פשוט לא להאמין

לא החור גנב, העכבר גנב...

איתן ואנונימוס - הטענה שלכם ממש לא מובנת. איתי גילה שיו"ר ועדת הבחירות מתכוון להעביר 100,000 ש"ח מתקציב הבחירות למשרד עו"ד שלו. בין היתר, הוא "החליט" שצריך להזמין 12 עורכי דין מהמשרד בעלות של 1500 ש"ח לאחד למרות שאין שום חיוב בתקנון לנוכחות של עורכי דין. לאחר שאיתי גילה את העניין, עו"ד זוהר החליט להשמיט מהפרוטוקול את כל הדיון בעניין. שינוי מנסה לשוות לעצמה תדמית של מפלגה ישרה שפועלת לפי החוק. התדמית הזו לא יכולה להישמר באמצעות התעלמות ממעשי שחיתות. האם לדעתכם איתי היה צריך לשתוק? האם צריך היה לאפשר מעשה שחיתות ורישום כוזב של הפרוטוקול? האם ברור לכם מה גדול היה הנזק האלקטורלי אם העניין היה מגיע לעיתונות מאוחר יותר (נניח שבועיים לפני הבחירות)?
 

eitangn

New member
שנדייק בפרטים?

ההחלטה על העסקת עורכי הדין הייתה של מזכירות שינוי, הגוף המוסמך לנהל את המפלגה, ולא של וועדת הבחירות. הבחירות לפני שלוש שנים התנהלו בדיוק באותה צורה, ובאותה עלות, ומי שטוען כי לא ידע, מיתמם. הבחירות לפני שלוש שנים נוהלו בסדר והגינות, ולא עלו כל טענות. איני יודע מה נרשם או לא נרשם בפרוטוקול, ואיני יודע מה איתי "גילה". עו"ד זוהר נבחר ברוב גדול, בידיעה כי הוא חבר של טומי. הרקורד שלו בניהול הבחירות הקודמות מדבר בעד עצמו. לסיכום, אין כל חדש, ואין כל פסול. כל מלחמת ה"צדק" הזו אינה אלא מאבקים כנגד ההנהגה של המפלגה (לדעתי).
 

ערב רב

New member
אז אם שוחד היה נהוג עשרות שנים

במשרד הפנים, אז ראוי שהוא יימשך כי אין כל חדש ולפיכך אין כל פסול? איזה מן הגיון זה?
 

ערב רב

New member
לא ענית על השאלה: האם מעשים

פליליים כשרים רק משום שהם נהוגים זה זמן רב?
 

eitangn

New member
זו לא שאלה. זו הנחה שאינה נכונה

איזה מעשים פלילים???
 
במה דייקת?

העובדות המדויקות: 1. למרות התקנון אינו דורש זאת, מוזמנים 12 עורכי דין במחיר של 1500 ש"ח לאחד (למספר שעות עבודה ) וזאת מבלי שהתקנון דורש זאת 2. עורכי הדין וכן שירותי משרד בעלות כוללת של 100,000 ש"ח מוזמנים ממשרדו של עו"ד שהוא "חבר של טומי" ומקורב לפורז בלי מכרז, בלי בדיקת עלויות אצל מתחרים ובלי בדיקה כדי לראות אם הדבר בכלל נחוץ ואתה טוען שזה בסדר וכך צריך להיות. אז אתה יודע מה? אם זה "בסדר", עדיף כבר להצביע לשרון. כל מה שאמרת זה שהשחיתות הזו איננה חדשה והיתה נהוגה כבר בבחירות הקודמות. האם זה מכשיר את המשך השחיתות?
 

eitangn

New member
קישקוש

1. התקנון לא שייך לקבלת החלטות ניהוליות. 2. יש משהו בטענתך, אך אין זה נוגע לוועדת הבחירות שבה דנו. רק קצת על מנת להרגע: מדינת ישראל משלמת לחברי וועדות הקלפי 1200 ש"ח ליום עבודה, ולא מדובר על עורכי דין. חשוב שיהיו דווקא עורכי דין כי נדרשים אנשים המחוייבים לקוד אתי, על מנת לשמור על הגינות בבחירות. המונח שחיתות כלל אינו רלוונטי לנושא. אנא קרא בויקיפדיה מה משמעות המונח שחיתות.
 
ישראל לא משלמת 1200

חבר ועדת קלפי מקבל 600 ש"ח ליום עבודה. מזכיר קלפי מקבל 1300 עבור יומיים עבודה. אחד מהם, יום הכנה, שבסיומו מבחן והשני ממוקדם מוקדם בבוקר ועד אמצע הלילה. אבל איתן יקירי, אם נניח שמשלמים רק 1,500 ש"ח לאדם (קרי פי 2.5 ממה שהמדינה משלמת), וביננו, אפשר בקלות גם ב 500 ואף פחות מכך, איך אתה מגיע ל 100,000 בדיוק? דרך אגב, אתה יודע מה התפקיד של חברי ועדת הקלפי אצלנו? התפקיד כולל רק בדיקת תעודת זהות ובשביל עבודה שכזאת אין שום צורך בעורך דין.
 

eitangn

New member
600 ליום או למשמרת?

וה-100,000 כולל כמדומני את עלויות המלון.
 
למשמרת, פחות או יותר כמו אצלנו

רק שאצלנו נמצאים בבית מלון. לגבי ה 100,000 זה לא כולל את המלון.
 

snift

New member
בלי קשר לשאלת השחיתות.

אם אתה כבר רוצה עורכי דין ש"החוייבים לקוד אתי" (לא שנראה לי שעוכרי דין הם כאלו, מהכרות) אז מה לדעתך יעשה עורך דין צעיר ממשרדו של יו"ר ועדת הבחירות שימצא משהו לא תקין? סביר להניח שילך ליו"ר ועדת הבחירות, נכון? ואם היו"ר לא עושה עם זה כלום ולא מספר לאף אחד, אז הוא אמור ללכת עם זה הלאה.. אבל רגע... היו"ר הוא גם הבוס ומי בדיוק יעיז ללכת נגד הבוס?? כמובן שמדובר בתרחיש אפשרי ובהחלט לא בתרחיש שקרה באמת, אבל מנסיונינו במדינת ישראל, התרחיש לא בלתי אפשרי וכל העניין בהחלט מסריח. אם היו רוצים באמת נקיון כפיים, היו הולכים דווקא למשרד עורכי דין אחר. גם ההתפטרות של היו"ר די מחשידה, היה ניתן בהרבה יותר פשטות להחליף משרד עורכי דין כאשר עלתה תביעה לעשות זאת.
 

mishauli

New member
תבורך על ההמחשה הברורה של הסכנה

שאיתי פורמן מנע אותה.
 
אבל אתה לא מדייק בפרטים

ההחלטה, על פי התקנון, אמורה להיות של ועדת הבחירות. לאחר שנוכחו שאין שם רוב, ניסו להעביר את זה במזכירות. הדבר עבר במזכירות ואז ועדת הביקורת התערבה, ובצדק כמובן, וביטלה את ההחלטה הזאת. אין כאן שום קשר למאבקים להנהגה, יש קשר לרצון למנוע ניגוד עניינים לכאורה. ברור לי שאתה לא מבין איפה ניגוד העניינים, אבל אתה גם עדיין חושב שאין שום בעיה במינוי שלך לחברה לאוטומציה.
 

eitangn

New member
אז בא ותדייק עוד קצת

"ההחלטה, על פי התקנון, אמורה להיות של ועדת הבחירות" - אשמח לראות את ציטוט הסעיף מהתקנון. "ועדת הביקורת התערבה, ובצדק כמובן, וביטלה את ההחלטה הזאת" - ע"פ התקנון דיון על חלוקת סמכויות בין מוסדות שינוי יהיה בבית הדין ולא בועדת ביקורת. לכן התערבות ועדת ביקורת הייתה שלא בסמכות. ובהקשר לנושא ניגוד עניינים, קטונת מלהעביר ביקורת. אתה מחזיק מעצמך כחכם מכל אדם, וכבעל מונופול על יושר, ואני מתאפק מלהביע את דעתי... רק תשים לב איך אתה מלכלך כל הזמן ברמה האישית...
 
אני מדייק מאוד

ראשית לבית הדין ברור שאין כל סמכות. סמכויות ועדת הבחירות נגזרות מסעיף 66 ב' לתקנון שבמילים פשוטות קובע כי ועדת הבחירות אחראית על הכנת הליך הבחירות וניהול מושב הבחירות, בכלל זה המשמעות היא כי לא ניתן לכפות על ועדת הבחירות לשכור עורכי דין ספציפיים, למשל, באשר הדבר מסור לסמכותה המפורשת של ועדת הבחירות. סעיף 67 ג' מרחיק לכת ונותן לועדת הבחירות את הסמכות לפרש את התקנון, במידת הצורך. מעבר לכך, את הראיה לחוסר סמכותו של בית הדין כלפי ועדת הבחירות ניתן לראות דווקא מסעיף 66 ד' המאפשר למועמד להגיש ערעור לבית הדין על החלטות ועדות הבחירות בתוך 48 שעות ממועד פרסום התוצאות. הדבר נגזר מכך שניתנה לבית הדין סמכות ספציפית ומצומצמת ביותר לנושא הספציפי של תוצאות הבחירות. אם היה מדובר בזכות כללית היה חייב להיות כתוב במפורש כי ניתן לערער על החלטות ועדת הבחירות לבית הדין (או לועדת הביקורת). ראה, למשל, סעיף 42 ד' לגבי הנשיאות. בהיעדר הוראה מפורשת כזאת ובהיעדר הסמכה כללית של בית הדין, בית הדין מנוע מלהתערב בעבודתה של ועדת הביקורת. עם זאת ראוי לציין כי המצב שונה לגבי ועדת הביקורת. לאור סעיף 86 ד' לתקנון הקובע כי מתפקידי ועדת הביקורת לפקח על כל בחירות שהן במפלגה, ללא סייג, נראה כי לועדת הביקורת יש מעט סמכויות וזכות התערבות, אך בוודאי גם לה אין שום זכות לקבוע דבר פוזיטיבי לגבי ועדת הבחירות (רק לפסול החלטות בלתי תקינות ו/או שאינן מתיישבות עם התקנון). אין ולא הייתה כאן שאלה של חלוקת סמכויות. אין בתקנון שום סעיף שנותן איזשהו צל של סמכות למזכירות לגבי כל חלק בהליך הבחירות. הדבר גם מתחייב מהוראות סעיף 66 א' לתקנון המחייב שבוועדת הבחירות לא יהיו מועמדים. מאחר והמזכירות "מלאה" במועמדים, אין זה סביר כי מי מהם יוכל לקבל ולו החלטה אחת אשר יכולה להשפיע, בצורה כשלהי, על הליך הבחירות באשר הדבר ייצור ניגוד עניינים. אם בכל זאת אתה מתעקש כי נתייחס למזכירות, אזי הסעיף היחיד הרלוונטי שאני רואה בתקנון הוא 72 א': א. מזכירות המפלגה היא המוסד המבצע של המפלגה, המזכירות תשקוד על ביצוע מדיניות המפלגה על פי החלטות המועצה, תנהל את ענייניה השוטפים של המפלגה, ותהיה אחראית למנגנון המפלגה, למערכת ההסברה שלה ולארגון ותאום הסניפים. המזכירות תדון ותחליט בעינינים פוליטיים שוטפים ותבטא את מדיניות המפלגה בכפוף למדיניות הנקבעת על ידי המועצה. עכשיו בו תמצא לי איפה בסעיף זה ניתנה למזכירות סמכות לגבי ניהול/הכנת הבחירות. מן הסתם ענייני הבחירות אינם עניינים שותפים, באשר מוגדר פרק מיוחד בתקנון לנושא, אין קשר למנגנון המפלגה, להסברה או לארגון. וכמובן אין קשר לעניינים פוליטיים. כאשר בתקנון מסורה סמכות בלעדית לגוף מסוים, הסמכות מסורה אך ורק לאותו הגוף ובטח לא ניתן להחליט כי "עניינים שותפים" (הדבר הקרוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת) יכללו סמכות שניתנה במפורש לגוף אחר. הערה לסיום, מה ליכלוך בזה שאני מציין שפורז מינה אותך לדירקטוריון החברה לאוטומציה? יש בזה משהו פסול שצריך להתבייש בו?
 

ערב רב

New member
אולי הכוונה ב-"גוף מבצע" היא לכך

שרק למזכירות יש סמכות לניהול תקציב המפלגה, מה שמשליך ישירות על שכירת צוותים ליום הבחירות?
 
זה נכון

אבל לא ניתן, בשום מקרה, לגזור מכך שאם המזכירות אחראית על הכספים היא גם אחראית על שכירת צוותים, ועוד ספציפיים. הרי בהחלט יוכלנו להחליט כי יהיו 2 קלפיות שיאוישו רק על ידינו ללא שום צוות. לפיכך, ההליך הנכון היה שועדת הבחירות תתכנס ותחליט מה היא צריכה ע"מ לקיים את יום הבחירות, בכלל זה בחירת הגורמים המתאימים. לאחר מכאן, המזכירות, או אולי ועדת הכספים, הייתה צריכה לאשר את בקשת ועדת הבחירות. אבל כאן הייתה הבעיה, לאחר שגיליתי את הדבר בישיבת הועדה, הבעתי התנגדות נחרצת בשל ניגוד עניינים, הצטרפו אלי 2 חברי ועדה נוספים וכך נוצר מצב שהינו 3 נגד 3. מאחר ואלי זהר היה פסול מלהחליט על שכירת שירותי משרדו, לא הייתה להם שום דרך להעביר החלטה שכזאת בועדת הבחירות ואו אז החליטה המזכירות, בחוסר סמכות מוחלט, להתערב ולשכור בעצמה את שירותי משרדו ולכפות זאת על ועדת הבחירות, בניגוד לרצונה ולמרות כי שלושה מחברי הועדה התנגדו לכך בנחרצות. החלטה זו נפסלה, כמובן, ע"י ועדתה הביקורת, כראוי.
 

ערב רב

New member
השאלה היא אם החלטות ועדת הבחירות

מחייבות את המזכירות, או שהן בגדר המלצה בלבד? אולי כדאי להשוות את ועדתה בחירות בשינוי לועדת הבחירות המרכזית ולנסות להבין מי מקצה לה תקציב ומי מחליט כיצד הוא יוצא?
 
לדעתי אין לועדת הבחירות סמכות

לחייב את המזכירות להקצות כסף כלשהו, אבל לא זאת השאלה שעמדה על הפרק
בהינתן החוק, קרי תקנון המפלגה, הממשלה, קרי המזכירות, מנועה מלקבוע דברים לועדת הבחירות. עוד מילא אם הכנסת, קרי המועצה, הייתה מחליטה על כך (וגם זה היה דורש תיקון חוק, קרי התקנון, כי החוק כבר קיים, ואני לא נכנס לשאלה אם ראוי ו/או אפשרי לתקן את החוק, קרי התקנון לאחר בחירת של ועדת הבחירות באשר הדבר יהווה התערבות פסולה בהליך בחירות) אבל בוודאי שהממשלה, קרי המזכירות, לא יכולה לעשות כן. מה היית אומר אם באמצע הליך בחירות ראש הממשלה היה מחליט להעביר סכום כסף גדול ליו"ר ועדת הבחירות ומשרדו ומחליט בנוסף מי יאייש את הקלפיות וינהל את הבחירות וכמה ישולם להם...
 
למעלה