צבא העמ(בה)
היום פתחתי את העיתון בבוקר וקראתי ידיעה מאוד מעניינת- המפקדים בגיבושי הטייס והסיירות מתלוננים על כך שהגיבושים הפכו לסוג של קייטנה- אין לחץ, נותנים חצי שעה לאוכל, אין הקפצות בלילה וכתוצאה מכך אף אחד לא חותם ויתור במהלך הגיבוש (זאת לעומת שנה שעברה ש40 איש חתמו על ויתור במהלך הגיבוש). כתוצאה מכך , טוענים המפקדים, הפך הגיבוש לכלי לא יעיל להערכת יכולתו של החייל ולסינון המועמדים לטייס ולסיירות. כמובן שלכול מטבע יש שני צדדים- לא סתם הפכו את הגיבושים לקייטנה אלא בעקבות זאת שכמה מהילדים מצאו את דרכם לשמיים ולא במטוס אלא בגלל מפקדים אטומים שלא ממש התחשבו בתנאי מזג האוויר. ידיעה שנייה שקראתי הייתה אתמול- מג"ד גולני החליט לשלול צל"ש מחייל שהפגין גבורה במלחמת לבנון בגלל השתתפותו במרד הגולני הגדול לפני כחודש.הורי החייל אמרו שיש הרגשה שהמג"ד החדש סתם רוצה "לסגור חשבונות" עם החיילים המורדים. היום בבוקר התנער כבר צה"ל מאותו מג"ד סורר והחזיר לחייל את הצל"ש תוך כדי הדגשה שבהחלט ראוי לבדוק למה לא טופלו בעיותיהם של חיילים אחרי המלחמה( שזאת הייתה הסיבה למרד). לשתי ידיעות אלה יש משהו במשותף- צה"ל אוהב לטייח ולקבור את חייליו בארונות הביורוקרטיה, אבל כשזה דולף לעיתונות וכול המדינה נזעקת (בצדק) פתאום כולם נעמדים לדום ומפקדי צה"ל פשוט מתחרים בינם לבין עצמם מי ירצה יותר את התקשורת. ככה אפשר לראות קיצוניות לשני הצדדים- או מוות ברשלנות בגלל חוסר תשומת לב של המפקדים בשטח או הפיכת גיבושים למחנות סבבה כמו בצופים. הבעיה ,לדעתי, מצויה עמוק עמוק בתוך העניין שצה"ל כיום מפקח על עצמו, שופט את עצמו וגם מעניש את עצמו. כשאין גוף אזרחי שמפקח מבחוץ על מה רקוב במערכת התוצאה הבלתי נמנעת היא מה שתיארתי מקודם- טיוחים מצד אחד והתקפלות מצד שני. אני בתור חייל הייתי עד לאין סוף טיוחים ברמה של פשעים, ברמה שחיילים כמעט נשארו נכים לכול החיים אבל בגלל שהגוף המפקח מלא ב"חברים" של המפקד\המג"ד\הקצין רפואה אז מקסימום התוצאה הייתה קנס כספי והערה (בין לבין היה שם גם קפה ועוגה) לעומת זאת הייתי עד גם למקרים שמפקדים שקשקו מפחד כאשר אמא איימה עליהם בפנייה לעיתון הועד השכונתי כול פעם שהבן שלה היה צריך לשמור בש"ג. אילו היה גוף אזרחי חיצוני-אובייקטיבי, ללא חברים של המג"ד מצד אחד וללא עיתונאים חטטניים מצד שני אולי הסקת המסקנות מאירועים הייתה יעילה והטיפול בחיילים מול האטימות הצבאית היה משתפר. מה דעתכם?
היום פתחתי את העיתון בבוקר וקראתי ידיעה מאוד מעניינת- המפקדים בגיבושי הטייס והסיירות מתלוננים על כך שהגיבושים הפכו לסוג של קייטנה- אין לחץ, נותנים חצי שעה לאוכל, אין הקפצות בלילה וכתוצאה מכך אף אחד לא חותם ויתור במהלך הגיבוש (זאת לעומת שנה שעברה ש40 איש חתמו על ויתור במהלך הגיבוש). כתוצאה מכך , טוענים המפקדים, הפך הגיבוש לכלי לא יעיל להערכת יכולתו של החייל ולסינון המועמדים לטייס ולסיירות. כמובן שלכול מטבע יש שני צדדים- לא סתם הפכו את הגיבושים לקייטנה אלא בעקבות זאת שכמה מהילדים מצאו את דרכם לשמיים ולא במטוס אלא בגלל מפקדים אטומים שלא ממש התחשבו בתנאי מזג האוויר. ידיעה שנייה שקראתי הייתה אתמול- מג"ד גולני החליט לשלול צל"ש מחייל שהפגין גבורה במלחמת לבנון בגלל השתתפותו במרד הגולני הגדול לפני כחודש.הורי החייל אמרו שיש הרגשה שהמג"ד החדש סתם רוצה "לסגור חשבונות" עם החיילים המורדים. היום בבוקר התנער כבר צה"ל מאותו מג"ד סורר והחזיר לחייל את הצל"ש תוך כדי הדגשה שבהחלט ראוי לבדוק למה לא טופלו בעיותיהם של חיילים אחרי המלחמה( שזאת הייתה הסיבה למרד). לשתי ידיעות אלה יש משהו במשותף- צה"ל אוהב לטייח ולקבור את חייליו בארונות הביורוקרטיה, אבל כשזה דולף לעיתונות וכול המדינה נזעקת (בצדק) פתאום כולם נעמדים לדום ומפקדי צה"ל פשוט מתחרים בינם לבין עצמם מי ירצה יותר את התקשורת. ככה אפשר לראות קיצוניות לשני הצדדים- או מוות ברשלנות בגלל חוסר תשומת לב של המפקדים בשטח או הפיכת גיבושים למחנות סבבה כמו בצופים. הבעיה ,לדעתי, מצויה עמוק עמוק בתוך העניין שצה"ל כיום מפקח על עצמו, שופט את עצמו וגם מעניש את עצמו. כשאין גוף אזרחי שמפקח מבחוץ על מה רקוב במערכת התוצאה הבלתי נמנעת היא מה שתיארתי מקודם- טיוחים מצד אחד והתקפלות מצד שני. אני בתור חייל הייתי עד לאין סוף טיוחים ברמה של פשעים, ברמה שחיילים כמעט נשארו נכים לכול החיים אבל בגלל שהגוף המפקח מלא ב"חברים" של המפקד\המג"ד\הקצין רפואה אז מקסימום התוצאה הייתה קנס כספי והערה (בין לבין היה שם גם קפה ועוגה) לעומת זאת הייתי עד גם למקרים שמפקדים שקשקו מפחד כאשר אמא איימה עליהם בפנייה לעיתון הועד השכונתי כול פעם שהבן שלה היה צריך לשמור בש"ג. אילו היה גוף אזרחי חיצוני-אובייקטיבי, ללא חברים של המג"ד מצד אחד וללא עיתונאים חטטניים מצד שני אולי הסקת המסקנות מאירועים הייתה יעילה והטיפול בחיילים מול האטימות הצבאית היה משתפר. מה דעתכם?