בבקשה לנשום עמוק ולקרוא לאט
לבאגי הבאה לאבסורד היא דרך אחת לצאת ממצב מורכב, ואתה עושה את זה לא רע. ובכל זאת אני אנסה לענות לך עינינית. קודם כל אני מבין עכשיו את המעורבות הרגשית שלך בעניין הילד. גם אני הייתי ועודני בסיפור הזה, רק שאני קצת יותר מבוגר ומנוסה ממך. אינני יודע מה קרה באמת . האם המנהלת שגתה מעט (שזה סביר לגמרי) או הרבה. האם המורה הבינה את הסיטואציה של הפוגים או לא. אני רק מבקש ממך לזכור שאירועים כאלו מתרחשים כל יום, בעשרותיהם בבית הספר,(וגם בבית ובמשפחה). וזה מתוך הריצה הקתדחתנית של שגרת הלימודים. בכיתה ובהפסקה, בין תלמידים לתלמידים ובין תלמידים למורים, מתחוללות כל הזמן עוולות קטנות שצריך ללמוד כיצד להתמודד איתן: בויכוח? בדיווח להורים? בשיחה כיתתית? בחרם של תלמידים על תלמיד שפרץ גדר? כל זה קורה כל יום בכל בית ספר. זה חלק מההתחנכות. והנה משנה לשנה עולה וגואה גל עכור של אלימות כפתרון. בין תלמידים לתלמידים, ובין תלמידים למורים. פעמים רבות אלו ילדים שבאו דוקא מבתים מטפחים ומבינים. בספר שצינתי מקודם "הורים טובים מדי" יש סיפורים מזעזעים על ילדים שגדלו להיות ממש מפלצות לא בגלל שנולדו לאבא זונה ואמא שיכור, אלא להיפך: הם קיבלו הכל ובשפע, חוץ מגבולות. אז בית הספר נאלץ לעשות את זה מכיוון שאין שום ברירה אחרת. שאם לא כן אפשר לסגור אותם היום. אף ילד ואף מורה לא יהיה בטוח שם. אם לא תהיה תגובה סמכותית ונחרצת לאלימות, כן, תגובה חריפה,ומרתיעה!! וערכה של ההרתעה היה הרבה יותר גדול אילו ההורים (כמו בדור הקודם, וכמו בארצות אחרות) היו מגבים את בית הספר ומבהירים לילד מה אסור בשום תנאי!!! אבל לא. זה לא קורה . התגובה הנפוצה- היא משהו בסגנון של " למה מי היא בכלל המורה הזותי" (מצד ההורים- ובנוכחות הילד פעמים רבות) או "את לא קובעת עלי" של הילדים. זה נחמד ופופוליסטי, אפשר בקלות להסכים על זה כי זה ממש נאור ומשתלב עם ליברליות חינוכית, אבל עם זה רק שוקעים. כולנו ביחד. ואני עוד לא מדבר על הנסיבות המקילות. על זה שהמנהלת וצוות המורים מקבלים בהנחתה ילדי ADHD לבית הספר בלי שיהיה להם מושג והכשרה מה זה בעצם. וסביר מאוד שהמנהלת אינה "אינוולידית רגשית " כפי שהיא מכונה כאן, אלא רק עוד אחת מהאנשים שלא מבינים כמה מסובך זה "ילד ADHD " וכמה מרגיז הוא יכול להיות בלי שיוכל לשלוט על זה, ובלי שיתכוון לכך. בשביל זה צריך נסיון שאין בבית ספר רגיל. והרי זו גם הסיבה שילדי ADHD מבודדים חברתית פעמים רבות. קשה מאוד לקבל ולהכיל את התנהגותם אם אינך מנוסה בעבודה איתם. ואין טעם גם להטיח בצוות שהם "חייבים לדעת" כיצד לטפל בילדים כאלה. תכניות השילוב למיניהן הן ברמה של משרד החינוך, והכנסה של ילדים חריגים לבית הספר צריכה להיות מלווה במשאבים ובהכשרה מתאימים. והן לא. תכניות השילוב במהותן הן התחמקות של משרד החינוך והמדינה מלתת משאבי חינוך מיוחד למי שזקוק לזה באמת, ולצורך העניין מנהלת בית הספר היא לא יותר מאשר הש.ג. ואחרי כל זאת אני חוזר ומציע: תנו לילדים, לטובתם, לחוות את התגובה החריפה למעשיהם החריגים. כך מגיבה החברה כולה לילדי ואנשי ADHD, ואין מנוס, הם חייבים לקבל את כללי המשחק החברתיים או להשאר תמיד בחוץ. זהו. ואני שוב מזכיר שאני לא נגד. שלום בן דור