צריך חוות דעת... בעיקר בנות

[reneg]

צריך חוות דעת... בעיקר בנות

קודם כל אקדים ואומר שאני מהמין השני, אבל מבקש את עזרתכן ואת חוות דעתכן על משהו שקרה לי וזה (אני מקווה) המקום... הסיפור הוא די ארוך אבל אנסה לתמצת אותו... לפני מספר חודשים פגשתי בחורה, התאהבנו בטירוף והיינו כל הזמן אחד עם השני, טיולים, סופי שבוע בצפון, יציאות או סתם בבית ביחד... פשוט היינו מאוהבים... אך לאחר כ 4 חודשים יצאתי לטיול של אחרי צבא לדרום אמריקה בתכנון של סה"כ 3 חודשים, היא רצתה שניפרד ואח"כ כשאחזור נראה מה יהיה... בסוף הצלחתי לשכנע אותה שנישאר ביחד... טסתי ובהתחלה הכל היה מושלם... עד שאחרי חודש וחצי בערך היא אומרת לי שדברים כבר לא כמו שהם היו... שהיא לא מרגישה אותו הדבר... קיצרתי את הטיול כדי לחזור לארץ ולנסות לשנות דברים... חזרתי ונפגשתי איתה... היא סיפרה לי שהיה לה נורא קשה ושמישהו התחיל איתה והיא פשוט שפכה לו את הלב והוא ניצל את זה ועכשיו הם יוצאים... ניסיתי לשכנע אותה לחזור, נתתי לה יומן שכתבתי עם כל מה שאני מרגיש אליה כל הטיול... שום דבר לא עוזר ונשארתי עם לב שבור... מה אתם אומרים?

 

[ליאן.]

היי reneg

קודם כל, אני מאוד מקווה שאני לא מחדשת לך משהו קיצוני.. אבל אישה זה לא כלב. אתה לא יכול להשאיר את האישה קשורה למלונה, עם קצת מים ואוכל ואחרי כמה חודשים לחזור ולצפות שיחכה לך מקפץ ומתלהב עם הלשון בחוץ.. אם אתה בתחילת קשר שלא מבוסס דיו או בעל מחויבות רצינית (נישואין וכד´).. ברגע שאתה נוסע ל 3 חודשים (שזה המון זמן!!) אתה לא יכול לדרוש מהחברה שלך, שהיא כנראה בחורה מאוד צעירה, לשבת ולהמתין לך עם הזנב מתקשקש. מה גם שעפ"י טענותייך, היא מלכתחילה לא רצתה לחכות לך, והיית צריך לשכנע אותה לעשות זאת.. -ברור שזו היתה טעות מצידך. רצית להנות מכל העולמות. גם טיול וגם חברה. זה לא מתאפשר, כי זה מאוד מאוד קשה אלא אם יש באמת אהבה גדולה ואז מתמודדים עם העניין בלית ברירה, בדרך כלל בתקווה לעתיד משותף לטווח הארוך. לגבי מה שהחברה שלך אומרת, שהבחור שפגשה ניצל אותה - ובכן, זה בולשיט. אם הבחור היה מנצל אותה באמת, היא לא היתה יוצאת איתו עכשיו, מן הסתם.. פשוט היה לה מי שינחם אותה בעיתות משבר וגעגוע כשחסר לה החבר והחום, והוא היה שם בשבילה. לסיכום- אם האהבה שלכם באמת גדולה, אולי היא תחזור, תוכל לחכות לה איזה שלושה חודשים.. (תשאיר קערה עם דוגלי)

 

[נקודת מוצא]

עכשיו כשהיא עם אחר...

אתה עדיין רוצה להיות איתה? אפילו שברור לך שהיא המשיכה הלאה? היא היתה כנה איתך מהתחלה, היא לא בקטע של לחכות, אני מבינה אותה. הייתם יחד 4 חודשים ועברו מאז עוד 3 חודשים, תמשיך הלאה. אולי יבוא יום ותפגשו שוב ואז דברים יהיו אחרת, רק אל תשב ותחכה ליום הזה.

 

[הפיקולו החיפאי]

מה שנכון - נכון...../images/Emo140.gif

מה ציפית? לנסוע ל-3 חודשים ואיך שתעבור במסלול הירוק היא תזנק עלייך? איש, נסעת לתקופה לא קצרה, ליאן צודקת, היא לא איזה פודל שמחכה לכוס השתייה שלו מדר´ אמריקה. תראה, בסיכומו של דבר. כואב ככל שיכאב - אם אתה אוהב אותה והיא חושבת שיש סיכוי, מה טוב, אבל... אם היא לא מעוניינת מה שכן, יש איזה בחורון קטן שניצל את המצב, אח שלי, מצטער לומר...המשך בדרכך...

 

[אלדד26]

טוב, אז כנראה אני אהיה היחיד שחושב

שהבחורה לא בסדר. אין שום הצדקה לטעמי למה שהיא עשתה. (ואני מקווה ש-reneg יסלח לי על השתייכותי למין הלא נכון) נכון, ליאן, אישה זה לא כלב, אבל כשיש מחויבות הדדית, אם זה אחרי 4 חודשים ואם זה אחרי 20 שנה, ומסכימים להישאר ולא להיפרד, והבחורה הסכימה להמתין - אז זה מה שהיא הייתה צריכה לעשות. אני היחיד שרואה איך היא הרסה לו את הטיול ושברה לו את הלב במכה אחת? אולי. ועוד דבר שעליו אני לא מסכים, זה "אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה". אני כבן זוג הסכמתי שזוגתי תצא לשלושה חודשים לחו"ל. לא רק הסכמתי, גם עודדתי ודחפתי אותה, כי זה היה החלום שלה, ואין מצב שרק בגללי החלום שלה יידחה או יבוטל. הייתי מוכן לאפשר לה להגשים את החלום הזה, גם אם זה יעלה לי בשלושה חודשי "בדידות". זה נסבל. לא צריך לוותר על חלומות בשביל בני זוג, ובני זוג לעולם לא צריכים לכפות ביטול חלומות על בני זוגם. זה הרסני לקשר וזה הרסני לזה שביטל את עצמו. reneg, אתה יודע מה אני חושב? אני חושב שאם הבחורה לא הייתה מספיק חזקה כדי להמתין לך בסבלנות שלושה חודשים (מה שלושה חודשים? אחרי חודש וחצי היא הייתה עם מישהו אחר. אני לא חושב שאני טועה אם אותו בחור היה הראשון שהתחיל איתה, והיא פשוט אצה רצה לזרועותיו), אז זה לא היה זה. תאמין לי. אנשים סופגים הרבה יותר מזה כדי לשמר את הזוגיות, כשמדובר במשהו זמני ש"יעבור". לדעתי, גם אם היא הייתה נשארת ומחכה לך, זה היה נגמר בהמשך, אם לשפוט על פי דפוס ההתנהגות שלה במקרה הנ"ל. הדבר היחיד שלגביו אני מסכים זה שזה לא שהוא "ניצל" אותה. היא אולי אוהבת להסתכל עליה ככה. זה מאוד מרגיע את המצפון, באמת, "אני לא אשמה בכלל, זה אתה שנסעת והוא שניצל אותי, אני לא מהסיפור הזה בכלל".... נו באמת. היא עובדת על עצמה ומנסה לעבוד גם עליך. בקיצור, אם לשפוט על פי ההודעה שלך, אני חושב שיש בך מספיק אהבה כדי להפוך מישהי אחרת למאושרת. מישהי יותר ראויה. וזו פניה לכל הפורום - אנשים, אל תבטלו את עצמכם בזוגיות, ואל תגרמו או תצפו לאחרים לבטל את עצמם. תנו לאנשים שאיתכם לצמוח בקשר כמו שצריך, אל תגרמו להם לעולם לוותר על חלומות. זה יתנקם בכם בסוף.

 

[נקודת מוצא]

אהבה רבת פנים

אהבה מופיעה בהמון צורות ופנים. אין ספק לדעתי שהוא הרגיש אליה דברים שהיא לא הרגישה כלפיו, מחוייבות למשל, ואולי היה יותר פשוט אם היא היתה עומדת על דעתה לפני שהוא נסע ומסיימת את הקשר כבר אז אולי אז הוא לא היה נוסע... אני מסכימה איתך לחלוטין לגבי הפיסקה האחרונה. אני לא חושבת שזה סותר.

 

[babe10]

לגמרי לא מסכימה אתך.

אין קשר בביטול עצמי. סליחה. עם כל הכבוד לו, הוא יכול להמתין עם הטיול שלו או לקחת בחשבון את התוצאות. זה לא עניין של אם מגיע לו או לא מגיע לו שהיא תחכה. זה העניין שהכל היה בהתחלה. ואחרי קשר כל כך קצר - אי אפשר לצפות שהאהבה תנצח אם היא עוד לא קיימת. ואני לא מאמינה שאחרי 4 חודשים היא היתה קיימת... עצם זה שהיא אמרה לו שהיא לא יכולה להבטיח לו היה צריך להבהיר לו שהיא לא באמת אוהבת אותו. זה שהטיעון שלה על ה"נצלן" מצוץ מהאצבע ברמות שעושות כואב באזניים, גם זה נכון. זה פשוט לא היה זה. קשר אמיתי מבוסס, יציב שורד הכל. כמעט. קשר כל כך טרי, עם כל ההתאהבות הגדולה - לא שורד כלום. בטח לא כזה מרחק. היה לה נחמד אתו. כשהוא נסע היא פגשה מישהו אחר שהיה לה נחמד אתו לא פחות אם לא יותר והיא ויתרה. יפה מצדה שהיא לא השלתה אותו ונתנה לו להתבשל בעצמו עם החלומות שלו, ואמרה לו את זה מוקדם. לא. היא לא הרסה לו את הטיול. הוא הרס לעצמו. היא לא ביקשה ממנו לחזור ולהתחנן לפניה שתתן לו צ´אנס. היא הודיעה לו שהיא המשיכה הלאה. זה שהוא בחר לבטל את הטיול להתבטל בפניה, וחלזור רק מפחית בעיניי ממנו. כי אם זה כל כך חשוב לו - הוא לא היה צריך לסוע. אבל מה - הוא נוסע כי הוא חייב. הוא חוזר כי הוא לא יכול ומפסיד הכל. (מזכיר את הסיפור עם הדייג - המכות, הדג המסריח והכסף...) "פגשנו את האויב והוא אנחנו" . אף אחד לא יכול להרוס לך את החיים . רק לך יש הכח להרוס לעצמך את החיים. או שאתה עומד על העקרונות שלך ונוסע בלב שלם, או שאתה לא נוסע. אבל לסוע, אחרי ששכנעת (התחננת?) אותה שתחכה לך, לשמוע שהיא המשיכה ולבטל את הטיול שחלמת עליו מתוך נסיון לשכנע מישהי שלא רוצה בך כן להיות אתך ? כבר היה עדיף שתבטל מראש את הטיול. זה היה הרבה פחות משפיל לטעמי. תעמוד על שלך! תהיה גבר! ולא. אל תבכה עליה. לא איבדת כלום. היא מעולם לא היתה באמת שלך. (כן, מנסיון - חבר שלי מהעבר - נסע ללמוד בירושלים אחרי חצי שנה באוסטרליה. "חיכיתי" לו שיחזור מהטיול, ונשארנו יחד גם כשהוא היה בירושלים. לא עצרתי את החיים שלי. אבל הלב שלי לא המשיך הלאה כי הוא היה שלו. לב ששייך למישהו ששייך לך לא יכול ללכת הלאה סתם ככה. היא לא היתה שלך! ) בהצלחה עם הקשר הבא. (אגב... גם אם היא תרצה לחזור אליך - אני לא הייתי שוקלת את זה אפילו. היא נמצאת עם מישהו, יוצאת אתו, שוכבת אתו ומספרת לעולם - או אפילו רק לך - שהיא אתו כי הוא ניצל אותה... זו באמת הבחורה שאתה רוצה לחיות אתה?....)

 

[אלדד26]

זכותך המלאה לחשוב כך,

ואילו אני חושב שכשאדם מתכנן תוכניות בחיים, וטיול של 3 חודשים זו חתיכת תוכנית - כי בזמן הלימודים הוא לא יוכל לעשות את זה, ובזמן העבודה הוא ייאלץ לוותר על מקום עבודה בשביל זה. זה לא פשוט בכלל, ויש זמן מסוים שבו זה אידיאלי לעשות את זה. ואם הזמן הזה נפל במקרה על התקופה של תחילת הקשר, אז לא נורא. העניין הוא - אני הייתי מחכה במקומה 3 חודשים. וזה בסדר גמור אם היא בחרה שלא לחכות. אבל זה לא מה שהיא בחרה. היא בחרה להבטיח הבטחות שלא עמדו במבחן המציאות. היא בחרה להתחייב, ורצה לבחור הראשון שניחם אותה. היא בגדה בו, מההתחלה ועד הסוף, ואין שום דרך אחרת להסתכל על זה לטעמי. אם היא הייתה אומרת שלא תחכה - מילא. אבל זה לא מה שהיה, וזה משנה לגמרי את התמונה לטעמי.

 

[babe10]

אלדד....

אני חושבת שאתה מכיר אותי מספיק בשביל לדעת שגם אני הייתי מחכה בשביל האהבה שלי. ויותר משלושה חודשים. אבל: "היא רצתה שניפרד ואח"כ כשאחזור נראה מה יהיה... בסוף הצלחתי לשכנע אותה שנישאר ביחד..." היא לא רצתה להשאר אתו. הם בילו. נסעו לטיולים, סופי שבוע - והיה נורא כיף. ברגע שהוא הודיע לה שהוא נוסע לטיול שהוא תכנן מבעוד מועד היא ביקשה להפרד. אז כן. היה לה כיף. כן היא נהנתה. לא. היא לא באמת אהבה אותו , כי כשאתה באמת אוהב אתה מחכה. שלושה חודשים או שלוש שנים. כי כשאתה אוהב אתה לא רץ כל כך מהר לזרועות האחר. כי אם היא הודיעה לו אחרי חודש וחצי שהיא עם מישהו אחר זה בטח התחיל בערך יומיים אחרי שהוא נסע. ולא. אני עדיין לא מאשימה אותה. היא לא רצתה להשאר. הוא "שכנע" אותה. אני נוטה להאמין שהיא נלחצה לפינה. שהיא אמרה לו בסדר, כי הוא כבר לא השאיר לה הרבה ברירות אחרות. כי "איך אומרים לא בלי לפגוע?..." כי זה לא היה זה. כי הכתובת היתה על הקיר. כי היא מעולם לא היתה שלו. כי לא היתה לו שום סיבה שבעולם לחזור. הוא הרס לעצמו את הטיול. לא היא. היא לא רוצה אותו. זכותה. היא לא חייבת לו כלום אחרי 4 חודשים. היא גם לא "חייבת" לו כלום אחרי 4 שנים. הוא נסע . זכותו. היא המשיכה הלאה. זכותה. מה היית מעדיף? שהיא תשאר נאמנה לו כשהיא לא אוהבת אותו? שתקפיא את החיים שלה בשביל מישהו שהיא לא אוהבת ותתחשב בו עד שהוא מסיים את הטיול? כשהוא אמר לה שהוא נוסע היא הבינה שזה לא מספיק חשוב לה כדי לחכות. היא אמרה לו את זה. הוא לא היה מוכן לשמוע ו"שכנע" אותה. אז הוא לא. כי אם היא שלו - אין את מי לשכנע. אם היא לא שלו - אין בשביל מה לשכנע. קאפיש?

 

[voguemaster]

זה עדיין לא נותן תירוץ לשקר

בצורה שכזו ותוך ידיעה שזה יפגע בו. כן, את אומרת דברים די נכונים, ואת צודקת שהיא לא אהבה אותו ולא הייתה שלוץ אני לא מאשים אותה בבגידה. אני מאשים אותה ששיקרה שהיא תחכה לו. להבטיח הבטחות כאלו שאח"כ מתבררות כשקריות פוגע עוד יותר, ופה האשמה שלה. אם היא הבינה שזה לא מספיק חשוב לה כדי לחכות, אז היא לא הייתה צריכה לשקר לו ולגרום לו לחשוב שהיא מחכה. כתוצאה מכך, גם אם הוא לא היה חוזר לארץ, בכל מקרה הוא היה נפגע, ולא מעט אז אין הצדקה לזה. היא הייתה בסדר עד לרגע שבו היא הבטיחה הבטחות שווא. זה שהיא לחוצה לפינה לא מתרץ את זה.. אז כן, אם היא שלו אין את מי לשכנע ואם היא לא שלו אין למה לשכנע. הוא טעה כששכנע אותה, והיא טעתה עוד יותר שנתנה לו לשכנע אותה. אלא שהיא לא נפגעה בדרך, והוא כן. אז היא לא לגמרי מחוסרת אשמה כמו שהצגת אותה.. אלי

 

[amir_aikido]

הרבה אנשים לא עומדים בלחץ

לא מעט אנשים, ואני בינהם

, מסוגלים תחת סערת רגשות ללחוץ אנשים לקיר באופן מילולי, תוך שימוש בהגיון וניסוח. עד כדי שאותם אנשים יגידו דברים שהם לא באמת רוצים להגיד. עשיתי את זה ושילמתי את המחיר

יותר מפעם אחת אין מה לעשות, מי שרוצה להסכים על דברים עם אחר, חייב שהאחר באמת יסכים מרצון לדברים האלה. ולא תחת לחץ או מתוך אי-נעימות. ומי שיש לו את היכולת להתנהג באופן כזה חייב להיות מודע לכך ולהזהר שבעתיים כדי שלא לגרום לאחר/ת להבטיח דברים שאסור להבטיח כשלא מרגישים אותם בלב. או להגיד דברים שאין מאחוריהם כוונה ברורה. ואם חטאת בכך, עליך להיות מוכן לשלם את המחיר, ולשמוע יום או יומיים אחר-כך או חודש שבעצם אתה הבנת את הדברים כמו שאתה רוצה אבל זו לא היתה הסכמה אמיתית. (כמובן שיתכן שלא זה מה שקרה כאן, אבל גם זו אפשרות) אמיר

 

[אלדד26]

תגובות,

לא, babe10, אני לא הייתי מחכה שלוש שנים. אולי את כן, ובאמת שיהיה לך לבריאות - אני לא הייתי יושב בבית ומחכה 3 שנים. שלושה חודשים זה לא כל כך הרבה זמן. וכן, גם אחרי 4 חודשים "בלבד", זה לא כל כך הרבה זמן. לדעתי. ובכל מקרה, לה לא היתה שום לגיטימציה לשקר. לאלי - למה בדיוק היא לא בגדה בו? כי היא לא אהבה אותו מראש? היא בגדה בו, ועוד איך בגדה בו. ולאמיר, סליחה? אם אני, בדיבורים ומתוך הפעלת הגיון וניסוח, גורם למישהי להבטיח משהו שהיא לא תקיים, אז אני אשם? אויש, באמת. ואיך אתה יודע בדיוק שהיום, בדיבורים שלך, אתה לא גורם לאנשים לומר דברים שהם לא מתכוונים אליהם? אתם שוכחים מי הקורבן פה, רבותי. הבנאדם נסע לחו"ל. זו זכותו המלאה. הוא הצליח לשכנע את החברה שלו, והיא הבטיחה להישאר ולחכות. היא בגדה בו. היא הרסה לו את הטיול, כי היא גרמה לו לחזור הביתה באמצע. היא הלכה ורצה לזרועות מישהו אחר. היא לא הייתה כנה עם עצמה, ולא הייתה כנה איתו. היא לא עמדה במילה שלה. גם אם לא הייתי אוהב מישהי, והיא הייתה גורמת לי להבטיח לה כזה דבר, הייתי עומד במילה שלי כלפיה, וכשהיא הייתה חוזרת הייתי נפרד ממנה. קוראים לזה "כבוד בסיסי לזולת". נעים מאוד.

 

[ליאן.]

יש קורבן ?! ../images/Emo12.gif

 

[אלדד26]

בוקר טוב אליהו

מעניין אם את היית מגדירה את זה אחרת אם היית נוסעת לחו"ל לשלושה חודשים, טיול שהכנת בשלוש השנים האחרונות וחלמת עליו בלי הפסקה, וכשהיית חוזרת היית מגלה שהופ! החבר שלך כבר חודשיים עם מישהי אחרת. או, יותר גרוע: מישהי שהכרתי חיכתה לחבר שלה שיחזור מחו"ל. רק שתקבלו פרופורציות, מדובר בבחורה שהחליפה גברים מדי שבוע-שבועיים. היא חיכתה לו שלושה חודשים. הוא נסע עם ידידה. הוא התקשר אליה, אמר לה שהטיול מוארך בעוד 3 חודשים. היא חיכתה לו עוד 3 חודשים. ואז הוא התקשר שוב, ואמר ששוב הוא מאריך - בעוד חודשיים. ואז, אחרי שהיא חיכתה לו עוד חודשיים, הוא הודיע לה (באימייל, כמה נחמד) שהוא התאהב בידידה הזו שלו ושלא תחכה לו יותר. אז כן. יש פה קורבן. הבחור נבגד על ידי הבחורה. אני לא יכול לראות את זה אחרת. גם אם הוא לא היה צריך לשכנע אותה, הוא עדיין עשה את זה, והיא השתכנעה והבטיחה.

 

[ליאן.]

אל תצחיק אותי

אני לעולם לא הייתי אומרת לחבר שלי, שב, חכה לי, ואל תצא עם אף אחת, אם הייתי נוסעת לחו"ל לתקופה של מעל חודש. בטח ובטח אם מדובר בקשר דנדש של 4 חודשים וכשמדובר בגילאים צעירים שכאלה. היה לי חבר שנסע לחודש לאמסטרדם.. החודש הזה נראה בשבילי כמו שנה!!! הימים והדקות לא עברו בקושי.. נורא קשה להתמודד עם געגועים והלבד כשרגילים להיות תמיד יחד.. זה היה גיהנום! אם היה מישהו שהיה מנסה לתמוך בי בתקופה הזו, מי יודע.. אולי גם אני הייתי נשאבת ומוצאת בו נחמה. יש דוגמא נוספת של נסיעה מחיי.. אבל הפעם המקרה הפוך.. זכור לי שפעם באמת היו לי תוכניות לסוע לאחר השחרור וכשאמרתי לחבר שלי דאז (אחד אחר) שאני מתכננת לסוע, נפלו פניו והוא היה בדכאון. בסוף החלטתי שלא לסוע, כי לא ידעתי איך אוכל להתנתק ממנו לתקופה ארוכה ולא רציתי שמשהו בקשר ישתנה או יהרס. הקשר היה לי בעדיפות הראשונה והקרבתי את הנסיעה שלי. זה לא משהו שאני מצטערת עליו עכשיו.. החיים מורכבים מבחירות, זו היתה אחת מהן.. בתקופה היפה ביותר בחיי. בסה"כ, לו היה מדובר באדם שהיה נוסע לרגל עסקים כל שבועיים והבחורה היתה יודעת שזה הבנאדם שיש לה קשר איתו, ומוכנה לקבל אותו עם ה´מגבלה´ הזו, הייתי מבינה. אבל הבחורה שאנחנו מדברים עליה, רצתה חבר.. כזה שיוכל לכייף איתה, לבלות איתה, לטייל.. וקיבלה חבר וירטואלי והרבה זכרונות.. דרישות, הבטחות וציפיות... אלו מילים מאוד קטנות כשמדובר בנסיעה ארוכה. אין קורבנות ואין ניצול. הבחורה נתנה מה שהיה לה כשלא היה לה יותר מדי לתת.

 

[אלדד26]

לא מסכים איתך, מצטער.

איך את יכולה לומר שהבחורה "נתנה מה שהיה לה"? אם הייתי במקומה והייתי מרגיש כמוה, הייתי אומר שאני נורא מצטער, אבל הקשר הזה הוא עדיין לא יציב מספיק לטעמי כדי לחכות שלושה חודשים. מרגע שניתנה ההבטחה, היא הייתה צריכה לעמוד מאחורי החלטתה והבטחתה. ואת, אל תגידי "לעולם", כי מחר תמצאי את אהבת חייך, ואז הקריירה שלך תגרום לך לנסיעה של 4 חודשים לחו"ל. הופ! אז מה? אז אחרי 5 שנים (נניח) איתו, כשהוא אהבה ענקית שלך ואת אהבה ענקית שלו, תגידי לו פשוט "תשמע, ג´ימי, אני נפרדת ממך כי אני צריכה לנסוע" או לחילופין תעזבי את הקריירה?

 

[ליאן.]

אז תצטער.

היא אכן רצתה לחתוך את הקשר להזכירך !!!! אך שיכנועים (אנוכיים) מצידו גרמו לה להסכים. משום שהיא אדם אנושי ולא רובוט. לא יכלה לעמוד ב´הסכם´. קורה. ואני לעוללללללללללללם לא אדרוש כזה דבר מאיש!!! זה גועל נפש של דבר. ולא דיברתי על פרידה עקב נסיעה. מה גם שהדוגמא שלך היתה שונה לגמרי מהמקרה המדובר. במידה ומדובר בנסיעה שלי מטעם העבודה, מן הסתם זה יהיה משהו צפוי ולא בהפתעה. ואם ידובר בקשר של 5 שנים, זה קשר מבוסס ובטח שלא אצטרך לבקש מבן זוגי שיחכה לי, שהרי הוא מצידו ירצה לחכות לי, ואם לא - סימן שהאהבה שלנו לא היתה כל כך גדולה כפי שחשבתי. אל תשכח שאשת קריירה או איש קריירה צריכים לקחת בחשבון שזו אכן מגבלה כשמנסים במקביל לנהל קשר תקני. במקרה של הבחור שאנחנו מדברים הוא אומר לחברה שלו: סינדי, אני הולך לטייל שלושה חודשים, חכי לי ואל תצאי עם אף אחד.... ביי... כנראה שזה לא הסתדר וזהו.

 

[אלדד26]

לא נכון,

הוא לא אומר "סינדי, אני הולך לטייל שלושה חודשים, חכי לי ואל תצאי עם אף אחד", הוא שכנע אותה, היא הבטיחה, והיא בגדה בו. נקודה. זה לא שום דבר מעבר. לא מקבל בגרוש משפטים כמו "...משום שהיא אדם אנושי ולא רובוט. לא יכלה לעמוד ב´הסכם´. קורה." לא. לא קורה. בדיוק כמו שבגידות לא קורות. או - ליתר דיוק - זה לא בסדר שזה קורה. היא הבטיחה, והיא בגדה בו. זה כל הסיפור. נכון, הוא לא היה צריך לשכנע. אבל היא השתכנעה או לפחות אמרה את זה.

 

[dianah]

לכל אחד זכות לדעתו ....../images/Emo13.gif

אמנם לא הייתי במצב לא של הבחורה ולא של הבחור במקרה הזה, אבל להאשים את הבחורה בהכל...טיפונת מוגזם, לא?! בנושאים של אהבה, קצת קשה להבטיח..איך יכול כל אחד, וכל שכן אותה בחורה , לדעת מה יקרה במשך 3 החודשים בהם הם לא יהיו ביחד??? אז בזמן זה היא פגשה מישהו אחר, וכנראה שמראש הקשר ההוא לא היה מספיק חזק כדי להתגבר על מרחק גיאוגרפי..והיא התאהבה במישהו אחר...ללב אין חוקים ואת זה אתה בטח יודע, אלדד

לא קובעים ולא מחליטים במי להתאהב..זה פשוט קורה...

לא ברור לי איך הבחור הזני "ניצל" את מצוקתה ומה זה בדיוק אומר, אז מהקטע הזה אני מתעלמתץ כרגע... אני לא חושבת שיש כאן אשמים... כל צד נתן את מה שהוא היה יכול לתת לאותו קשר, וזה נגמר..זה קורה...וזה קרה...וזה יקרה... יש כאן שני אנשים שאהבו אחד את השני וזה נגמר -ועכשיו הזמן להמשיך הלאה, עם הכאב והדמעות ועם הסדק שבלב, אבל הלאה...

 

[אלדד26]

שוב לא מסכים.

אי אפשר לדעת? ברור שאי אפשר לדעת. כשהחבר שלך הולך במשך שנה למקום עבודתו, אי אפשר לדעת אם בינתיים הוא מפתח קשר של אהבה עם הקולגה שלו לעבודה. נכון. אי אפשר. אבל קוראים לזה בגידה, וזה בדיוק מה שזה. היא הבטיחה + היא לא קיימה = היא בגדה. כל התגובות שכנגד פשוט מטייחות את זה. זה שהקשר לא היה חזק, לא היה טוב - הכל קשקוש. אז מה? אז אם אתם בקשר שהוא לא טוב אתם בוגדים?