"קבוצת השווים"

ואני לא אומרת שצריך להדיר ילדים מהכיתות

אלה ליצור מגוון כיתות.
זה קל בעיר גדולה.
במקום קטן יכול להיות שאין ברירה אלה להתחשב באילוצים.
למשל אם יש קבוצה של חמישה-שישה ילדים בתפקוד בטווח שמורה יכול להתמודד ביחד וילד אחד גבוה בהרבה,אולי אין ברירה אלה לשלב אותו פרטני גם אם זה לא אידאלי בשבילו, או למצוא כל פיתרון אחר.
כנ"ל אם יש ילד נמוך בהרבה מאוד משארהילדים-אולי לשלוח לעיר אחרת,
אולי שילוב פרטני עם תיווך מאוד צמוד, אולי להיות מאוד יצירתי ולשלב פרטני בתוך בית ספר לליקויי למידהוכדומה.
מה שבטוח זה שהמערכת צריכה להיות יצירתית.
מצאתי פעם ברשת מאמר שכתבה פסיכולוגית מאחת המתי"אות על פיתרון שהם בנו לילדה מורכבת מאוד.
הוא היה נראה מאוד לא אידאלי והיא גם כתבה את זה, אבל הוא לפחות היה הרע במיעוטו בסיטואציה שנותרה והיה יצירתי מאוד.
אגב המעניין הוא שאותה פסיכולוגית מתנגדת למדי לבתי ספר להפרעות התנהגות.
 
אנסה לחפש לך את המאמר

לא אהבתי את הפיתרון שלהם,
אבל הם לפחות ניסו
והיו יצירתיים
וגם הבינו בעצמם שהוא לא פיתרון אמיתי.
העצוב בסיפור היה שהיה נראה שזה מקרה שבאמת אין לו פתרון "טוב".
בכל מקרה נראה לי יש מתי"אות שהיו פשוט לוחצות לאשפז את הילדה.
 
מההביט של המערכת

הפתרון הכי נוח זה להגדיר הפרעת התנהגות כצורך באשפוז ואז לא צריך לשבור את הראש לפתרונות והכי נוח להשאיר את המצב כמות שהוא,
ולמי שיש הפרעות התנהגות אין מקום מתאים כי הוא צריך אשפוז , כמה "נוח לכולם "וגמרנו המערכת מסודרת,
ויש מספיק ילדים שזקוקים למענה כי הם "מורכבים" , הם ממש לא מעטים, והם ממש לא חריגים, הילדים המורכבים הם בתוך הספקטרום והאחרים בעצם על הגבול או על הקצה,
ולכן הם אלו שצריכים לקבל את המענה של כיתות התקשורת, והגבוליים צריכים לקבל מענה חדשני אחר ולא מה שקורה היום.. שזה אבסורדי לחלוטין!
אחר לחלוטין ממה שיש כיום בתחום כיתות התקשורת,! הם יכולים לקבל מענה יותר טוב מכיתת תקשורת, הם הרי לומדים לבגרויות, אין להם הפרעות התנהגות, הם משולבים רוב הזמן,
ואם חושבים על זה לעומק רואים שיש בהם המון פוטנציאל אז למה לא לבנות להם מודל חדשני?
אפשר להרכיב להם משהו הרבה יותר טוב מכיתת תקשורת !! למה לא לספק להם דבר הרבה יותר מתאים ממה שיש היום?
 
אני לא מתכוונת לנקודות הטכניות שאת הבאת כאן

ממש לא, את מעבירה את הדיון לסיבות טכניות ואני מעבירה את הדיון למהות!, לאופי , לתוכן לשינוי של ממש!
וילדים מורכבים זו לא ילדה אחת! יש כיום לא מעט כאלו בעצם בכל כיתה יש ילד אחד מורכב לפחות שזקוק לשינוי ולא לכולם יש הורים שמסוגלים ללחוץ לשנות ולבנות תוכיות מיוחדות,
אני מדברת על שינויים מהותיים ולא על בעיות לוגיסטיות!!
וגם לא מדובר במשהו קשה לביצוע, ממש לא, פשוט נוח להשאיר את המצב כמות שהו.. ויש מספיק אינטרסנטים שהמצב כיום מאוד נוח להם!!
 

dina199

New member
המומחים חושבים שהם הצליחו

לסווג את הא"סים לפי מגירות
.
מה קורה למשל כשאי אפשר לדרג את האינטליגנציה כ'תקינה' בגלל הקושי בתקשורת ?
יוצא שמי שלא מתקשר כפי המומחה רוצה, הוא אדם עם פיגור שיכלי (הקצנתי בכוונה , וייתכן שזו בכלל לא הקצנה
)
 

dina199

New member
קבוצת השווים זה מונח מאוד מקובל.

ההנחה מאחוריו שבד"כ אדם מרגיש טוב בקבוצה של אנשים שדומים לו.
ברור שאנשי מקצוע כותבים את זה על א"סים כאילו זה מחוייב המציאות.
העניין שזה לא תמיד מתקיים ,
 

kagome10

New member
זה מושג מערבי

שמתייחס לכך שבמקום שהילדים יגדלו בחברה רב גילאית, כמו שקורה באופן טבעי, מחלקים אותם לכיתות לפי שנתונים ובונים את המסגרות בצורה שתקשה ותמנע חברויות בין גיליות.
אם להוסיף לזה את הצורך להתפרנס שלעיתים קרובות מגביל את הזמן שהורים שרוצים שיהיה להם מה לאכול ואיפה לגור <בעייתי במיוחד בזמן האחרון, ע"ע מחאת הדיור> יכולים לבלות בביתם ולא במקום עבודתם, יוצא שזו נחשבת הקבוצה החברתית החשובה ביותר לילד.

המונח הזה והגישה העומדת מאחוריו גורמת לכך שילדים ינסו להתחבר רק לילדים בני גילם, גם אם זה לחלוטין לא מתאים להם, לא יספרו חברים בגילאים אחרים במניין החברים שלהם, ואחר כך כשיתבגרו <ואני לא מדברת על עצמי פה> יספרו בבלוג שלא היו להם חברים. בעצם, היו שני חברים, אבל אחד צעיר יותר ואחד מבוגר יותר, אז זה לא נחשב.

לדעתי המונח הזה הוא עוד חלק מחברה שמנסה להפריד בין אנשים במקום לחבר. הפרד ומשול!
 
למעלה