צריכה את הצעתכם

[בלבית באגינס]

../images/Emo24.gif

 

[דנדין4]

תגובה ../images/Emo24.gif

שלום לך, קראתי בעיון את שכתבת והתקרית נגעה לליבי, כמה כואב לשמוע את המילים שאמרו על בנך במיוחד לפני כל הפורום שציינת, לדעתי המורה באמת לא הוגנת היא הייתה צריכה לקחת את הפוגים לשים אותם אצלה עד לבירור מקיף עם 2 הילדים ולאחר להחליט למי להחזיר ולא למסור לילד השני , התגובה שלו הייתה מתוך זעם ועובדה שהוא ציפה כבר לעונש, יחד עם זאת רצוי וחובה להדגיש שאני נגד מכות בשום פנים ואופן , בני בן ה - 5.5 עולה לכיתה א' והוא יודע שקללות ומכות זה מחוץ לתחום, אנחנו ממתינים למבחן טובה ולאחר מכן נדע אם הוא מאובחן כ - ADD , אני מתפללת לאלוהים שלא נזדקק לריטלין ופוחדת עד מוות מהתרופה הזאת למרות כל מה שאני קוראת מידי יום מכל החברים בפורום. מילה אחרונה , אני מברכת על הפורום הזה ונהנית לקרוא בו ולהשתתף מדי יום. תהיי חזקה

 

[רונתי]

דבר ראשון הפגישה לא הייתה

צריכה להתקיים בנוכחות הילד!!!! אפשר היה לקרוא לו אח"כ,אבל קשה לי להבין את נוכחותו.הוא צריך לשמוע הטחות והעלבות? איזו סמכות תהיה אח"כ בעיניו לך? למורה? למנהלת?

 

[באגיי]

טוב אני לא הורה.... אבל אני ילד

אומנם בן 22 אבל עדיין ילד(מוזמנים לברר אצל כל הסובבים כמות הצעצועים סביבי לא תבייש בן 4.5 ) . העיניין הוא כזה אני אישית מאמין שהילד הבין ויודע שעשה מעשה שלא במקום (בלשון המעטה). הוא ביקש סליחה עוד לפני הגעת האמא ולפני השיחה (זה מראה על משהו - גם עיניין בקשם העונש- שבמקומו צריכה לבוא שיחה ארוכה -עונש לא פחות ). אגב אני מאובחן כADHD אבל רק מגיל 18 כלומר הייתי צריך לסבול את מערכת החינוך הניפלא שלנו ללא רטלין ללא תמיכה ובגישת הורים שאני סתם ככה מפונק ועצלן (אגב מבחינת אבא שלי גם לו יש בעיה להתרכז והוא אומר שהוא הסתדר כי היה לו כוח רצון - נמאס להלחם לכן אמא שלי באה איתי מחר ליום עיון בחיפה כיום אני סטודנט על קוצנטרה). המערכת יחסית אטומה עד שלא עולים גבוהה יותר מהמנהלת .. מחנכת יכולה להיות ניפלאה אבל השאלה מה עם תמיכת היועצת וכו . מבחינת מה שהסגל ה"אקאדמי" עשה לילד בשיחה מקביל 1 ל1 למה שהילד עשה למורה (ככה אני רואה את זה וסביר מאוד שהילד רואה את זה באותה צורה רק לא יכול לבטא את זה ). אני אסכם: הילד הבין הילד זקוק לשיחה - ולהרבה הבנה(לא ספציפית על המעשה אלה כללית) אתם בתור הורים צריכים לפנות לגורם בכיר יותר(לא תמיד עוזר לא תמיד קצר אבל שווה לנסות) אני בתור אדם לא רגוע במיוחד (הרטלין ממתן אבל לא לחלוטין) מודע לזה שאלימות אסורה -אז פיזית אם יש תמיד מוםנת כלפי הדומם (קורה שחייבים להתפרק -לא במטרה לשבור משהו בדרך כלל קיר או משהו כי שק איגרוף לא תמיד זמין) . אלימות מילולית זמינה יותר לפעמים קללות (רובן בשקט 40 אחוז בראש ) אבל צעקות יוצעות גם כן (אני יודע שזה לא בסדר גם ברגע המעשה אני יודע שמה שאני עושה אינו בסדר אבל עדין זה מתפרץ ). אולי עם טיפןל מגיל צעיר הייתי יכול למזער את זה עוד יותר אבל זה בינתיים המצב שלי . חברים לא חסר בעיות חברתיות גם כן אין (חברה מנסה לתמוך אבל לא תמיד זוכרת למה אני עצבני ולמה אני קופץ עם מפריעים לי באמצע תרגיל - גם היא באה איתי ליום עיון -אגב כבר 3 שנים ). מצטער על כמות המידע ... בתמיכה למבוגרים אי אפשר לכתוב כל כך הרבה כי שם כולם add או adhd פה יש סיכוי שמישהו יצלייח לסיים והכי חשבו בהצלחה עם הילד

 

[אדמונית ללא]

איזה כיף לי שאתם איתי../images/Emo24.gif

תודה תודה על כל התגובות ומכל אחד ואחד לקחתי משהו לילמוד ממנו המשיך לעדכן אותכם בהתרחשות הזאת ואני לא מתכוונת לוותר על זה תודה שאתם פה

 

[user1000000]

עכשיו כשהסערה שכחה

לכל ילד יש אמא שיודעת מהן הנקודות הרגישות שלו ומוכנה לעשות הכל למענו. בכל בית ספר יש ילדים שמותר להם, מסיבות כאלה ואחרות, לחרוג מנורמות יסוד של התנהגות חברתית. ההצטברות של המיוחדויות האלו, והגיבוי הטוטלי של ההורים של הילדים האלו גורמים לכך שבית הספר נעשה סביבה פחות ופחות בטוחה עבור כל הנמצאים בו: מורים ותלמידים. אני חושב שדוקא בגלל שאת מכירה את הצד הלא מרוסן של הילד שלך, ואת מיעוט הכלים שיש לך - כהורה עכשוי - כדי לשפר את התנהגותו החברתית, את צריכה לברך בשקט על התגובה החריפה ואולי המוגזמת של ביה"ס! מנסיוני עם ילדים שיש להם קשיים בריסון התנהגות מכל מיני סיבות, ראיתי שוב ושוב שיש הפנמה מפתיעה של ריסון בנוכחות אנשים שתובעים אותה בחריפות וללא פשרות. זה לא כל כך אופנתי לדבר על זה , אבל משמעת במשמעות הישנה שלה, היא כלי בעל חשיבות עצומה לילדי ADHA והדבר הכי גרוע שאפשר לעשות (וזה כמעט נורמה) זה לתת לו לשמוע את התרעומת שלכם על "המורה הדפוקה" או "המנהלת המטומטמת" (מטבעות לשון שגורות בבתים רבים היום). שגיאות כאלו מביאות בשלב הבא לזה שהילד שגדל ומתחזק, מוריד כסא על המנהלת, נותן סטירה למורה או "סתם" מכה ילדים אחרים בכיתה,כל אלה מעשים של יומיום בבתי הספר שלנו, והכל בגלל שהוא "מיוחד". אז לסיכום, ואני לא מנסה להשמע מתנשא או משהו כזה, קו אדום זה קו אדום, ואחריו "שוברים את הכלים" ולא "מבינים" את הילד יותר. הוא יבין את זה. ואחרי ההטפה הזו אני רוצה להגיד לך שאני מחזק את ידייך, ומבין מצויין כמה קשה לך. להתראות-שלום בן דור

 

[אדמונית ללא]

קצת לא מקבלת את תגובתך

וכנראה שלא קראת את כל השירשור לא העברתי את הנושא בהינף יד והילד קיבל את עונשו ואת הרצאתי בנושא וליבון כל העניין ובטח לבטח לא שמע ממני את התרעומות שהזכרת כל הנושא שהציק לי היה התסכול שהילד חווה בחדר המנהלת שכללה העלבות צעקות וחוסר איכפתיות לעניין <המנהלת בכלל לא רצתה לשמוע את כל הסיפור היא אמרה במפורש "לא מעניין מה קרה אלימות היא אלימות!! > ועוד בשיא חוצפתה שהילד אמר ביקשתי סליחה היא הגיבה בהינף יד "יופי, תרצח ואחר כך תבקש סליחה" רוצה עוד פנינים שיצאו מהמנהלת בבקשה : "לא מגיע לך כל היחס שאתה מקבל מבית הספר וכל התישבוחות שאתה מקבל על השתפרותך בהיתנהגות" "אתה חוצפן" "אל תדבר בחדר המנהלת אם לא פנו אליך" עוד?????..

 

[user1000000]

מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים

לאדמונית האלמונית מה שהמנהלת אמרה אינו פנני ספרות או מרגליות חינוך. המנהלת התפוצצה עליו וזה הבהיל אותו והקפיץ אותך. הנקודה היא שכך בדיוק זה צריך להיות. יש גבול. עד אליו כולנו משחקים במשחק אחד, ואם חצית את הגבול תדע שהמחיר יהיה מאוד גבוה. אני ראיתי את זה עובד גם אצל ילדים ברמה נמוכה ועם בעיות התנהגות קשות. ובמיוחד אם הילד שלך נבון, הקטע הקשה שהוא עבר ישאר אצלו ויבלום אותו בפעם אחרת שניה אחת לפני שהרגל תתרומם. כל מה שאני אומר לך הוא כמובן רק דעתי הפרטית, ושוב, אני מחזק את ידייך בהתמודדות היומיומית שלך שלום בן דור

 

[א רויטל]

עם כל הכבוד לגבולות

אלו ששמים גבולות וצריך לשים, לא צריכים לאבד את העשתונות ולהשתמש בעלבונות. יש לכבד ולעודד את הילד על ההתקדמות שלו . וכשיש מעידה לטפל בה ללא קשר להצלחות ז"א אסור למחוק את ההצלחות בגלל המעידה. צריך גבולות ממוכדים לעניין. שיחות אצל המנהלת לא צריך להיות מקום שבו המנהלת תוציא את תסכוליה על הילד. אפשר למצוא ענישה ושפה שיתמכדו במקרה ללא עלבונות מיותרים. ולך אדמונית כל הכבוד על האסרטיביות וההתמודדות היום יומית התומכת והמסבירה והמקבלת לילד. והעמידה מול המערכת.........

 

[נסיכה ג]

אם אני לא טועה אתה מנהל מוסד חינוכי

נכון? האם העלבות הן דרך חינוך???? לא!!!!! אבוי למדינת ישראל שכך חושבים מחנכיה...

 

[user1000000]

בלי עגבניות וביצים, בסדר?

לא אני לא מנהל מוסד משום סוג, ואני מבין שמה שכתבתי אינו בקו "הנכון". ובכל זאת, בלי להכנס אתך לריב, שימי בבקשה לב: הילד בעט במורה פעמיים, עם כל הלב. זה כואב, זה משפיל וזה אסור!!!!!!! הציפיה ממורים ומנהלים להיות מדויקים ומאוזנים בתגובה שלהם היא מוגזמת. הם לא היכו את הילד, לא זרקו אותו מבית הספר אלא פשוט התפוצצו מכעס. היומיום של מורים רווי מקרים כאלו, וקצות העצבים חשופים. קורה. מה לדעתך יכול לעצור ילד ADHD ברגע הקשה הבא שלו מלרוץ עם כסא ביד או עם סכין? הסברים? היינו רוצים. לעומת זאת התניה ברורה וחד משמעית עשויה לעזור, גם אם היא קרתה בדרך "טבעית", לא מאוזנת ובהפרזה. אז נכון, הילד נעלב ונפגע כאן. אבל טובת החברה וטובתו שלו מצדיקה לדעתי תגובת יתר. זה פשוט עובד. והלואי שהיתה קצת פחות התגיסות מקיר לקיר לגנות את צוות בית הספר ולבכות את המדינה "שכך חושבים מחנכיה". אבל זה כבר סיפור אחר. אז בבקשה בלי כעס כאן, בסדר? שלום בן דור

 

[integrity1]

אני במצבים כאלה מפנה

את הקושי לעצמי, מה אני לא הייתי בסדר. מאוד קשה לי לראות אנשים שכועסים כלפי חוץ על אנשים אחרים. כעס הוא דו קוטבי. הוא גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. אם מפנים את הכעס החוצה (קרי המערכת) ומתעלמים מהכעס הפנימי (קרי, איפה החלק שלי בעניין) זה יוצר חוזר איזון. הכעס המופנה החוצה מסמא את עיני האדם מלראות מה קורה לו בפנים. אני ממליצה לך לראות מה קורה לך בתוך "ביתך". זה לא רע, זה לא מזיק, זה לא יוצר סערה שאי אפשר להתמודד איתה, כל סערה ניתנת לטיפול ושליטה. שם מקור הפתרון (אני מכירה את זה אישית לוחצת). בהצלחה

 

[נסיכה ג]

זה משפיל את המורה אז המנהלת צריכה

להשפיל אותו??? אני לא מצפה ממורה בישראל "להתפוצץ מכעס" כאדם בוגר אני מצפה ממנה להיות פחות אימפולסיבית כי את זה הרי היא מבקשת מהילד נכון??? ויש דרכים רבות להרגיע ילד אלים אחת מהן היא חיבוק דב, מכיר? זהו השיטה המהירה והיעילה ביותר להרגיע ילד כאשר הוא מתפרץ באלימות. ודרך אגב אני לא רבה אני מביעה דעה גם אם היא נשמעת כעוסה זו עדיין דעה!

 

[user1000000]

עיפה בובה זהבה ועיף מאוד הדוב

נסיכה יקרה שתי הערות: 1. השימוש ב"חיבוק דב" או בשמו המקצועי HOLDING נאסר ע"י משרד החינוך. הולדינג הוא מיומנות לא פשוטה. וכך גם הרגעת ילדים משתוללים בכלל. מורה בחינוך הרגיל לא יודעת להתמודד עם ילד משתולל. אדמונית לא כתבה באיזה כיתה הילד שלה וכמה הוא חזק, אבל זה ממש לא פשוט לחטוף שתי בעיטות מכל הלב ואז לחבק במשך כמה דקות רצופות ילד משתולל בכיתה שבה יש 40 תלמידים. 2. אני שוב טוען שהעובדה שהילד נבהל כל כך עדיפה בסופו של חשבון לכולם. האפקט הדרמטי של המנהלת הכועסת אולי מכאיב במיידי, אבל זה נשאר כתמרור, ובכאוס של ההתפרצות הבאה זה יכול להיות מה שיאפשר לו לרסן את עצמו ברגע הקובע. ואני נאלץ גם להזכיר את האמרה הכי לא פוליטקלי קורקט: חוסך שבטו שונא בנו. אני יודע שאני מנפנף בבד אדום כאן, אבל הסיבה שהרעיון הזה כל כך מוקצה היום היא לדעתי חלק מהבעיה של ילדי ADHD. שלום בן דור

 

[נסיכה ג]

יש הבדל בין הצבת גבולות למה שאתה

מתאר. תסלח לי אבל המורה בחינוך הרגיל כל מורה באשר היא מורה צריכה לדעת להתמודד עם אלימות פיזית כמו שהיא יודעת להתמודד עם אלימות מילולית וכו'. ללא שום קשר אם חיבוק דב מותר או אסור אל תתיפס לסמנטיקה ה"חיבוק" הוא לא חיבוק אוהב אלא חיבוק מציב גבולות!!! המנהלת הנאורה שאתה כ"כ מצדד בה נהגה כלפי הילד באלימות מילולית! אופס נפל לי האסימון.... אתה נוהג בשיטה הישנה הפחדה!!! אתה כ"כ מבוצר בעמדתך שאני לא מוצאת טעם להמשיך ... ושוב צר לי שיש מחנכים שלא למדו להתעלות על עצמם ומתנהגים באימפולסיביות ונותנים לכעס להוביל אותם במקום לתת דוגמא.

 

[באגיי]

לדעתי יש בזה כל כך הרבה אמת הילד

לא צריך לעבור התעללות !!!! מצד המחנכים. אני אכן מגדיר את דרך הטיפול שלהן כהתעללות , ההתעללות המילולית במקרים רבים קשה הרבה יותר ומזיקה (ולא כמו שצויין קודם שהילד זקוק לזעזוע) לתווך ארוך. המנהלת לא אמורה לבצע את תפקידה בטיפול בילד בצורה אינדיבידואלית ואז להגיד לילד לסלג ולהורים שהיא בעצם עשתה טובה ושלילד לא מגיע ... היא לא קנתה לא מתנה אלה התחשבה בבעיה... סליחה על הדוגמה הקשה אבל... יגיע ילד או תגיע ילדה עם כיסא גלגלים לבית ספר והמנהלת תזכיר לפני כל הבית ספר איזה טובה עשו לו או לה ,ובכל מעשה לא במקום היא תגיד שזה גם לא הגיע לו או לה??? יש ילדים עם צרכים שונים משל אחרים ומגיע להם היחס הראוי דרך הטיפול הנכונה . מה שהילד עשה לא בסדר ,הטיפול המידי של המורה לפני המקרה גם לא היה במקום (רק מראה על הכשרה של חלקן\ם ) אבל ההשמצות של המנהלת דורשות התיחסות מיוחדת. שמישהו יתקן אותי אם אני טועה הילד כניראה עדיין לא בצבע ולא עלה למשפט בחדר המנהלת ... הבית ספר(המנהלת) בחר לערב את הורי בטיפול כלומר להעביר את הטיפול לידיהם (הם אלה שיטילו את העונש). ברגע זה כל הנושא בחינוך הילד ובטיפול בו עבור להורה והילד לא היה צריך להיות בשיחה יחד עם האמא ,היו צריכים להעביר לאמא את פירטי המקרה ובזה זה מסתכם . יש בעיה עם הילד רוצים להעביר אותו בית ספר בסדר יש צינורות שמטפלים בהם (ושוב לא לפני הילד). אני הייתי רוצה לראות את הפרצוף של אותה מנהלת אם הילד היה טיפה יותר מבוגר והיה עונה לה(לי זה קרה אבל אין מספיק מקום), לא בהכרח בקללות או חוצפה יתרה שתתעלה על החוצפה של המנהלת כלומר משהו בסיגנון " אני לא שואל אותך מתי לדבר ומתי לא אמא שלי פה היא אחראית עלי -אם לא כך הדבר למה היא פה" . קצת חומר למחשבה ממשהו שלמד עם הזמן לא לשתוק למערכת האטומה לחלוטין

 

[אדמונית ללא]

באגיי תודה על התייחסותך למקרה וזה

מזכיר לי שיום אחד הילד היה אצל המנהלת בשיחה והוא אמר לה תוך כדי שיחה "את לא משחקת בכללים הוגנים" <זה היה על איזה טבלת מעקב שהם עשו > והיא צרחה עליו שהוא חוצפן!!!! היתקשרו אליי הביתה ואמרו לי שבחיים שלהם הם לא שמעו ילד חוצפן כזה <לתומי חשבתי כבר שהילד קילל ומשהו כזה...> ילד בכתה ב' שמדבר בצורה כזאת זאת חוצפה ?????

 

[user1000000]

רק עוד עדשה אחת מתחת למזרון

נסיכתי אנחנו כנראה לא נסכים היום על שום דבר. ובכל זאת אני סקרן מאיפה יוצאת אמירה כמו "כל מורה צריכה לדעת להתמודד עם אלימות פיזית כמו שהיא יודעת להתמודד עם אלימות מילולית". אני אספר לך משהו בסוד. אבל אל תגלי: מורה שמרביצים לה לא יודעת מה לעשות! גם מורה שמקללים אותה או יורקים עליה. זה לא חלק מההכשרה של אף מורה! זה שייך להכשרה של שוטרים וחילים, לא של מורות. מורה שמרביצים לה - בוכה. אמירה כמו שלך רק מראה כמה לא מובן מהו תפקיד המורה ומהן יכולותיו האמיתיות בתנאים המגבילים כל כך בהם הוא עובד. ו- כן הפחדה. אם את מתעקשת על המילה הזו דוקא, זו לא מילה גרועה כל כך. בזמנים מסוימים זהו מסר ברור וחינוכי לגמרי. כל אמא משתמשת בהפחדה פעמים רבות באופן אינסטינקטיבי, וזה לגמרי נכון! יש מעשים כמו לרוץ לכביש סואן, כמו לדחוף מסמר לשקע , כמו להכות אח תינוק, (וכמו לפרוק זעם על מורה!!) שצריכים לעצור מיד, ובאמצעים חריפים מספיק כדי שהאירוע יחרט בזיכרון . כל אמא שדואגת לילד שלה עושה את זה ברגע שצריך. זה לא נתון לאופנה חינוכית כזו או אחרת, אלא עניין הישרדותי. ובמיוחד אצל חלק מהילדים שאנחנו דנים בהם ודואגים להם בפורום הזה! אבל מספיק. אני רק מרגיז אותך יותר וחבל.

 

[באגיי]

לדעתי זה מרגיז לא רק אותה

אלה כל מי שחושב צלול . בגישה שלך לא רחו קהיום בו על פיטפוט בכיתה תלמיד יקבל עונש פיזי. מורה מגיעה ללמד לחנך לא לזרוק חומר בשביל זה יש לימודים אקאדמים . החוק הוא חוק חינוך חובה , לא חוק לימודים חובה . אני מאמין שכל הורה יכול לתת לילד את כל הכלים שלימודיים אותם הוא רוכש עד כיתה ה לפחות וכל זה בבית ולפעמים מעבר למה שמלמדים בבית ספר. אבל הוא מהחינת חוק צריך לשלוח את הילד לבית ספר שם המורות עוברות הכשרה כלשהי (וממש לא ברור מה היא) , כי עד היום מורים למדו ותנאי קבלה היה מבחן סיווג??? ולא פסיכומורי ? סיווג למה בדיוק (זה המקצוע עם דרישות הקבלה הכי נמוכות - כלומר (לא מכליל אלה נותן דוגמא מאוד כללית!!!) מישהי ללא "עתיד" אקאדמי הולכת ללמוד למה שהיא יכולה להתקבל ולא בהכרח למה שהיא רוצה או תיכננה מראש. כלומר יש הרבה מורים מחוסר ברירה . אם כבר בנושא הייתי רוצה מאוד להבין מה כוללים אותם שיעורי הוראה ומה כוללים אותם לימודי תעודה למשל בסמינר הקיבוצים או מכללות כאלה ואחרות ? כלומר אם מורה לא מתמקצעת במקצוע מסויים מה היא לומדת אם לא לחנך ? אז למה היא שם בכלל ? ללמד א,ב,ג 1,2,3 ? הילד נשלח לבית ספר לקבל מסגרת (ולא של גסטפו) להיות בחברת אנשים ללמוד יחסים בין אישיים (עלבונות יהיה לו הרבה זמן לקבל בעתיד -מדינת ישראל -לא ככה ?) . אז איפה עומדת מערכת החינוך! מה תפקידה ? להכנות ידע(כי זה לא קורה בשום צורה כי הרמה שואפת לאפס בהרבה מקומות)?

 

[zivadina]

אני עזבתי את ההוראה בגלל מקרים כאלה

אני לא חושבת שהמנהלת הייתה צריכה לעלוב בילד, אבל אני חושבת שגם לה וגם למורה אין כלים להתמודד עם התפרצות כעס אלימה. רוב המורים ה"רגילים" לומדים איך ללמד ואיך לשוחח עם התלמידים, לא איך להרגיע התפרצויות זעם. אני חושבת שההורים צריכים לפעול בשיתוף פעולה עם מערכת החינוך, וגם לפקח שהמורים לא יתמוטטו "על הילד". זהו מצב קשה מאוד, ולא הייתי רוצה להיות במקום המורה הזאת. אבל מן המנהלת, אשר לא הייתה מעורבת רגשית בתקרית, הייתי דורשת התנהגות יותר שקולה.