ציפור בעיראקית

DORIY1

New member
יהודה הלוי

חן חן בעד תשומת הלב , הייתי חייב לציין את המקור לפחות למען להביא גאולה לעולם .יהודה הלוי כתב גם את הפזמון " ידידי השכחת חנותך בבין שדי ולמה מכרתני צמיתות למעבידי ". היה לי אתר וברח ממני ואני "מת " לחזור אליו ולא מצליח פעם לפני כמה חודשים מצאתי במקרה אתר מצויין והייתי גולש בו כל יום כמעט ופתאום נעלם לי . שם האתר הוא "SARAMUSIC" . חשיבותו של האתר הזה במיוחד היא בכך שהוא היה משמיע מנגינות של מקאמים עירקיים בערבית ומבלי שהשומע ירגיש בשינוי ועל אותו המקאם ובהמשך טבעי וללא שום שינוי במנגינה המקורית עובר "בגניבה " לפזמון השבחות בעברית ורק יודעי דבר מבחינים בשינוי ובמעבר בין השפות האחיות ובמיוחד כאשר הפזמונים "המשולבים " הינם מהידועים כגון , יונה מה תהגי ומה תהמי וכו' או ידידי השכחת חנותך בבין שדי וכו' .או שיר השירים בפי ישרים רגלי מבשר מדלג על הרים וכו' ואפילו אבני אקדח שים שערי . כל הפזמונים האלה היו שגורים בפי קהילת יהודי עירק המסורתית והם שרו אותם לפי אותם המקאמים הערביים . השילוב שבין קודש לחול היה נפלא . האתר הזה היה חלק מתוך הארמווי [רדיו ארמאווי ] RADIO ARMAWI = راديو ألأرموى . זהו אתר שמשדר שירים ישנים ברצף 24 שעות ביממה וללא דיבורים כלל . בשביל נוסטלגיה זהו אתר מצויין להשמעת מוסיקת רקע תוך גלישה לאתרים אחרים. חבל שהקטע של SARAMUSIC בוטל או נמחק או שאני לא מצליח לשחזרו النجده
 
לסועד, האם ניראה לך שברחובות בגדאד

על העצים היו תוכים ????? לא יודע מה אני מבין, חיפשתי במילון את המילה ולא מצאתי, ולא מצאתי אותה במונג'ד. בכל אופן, אני לא חושב שזה מתאים לבבע'אא' באנגלית PARROT , המקור שלי הוא מקור משפחתי ואני הולך לפי המשפחתי, אם זה יהיה נכון אז טוב ואם זה יהיה לא נכון גם טוב, מה שחשוב זה הזכרונות שלי שבאים לפני העניין האקדמאי.
 

סועד

New member
כל אחד ומקורותיו, זה מה שאמרו בבית

שלי, זאת המילה שפירושה תוכי. עכשיו תעשה עם זה מה שאתה רוצה, באמת זה לא עקרוני. לגבי בגדד לא ידוע לי כי הגעתי לארץ בגיל מאד צעיר. אבל ידוע לי שבעירק גידלו בבתים גם תוכים וגם טווסים.בברכה סועד.
 
סבתא שלי התייחסה לביבימתו

כאותה ציפור שהיתה שרה לנו בבוקר ומעירה אותנו, ציפור על העצים לא ציפור בכלוב, תוכי זה ציפור נדיר שלא מוצאים אותו על העצים אלא בכלוב. כך או כך זה לא העניין, העניין הוא הזכרונות שלנו, והזכרונות שלנו זה עניין שיקר לליבינו כי זה עניין של משפחה, אז אצלכם בבית כך זה היה ואצלי בבית כך זה היה, וזה לא עניין של אנשים שצודקים או טועים. זה לא עניין של זאולוגים, זה עניין של משפחה.
 
אין שמץ של סיכוי שתמצא באלמנג'ד

פירוש למילה מדוברת עיראקית. לשם כך צריך מילון לערבית מדוברת. מונח לפניי המילון הצבאי למונחי הערבית המדוברת ושם רשום: بيبيماتو = תוכי. מונח לפניי המילון העיראקי של יונה - רג'ואן ושם רשום: ביבימתו (بيبيماتو) = תוכי. גם להם הייתה סבתא עיראקית. באה סועד ואומרת לך שביבימתו הוא תוכי. גם לה הייתה סבתא עיראקית. את המסקנה תוכל לבטח להסיק בעצמך. לילה טוב ושנה טובה לך וליקיריך, יהודה כץ
 
מה אם שהמילון הצבאי ניזון מהמילון

השני, הידעת שאני אישית מצאתי מליון טעויות במילון הצבאי, הידעת שיש הרבה אנשים שחולקים עליו. האם זאת הפעם הראשונה שאתה שומע טענות כלפי המילונים שלך, האם לא מצאת שם טעויות אף פעם ??????? אני מנסה להסביר לך כבר מליון פעם, שזה עניין של תרבות, זה עניינים של המשפחה, זה לא עניין מה שאדם אחד אומר, זה תרבות שעבר מאדם לאדם, וחלק עשו כך וחלק משכו לשם, מאות שנים, ואנחנו לא כל כך יודעים מי צודק ומה צודק. מה שנשאר אמיתי וקיים זה הזכרונות, זה מה שחשוב. סבתא לא היתה זואולוגית, אבל מצד שני זה לא אומר שהיא לא יודעת להבדיל בין ציפור שמזמרת על העצים לבין תוכי, הכל אפשרי. במילון הצבאי יש הרבה טעויות. מנסיון.
 
על המילון הזה קיבל עזרא מני פרס

בטחון ישראל. היכרתי את דרך עבודתו. הוא היה קפדן גדול (וידען גדול, אולי אפילו יותר מהסבתא שלו) ולא הכניס למילון מונח שלא מצא לו שלושה אימותים לפחות. אנא ספר מה הניסיון שלך עם המילון הצבאי. לילה טוב לך, ידידי יהודה הערה: ביבמתו הוא תוכי. מילונים יכולים לטעות וגם הסבתא שלך יכולה לטעות.
 
עזרא מני עשה הרבה טעויות

והוא עדיין בן אדם מאוד מוכשר, ומגיע לו את כל הפרסים שבעולם אבל עדיין עשה הרבה טעויות. במיוחד בנושא העיראקי. כי הנושא העיראקי לא נילקח ברצינות לפני 91 , וכל אחד רשם מה שבא לו, ואף אחד לא ביקר אותם ולא התווכח איתם. מאפה אתה חושב שבאינטרנט רשמו את התירגום של ביבימתו, מאותם מילונים שנמצאים מולך, זה מערכת שהזינה את עצמה בעצמה, כי לא הייה לנו נגישות רחבה לעולם העיראקי, זה לא כמו העולם המצרי או העולם הסורי או הלבנוני. הנושא העיראקי הוא נושא פתוח לויכוחים, הוא נושא לא ידוע, הוא לא כמו הנושא המצרי שקרוב אלינו ולא כמו הנושא הסורי, הנושא העיראקי הוא בעייתי, תעלומה ואין הרבה היזון ממנו, ולכן לא היה מי שיבקר את עזרא מני או את השאר. הכל מבוסס על הזכרונות שלנו, אין אימות מהשטח כי אין סרטים עיראקים ואין הרבה שירים עיראקים, יש רק מורשת וכל אחד לפי מה שהיה בביתו.זה לא כמו הנושא המצרי שיש לנו שפע. ואם מילון אחד עשה טעות אז בא הסרט המצרי או בא השיר המצרי והוסיף ותיקן....... בנושא העיראקי אין. באו פרופסורים כתבו ולא היה מישיתווכח איתם או יחלוק עליהם.
 

א ש ר ת

New member
שלום לך סייח," אשו לא סלאם ולא כלאם

את כולם אתה מברך, את כולם אתה מחפש ואת אשרת שכחת!!!!!!!! זה יפה?????חחחחחחחחחחחחחחחח מה שלומך חביבי? השארתי לך הרבה הודעות בפלאפון בזמן המלחמה כי דאגתי לשלומך.אני שמחה שאתה בסדר. עכשיו לענין ה"ביבימתו" זה אכן תוכי בעירקית, ובכל זאת אני מאמינה שסבתא שלך קראה ל ציפור שיר גם ביבימתו , כי אוצר המלים היה דל בפי המבוגרים דאז בנושא הטבע , למשל שמות של פרחים למיניהם הכל בפיהם היה " ורד " לעומת זה חוכמת החיים שהיתה להם עולה פי כמה על משכילים ובעלי תואר למיניהם. מסכים איתי???? בברכת שנה טובה אשרת
 
שלום לך אושרת ../images/Emo141.gif

אז קודם כל שולח לך ברכות לשנה החדשה. דבר שני יש לי שאלה אלייך, אך את יודעת שתוכי זה בבימתו ????? אזה זיכרון יש לך בנושא, כי אני באתי והבאתי זיכרון ושמתי אותו על השולחן, לא באתי ואמרתי זה צודק וזה טועה, אלא באתי ואמרתי זה הזיכרון שלי. פנטומימה תמיד לוקח את הויכוח למה נכון ולמה לא נכון למה שהוא אקדמי ולמה שהוא לא אקדמי, ואני לא מעוניין בזה, אני מתעניין בזכרון, אך את אושרת יודעת שבבימתו זה תוכי. אני זוכר שכשחזרנו על דיבורו של מישו אז היו לועגים ואומרים אתה חוזר על דבריו של האחר כמו בבע'אא' ולא היו אומרים שאתה חוזר על דבריו של האחר כמו בבימתו, ההתיחסות לקול של בבימתו אצלינו בבית היתה התייחסות לקול נעים ועדין, בבע'אא' זה מחוספס יותר. לאושרת, את יכולה לדווח מה שהיה אצלך בבית, אני יכול לדווח מה שהיה אצלי בבית, אנחנו לא יכולים לקבוע את האמת, כי האמת בנושא העיראקי, זה עניין בעייתי, המילה בבימתו הוא מילה במדוברת עיראקית, לא בנו עליה מילון, וכשהיתחילו לבנות מילון, שאלו אזה חמש שש אנשים וקבעו, זה לא כמו ערבית ספרותית שחקרו את הנושא ובדקו אוןתו והתווכחו עליו מליון פעם. אז הנושא העיראקי הוא נושא פתוח הוא לא נושא סגור, וכל אחד לפי זכרונותיו, ואני באמת שואל מתוך עניין רב, אך את זוכרת את המילה בבימתו ??????
 

א ש ר ת

New member
לסייח ושאר הפורום בוקר טוב../images/Emo74.gif

לסייח אענה על שאלתך האחרונה, המילה ביבימתו לפי מיטב זכרוני היא לאדם שכן דיקלם מילה במילה ממקור מסויים.זוכורת " סית שמחה" המורה שלנו לשפה הערבית בבית ספר "פרנק עיני" היתה משתמשת הרבה במילה הנ"ל כאשר הנושא היה קשור בלמידה בעל פה כמו שיר של המשורר העירקי "מערוף אלרצאפי", היתה אומרת " לאזם תתעלמון מת'ל אל ביבימתו". חוץ מזה אתה לוקח ברצינות יתר את הנושא, תזרום יקירי ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה כדבש.
 
חברים יקרים! טענתו של סייח צודקת!

אכן מילונים יכולים להיות לא אמינים בתרגום שקשור לתרבויות. כאן יש נגיעה גם למחקר אנתרופולוגי על תרבויות יהודי ערב, שמוטב שיעשה מוקדם ככל האפשר בשל עקירת תרבויות אלה מארצם ואקלימם הטבעי והגירתם לארצות המערב. זה לא עניין הביבימתו כאן עולה לדיון ולא זכרונות מבית או שימוש במילון זה או אחר, אלא העיקרון של שימור התרבות בכתובים בדרך נאמנה למקורות והנחלתם לדורות הבאים. זה נושא טעון ואני שמחה שהחברים כאן בפורום דנים בו באופן מכובד. שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולם ושנפגש בלעיפי ובקלב אלטייב.
 
בנת אל יקרה, יש לי שני עניינים לדון

בהם עמך: הראשון - מהו ביבימתו בעברית? - תודה מראש על תשובתך. השני - יוסיסיסיסיסי מתנגד עקרונית להפעיל כל מתודה מדעית שהיא על מורשת יהודי בבל ותרבותה. אין לי ספק שהוא יתנגד התנגדות נחרצת גם לכל מחקר אנתרופולוגי (כפי שהצעת). אם כך אז אש (א)סתפדנא? שנה טובה לך, יהודה
 

סועד

New member
סייח יקר, אשו סוויתה ק'יצ'י

כולה ביבימתו!!!!! מה דעתך שנעבור לציפור כנף אחרת כמו למשל בקייע. האם אתה יודע למה הכוונה? בברכה סועד.
 
למעלה