ציונים נמוכים

[limorlim]

אם כך אני אנטיתזה מושלמת

יש לי כתב קטן, צפוף ומכוער במבחנים - ככה זה כשיש הגבלת מקום.

 

[sacrament]

בתור אחת שמקלידה מבחנים, זה ממש לא נכון

אני מקלידה עבור האגודה לעיתים מבחנים... המבחנים הכי טובים זה אלה עם הכתב הכי מכוער והכי לא קריא יש לציין כי יש לי יכולת קריאה מיוחדת של כמעט כל כתב שיש (עבדתי אצל רופאה, אוקיי?

) ועדיין- אפילו אני הרמתי ידיים מספר פעמים לאחר שלא הצלחתי לקרוא אפילו 2 מילים ברצף

 

[אינסייד אאוט]

נראה לי עיקר הבעיה היא להבין את כתב היד של

המתרגל כי תמיד בפתרונות יש מלא סימני שאלה בהערות שלהם..

 

[אינסייד אאוט]

בפתרונות המוקלדים של האגודה..

 

[הייבי]

לפי דעתי המתרגלים עושים את זה דווקא

אם את לא יכולה לקרוא את ההערה של המתרגל, את גם לא יכולה לערער...

 

[אינסייד אאוט]

:\

 

[הייבי]

../images/Emo45.gif וחבל שכך

אחרת היתה לי עבודה יותר קלה בהקלדות...

 

[הייבי]

צריך לשנות את הסטנדרט

עקרונית אין שום סיבה שאם את שואפת ל-90 לא תעבדי קשה בשביל להשיג אותו וזה שזה אוניברסיטה לא אומר שצריך להתפשר על 70. אבל (וזה אבל ענק)- לא כל מה שרוצים משיגים בחיים. וגם למה שמשיגים יש מחיר בצידו. בעיקרון בגלל התקנון 80 זה לא ציון נמוך, אלא ממוצע. 50-60 הם ציונים דיי נדירים ורוב האנשים סובבים בין ה-70 ל-85 (לפחות ממה שרואים בהתפלגויות ציוני מבחן). החוק הוא שתמיד אפשר להשקיע יותר- תמיד אפשר לקרוא עוד פס"ד, לשבת עוד שעה על עבודה, ללמוד עוד יום למבחן, לגשת לעוד מועד ב' וכו' את תמיד צריכה לשאול את עצמך מה המחיר של זה ומה זה ישיג לך? אישית, אני גם הייתי רגילה להיות מצטיינת ולשאוף הכי גבוה ובהתחלה שקיבלתי 70 ו-80 זה דיי זעזע אותי. עם הזמן למדתי לשנות את הרף ולקבל ש-80 זה בסדר ו-85 זה אפילו טוב. וההמלצה שלי היא תעשי הכי טוב שאת יכולה מבחינתך, תשאפי גבוה ותדעי שלא על כל 80 ומשהו שווה לרוץ למועדי ב' ושיפורים, לפעמים עדיף להנות מקצת חופש במקום.