זאת הזדמנות אולי ראשונה שלך
לבחון את מקומה של אמא שלך בחיי ילדך
וכדאי להתייחס אליה ככזו
היא מביעה נכונות מופלאה לסייע לנוחותך ולרווחתך (יש אמהות שעוזרות אבל במצבי חירום...)
בגיל הזה גם אני כמעט לא זזתי כי הקטנטונת צרחה את השמיים ואני זוכרת את הנסיעה הראשונה שתכננתי בדיוק על השינה שלה והייתי בחרדה עד שהגעתי (כשעה נסיעה).
אני החלטתי מההתחלה שהורי יהיו שותפים מלאים
לא היה לי אכפת להשאיר חלב שאוב ואפילו מטרנה לעיתים נדירות כדי לאפשר את זה והייתי אסירת תודה על כל הצעת עזרה.
הרווחתי בטווח הקצר:
תינוקת שיכלה גם לינוק וגם לשתות מבקבוק
עזרה רבה
ובטווח הארוך:
הורים מאד מעורבים ועוזרים
וילדה שחולה עליהם שחבל על הזמן (ויש להם איתם מערכת יחסים שלי מעולם לא הייתה לא איתם ולא עם הסבים והסבתות שלי).
מקווה שעזרתי בחשיבה, אני לא חושבת שזה מקרה נקודתי אלא זו התחלה של דרך ולפעמים ויתור על שליטה ובלעדיות מוליד הרבה שיתוף ואהבה....