צריכה עזרה =]

annandi

New member
לבארס ומוטי ש..

אולי אתה צודק ואין לזה שום משמעות חוץ מסקרנות טבעית, אבל מה רע בלספק סקרנות זו? מה הסוד הגדול...? בנוסף, אותי עניינה השאלה הזו בהקשר של השירשור הנוכחי, שהתחיל בשאלה של מישהי על תירגול מדיטציה באופן פרקטי ביותר, ולא מתוך איזשהי שאלה על התובנות/הבנות שיש לנו על עצמינו. במקרה כזה, אני מרגישה שיש משמעות למה תירגל המשיב/ים ואפילו עוד יותר לטעמי, מה אורך הזמן שאדם תירגל את מה שהוא מדבר עליו. אני חושבת שיש נטייה במחוזותינו (ואני לא מדברת כאן על בארס, בעיקר כי אני לא מכירה אותו אישית), להיות מאוד מהר ברי-סמכה בנושאים בהם אין לאנשים נסיון או הבנה עמוקה ומקיפה. תכונה זו תקפה כמובן לא רק לשדה הרוחני, אלא בכלל. יש משמעות בעיני לרקע של בן אדם, הנסיון שלו וכדומה, בתחום עליו הוא מדבר/מלמד. אני מסכימה עם בארס, שהסיבה לרצון לדעת מה הרקע והנסיון של מישהו נובעת מהרצון לבנות איזו מערכת של קנה מידה שבה אפשר להעריך על אם להתייחס ברצינות לדבריו של מישהו או לאו. אני גם מסכימה שזה לא כל כך חשוב בהקשר הרוחני, אבל רק אם פוגשים את אותו אדם פנים מול פנים, שכן יש משהו במפגש האינטימי עם מישהו, שמלמד המון. אבל... במקרה של האינטרנט, שבו האנונימיות שולטת, שאין באפשרותינו "לחוש" את הכותב, את האנרגיות שלו, את האופן בו הוא פועל בעולם, יש משמעות לרקע ונסיון של הכותב, במידה והוא כמובן אומר את האמת. לכן לדעתי, לא כדאי "לנפנף" החוצה את חשיבות הנסיון, התירגול, הזמן וכדומה. שיהיה לכולם לילה טוב
 

מוטי ש

New member
אין ממש סוד

במקרה דנן,דרך אגב,בארס כבר יותר מרמז מה "המקורות" שלו למה שמהווה את ההבנה שלו על העולם,אבל לא זאת הנקודה. הנקודה היא שיש ווכחנות בפורום ולפני שמבררים מה מישהו כזה או אחר מתרגל,במידה וזה רלוונטי וכחלק משירשור שיכול להפוך את השאלה הזאת לרלוונטית מבחינה תוכנית תכליתית כלשהי,דבר ראשון כדאי לברר את מקורות הווכחנות הבלתי נשלטת הזאת.נדמה לי שכל אחד ממבקרי הפורום יוכל להפיק תועלת גדולה מאוד מהבירור הנ"ל בטווח המידי ובטווח היותר רחוק,הרבה יותר מאשר בירורים קטנוניים כאלו או אחרים,שלעניות דעתי, לא ניתן להפיק מהם דבר במתכונת הנוכחית (ואיך אומרים,תעיד על כך ההיסטוריה)ובכל מקרה,הם מגמתיים,דהיינו באים מראש ממקום שמניח את התשובות. חקירה כנה ואמיתית של העולם והאדם אינה יכולה לבוא ממקום שמניח מראש את התשובות ובכל מקרה מניח מראש שהוא מכיר את האדם שממול יותר טוב ממה שהוא מכיר את עצמו,בעוד שאפילו את עצמו עדיין לא הכיר. בשורה התחתונה,אינני יודע אם שמת לב,מאז שעזבו את הפורום(ויש לומר בהתחשבות רבה)חברינו ,אנשי המדיטציה הטרנסצנדנטלית ונפסקו הוויכוחים האינסופיים בנוגע לעניין בפורום הזה, נוצר איזשהו חלל ריק,שמייד התמלא בוויכוחים מסוג חדש. דומה,שהתועלת הגדולה ביותר שכל אדם כאן יכול לעשות למען עצמו כרגע היא להבין את המנגנון העומד מאחרי "האירועים" הללו בביטויו האנושי תפקודי ולנסות,לשם שינוי,להביע את עצמו באופן אחר. הפלורליזם אינו בהכרח דבר מועיל בכל מקרה וסיטואציה,יחד עם זאת הצדקנות היא תמיד גרועה בכל מובן ומובילה לתוצאות פתולוגיות. אפשר לא להסכים עם ביטוי של רעיונות במסגרת דיון ולהביע את נקודת ההשקפה שלנו על העניין,אבל כל עוד זה בא ממקום שולל באופן גורף,נוצר הרושם,שהאדם השולל כבר מבין את העניין לאשורו ולא כך הוא הדבר בהכרח. אם אדם יודע שהוא בדרך,הרי שהתהדרות בידיעה שעל פיה הוא שולל אדם אחר היא חטא שהוא חוטא בו גם כלפי עצמו וגם כלפי האחר.לפעמים בסך הכל אנו מגינים על הנכסים שצברנו בדמות רעיונות.ככל שאנו מגינים על הרעיונות הללו יותר,כך אנו פחות מבינים אותם.זהו סוג של היצמדות. נכון שהרבה אנשים מתהדרים בכל מיני תארים רוחניים כאלה או אחרים במחוזותינו(בצדק או שלא בצדק)ומתחילים ללמד ואומרים דברים כאלה או אחרים,יחד עם זאת,המצב הזה הוא מצב נתון. העולם הרוחני(או מה שאת תופסת כעולם רוחני)איננו חלק נפרד מכל שאר הדברים המתרחשים בעולמנו.רוחניות וחומריות זאת הפרדה שעושים לצורך דיון ופעמים רבות כל אדם יוצק לזה את התוכן שלו עצמו,שכמובן אין בו כל דבר אובייקטיבי. לצורך העניין,יש גם אנשים שמעמידים פנים שהם ראשי ממשלה או שרים בכירים או חברי כנסת או קצינים בכירים ועל סמך העמדת הפנים הזאת אפילו מצליחים להגיע באמת לתפקידים הללו ומשם לגרום פורענויות כאלו או אחרות.הפורענויות שהם גורמים,כמו גם,אולי,התועלת שהם מביאים לעיתים במקרה הם חלק מכל מה שקורה.אז להפוך להיות ראש ממשלה לא בהכרח היה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות להם,(או במקביל,לא בהכרח הדבר הכי טוב שיכול היה לשרת אותנו)אבל זה קרה ואין הרבה מה לעשות בנדון. כאשר אנו מתחילים להבין את מקומנו בעולם,גם "האירועים" הללו שבדרך כלל יכולים מאוד להכעיס לא אמורים לגרום לנו לצאת מכלינו ולהביע את עצמנו באופן ילדותי באינטרנט.(אם את רוצה לעשות ניתוח פסיכולוגי לחלק מהטוקבקיסטים באתרי החדשות לא ממש תגיע לתוצאות טובות) לפעול בהרמוניה עם הדברים איננו אומר לכפות את מה שאנו רואים כהרמוני על העולם או לצפות שמה שאנו תופסים כהרמוני יופיע בעולם ואו אז לתקוף את כל מה שאינו עולה בקנה אחד עם התפיסה הזאת שלנו. לפעול בהרמוניה עם הדברים,לפי עניות דעתי,היא פשוט מאוד להגיב לכל מה שקורה בכל זמן נתון מבלי לשכוח את המיקום שלנו עצמו,במידה ומצאנו אותו.אם אנו שוכחים את עצמנו,ואף גרוע מכך,עדיין לא מצאנו את המיקום והמקום שלנו ואנו כל הזמן מתעסקים ברמת ההווויה של האחרים ,שעליה איננו מממש יכולים לעמוד,הרי ששוב אנו מבצעים חטא.לכן ווכחנות ושאלת שאלות קנטרניות וילדותיות אינה יכולה להיות פיתרון לשום דבר בעולם ובוודאי שהיא איננה דרכו של הבודהא. נדמה לי שלבודהא הייתה דיעה מאוד מוגדרת ושאין לטעות בה בנוגע לווכחנות.אבל איך אומרים,לא בהכרח הפירוש שלי הוא הפירוש הכי טוב..:) חשיבות לניסיון ותירגול יש גם בעולם "הרוחני",כשם שיש בעולם החומרי.לא נביא את הרכב שלנו לבעל מוסך שיש לו ניסיון של יום ולא נפקיד את גופנו בידי מנתח לניתוח מורכב,אלא אם כן יש לו תואר של דוקטור או פרופסור עם ניסיון של לא מעט שנים וניתוחים רבים שעשה לפני כן. זהו מעשה הגיוני לעשותו והוא אפילו מתקבל על הדעת בעולם שמלא בכל מיני טיפוסים שונים ומשונים.יחד עם זאת,היצמדות לעיקרון הזה משמעותה ניסיון(מופרך מראש,יש לומר)לשלוט במציאות ולנתב אותו לצרכינו כל הזמן.איננו יכולים לדעת מתי הפרופסור יעשה את הטעות שלו או מתי המכונאי עם 30 שנות הניסיון יהרוס לנו את המנוע בכלל עם איבחון לא נכון.יש לפתח אמונה מסוג חדש,תקווה מסוג חדש באדם. ההבנה העמוקה שיכולה אולי לשחרר אותנו אמורה לגעת באפשרות של חסד כלשהו,שנמצא מעבר לניסיון כזה או אחר של מורה רוחני כזה או אחר,של אדם כזה או אחר וכדומה.הפריה הדדית והשראה כמו גם התנגדות הדדית ודחיה,אלו הן תופעות שקיימות תמיד,אבל האם לא נמצא משהו מעבר להן? יש לנו רק את מה שאנשים אומרים על עצמם ואת "התעודות" שלהם והמוניטין שלהם ואת המעשים שלהם,המבססים את המוניטין הזה בצורה חיצונית בלבד במרבית המקרים,אולם כאשר נחפש רק את המוניטין ורק אותו נחפש כל הזמן,פירושו של דבר,לפחות במובן הרוחני,שנסגור את עצמנו להרבה השפעות אחרות הקיימות במציאות ונעיד על עצמנו עד כמה אנו רחוקים מכל הבנה אמיתית,כי רק הבנה אמיתית משחררת את האדם מתלות מרצונו לראות כל הזמן הוכחות לרמת הסמכא של אדם כזה או אחר. אם אנו כל כך תלותיים,מה בכלל יכולה להיות המשמעות של קבלת הוכחות כזאת?מה אנו יכולים לעשות עם זה?בסך הכל קיבענו את עצמנו לציפיות מוקדמות מי יכול ללמד אותנו ומי לא.גם זה חלק מכל מה שקורה. ושוב חוזרים למיקום. אין שום דבר חד משמעי במה שאמרתי,אני אומר שניתן להוסיף הסתייגויות,בסך הכל ניסיתי להראות את הכיוון שאני רואה.
 

בארס

New member
מה רע בסקרנות?

אין בה שום רע, אלא שיש לנו הזדמנויות כל היום בכל מקום לספק או לנסות לספק אותה. אני לרחתי על עצמי בחיי לנסות ולהלחם בעוורון וזה מה שאני עושה בחיי האישיים וכמובן גם כאן בפורום, כמיטב הבנתי ויכולתי...זה לא משהו שאני חושב שצריך לחול על כולם (לא שיש מספיק אנשים שלקחו על עצמם את המשימה אבל בכל זאת) , סתם איזו שריטה פרטית שלי. לגבי החשיבות של הנסיון ה"פרקטי" של האדם אני פשוט לא יכול להסכים איתך, לא בתחום הזה של התפתחות האדם וידע מסדר גודל גבוה יותר מהחיים הרגילים (הבנה של המציאות האובייקטיבית). הגישה שאת מציגה עשויה אפילו בהרבה מקרים (אולי אף ברובם) להטעות ולהוליך שולל, בכל רובד אפשרי וזאת מהסיבה שאת ההתקדמות הרוחנית לא ניתן למעשה לרכוש...אלא רק לקבל, וזאת כמובן רק כשראויים לכך. אנשים יכולים לתרגל עשרות שנים ולהתמחות בתחומים רבים ולכסות את עצמם בתארים ורפרטואר מכל כיוון אפשרי ועדיין להיות לחלוטין חסרי הבנה מאחר והם לא הגיעו (כלומר קיבלו בהכרח) הלכה למעשה לשום גילוי אמיתי של פני הדברים כמות שהם...וכל הבנתם מבוססת על תפיסה מנטלית מנותקת מהמציאות (ששטחיות תהיה אפילו מחמאה עבורה) שמן הסתם תהיה גם דמיונית ברובה וברוב רובם של המקרים האלו ככל שגדול הידע ה"דידקטי" כך גדול המכשול עבור האדם שרוכש אותו (ומן הסתם גם עבור אלו שהוא מנסה ללמד) שכן סביר להניח שמדובר בצבירה של ידע ו/או נסיון לכאורה על מנת לנסות לכסות ולהסתיר את גודל הבורות ובפועל הרי זהו מצב של נצחון האגו על הנשמה (מוטי הזכיר את עניין ההצמדות). אז מה שהדברים שאני אומר כאן בעצם עושים הוא לכאורה דבר נורא, אנחנו מדברים על פורום פתוח שבו נכנסים כל מי שבא להם וטוענים כל מה שבא להם ובארס בא ולוקח או מבטל את הכלי הראשון שעוזר לבני האדם לעשות סדר בעולם. האם זה באמת כל כך נורא? לילה טוב מאוד
 

annandi

New member
אוקי

נראה לי שמיצינו את הנושא, ואפשר לעבור הלאה...
 

בארס

New member
אהלן אהלן

ישנן שתי תצורות יסודיות של טפשות 1. לחשוב שאתה יודע משהו שאתה לא באמת יודע ולפעול בהתאם לכך 2. לחשוב שאתה לא יודע משהו שאתה בעצם כן יודע ולפעול בהתאם לכך. שתיהן כמובן תצורות של עוורון. לעניות דעתי כל מה שניתן לכנות כ'טפשות' נופל לאחת משתי התצורות הללו (אם מישהו מוצא איזה עניין שלא נופל על אחת מהן אשמח לשמוע) ברוך השב דרך אגב, אל תסמוך על זה שיש אצלי גיבוי למוזיקה שלך...ההרד דיסק שלי שבק :)
 

מוטי ש

New member
אני מכיר את זה קצת אחרת

אם כי בעצם זה אותו דבר: להפריז בערך עצמך(שיגעון גדלות לכיוון אחד)או להמעיט בערך עצמך(שיגעון גדלות לכיוון אחר). ולמה אפשר לכנות זאת שיגעון גדלות?כי בשני המקרים האדם מניח שהוא מכיר את עצמו די כדי לקבוע מסמרות חד משמעיים לגבי יכולתו/חוסר יכולתו לעשות באמת ובכך הוא מעיד על עצמו שהוא פועל ממקום של דימוי עצמי בלבד,שכל קשר בינו לבין האמת הוא מקרי בהחלט ובכל מקרה לא רציף בתוצאותיו. הדימוי העצמי של האדם יכול לא מעט פעמים להתבסס,בין היתר גם על כישורים אמיתיים ויכולות אמיתיות, אולם הפרשנות שהאדם נותן להם לא מעט פעמים היא עדיין שגויה. גם לגבי הכישורים הללו הוא יכול להגיע למצב של הפרזה או לחילופין המעטה. אפשר לומר שלעיתים האדם יכול להכיר את "עצמו" חלקית או צדדים מסויימים בתוכו חלקית והוא יכול לפעול מתוך אותם צדדים גם בלי לראות את התמונה השלמה.יחד עם זאת, מה שהוא איננו רואה ונמצא ברקע או לחילופין מה שנדמה לו שהוא רואה ולכאורה קיים בא לידי ביטוי במציאות באופן גלוי או נסתר ומכשיל אותו במעשיו מפעם לפעם. לכן התירגול הכי טוב כל עוד אנו עצמנו טוענים שלא הגענו "לסוף הדרך" היא לא ליפול בפח של להדריך אחרים חס וחלילה בתחום הרוחני...שמא תצמח לנו איזושהי פרסונה עקשנית יותר וחזקה יותר מכל הפרסנות האחרות שיוצא לנו להיאבק עימם לא פעם בדרכנו הרוחנית. ובכל אופן אם יוצא לנו מפעם לפעם לסייע לאדם אחר ולשתף אותו בעשייה כזאת או אחרת שלנו או תובנה מסויימת או ידע שהגיע לידנו והועיל לנו,לא לעשות זאת מעמדה של "אני יודע",אלא מעמדה של שיתוף נטו,אחרת מה שקורה הוא הדבר שבא לידי ביטוי בדוגמא שהבאתי. הדוגמא שאני הבאתי באמצעות דיאלוג נועדה להמחיש את העניין הזה שלעיתים אדם חש שהוא איננו מסוגל לשאת את הערך העצמי שהוא מפגין כלפי חוץ,שהמאמץ של העשייה הוא גדול מאוד עבורו וחורג מאוד מכל פרופורציה,ולמרות זאת הוא ממשיך במעשיו ומתלונן לא פעם ולא פעמיים על התוצאות הנלוות לעקשנות שלו...כל מי שיש לו דימוי עצמי או פרסונה כזאת או אחרת "והוא" מחוייב לתחזק אותה באופן קבוע משום שעליו לשמור על מוניטין או אידאולוגיה או על רגשות בלתי מודעים כאלה או אחרים בעצמו וכדומה יכול להבין על מה אני מדבר,כי זהו עניין יומיומי כמעט בקרב בני אדם.כמובן שיש מעט מאוד בני אדם שעברו מעבר לדימוי העצמי שלהם לחלוטין והם שולטים בו ולא הוא בהם. לסיכום, דרך רוחנית לא מבטיחה בהכרח שלא תתפתחנה פרסונות אפילו יותר עקשניות מאלו שלכאורה ניסו להתגבר עליהן מלכתחילה. מה שקורה,לעניות דעתי,שבסך הכל מתבצעת העברה והדימוי העצמי עובר הרחבה ומתבסס תוך שהוא נעזר בכישורים אמיתיים וביכולות אמיתיות שאולי מתחדדות וגדלות שאותן הוא מנפח ללא פרופורציה לעיתים אף יותר ואז נוצרת הזדהות עם הפרסונה עד כדי כך שקשה לשים לב באמת למנגנון שלה ולמקורותיה המזוייפים. אדם יכול לאחר מכן להעביר כך את כל שארית חייו ולהיות משוכנע לעיתים שהוא באמת יודע מה הוא עושה ולהדחיק את כל השאר. נדמה לי שאוספסנקי,למשל,הודה זמן מה לפני מותו שחלף כבר זמן רב מאשר ששלט באמת בתודעתו,אולי זה היה חלק משיקוליו לפזר א קבוצתו לפני מותו באומרו "שמתחילים מחדש".יכול להיות,אני בוודאי אינני יודע בוודאות,יכולות להיות גם אפשרויות אחרות,אם כי זאת אפשרות שיכולה להתאים לתסריט שהצגתי למעלה. אני סומך עליך שתתקן אותי אם אני טועה או לפחות תבהיר זאת יותר טוב ממני במידה ועשיתי סלט קטן.(סה"כ כתיבה על הנושאים הללו זאת המומחיות שלך:) באשר להרד דיסק שלך,אתה באמת רוצה לומר לי שאתה לא עורך גיבויים?,אני רואה בזה שערורייה שאין כדוגמתה,מה קרה אז לכל הפרקטלים והמנדאלות היפות שעשית עד היום? :)
 
בארס הטוב,

מכל הרגשות השליליים שאתה מאמין שעשוי הייתי לחוש כלפיך, קנאה טהורה כלפיך או כלפי כל אחד אחר מחברי הפורום אינה קיימת בי. all in all, כל הרגשות השליליים שציינת הם השתקפויות של תודעתך במי שאתה חושב ומאמין שהוא שנטידווה. לא הייתה לי, אין לי וגם לא תהיה לי איזושהי בעייה עם דבריך, כל עוד הם הגיוניים ובטעם טוב, ואכן, אני חייב להודות, שמכל הדברים שנאמרו כאן על ידיך, ע''י קמהדנו וע''י דרול ההצבעה על העובדה שמנטלית ורגשית, במובנים מסוימים לפחות, שבני המזרח אכן שונים מאיתנו, היא אכן עובדה שיש להתחשב בה וכטענה היא סבירה והגיונית בהחלט. לגבי אבחנותיך אותי, חפירתך בתוך ראשי, לבי או מניעי- כל אלה אינם מעניינך וכנ''ל גם אינם מעניינו של אף אחד אחר. שאלתי שאלה עניינית וציפיתי לתשובה עניינית. מלכתחילה יכולת שלא לענות כלל ובזה היה נגמר העניין. באשר לשאר דבריך: לא בחרתי בך כמורה, אתה לא מורה שלי, "עיוורוני" לגבי דברים אלה או אחרים גם כן אינם מעניינך, וכנ''ל גם רצונך ש"אתייחס" (או שמישהו אחר יתייחס) אל דבריך כהוויתם מבלי שתחשוף את מקורותיך. אני מעריך שקיפות ובהירות, ואיני מייחס או מנכס לעצמי דבר, אולם אם אתה חושב שלגביך שקיפות ובהירות חסרות חשיבות הן, פה בעצם אתה כורת את הענפים עליהם אתה יושב. עצם חוסר יכולתך להיות ענייני, עצם חוסר יכולתך להשהות את האג'נדות המנטליות והרגשיות שלך, וההשלכה המיידית שלהן עליי (או "דומיי"), גם הם קשיים שאינם מעידים על איכויותך. מעבר לכך, צורת התבטאותך ("...אתה לא שואל את השאלה הזו כי אתה באמת רוצה לדעת אם אני מתרגל וכיו'ב (שבפני עצמה היא שאלה טפשית ומטופשת") ) היא מבזה, מבזה אותך. "...במקום לנסות ולהטות את התנהלות הדברים לזירה האישית, זירה שמן הסתם במקרה הזה אין לך שום סיכוי להתמודד בה בכבוד. " ובכן, אני לא מתגושש בזירת ה WWF או ה WWR, ולכן נוצחתי עוד לפני שלבשתי את גלימת המתאבק, דבר שממילא לא הייתי עושה. כבר אמרתי לך פעם, לך יש
גדול משלי
שלך (האיש הרע
), שנטידווה
 

בארס

New member
במקום כל הקשקשת

אני ממליץ לך לקרא את זה יש שם שקיפות ובהירות שיכולים לעזור גם לך. ובגלל שאני באמת טוב, ותתיחס לכך איך שבא לך, אני רוצה להדגיש שאת מה שכתבתי על צבירת הידע ככסות לעוורון האמיתי וכקרקע ללפיטתו של האגו כתבתי במיוחד ובכוונה עבורך....בתור אחד שמבסס את תפיסתו לגבי תרגול מדיטציה של בני נוער על כך שב"לפלנד" מכניסים ילדים למנזר בגיל 4...אני באמת חושב שכדאי לך לסגת מעמדת המורה הרוחני לנוער הציוני. בעיקר לטובתך האישית. שב"ש
 

FRIEND676

New member
רק רציתי לציין

שבמהלך טיוליי המועטים מידי בעולם, יצא לי ללון בביתה של אחת המשפחות הנפלאות ביותר שהכרתי, משפחה לדאקית בודהיסטית, והבן הבכור, כבן 15 ענה לשאלתי אם הוא עושה מדיטציה, שבודאי, כבר שנים. משפחה נפלאה אם עוד לא אמרתי.
 

קמהדנו

New member
sweet sixteen

הי ג'ולי
קודם כל הקישור של הטכניקות ללא הדרכה, מי שכתב אותן אמר כאן לא פעם לאנשים בני גילך הכרונולוגי, שהם צעירים מדי, ושיחכו עד סביבות גיל 20, אם אני זוכר נכון. יש דברים אחרים שאפשר לעשות. אבל לפני כן, מה מההודעה שמעליי דיבר אלייך?
 
אם כך

אסור היה ללמד את הדאלאי-לאמה והטולקות האחרים (בבודהיזם הטיבטי) מדיטציה בגיל 4, 5, 6 וכן הלאה וכולם היו צריכים לחכות עד גיל 16. איזו שטות! כמו כן ידוע לנו מהסוטרות שהבודהא תרגל מדיטציה בצעירותו, לפני שהגיע לגיל 16. כמו כן הגיל הצעיר ביותר לכניסה למסדרים הבודהיסטים (שאינם בודהיזם טיבטי) הוא 7, ולא זכור לי שמונעים מנזירים טירונים אלה את תרגול המדיטציה. אני עצמי התחלתי לתרגל מדיטציה בגיל 14 וזה לא עשה לי שום נזק. אם יש לבנאדם רצון ומעט יכולת, איני רואה שום סיבה שלא יתרגל מדיטציה בכל גיל שהוא, אם זהו רצונו.
 

JULI4561

New member
אאזז רגע .. בלבלתם אותי קצת../images/Emo6.gif

מה שמצאתי פה .. [האתר ללא הדרכה] לא כדי להעזר בו?! והאם אני צריכה לחפש דברים אחרים?
 
לגבי בעל האתר ההוא

את מוזמנת לפנות אליו. האם את צריכה לחפש דברים אחרים? זה תלוי בך. אל תחפשי את התשובה לשאלה זו אצלי, אלא חפשי את התשובה אצלך.
 

JULI4561

New member
הבעיה היא ש..

המנהל/ת אמר/ה שבעל האתר עשה את זה ליותר גדולים .. אז השאלה היא בעצם איפה אני יכולה למצוא דברים לסביבות הגיל שלי [15]
 
אם כך,

חכי יום יומיים. אכתוב לך הודעה עם טכניקת מדיטציה שתוכלי לעשות אותה גם כשאת עדיין בת 15
 
מודעות לנשימה

ג'ולי יקרה, ההדרכות הבאות הן של טכניקת מדיטציה שמקורה במסורת הבודהיסטית, ואת יכולה לתרגל אותה ללא שום קשר למסורת הזו. כל ההדרכות תהיינה הדרכות קלאסיות, והן תקפנה את הנושאים של גישה (לתרגול המדיטציה), לתנוחות הגוף הרצויות ולטכניקה המנטלית עצמה (של המדיטציה). גישה: מן הראוי שהגישה לתרגול תהיה גישה של שמחה, עניין וחקירה. אנחנו הולכים ליהנות, ולא לסבול, וכמו כן יעניין אותנו ללמוד ולחקור את עצמנו. אין צורך בפיתוח שאיפות של הצלחה במדיטציה, או רצון להשיג משהו; כל ישותנו מרוכזת בעשייה שלנו עכשיו, ואין צורך להרהר בעתיד (האם נצליח במדיטציה, האם נשיג את מטרתנו שהובילה אותנו מלכתחילה לתרגול שלה וכן הלאה). כמו כן חשוב מאוד להתחיל ממספר דקות מועט בכל יום, ועם הזמן בהדרגה ומבלי למהר להאריך את השהות שלנו בתרגול עד כחצי שעה מינימום. מספר הפעמים ביום בהם תרצי לשבת תלוי כבר בך, אם כי רוב המורים למדיטציה ממליצים על פעמיים ביום, פעם אחת בבוקר לאחר הקימה ופעם אחת בערב (מתישהוא) לפני השינה. תנוחות הגוף: תנוחת הגוף האידיאלית למדיטציה היא תנוחת הלוטוס, אם כי היא אינה הכרח. בתנוחת הלוטוס אנו מצליבים את הרגליים כשכף רגל ימין מונחת על ירך שמאל וכף רגל שמאל מונחת על ירך ימין (או ההיפך). אם תנוחת הלוטוס קשה מדי, אפשר להניח רק את כף רגל ימין על ירך שמאל, ואת רגל שמאל לקפל מתחת לרגל ימין (או ההיפך). אם גם תנוחה זו קשה מדי, אפשר פשוט לשבת בישיבה מזרחית, ואם גם תנוחה זו לא נוחה, אפשר לשבת על כסא. אם החלטת לשבת על הרצפה, תוכלי לשים כרית (עדיף שתהיה לא גבוהה או נמוכה מדי וגם לא קשה או רכה מדי) מתחת לישבן כדי להגביה מעט את עצם הזנב (והגב כולו), מה שיעזור לו להישאר זקוף ללא מאמץ גדול מדי ולזמן ממושך יחסית. אם החלטת לשבת על כסא, חשוב לא להשעין את הגב עליו (אלא אם כן יש לך בעיות גב קשות), והרגליים תהיינה פשוקות ברוחב אגן הירכיים, כשכפות הרגליים פונות בזווית קלה לצדדים. הגב- חייב שיהיה זקוף, אם כי לא בנוקשות. אפשר לקשת מעט את הגב אחורה, מה שיקל את המתח על חלקיו האמצעיים והעליונים. הכתפיים תהיינה לצידי הגוף, ואולי אף מתוחות מעט אחורה. כפות הידיים מונחות על הרגלים כשכף יד אחת מונחת בתוך השניה (לא חשוב אם כף יד ימין בתוך כף יד שמאל או ההיפך) או מונחות על הברכיים. הצוואר והראש יהיו זקופים, כשהנקודה העליונה של הקודקוד תופנה כלפי מעלה והסנטר יכנס מעט פנימה לכיוון הגרון. את קצה הלשון רצוי לחבר אל החיך העליון בנקודה שמאחורי השיניים הקדמיות (אם זה גורם להפרשה מוגברת של רוק- יש לבלוע אותו). העיניים תהיינה פקוחות למחצה כשהן מתבוננות במרחק של כמטר או מטר וחצי מהגוף, והמיקוד שלהן מפוזר לצדדים או מרוכז בנקודה אחת לפנים. אפשר לעפעף כרגיל. אם תרצי, תוכלי גם לעצום את העיניים לחלוטין, אם כי זה לא לגמרי רצוי כיוון שכך קל יותר להירדם. מצד שני ישנם אנשים שעיניים עצומות עוזרות להן לשמור על ריכוז, לכן בדקי מי משתי האפשרויות מתאימה לך יותר. הטכניקה המנטלית היא זו של התבוננות בנשימה באזור הנחיריים ו/או השפה העליונה. פשוט שמים לב למגע של האוויר באזורים אלה בכניסתו אל האף (שאיפה) וביציאה ממנו (נשיפה). אין צורך לשים לב לאוויר כשהוא כבר בתוך הגוף, רק לעקוב אחר כניסתו ויציאתו. יש לשמור על ריכוז, אם כי חשוב שלא יווצר מתח. אם המחשבה בורחת ונודדת הלאה מההתבוננות בתהליך הנשימה, מייד כשאנו שמים לב לזה, בעדינות ובתקיפות נחזיר את תשומת הלב לנשימה. הערות: חשוב מאוד להיות נינוח אבל עירני; אם עייפות או נמנום גוברים עלייך, או אם את מרגישה חוסר שקט רב מדי, אפשר לנשום עמוק, להתמתח ולחזור לתרגול, או אפילו להפסיק אותו, לקום ממושבך ולהתאוורר, ואף לשטוף פנים וללגום מעט מים. כשתרגישי נינוחה ועירנית שוב, תוכלי לחזור ולתרגל. כמו כן הריכוז בנשימה אינו חייב להיות מוחלט; את יכולה לשמור את תשומת הלב בנשימה, ובו בזמן לשים לב לשאר ההתרחשויות שקורות בתודעה. מה שחשוב לזכור הוא- שהנשימה היא ה"עוגן" שלך. מקווה שתפיקי תועלת מהודעה זו ושתיהני מהתרגול,
, שנטידווה
 

dharmax

New member
->

הטכניקה אותה תאר שנטידווה נקראת "אנאפנה". טכניקה מצוינת, ואני חייב לציין שלדעתי הוא הסביר לך את העניין בצורה משובחת ביותר. חשוב לשאול שאלות לגבי הטכניקה ודברים שקשורים אליה.אז תרגלי אותה כמה זמן, ואז תספרי בדיוק מה את עושה. רצוי דווקא לא בפורום הזה, אלא את שנטידווה אישית, כי הוא נתן לך את ההדרכה, או בקומונה שהלינק שלה מופיע בחתימה שלי, שם גם שנטידווה נמצא ועוד אחרים שמכירים היטב את התרגולים הספציפיים האלה, ועוד דברים נוספים). למה לא פה? כי פה יבלבלו אותך :) ברכות וברוכה הבאה לשדה ההתפתחות הרוחנית!
 
למעלה