קבוצת פייסבוק למציאת אחאים בתוכנית של אורלי וגיא
- פותח הנושא 3מרגו
- פורסם בתאריך
מי אמר שאמהות נוספות יתעניינו
אני אישית לא הייתי זזה מהכסא לשום פגישה משותפת כי חיים כל כך עמוסים בין עבודה ובית שזה נשמע בדיחה. נניח, אני צריכה לארגן פגישות בנוגע לפוליסות ביטוח מנהלים כי דפקו אותי ואפילו נראה לי לא מציאותי. כאשר אני בכל חוג עם מחשב נייד ועבודה. וערמות שך חומר. אז בגלל איזה תורם להתרוצץ? בשביל מה הוא תורם. בדיוק למטרה כזו. שלא יפריע. למזלי, לא רשום בתעודת לידה אז מי שרוצה שתרוץ. נסתפק בתמונות. מספיק שקראתי ולא הספקתי לעבוד!!! עוד מעט נגמר החוג
אני אישית לא הייתי זזה מהכסא לשום פגישה משותפת כי חיים כל כך עמוסים בין עבודה ובית שזה נשמע בדיחה. נניח, אני צריכה לארגן פגישות בנוגע לפוליסות ביטוח מנהלים כי דפקו אותי ואפילו נראה לי לא מציאותי. כאשר אני בכל חוג עם מחשב נייד ועבודה. וערמות שך חומר. אז בגלל איזה תורם להתרוצץ? בשביל מה הוא תורם. בדיוק למטרה כזו. שלא יפריע. למזלי, לא רשום בתעודת לידה אז מי שרוצה שתרוץ. נסתפק בתמונות. מספיק שקראתי ולא הספקתי לעבוד!!! עוד מעט נגמר החוג
עדכון...
אני אפגש עם "אבי" בתי ואשאל על כוונותיו..אשאל למה נזכר עכשיו,מה עומד מאחורי כוונותיו, בכמה תדירות ירצה לראות את הילדה..
לאחר מכן..אכין את תמר..אספר לה שיש לי משהו מרגש לספר אבל אולי גם מבלבל...ושאבא רוצה פגישה..ושאנחנו לא יודעים אם את התדירות, לכן זה עלול לבלבל..
לדעת יועצת בהדרכת ההורים, אפילו פגישה חד פעמית תועיל לילדה.מאחר שפתאום תהיה לה דמות של אבא וזו מתנה בשבילה..שלא תמשיך לחיות עם הדימיון..
אני אדרוש ממנו לפני שייפגש עם הילדה, ללכת לפגישה עם הצוות במרפאה בה נמצאת הילדה, (פסיכולוג לה ויועצת הורים לי), כדי שיקבל הדרכה לגבי מפגש ראשוני עם הילדה.
לא נראה לי דרישה מוגזמת..נראה אם יסכים..
אני אפגש עם "אבי" בתי ואשאל על כוונותיו..אשאל למה נזכר עכשיו,מה עומד מאחורי כוונותיו, בכמה תדירות ירצה לראות את הילדה..
לאחר מכן..אכין את תמר..אספר לה שיש לי משהו מרגש לספר אבל אולי גם מבלבל...ושאבא רוצה פגישה..ושאנחנו לא יודעים אם את התדירות, לכן זה עלול לבלבל..
לדעת יועצת בהדרכת ההורים, אפילו פגישה חד פעמית תועיל לילדה.מאחר שפתאום תהיה לה דמות של אבא וזו מתנה בשבילה..שלא תמשיך לחיות עם הדימיון..
אני אדרוש ממנו לפני שייפגש עם הילדה, ללכת לפגישה עם הצוות במרפאה בה נמצאת הילדה, (פסיכולוג לה ויועצת הורים לי), כדי שיקבל הדרכה לגבי מפגש ראשוני עם הילדה.
לא נראה לי דרישה מוגזמת..נראה אם יסכים..
ג ם משתתפת
New member
נראה לי מאוד מאיים
את נמצאת בין שתי קבוצות של יועצים: אנשי המקצוע, שכמו שחשבתי ייטו לסבור שכל דמות אב היא מתנה והקונספט של אין אב קשה להם מאוד, ואנחנו, היחידניות, ש"הורגות" את דמות האב כליל, ורבות מאיתנו מונעות מפחדים וחששות על אובדן השליטה על חיינו וחיי הילדים שלנו.
ובין שני אלה את צריכה לנווט.
מהכיוון הקיצוני שלי - מה שהיועצת אמרה הוא שגיאה חמורה. ברגע שהמפגש הזה הוא מרגש ומופלא, וברגע שאת מודיעה שלא ידועה התדירות את עלולה לגרום נזק עצום. איך תיקבע התדירות בעיני הילדה? לפי כמה שהיא יפה? מנומסת? חכמה? תלמידה טובה?
אם לא יהיה המשך רצוף קבוע לאורך שנים, מה שסביר שיקרה, מה תישא איתה כל חייה?
לפי תפיסתי מהצגה כזאת אין דרך חזרה, ולעומת זאת בהתקדמות זהירה מאוד ואיטית, תמיד אפשר לשנות ולבנות מסד יציב יותר. הסיכונים קטנים הרבה יותר.
מכיוון שהכיוון שאליו את נוטה ברור, הייתי נוקטת לכל הפחות כמה אמצעי זהירות: מספר מפגשים של הדרכת הורים, פגישות רציפות שלך ושל האב, קבועות - כדי לבחון עד כמה הוא נחוש ולהכיר את הילדה דרכך, והמתנה של לפחות חודשיים עד למפגש עם הילדה.
חיכיתם שנים, שיחכה עוד קצת כדי לבחון את השאלה אם מדובר בגחמה רגעית שתיעלם או במשהו שאפשר לבנות בקביעות. נטל ההוכחה ליציבות מוטל עליו, לא עלייך.
ומבחינת הילדה הייתי מתייעצת שוב. ככל שתעצימי את יותר את המפגש, כך הסיכוי להתרסקות מצלקת גדול יותר. בשום אופן לא הייתי הולכת עם הנרטיב שהצגת כאן.
את נמצאת בין שתי קבוצות של יועצים: אנשי המקצוע, שכמו שחשבתי ייטו לסבור שכל דמות אב היא מתנה והקונספט של אין אב קשה להם מאוד, ואנחנו, היחידניות, ש"הורגות" את דמות האב כליל, ורבות מאיתנו מונעות מפחדים וחששות על אובדן השליטה על חיינו וחיי הילדים שלנו.
ובין שני אלה את צריכה לנווט.
מהכיוון הקיצוני שלי - מה שהיועצת אמרה הוא שגיאה חמורה. ברגע שהמפגש הזה הוא מרגש ומופלא, וברגע שאת מודיעה שלא ידועה התדירות את עלולה לגרום נזק עצום. איך תיקבע התדירות בעיני הילדה? לפי כמה שהיא יפה? מנומסת? חכמה? תלמידה טובה?
אם לא יהיה המשך רצוף קבוע לאורך שנים, מה שסביר שיקרה, מה תישא איתה כל חייה?
לפי תפיסתי מהצגה כזאת אין דרך חזרה, ולעומת זאת בהתקדמות זהירה מאוד ואיטית, תמיד אפשר לשנות ולבנות מסד יציב יותר. הסיכונים קטנים הרבה יותר.
מכיוון שהכיוון שאליו את נוטה ברור, הייתי נוקטת לכל הפחות כמה אמצעי זהירות: מספר מפגשים של הדרכת הורים, פגישות רציפות שלך ושל האב, קבועות - כדי לבחון עד כמה הוא נחוש ולהכיר את הילדה דרכך, והמתנה של לפחות חודשיים עד למפגש עם הילדה.
חיכיתם שנים, שיחכה עוד קצת כדי לבחון את השאלה אם מדובר בגחמה רגעית שתיעלם או במשהו שאפשר לבנות בקביעות. נטל ההוכחה ליציבות מוטל עליו, לא עלייך.
ומבחינת הילדה הייתי מתייעצת שוב. ככל שתעצימי את יותר את המפגש, כך הסיכוי להתרסקות מצלקת גדול יותר. בשום אופן לא הייתי הולכת עם הנרטיב שהצגת כאן.
הכיוון שאליו אני נוטה...לא משמח אותי בכלל
קבעתי עכשיו פגישה עם פסיכולוגית בית ספר....או שאין טעם להתייעץ עם יותר מידי אנשים?
אני לא מתכוונת להציג את המפגש, כדבר נפלא ומרגש...אתיעץ איך לעשות זאת באמת...
לא הרגשתי/מרגישה שהקונספט של יחידניות מפריע..אצלי זה לא זה הרי..יש אב..עאלק אב בעצם..והילדה מדמיינת אותו..עדיף שתראה ותהיה לה דמות מציאותית...
אני די נוטה לחשוב כמוך....שחד פעמי זו לא מתנה אם אין המשך.כי כמו שאמרת...הילדה תחשוב שהוא נעלם שוב בגלל שהיא לא מספיק טובה בעינייו.
כל מה שאתן כותבות,אקח למפגש עם פסיכולוגית בית הספר.
לא פשוט בכלל..מה הוא צץ לי עכשיו...
קבעתי עכשיו פגישה עם פסיכולוגית בית ספר....או שאין טעם להתייעץ עם יותר מידי אנשים?
אני לא מתכוונת להציג את המפגש, כדבר נפלא ומרגש...אתיעץ איך לעשות זאת באמת...
לא הרגשתי/מרגישה שהקונספט של יחידניות מפריע..אצלי זה לא זה הרי..יש אב..עאלק אב בעצם..והילדה מדמיינת אותו..עדיף שתראה ותהיה לה דמות מציאותית...
אני די נוטה לחשוב כמוך....שחד פעמי זו לא מתנה אם אין המשך.כי כמו שאמרת...הילדה תחשוב שהוא נעלם שוב בגלל שהיא לא מספיק טובה בעינייו.
כל מה שאתן כותבות,אקח למפגש עם פסיכולוגית בית הספר.
לא פשוט בכלל..מה הוא צץ לי עכשיו...
ג ם משתתפת
New member
יצא לי לשמוע על מקרים בחו"ל
שבהם יש מרחק גאוגרפי, שהתורם הוגדר תורם ידוע, והייתה לו משמעות בחיי הילד.
פעם, פעמיים בשנה טס לפגישה, שלח מתנה מפעם לפעם.
ההגדרה של המיעוט ושלילת המודל של האב סייעה. מה קורה בנפש הילד, אפשר לדעת רק אחרי שיגדל.
הייתי בוחרת נרטיב מינימלי מאוד שמגדיר מיעוט ציפיות.
לא בטוח בכלל שהמציאות עדיפה על דמיון. בפורומים של אימוץ דנים פעמים רבות איך לחשוף בפני הילד המאומץ תמונות של היולדת. זה דבר שמצריך בשלות.
ובמקרה שלכם זה הרבה יותר מבלבל ומסוכן.
שבהם יש מרחק גאוגרפי, שהתורם הוגדר תורם ידוע, והייתה לו משמעות בחיי הילד.
פעם, פעמיים בשנה טס לפגישה, שלח מתנה מפעם לפעם.
ההגדרה של המיעוט ושלילת המודל של האב סייעה. מה קורה בנפש הילד, אפשר לדעת רק אחרי שיגדל.
הייתי בוחרת נרטיב מינימלי מאוד שמגדיר מיעוט ציפיות.
לא בטוח בכלל שהמציאות עדיפה על דמיון. בפורומים של אימוץ דנים פעמים רבות איך לחשוף בפני הילד המאומץ תמונות של היולדת. זה דבר שמצריך בשלות.
ובמקרה שלכם זה הרבה יותר מבלבל ומסוכן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.