טוף..
מה אני חושבת על הצבא? כעיקרון אין לי שום דבר נגד. אבל בואו נגיד שעם כל הפרוטקציות והכל אני כמובן לא הכי מסכימה [בלשון המעטה]. אבל כיוון שפרוטקציות וכל שאר החרא יש בכל מקום אז הצבא לא נבדל מהאחרים בזה. לשרת, כדאי. מהמון סיבות. קודם כל, אלה שרוצים לתרום למדינה. שנית, אפילו אלו שלא כל כך רוצים לתרום וזה לא הכי מעניין אותם אבל הם כן מתכוונים להמשיך לחיות בישראל אז כדאי מאוד שישרתו. שלישית, וזו בטח הסיבה הכי מפגרת, אבל לדעתי זה טוב כי בדיוק מסיימים תיכון, הולכים לצבא, קורעים תחת [פחות או יותר] כמה שנים ואז משתחררים והולכים ללמוד או משהו. הכוונה שיש מן הפסקה באמצע בין כל הלימודים. אני קולטת שצבא זה לא בדיוק הפסקת סיגריה, אבל בכל זאת, לדעתי ללכת ללמוד ישר אחרי התיכון [נגיד לדחות את הגיוס או עתודה] זה קשה, זה לזיין את המוח שלך מכל הכיוונים וחבל. [כמובן שמי שבחר בזו אין לי כל טענה כלפיו מן סתם, סתם הבעתי דעה]. אני ארצה לשרת. מכל הסיבות שפירטתי קודם. אני לא אהיה מהאלה שאומרים 'אני לא יהודי, המדינה הזאת זיינה אותי אז אני אזיין גם אותה'. אז נכון, אני אמנם לא יהודיה והמדינה הזאת באמת זיינה אותי אבל אני לא מתכוונת להשתמט. אני אהיה מה שיתנו. נתחיל מזה שעם כל החולניות שלי מאז שהייתי בת 0 ועד לפני כמה זמן לא ישאר הרבה מהפרופיל שלי. וכיוון שרק הצו הראשון שלי הוא רק עוד חודש, אז אני אשאיר את ה'מה אני אהיה' לאח"כ. אנשים שמשתמטים - תלוי. אם זו סיבה מוצדקת אז כמובן בסדר ואין לי שום זכות לבוא לאף אחד בטענות. אבל אם לא כל כך - זו כבר בחירה אישית של כל אחד ואני אישית חושבת שחבל. חלק מהחיים בישראל זה צבא. ובתור אזרח/ית אני חושבת שצריך לעבור את זה. שוב, מכל הסיבות שפירטתי קודם וכמובן, עוד פעם, אין לי שום זכות לבוא לאף אחד בטענות... ניסיתי לעשות את זה קצר, מצטערת..