צריכה עזרה בבקשה

[עדיין דוסית]

לצערי, אני לא זוכרת

מאיפה המשל הזה, אבל אין ספק שהוא חזק מאד. לגבי הסרט: כן. ראיתי אותו לפני המון שנים ובתור אחת שמכורה לסרטים וראתה אלפים - אני יכולה להעיד שהוא אחד מהטובים שראיתי אי פעם! מאז ניסיתי להשיג אותו בשנית, כדי שישכב לי בארון כתרופה לימים קשים, אך לא השגתי. (אשמח אם מישהו יוכל לצרוב לי אותו. מובטח סרט אחר בתמורה). לא מעניין אותי מה הסביבה חושבת. אני חיה לעצמי עם עצמי. ויש לי תוכניות, ויש לי יכולת לקום ולעזוב. אבל כאמור, לא מסוגלת לגרום למצב שהמשפחה שלי תמחוק אותי מחייהם.

 

[L i k o]

יש לי את הסרט דיוידי אורגינל

את מוזמנת לקחת אותו (יגיע אלייך בדיליי של כמה ימים - כי הוא נמצא בבית המשפחה, ואני צריך לזכור לקחת אותו משם). דברים אחרים כנראה יותר מורכבים. בכל מקרה בהצלחה!

 

[Le Fay]

בת כמה העלמה?

 

[אבזץ]

אם היא בלי (חיתול)

אז היא בוודאי לא צעירה מאוד, ומצד שני גם לא זקנה מאוד. משהו באמצע - בגיל העמידה בתור לקופ"ח.

 

[עדיין דוסית]

~חיוך~

יש לי תעודת זהות זה אומר שאני כבר בלי חיתול, הלא כן?האמת, ששן כואבת לא מתחשבת בגיל, נכון? אולי הגיע הזמן לקבוע תור אצל רופא השיניים היקרן שלי (ולא בתור לקופ"ח).

 

[אבזץ]

אל תהיי בטוחה...

על חיתולים למבוגרים שמעת? זו אינה בושה. ותמיד עדיף רופא יקרן מרופא ירקן (טפו טפו). ולעניינינו, עם כל הצניעות (באישור משמרת הקודש), אשריך שזכית להחשף לפורום הזה (בוודאי זכות אבות קדמונים). במעט חכמה ובקמצוץ שכל טוב תוכלי לשאוב מכאן אינפורמציה שוות זהב. חבל שבזמנו לא היתה לי הזכות הזו. וכמי שעשה את הדרך מבני-ברק לת"א (בזחילה), אוכל לומר לך שמצפה לך דרך חתחתים מלאה מהמורות, מכשולים, בורות עמוקים ובורות נשברים... שבסופה המטרה הנכספת - יציאה לחירות פיזית, נפשית ומחשבתית. לא קלה היא דרכינו, אך בהחלט אפשרית. וזכרי, רק החזק שורד. בהצלחה! ורפואה שלימה לשן.

 

[עדיין דוסית]

~חיוך נוסף~

שמעתי על חיתולים כאלה, וב"ה אין בי (עדיין) הצורך לעשות בהם שימוש

הדרך שלי כבר מזמן מלאה בסלעים, אבל אני מנסה ללכת מעליהם, ולדלג, וא לתת להם להפיל אותי, אבל לפעמים - גם אני נופלת. המשאלה שלי היא להגיע ליום הזה שבאמת אהיה משוחררת. אבל מכולם, מהכל. ואני מאלה שמגשימים חלומות. שבת נהדרת.

 

[מאילת באהבה]

שתעזוב את הבית ועדיף

כמה שיותר מוקדם כל יום שעובר יוצר משקעים חדשים ומעמיק את המשקעים הקיימים. ככל שתקדים לצאת כך יקל עליה אח"כ לחדש את הקשר עם ההורים. מנסיון.

 

[יוצאת מזה]

מאיר תתחבר לאי סי קיו

 

[אבזץ]

נכון ומדויק.

לחיות בבית ההורים לא מומלץ לאיש (לאיש שיש לו הורים מדהימים). ובפרט שאת מתארת מצב בעייתי וטעון. עצתי - הימלטי. קומי, נוסי וברחי (תגידי לחברה שלך). בהצלחה ואל ייאוש

 

[באתי מרחוק]

כן, נכון

גמני כיהודה ועוד לקרוא מצטרף לחכמים ומלומדים וגאוני התורה שענו כאן שהיא לא צריכה לגור עם ההורים אלא לחיות איך שהיא מבינה ולא ע"פ מה שהם רוצים.

 

[עדיין דוסית]

במחיר התנתקות מהמשפחה?

נואו צ'אנס. חברים באים והולכים. תומכים, אבל לא בכל מחיר. משפחה כן. המשפחה שלי מדהימה ואני לא מוכנה לאבד אותה. ואם אני עוזבת - אני מאבדת. אמש אמר לי אבי, שאני יכולה ללכת, יכולה לעזוב, אבל הוא יחליף מנעולים, יישב שבעה, יאמר קדיש וימחוק אותי מחייו. שאלתי אותו, למה? והוא ענה: כי זה הצד השני. אם את עוזבת את בצד השני (הוא התכוון לזה שאני אחשב בחילונית), אמרתי לו שאני לא רוצה בזה ושהוא דוחף אותי לשם, והוא טען שלא. ויכוח חסר תכלית.

 

[admor]

אני לא אומר שתעזבי

ממש לא. טוב לך בבית? טוב לך עם המשפחה? תישארי שם. רק תידעי שיש לזה מחיר. אני טוען שבבית יש להתנהג לפי כללי הבית. בחוץ את כבר ילדה גדולה ויכולה לעמוד בזכות עצמך. אני רק טוען שהמשפחה שלך בעיניי לא מדהימה, אפילו בכלל לא מדהימה. אב שישב על הבת שלו שבעה כי היא עזבה את הדרך, לא מדהים בעיניי. משפחה שמוכנה לזרוק את הבת שלה לרחוב, רק כי היא בחרה בדרך חיים אחרת, לא מדהימה בעיניי. משפחה וחברים שמקבלים אותך על תנאי לא מדהימים בעיניי. אבל זה רק אני מה אני מבין?

 

[אנדרנליסט]

את אומרת דבר והיפוכו

מצד אחד את אומרת "המשפחה שלי מדהימה ואני לא מוכנה לאבד אותה" מצד שני את אומרת "אבל הוא יחליף מנעולים, יישב שבעה, יאמר קדיש וימחוק אותי מחייו" אבא שיחליף מנעולים, שישב שבעה ויאמר קדיש, הוא לא אבא מדהים, הוא אבא שלא מסוגל לראות אותך, את הרצונות והצרכים שלך, אבל הוא רואה טוב מידי את הצרכים של עצמו, "אוי מה יגידו יש לי בת חילונית חרמנה ליצלן", או שהוא שטוף מח. לדעתי את צריכה להפריד בין מה שאת מרגישה כלפי המשפחה שלך לבין מה שהם מרגישים כלפייך. כשאת אומרת "המשפחה שלי מדהימה ואני לא מוכנה לאבד אותה" אני מאמין לך, את אוהבת אותם ואת לא מוכנה לעזוב אותם גם אם היחס שלהם כלפייך הוא לא הדדי, "האהבה מכסה על כל פשעים" האהבה שלך אליהם מכסה על הפשעים שהם עושים לך. אם הם מספיק טפשים לנתק קשר ממי שאוהבת אותם כ"כ, לא מגיע להם שיקבלו את הקשר הזה ממך. האהבה שלהם תלויה בדבר, שתשארי חנוקה, זו לא אהבה, זו רכושנות. אם את עצמאית כלכלית הכי טוב שתעזבי, תנתקי קשר ותנסי לחדש אותו בעוד 3 או 5 שנים, זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר. בשורה התחתונה אלה הם החיים שלך, לא של אבא שלך. זו דעתי האישית בלבד, אני לא לוקח אחריות על מעשייך, ההחלטה הסופית היא שלך ושלך בלבד.

 

[עדיין דוסית]

אבי כן מדהים.

אתה יודע למה? כי רוב ההורים בעולם החרדי כבר מזמן היו מעיפים את הבת שלהם מהבית. וההורים שלי לא עשו את זה. הם מקבלים אותי. מחכים שעות ערים במיטתם עד שהם שומעים אותי נכנסת לבית. הם כבר לא שואלים לאן ועם מי אני הולכת ומתי אחזור. אמא שלי מכבסת את הג'ינסים שלי ובוכה. יש לי חדר שאף אחד לא נכנס אליו. הם רואים שאני קוראת עיתונים חילוניים ואני לא טורחת להסתיר. הם לא זורקים מהבית שלהם(!) חברות שמגיעות אלי, שלבושות כמו חילוניות. הם עושים המון בשבילי. הבעיה היא שאני רוצה יותר. שאני צריכה יותר. שאני רוצה לצאת מהבית. והם מוכנים לסבול אותי ואת מה שאיתי כל עוד זה עדיין אצלם בבית. כאילו שזה עוזר (אבל זה רק כאילו. זה לא באמת. הם פשוט לא מבינים את זה). אחיות שלי כבר הבינו שאני לא אתחתן עם חסיד והן מקבלות אותי. והן יודעות שיש לי חיים אחרים והן לא מטיפות לי. וכשאני זקוקה להלוואה קטנה, למקום להיות בו או כשאני מחפשת שק לחבוט בו - הן מקשיבות, עוזרות כמה שהן יכולות ומקבלות. אותי. תחשבו על זה מכל הכיוונים. זה שאבי לא מסכים לכל מה שאני רוצה זה לא הופך אותו ל"לא מדהים".

 

[בני ילד רע]

ואולי הם ישמרו על קשר גם אם תעזבי

לפי מה שאת מתארת הם מוכנים איכשהו לקבל אותך כל עוד את דתיה. אם תצאי מהבית ותשארי דתיה לייט (כמו הרבה מאד "חרדים מודרניים") הרי שהם ילמדו עם הזמן לקבל את זה.

 

[uri80]

ועדיין רצוי להכין את זה בהדרגה ולא

להנחית את זה עליהם בבום.

 

[עדיין דוסית]

זהו זה,

שאני לא יודעת. אני מאמינה שאבא שלי יעמוד במילה שלו ויתנתק. והאחים שלי נשבעו שאם אני אפגע באבא שלי-שלהם - אני אתחרט על זה. אצלינו במשפחה - הכבוד לאבא שלי (אפילו שהוא בורח ממנו) זה הבסיס להכל.

 

[GigaM]

חברים- המון המון תודה!!!

ממש שימחתם אותי בתגובותיכם! אלו שבפורום ואלה שבמסרים! זה מאוד מרגש! בע"ה הכל יסתדר בסוף, ותודה רבה על העיצות! לעזוב את הבית לא בא בחשבון כרגע, מה שחשוב כרגע הוא בעיקר תמיכה, הבנה והקשבה של מישהו שעובר\ עבר את אותם הדברים. המון תודה! גיגה.

 

[עדיין דוסית]

אני "החברה" שזקוקה לעזרה

פעם ראשונה בפורום הזה. פעם ראשונה בפורום בנושא כזה (אם כי, אני חיית פורומים ותיקה). לחיצת ידיים *נעים מאד*. סורי שנכנסתי עם הודעה כזו אבל נראה שכלום כבר לא יכול לעזור. חברתי היטיבה להציג את הדברים ועכשיו אשתדל להתייחס עניינית לתגובותיכם/ן. תודה לכם. ולך חברה יקרה שלי, אני אוהבת אותך!