פשוט קשה לי מבפנים

[אסתי קלי]

אכן,תינוק בן חודש ממש פצפון

במקום ממוזג
לי היה קר מאוד ואני לבשתי חולצה
הוא היה לבוש בבגד גוף גופיה קצר ודק
ושיקום האדם שיטען שתינוק בגיל כזה יכול להיות לבוש בצורה כזו במקום ממוזג

 

[B l u e D e v i l]

זה מזכיר לי את אחת הגיחות שלנו

לטיפת חלב למעקב משקל. היה שם אב עם תינוק/ת ממש פצפון. אולי שבועיים שלושה עם בגדים קצרים. היה אוקטובר. אני אישית רעדתי עם ג'קט וגם לילדה הלבשתי מן פונצ'ו כזה.
ופניתי אליו בעדינות שלגברים תמיד חם, אני יודעת, אבל לתינוקות בדר"כ קר. הוא עשה לי פרצוף והלך לעמוד בצד.

 

[אסתי קלי]

ואת אדם זר בחרת להעיר או להאיר לו

עכשיו נדמיין את גורלה של חמות שתעז להעיר לכלתה על תינוק לבוש בצורה שמסכנת את בריאותו
מעניין לכמה חודשים היא תחטוף כרטיס אדום על התערבות
ומשם על ביקורת סמויה
וכלה בנסיון לגדל את הילד במקומה

וכל זה מתוך דאגה לתינוק
והכי חשוב בפורום הרי נישמע את הטענה
שמותר לכלה לטעות את הטעויות שלה(ונתעלם בכלל מהסיכון לבריאותו)

 

[mykal]

איזה עיוות בגישה,

מישהו ז אמר, לא נעים לא נורא,
יפגוש או לא את המעיר/ה פעם נוספת.

אבל חמות שפוגשת את כלתה הרבה יותר,
יש סך שלם של תגובות --'שמאחוריהן כב הכלה 'ספגה'
וכאן היא באה לתמצת, והביאה דוגמא מיני רבות כדי להסביר באופן כללי את העלבון.
אם החמות היתה ק מחמיאה, ולפעמים מעיה/מאירה/מציעה/
אף כלה לא היתה באה לכתוב כאן.

אגב, חמותי--מעולם לא העירה לי על מה שעשיתי או לא עשיתי,
הנכדים ואני ואפילו בנה יקירה--לא באמת הטרידו את מנוחתה,
האדישות נדפה ממנה למחוק, מלבד מה שהא הצטרכה/רצתה/בקשה.
אבל לפעמים ככה מתחת ל'שפם' השחילה משפט תמיהה--הסתכלתי --חייכתי--שתקתי,
כי ידעתי שזה כך, הייתי צעירה וטפשה. אבל אלה היו משפטי בול--פגיעה.
מה לעשות? מותר לה כדי ....

 

[B l u e D e v i l]

כן.בחרתי להאיר לו

לאחר שהבנתי שזה תינוק ראשון ושאולי הוא אינו מודע או מכיר דברים.

גורלה של חמות "שמעיזה" להעיר לכלתה בנושא כזה בדרך מתקבל בכובד ראש. אני לא מכירה אף אם טריה שאם חמותה תציע לה לבדוק האם לילד קר תקל בכך ראש. להפך.
לעומת זאת אם מדובר בחמות שמחפשת להעיר על כל דבר - איך את מחזיקה, מתי את מרימה, למה את לא עושה ככה, למה את מתעקשת לעשות אחרת, איך את לא מבינה.... אז הגיוני שזה יתפרש באופן של ביקורת ולא סמויה בכלל.

לא מצאתי בפורום איפה הציעו לאפשר לכלה לטעות תוך סיכון בריאות ילדיה.
הציעו בפורום לאפשר לכלה לקבל החלטות לבד. ובכך הכוונה האם היא מעוניינת לאפשר לילדיה ממתקים במקום ארוחה, או חשיפתם לניבולי פה וכד'.

 

[אסתי קלי]

ברור

כיברוריי ידוע שאמר של הבעל לא מעירה מתוך דאגה לתינוק כמו אישה זרה בטיפת חלב אלא רק מתוך כוונה רעה

 

[B l u e D e v i l]

כרגיל את לוקחת את זה למקום של ריב

אמא של הבעל יכולה בהחלט להעיר ולא להאיר. לחפש ולא לעזור, ולהציק ולא לטרום. דווקא בגלל שהיא לא זרה. כי היא שם כל הזמן ועושה את זה לפעמים כל הזמן ובכל דבר.
ולא רק אמא של הבעל, גם הבעל עצמו, אמא של האשה, השכנה החטטנית...

 

[אסתי קלי]

ובהרבה מקרים היא באמת מאירה

ולא מעירה והכלה חסרת הבטחון לא יודעת לקבל וליישם
את מה שהיא כן תסכים לקבל מזרים שהיא לא רואה בהם מתחרים על אהבת הנסיך שלה

 

[B l u e D e v i l]

בואי נשים דגש על צמד המילים "הרבה מקרים"

אם מישהו היה מאיר לך ב"הרבה מקרים" לא הית מתחילה לחשוב בשלב מסויים שהוא מעיר ולא מאיר? שהוא מחפש אותך?

כמו בדוגמא שלי, גם כשזרים מאירים/מעירים פעם יחידה לא לוקחים את זה בטוב. אז תחשבי שזו מישהי שאת מכירה וכל הזמן חשה צורך לתקן אותך.
פעם אחת, פעם, שלוש... מילא. אבל "הרבה מקרים" זה כבר סתם מעצבן. ואם צריך להאיר בהרבה מקרים אולי זו אמא פשוט לא ראויה שלא יודעת להיות אמא?

 

[EcoT]

אין פיתרון קסם

הבעיה שתיארת מורכבת משני חלקים: האחת היא שאת וחמותך טיפוסים שונים לחלוטין עם גישות אחרות לגידול ילדים, אני יכולה להגיד לך שכשהייתי ילדה אמא שלי לקחה אותי לסיני כל הזמן לפני שהייתי בת שנה ואני השארתי תינוק יונק ונסעתי לכמה ימים (הציצים ממש כאבו אבל חוץ מזה היה נהדר). חמותי היא דווקא טיפוס יותר דומה לך, אבל אני סומכת על שתיהן עם הבן שלי.
החלק השני זה כמו שאמרו חוסר תיאום הציפיות בינך לבין בן זוגך לפי מה שאת מתארת הוא עדיין מאוד קרוב למשפחתו, במיוחד שיש שם אחיות צעירות שעדיין גרות בבית והוא רוצה להיות שם. עכשיו את יכולה להילחם בזה או לדבר איתו (למרות שלפי מה שתיארת זה לא תמיד עוזר). אני ממליצה אל תכנסי למלחמה, הוא רוצה ללכת שילך, את יכולה להישאר להיות עם הילד או אם הוא לקח אותו אז תצאי עם חברות. הוא לא מרגיש כמוך את הצורך להיות איתך כי את הולכת אית להוריו אם לא תבואי כל כך הרבה יש סיכוי טוב שהוא ילך פחות, אבל כנראה לא הרבה פחות, זה פשוט הטיפוס.
עכשיו בקשר לחמותך, אם היא עושה ביביסיטר כנראה אנשים כן סומכים עליה, אבל שוב זה עניין של אישיות, אף אחד מהדברים שתיארתי לא נשמע לי רציני מידי, אבל זאת אני.
אצלנו אני מאוד מעריכה ומכבדת את חמותי וסומכת עליה למרות שהיא לא ממש הטיפוס שלי אבל אני יודעת שהיא אוהבת את הבן שלי ולא תתן למשהו רע לקרות לו, ולמרות שהם לא הטיפוס שלי אני מבקרת אותם לפעמים גם בלי בן זוגי שיוכלו לראות את הנכד שלהם. גיסתי (אשתו של אחיו של בן זוגי) לעומת זאת לא סובלת את הוריו של בן זוגי וסומכת אך ורק על הוריה. החמים שלי הם אותם אנשים במקרה הזה הגישות הן אחרות.
אני התחלתי לקרוא בפורום הזה בגלל שאני מכירה יותר מידי מקרים בהם אישתו של האח גרמה לנתק עם ההורים כי היא לא סומכת/מסתדרת עם החמים שלה. זה מאוד עצוב ופוגע במשפחות וחבל ואני באמת מאמינה שב 90% מהמקרים מדובר בפרספקטיבה אחרת ולא בחוסר יכולת.
שיהיה לך בהצלחה וגמר חתימה טובה

 

[אנילה1]

ר22 היחידה, יש לך טעות לגבי הילד. הילד הוא

לא איבר מהגוף שלך, הוא ישות עצמאית. הוא יכול להסתגל למשפחה המורחבת ללא בעיות. אז נכון שהוא עוד קטן, ואת קשורה אליו מאוד ואת רוצה להגן עליו, אבל נראה לי שחמותך מתנהגת בסדר, לפי הדור שלה. לא נראה לי שהבן שלך סובל ממנה. רק את סובלת. תאמיני לי שהילד יודע בדיוק מי אימו, ולא יעשה שום דבר שלא מתאים לך. אז מה אם הוא נחשף להתנהגות קצת אחרת. זה לא שהם מנסים חס וחלילה להטביע אותו או משהו כזה. אז מה לא טוב שנוגעים בו כל הזמן? ילדים זקוקים להמון מגע, הרבה יותר מאשר מבוגרים, זה אפילו חיוני לחיים שלהם. את משליכה דברים שאת לא סובלת בעצמך כאילו הילד גם לא סובל, וזה לא נכון לעשות. כל החששות האלה ירגעו אם יהיו לך 3 ילדים. תמיד יש חשש עם הילד הראשון. אז לדעתי כבר כדאי לך להרגע, הכל בסדר. וזה ממש נהדר שהסבתא משוויצה עם הנכד לפני כל העולם, זה מעלה לו את האגו והוא מבין שהוא מאוד אהוב על כולם. וזה אחלה. אני יכולה להבין שאת לא רוצה למסור את הנכד לסבתא, כי הוא עדיין קטן. אבל אם יהיו לו עוד אחים את תשמחי שילך לסבתא, כי תהיי מאוד עייפה, וכל עזרה מצידה תתקבל בברכה.

 

[B l u e D e v i l]

אני מוכרחה לחלוק עליך

בני הדור של אמא שלי ושל סבתא שלי לא חשבו שזה בסדר לתת אלכוהול או משקה מעורר/אנרגתי אחר לילד - להפך, 2 הדורות האלו נגד דברים "חלשים" יותר כמו קפאין אפילו.

ילד אכן יודע מי אמא שלו אבל ילד גם יודע מה צריך לעשות עם אמא ומה מותר/אסור לעשות במקום אחר. ככה שאם סבתא מסכנת אותו בצורה כלשהי/נותנת לו אלכוהול/מאפשרת לו לעשות כל דבר שנוגד את כללי אמא שלו הוא יעשה אותו בכייף. כי סבתא תהיה המקום שבו אפשר לשבור חוקים ומסגרות - להשתולל. ואין דבר שילדים אוהבים יותר, בדיוק בגלל זה צריך חוקים וגבולות ברורים.

ילדים זקוקים למגע, אבל מסוג מאוד מסויים. אני בטח לא צריכה לספר לך על סוגי המגע השונים שקיימים בעולמנו. ילד לא צריך שישחקו איתו כאלו הוא חפץ.הוא סובל מזה. ילדים שמטולטלים אחרי שהם אוכלים, שמרקידים אותם, שמעבירים אותם מיד ליד ליד ליד כאלו זו בובה.

הגישה שהצגת בתגובה שלך היא - כל מה שמישהו רוצה לעשות בילד מותר, כדאי ורצוי וזו גישה מאוד מוטעת.

 

[אנילה1]

לא התרשמתי שר22 דיברה על מגע לא נורמלי ומפחיד

ברור שזה לא טוב. אם הילד בוכה מהמגע של הדודה שלו אז זה מגע לא טוב. לא התרשמתי שהסבתא משקה אותו באלכוהול. טעימה לא עושה כלום, אפילו המוהל נותן מעט יין לפני שהוא חותך. הילד צריך לדעת שיש גם חיים אחרים ולא רק "המחנק" הסימביוטי של האם. במשך החיים הוא ילמד שיש עוד דברים בעולם. אמו שהיא חרדתית יותר מהרגיל לא מאפשרת לו התנסויות אחרות בינתיים. אבל במשך הזמן זה הוא יבין שיש עוד חיים חוץ מהבית. מה היא תעשה כשהוא ילך לצבא? היא בטח תשתגע. נכון שזה עדיין רחוק, אבל הזמן עובר מהר. מנסיון.

 

[B l u e D e v i l]

היא דברה על מגע יתר

לא מפחיד חלילה - זו היתה אחת מהדוגמאות שנתתי לסוגי מגע לא טובים.
הבת שלי בכתה שהעבירו אותה מיד ליד כמו צעצוע. כל יד שנגעה בה היתה יד אוהבת בלי ספק, גאה ושמחה לקבל את הכבוד. רק שלתינוקת היה לא נעים להפוך צעצוע.

למה החלטת שהיה שם רק לגימה אחת? זה מה שהאמא ראתה, את מתעלמת שזה היה בגנבה ולכן אין לדעת כמה לגימות היו שם עוד לפני כן. ולגימת יין בברית שנועדה לברכה וכביכול להרדים מעט את התינוק לא בדיוק יכולה להיות מושוות למשקה אנרגיה בגיל כמעט שנה בלי שום סיבה מלבד משחקים עם התינוק - לתת לו להתחנן לזה, ללקק את זה ואז ללגום מזה.

אני מסכימה שילדים צריכים לפרוש כנפיים אבל עם גבולות לכל אורך הדרך, ובטח שבגיל 9 חודשים הגבול הוא מה שקובעים אמא ואבא ולא מה שקובעים סבא וסבתא.
אם אני כאמא לא מסכימה לתת מיץ אז אני מצפה שיכבדו את זה. אני יכולה לספר לך שאצלי יש רק מים בבית (ושוקו כי זה מוצר החלב היחיד שהבת שלי מסכימה להכניס לתוכה) וכשסבתא שלי היתה נותנת לה לשתות מיצים למיהם לפני גיל שנה היתי כל הזמן רבה איתה על זה. הסיבה - שזה גרם לבת שלי בכל מסע קניות להתחנן שנקנה את המיץ שראתה וטעמה אצלה. לילד שמבין - נניח אחרי גיל 3, אפשר להסביר מה יש אצלנו ומה אצל אחרים אבל לבת פחות משנה לא.
כנ"ל אגב ממתקים, סבתא שלי היתה זו שחשפה אותה לבמבה, פופקורן, צ'יפס וכד' - צ'יפס ופופקורן אסורים לילדים עד גיל 3 והיא אוכלת את זה בגלל סבתא שלי כבר שנתיים.

 

[EcoT]

אני לא מתרשמת שמדובר ממגע יתר

כפי שכתבת ילדים שלא מרוצים ממשהו יודעים להביע את זה והם בדרך כלל קולניים כשהם עושים את זה, כמו הבת שלך בכתה כשהיא לא רצתה שיקחו אותה.
לפי מה שהיא כתבה למעלה הוא לא בוכה כשדודה שלו מלטפת אותו (ואני גם לא מכירה ילדה בת 14 שתרצה להחזיק תינוק בוכה להרבה זמן

) ככה שנראה לי שהבן אדם היחד שמרגיש שמדובר במגע יתר היא האמא של התינוק.
(עוד דבר כדי שהיא תבדוק, אבל יש סיכוי טוב ש בגיל 9 חודשים הפונטנלה שלו כבר סגורה)

 

[שיר לי שני]

שמעי סיפור על הפונטנלה

זה החרך הזה בגולגולת שנסגר מאוחר יותר?
אז בגיל 9 חודשים זה די מוקדם להיסגר.
יכולה לספר לך שאצל צעירת תאומותי לא היה סגור עד גיל שנה וארבעה לפחות.
ואיך אני יודעת?
כי לפני כחודש נסעתי לי ברכב, עצרתי ברמזור אדום, עצירה רגועה לגמרי ופתאום: בום! מכה מטורפת בגב, ואז הצליל "בום!" והיא צורחת בבכי נוראי. הבנתי מיד שכסא הבטיחות שלה השתחרר איכשהו.
עצרתי בצד, הרמתי אותה עם הכסא, האישלי (שהיה ברכב אחר לפני) חיבר את הכסא מחדש, ואני מרגישה בליטה בגולגולת.
מרוב שהייתי בטוחה שהפונטנלה סגורה מזמן, הייתי גם בטוחה שזה בלוט מהמכה. נסענו למיון (בין כה היינו נוסעים, נפילה כזו, אפילו עם כסא של חמישה כוכבי בטיחות ששמר עליה, חייבים לבדוק את הראש והגב).
אני מסבירה לאח, ואחר כך לרופאה שיש בלוטה שאני לא בטוחה אם נוצרה קודם מאיזו נפילה או עכשיו, הרופאה מממששת, ואני יוצאת מפגרת לגמרי כשהיא אומרת לי בעדינות שזו פונטנלה פתוחה...

 

[tal6peled]

ולי בשבעה חודשים הרופא אמר שהיא כבר סגורה

זה מאוד אינדיווידואלי, אני רק אומרת שהיא יכולה לבדוק בפעם הבאה שהיא אצל הרופא וזה אולי יתן לה קצת שקט נפשי

 

[אסתי קלי]

וואייי וואיי

חבל שזה קרה אבל מזל שזה קרה לך ולא לחמתך
נראה לי שהיינו קוראים סיפור הרבה פחות רגוע אם התינוקת היתה עפה כשהיא המבוגר האחראי

 

[B l u e D e v i l]

הבת שלי בכתה אחרי חודשים

של "התעללות". כשהיא כבר ידעה מה עומד לבוא עליה. תסכימי איתי שכאמא את תנסי למנוע מהילדים שלך להגיע למצב הזה.

גיסתי שהיתה בת 16 היתה מוכנה להחזיק את הבת שלי שבוע רצוף.
ואגב, ילד זה לא כלב, לא אמורים ללטף אותו. מילא, להחזיק ולחבק, אבל ללטף?

 

[ר22 היחידה]

קראתי את הדברים שהגבתם כאן

אני בהלם שמצב פרטי הגיע לדיבורים נרחבים כאלו.
קודם כל אני מודעת לזה שבשתי פוסטים שונים כתבתי שיש לי בן ובת. כדי לשמור על פרטיות אני לא חושפת את המין של התינוק. בפורום הוא פעם בן ופעם בת
בקשר למגע-זה בסדר לגעת וללטף. אבל בכל דבר יש טוב ויש מוגזם. אם כשאנחנו עם הילד מבקרים את חמותי, והיא לוקחת אותו על הידיים תוך כדי הכנת קפה/אוכל...זה פסול בעיניי. סיימי את העניינים שלך ואז שחקי עם הילד. לגעת כל הזמן בראש!!! ראש התינוק זה מקום עדין, ולא צריך ללטף אותו כל 5 דקות.
דוגמה נוספת שחמותי עושה מה שרוצה. בצאת הצום היינו אצלהם בארוחה. חמותי סיימה לפנינו והושיבה את הילד עליה ליד השולחן. הילד מאוד סקרן ורוצה לגעת ולהכניס הכל לפה. חמותי אמרה לא נעים שהוא רואה את כולם אוכלים והביאה לו לחם ליד, שכמובן הכניס לפה. (המחשבה שלי הייתה שאם כואב לך שהוא רואה את כולם אוכלים ורק הוא לא, אז למה הבאת אותו לשולחן)הילד לא יודע עדיין לבלוע מוצק מניסיון שעשינו לפני שבועיים ונתקע לו חתיכה נחנק והקיא. בעלי ואני ביקשנו 4 פעמים שלא תביא לו את הלחם והיא אמרה אני שומרת שלא ישים בפה. כשבעלי כבר צרח עליה אז הבינה וחיפשה לו משחק אחר על השולחן (כמו כפית רגילה) יום למחרת היא אמרה לי ולבעלי "בטח התעצבנת שהבאתי לו את הלחם...." אמרתי שכן מאוד כעסתי, והיא עוד ניסתה להרגיע אותי שלא הייתה נותנת לו להכניס לפה. למרות שכולם ראו שהוא שם בפה. אם את יודעת שזה יכעיס אותי, או שזה משהו שלא מקובל עליי למה את מתעקשת לעשות אותו????!!! זה עיקר העניין של חמותי ושלי בקשר לילד.