צריכה עצה/הכוונה

[אפס שתיים1]

לא ממש הבנתי אותך

אם את לא מאמינה באלוהים, לא מאמינה בתורה, לא מאמינה בלהיות חרדית ואת נמצאת שם אז את אנוסה.

אין שום סתירה בין להיות אנוסה לבין להיות מאושרת בחיים. אני מכירה אנשים שעושים את זה עשרות בשנים וזה עובד, אפילו עובד טוב. אז לא הבנתי אותך איפה בדיוק באה הבדידות שלך.

הרי לא כל השיחות שלנו עם חברים או חברות הם בעינייני דת ואמונה, לא? אני בטוחה שיש לך חברים וחברות איתם את מנהלת שיחות בעניני דיומא, עבודה, בית, לימודים וכולי, לא? לגבי האמונה - אין שום בעיה להמשיך ולהשאיר את זה כענין פרטי. את לא ממש חייבת, למשל, לצאת להגנת החרדים בנושא הגיוס לצה"ל אם את מרגישה שאת לא יכולה לעשות את זה.

אבל אם אין לך חברים בכלל, זאת בעיה.

האם בעלך לא חבר שלך?

 

[פיסגה1]

תיקון

כניראה שבאמת לא הובנתי נכון,,
אני כן מאמינה וכאן מתחילה הבעיה שלי.כי אם הייתי אנוסה הייתי מרגישה לפחות בחברה טובה.
ויש לי המממממוון חברות ואנשים לדבר איתם ובעלי מקסים והוא לגמרי חבר שלי אבל בעניין הספציפי הזה
של הרצון לא להיות שייכת לציבור הזה והאינוס בגלל הבעל והילדים (הרי לא כל מי שמאמין הוא חרדי לא?)להשאר כאן-על זה אני מדברת
מקווה שהובנתי

 

[nini132]

הובנת נכון

ובכל זאת אני מזמין אותך לשבת עימנו.

לגבי חברה- יש גם חרדיות פתוחות מאוד (שבת מישהו סיפר לי שהוא ראה מישהי עם "שאל" ואייפון, לכי תביני...)

את הסביבה הדתית לאומית ניסית?
כמובן שגם אצלהם יש ויש, יש כאלה יותר דוסים מדוסים, יש פסיכים יש הכל.
אבלך המייןסטרים שלהם מאוד נחמד, מאוד מקבל את השונה.
ואצלהם כן מקובל לצאת עם חברה או הבעל לקולנוע, יש כאלה שיש להם טלוויזיה ויש כאלה בלי, אבל זה לא מדד לגבי איכות הבית שלך.
אז אני חושב שווה לתת צ'אנס

 

[רסיסי גל]

אם הבנתי נכון

את חשה שאין לך שותפ\ה להבנה, הרגשה, הזדהות עם המקום בו את נמצאת הרוצה ומבקש להיות במקום אחר.

סוג של אניסות.

 

[סנדר סופרטרמפ]

האם כל אחד שלא נוח לו משהו נחשב אנוס?

האם זה שאני עכשיו בעבודה למרות שאני סבור שהכי נכון בשבילי להיות עכשיו בים, זה אומר שאני אנוס בעבודה?

 

[corner of the sky]

עכשיו אתה חוזר לנושא

של מי הוא אנוס ומי יכול להגדיר זאת
כי שחושבים לעומק אין כאן אנוסים כולנו
יש עאן אנשים אם בחירות לא קלות שדופקות אותם לגמרי
אבל הם יכולים לבחור להידפק לכאן או לכאן

 

[גבעת חול]

היא בבירור לא עונה להגדרת הפורום

וחוץ מחיבוק והבנה אני לא רואה איך אפשר לעזור לה, כי חברות בחיים המציאותיים יש לה סיכוי הגיוני לפגוש דווקא בפורומים מהסוג שהציע מיסטר.
זו לא הודעת גירוש והיא מוזמנת בכיף לבלות איתנו בהתאם לכללי התקנון, פשוט אני לא חושבת שאנחנו מכאן, מאחורי מסכי המחשב, נוכל לעזור לה בפועל.

 

[גבעת חול]

ו

כמובן

 

[corner of the sky]

מה שנכון נכון

 

[רסיסי גל]

אתה בהחלט אנוס ללכת לעבודה...

אך כמובן שלא לכך התכוונתי.

כפי שהבנתי היא היתה חותכת לא יכלה
למרות שהיא מאמינה היא מרגישה שזה חנוק לה
ובעצם היא לא מעוניינת בפועל להיות במקום הזה

זוהי אניסות

יש כאן רבים וטובים שיוצאים, מבלים, נהנים מהחיים ואעפ"כ מוגדרים אנוסים זאת משום שמציאות חיים כללית נכפית עליהם ובה הם נדרשים להציג את מה שהם לא והקושי הגדול הוא בהחלט בהחצנת דברים שהם מליבך והלאה.

 

[האיש והמסכה]

זה לא ענין של הגדרות

השאלה היא אם אנו רוצים דיונים
בנושאים שקשורים לחרדים מודרניים
כמו למה עסקן פלוני הוציא איסור
על חבישת פאה עם שער של הודיות?
זה מעניין אותך דיונים כאלו?

לך תראה את הפורומים החרדיים במה הם עוסקים,
לא דברים שקשורים אלינו.

 

[רסיסי גל]

נכון

אני כאן בשביל מה שהפורום הזה מייצג עבורי.

 

[אפס שתיים1]

הא... ובאשר לבילויים

אין לך מושג כמה חרדיות וחרדים יושבים בבתי קפה, בתיאטרון, בקולנוע, בפאבים, בטיילת, מסעדות וכולי. כמעט ואין מקומות בילוי בהם אין חרדים. לא יודעת איפה את גרה, אז אם את מבויבריק - לכי לרמת גן או תל אביב, בירושלים - בכל מקום שתזוזי יהיה לך מקום לבלות בכיף.

 

[בן כפר]

בלי ציניות בכלל

אה, בוקר טוב, כמעט שכחתי.

בלי ציניות. ההגדרה של אנוסים התחילה מתוך השראה לתקופת יהדות ספרד שחלקה בחרה לחיות חיי אמונה בסתר ולהצהיר בגלוי על נאמנות לנצרות. יצא על זה גם שיר בספרדית, ממש לאחרונה, נוסה נוסה..

מה שיפה בלא להיות חרדי, כי אין כזה דבר ממש חילוני, שכל אחד יכול לבחור עבור עצמו לעשות מה שנח לו. אני יכול למשל להחליט שאני לא רוצה לאכול בשר בחלב בגלל שזה לא מתאים לי. אבל חזיר כן מתאים לי. וזה גם בסדר.

ברגע שמורידים את העול שחייבים לעשות משהו כי מישהו אמר, ומחליטים לגבי כל דבר שעושים, בהחלטה עצמונית, זה החילוניות בהתהוותה.


את אומרת שאת מאמינה באלוהים, טוב לך בחיים שלך, שמחה ומאושרת. רק מה? רוצה לטעום משני העולמות בלי בעיית התאקלמות והגבלות כתוצאה ממראה, עגה, הרגלים, תחושת קרניים וכדו'.
אוקיי. זה בסדר, זה בסדר גמור, אבל יש שתי אפשרויות.
שאת רוצה לחיות בדיוק כך, אז את לא אנוסה. ושאת לא רוצה, ואת חיה רק בגלל שהבעל החמוד יעזוב עם שתי מזוודות ושתי ילדים בדיוק באותו יום שתצהירי על אהבתך הבלתי נתונה לערעור למרות שאת אוהבת גם לטעום שרימפס.
אז את אנוסה לכל דבר. חיה במוצהר חיים שונים מהחיים שבסתר.

לא משנה המידה של הסתירה הפנימית והחיצונית, מה שקובע זה עצם קיומה.

 

[פיסגה1]

,

חייבת להודות שזה כיוון מחשבה חדש שלא חשבתי עליו,,
זה מבלבל

 

[רסיסי גל]

אל תתבלבלי......

אמונה היא ענין אחד וחוסר חיבור פנימי הוא ענין אחר.

כפי שהבנתי את פשוט לא מתחברת לדת או למה שהיא דורשת ממך.

טבעי ונורמלי.

 

[מבולבלונת]

אני סתם שאלה

איפה בעלך בכל הסיפור?

 

[אלוהים כמשל]

נראה לי שאם תדברי עם החברות הדתיות שלך

תגלי שחלקם הגדול עם אותה בעיה,של סגירות,ואי יכולת לשוחח על הבעיות הבעייתיות עם חברתה.
אבל כולם בפנים עם אותה שאלה.
עצתי,תדברי עם חברותיך ותראי שאת לא בודדה.

 

[סקסטוס אמפיריקוס]

בהחלט ייתכן שאת דווקא כן אנוסה

אמונה ביהוה לא מגדירה את החרדיות, גם הדתיים הלאומיים מאמינים וגם המסורתיים מאמינים ואפילו רוב החילוניים מאמינים ביהוה.

מה שכן מגדיר את החרדיות זו האמונה העיוורת ברבנים החרדיים.

כלומר, אם את מאמינה ביהוה את לא בהכרח חרדית (רוב המאמינים הם לא חרדים) אבל אם את מאמינה שחיים קנייבסקי (נגיד) הוא שליח יהוה עלי אדמות וכל פיפס שיוצא מפיו הוא דברי אלוהים חיים, אז את כן חרדית.

לכן אם את לא מאמינה ברבנים חרדים באמונה עיוורת אז את כופרת בחרדיות ואת כן אנוסה, בלי שום קשר לשאלת אמונתך ביהוה.

 

[גבעת חול]

אבל אבל

יש כל כך הרבה פורומים שמיועדים בדיוק לכאלו...
זה לא.