יחזקאל, הושע, יואל, עמוס, נחום, זכריה, תהלים ואיוב - פזורים ב"ערוגת הבשם" .
 

shushu10

New member
הכרכים של ערוגת הבשם אינם ברשותי,

אבל בספרו של אלעזר טויטו "הפשטות המתחדשים בכל יום" - יש ציטוטים מפרשנות הרשב"ם לפסוקים רבים בספרי המקרא שהזכרתי. הפסוק "קטני עבה ממתני אבי" אינו כלול בספר. אין זה אומר שהרשב"ם לא פרש אותו.....
 
למעלה