זאת נסיעה של 3 שעות בערך, אבל לא נורא... אני לא מכירה הרבה שירים של גרין דיי חוץ מכל השירים באמריקן אידיוט ועוד כמה ממש מוכרים,וזה די מוזר חחח, כי בדר"כ אני קונה דיסק של אמן שאני כבר מכירה וממש אוהבת... אבל עדיין הדיסק מעולהlמאוהבl
איזה טסט זה? תהני בהולנד. יש לי את Nine Lives ועוד כמה דיסקים שלהם. אני אל זוכרת אם אהבתי אותו או לא אבל נראה לי שכן. הם להקה ענקית. מה זאתא ומרת צריך להוריד את מאט? ומאט זה מת'יו פרי? ראיתי איזה 2-3 פרקים ואהבתי אבל לא יצא לי לראות עוד.
כדאי שתחזרי לניין לייבס כי הוא בהחלט דיסק מעולה ומגוון! כן, מאט זה מת'יו פרי. והסדרה אכן אחלה סדרה ואפילו גאונית אם אפשר לומר. בפרק השבוע לא היה את מת'יו וגם לא את זה שמשחק בבית הלבן (דני טריפ בסדרה
) והפרק היה פשוט מעולה, לא נסחב מדיי ולא קוצ'י מוצ'י מדיי. ממצליצה לך לראות גם את הסדרה ובמיוחד את הפרק שהיה השבוע (לא ממש זוכרת איזה מספר ^^)
חזרתי! אז מה העניינים? הפסדתי משהו מעניין? בואו נגיד שעבר שבוע, טוב?! משהו טוב שקרה השבוע: אילת. אחלה. בננות. כיף. בריכה. ים. פלאפון חדש. "מלך החומוס ומלכת האמבטיה" ועוד רבים וטובים. משהו רע שקרה השבוע: אממ לא הרבה רע. נשרפתי קצת. ציטוט השבוע: אממ: "חיה את ממש חיה". מקורי [-לא]. משהו שאני ממש מחכה לו בשבוע הבא: קורס פסיכומטרי חדש ומחודש. התרגשות. בלאגנים [לא לצחוק עליי]. משהו חדש שלמדתי השבוע: צריך להפסיק לחיות בעבר! הנסיעה הזאת פתחה לי את העינים אני אומרת לכם. סרט השבוע: שרק 3! נחמד מאוד. קליל ומצחיק. פרק בסדרה של השבוע: ראיתי במלון טלוויזיה- חברים ב-12 בלילה. זה גם משהו. פרק בסקראבס: לא היה לי זמן [הו הבושה!]. שיר השבוע: running through the monsoon - tokyo hotel. אין לי כח לבדוק שגיעים קתיביים. תמונת השבוע: התמונה גדולה מדי חבל.
אני שמחה שנהינת באילת ושהיה לך שבוע טוב! תתחדשי על הפלאפון. בהצלחה בפסיכומטרי. נראה לי שבלי קשר לטעויות כתיב, לשיר קוראים רק Monsoon ולא כל השם הארוך שכתבת חחח. אבל יכול להיות שגם אני טועה. בכל מקרה, לא ממש אהבתי אותו. אבל אהבתי שיר אחר שלהם בשם Forgotten Children.
כי בעיקרון את אילת אפשר לעבור על כל כולה ביום. הקטע הוא שאתה מכיר אנשים חדשים, חמודים. מנקים אחרייך ואתה צריך רק לשים שלט שינקו אחרייך. הכל היה טוב, רק היה חסר זמן להמשיך להכיר אנשים יו נואו. אישית חזרתי לעיר ואני מרגישה את הלחות הבלתי נסבלת אני מעדיפה להתבשל ב-44 מעלות ללא לחות. נחתי ולךצערי חזרתי ל-6 שעות של חשיבה פסיכומטרית מאומצת. א אני חייבת להיות קצת אובייקטיבית. טוב חיה, די חרשת! ד"ש לרון, בעצם אני אמסור לה! רון- ד"ש.