פרק 16 - חגיגה בפינלנד

Gרר

New member
אני גם חושב שאם הייתי במקומם

הייתי מחפש בנרות מצב שבו אפשר לעזור למישהו תוך כדי המירוץ ועושה את זה אפילו במחיר של ביזבוז זמן מסויים, כי זו הדרך היחידה לצאת מזה למישהו שלא קל לו ליצור חברויות אינסטנט תוך כדי מירוץ.

גם בלי מגבלת השפה לא לכל אחד יש את היכולת הזאת להתחבר לאנשים שהוא רק הכיר או לשחק את משחק הסמול טוק כמו שצריך כדי לא להתבלט כמישהו שרק יושב ושותק. אני מניח שזו הפינה שאלה וובה נכנסו אליה, ולכן קל מאד לזוגות האחרים לתת להם את הפרסה. כיוון שכנראה להתחיל לדבר עם אנשים ולנסות להתחבב זה לא משהו שקל להם, ובטח שבמצבם זה עוד יותר קשה כי מה שהם לא יעשו זה תמיד ירגיש מאולץ מבחינתם וייראה מוזר ומלאכותי מצד אחרים. לכן הדרך היחידה לשבור את הקרח עם יתר הזוגות זה פשוט לנסות לעזור למישהו תוך כדי המירוץ, ובמקומם הייתי מתייחס לזה כאל משימה לכל דבר.

כמובן שצריך גם מזל בשביל זה... לא תמיד מקבלים מתנות כאלה מהשמים, אבל אני מאמין שאם תקרה להם ההזדמנות הזאת אז לפחות עם זוג אחד הקרח יישבר, ומן הסתם כשהזוג הזה ידבר על זה עם זוגות אחרים אז גם זה יתן להם יותר הזדמנווית לדבר עם הזוגות האחרים על משהו באופן טבעי ולא מאולץ, משהו שהם זקוקים לו מאד.

מקווה שתהיה להם הזדמנות כזאת כי אחרת הם ימשיכו לחטוף פרסות כל הזמן.
 

כמהאפשר

New member
קצת על מנטליות

ראשית- לא התכוונתי לזה בדיוק. כמו שכתבתי, לי פשוט היה מאוווווד קשה לראות מצב כזה ולעבור הלאה.
השאלה האם הדרמה הייתה כל כך גדול הכמו שהציגו?
כמו התאומים שהיו מול האחיות ה"רועדות מקור" וה"בוכות"- האם זה היה המצב? האם לא הייתה שם שמיכה זמינה(שהופיעה משום מקום ר-ק עליהן, אם תשימו לב...), משהו חם וכו?
האם אם זה היה המצב באמת האם הם לא אמרו להן מילה מעודדת?
&nbsp
קשה לי להאמין שזה באמת המצב.
&nbsp
&nbsp
לגבי אלה ווובה- הם פשוט לא צבועים.
נכון, גם אני באופי מדברת עם כל דבר שזז.
אבל בישראל, המנטליות הזאת של לחייך ולהגיד "ממי, כפרה", כאשר זה לא ממש מה שאתה מרגיש או לא להתעמת(כמו נניח כאשר אנשים מכירים מישהו- גם אם זה לא מתאים לומר "נדבר"... או לא לומר את זה בצורה מנומסת ומכובדת בפנים, אלא לחייך וולשלוח הודעה או להיעלם).. זו מנטליות אחרת מאשר ברוסיה.
&nbsp
אני, לדוגמא, לא מסוגלת להיוות צבועה. ממה שזה נראה, גם אלה כזו.
אני אומרת את האמת דוך, בפנים.
ואם אני לא מתחברת למישהו, אם אני פגועה ממישהו או מרגישה שהוא לא אמיתי איתי או שהוא עשה לי משהו בעבר(שזה המצב נניח עם אלה)-
קשה לי מאוד לשחרר. לא מתוך טינה, אלא ממקום שאני מרגישה שזה לא אמיתי. ממקום שאני מרגישה שזו צביעות.
במקרה, אצלי זה מתחבר לענין של הדת. של "לא לשקר", "לא להטעות"- אבל גם לא לפגוע באנשים אחרים עם האמת שלי.
&nbsp
אצלם לא. אלה, נניח, היא בחורה אולי מאוד פשטה, אבל של לב מאוד רגיש.
וובה, אני חושבת שלו יותר קל לחייך ולשחרר, אבל יש כאן הבדלי מנטליות במקום הזה כאשר אתה מרגיש שאלו אנשים שהבסיס של החיוך או ה"שלום" שלהם כלפיך הוא לא אמיתי, הוא לא מכל הלב..
ואתה צריך לחייך אליהם כאילו הכל בסדר.
מבינה אותה לגמרי, גם אני לא מסוגלת ולא מוכנה להיות פוליטיקלי קורקט. אולי זה לא מקל לי על החיים, אבל אני ישנה בשקט לפחות. גם אני אחרי שניה הייתי באה ושואלת "מה הבעיה שלכם איתנו?"
 

Gרר

New member
זה לא עניין של ממי וכפרה

אתה יוצא לחודש מהבית בניתוק והמשפחה והחברים שלך. מה שיש לך מסביב זה הזוגות האלה של המירוץ. אני לא מאמין שבסיטואציה כזאת יש מישהו שרוצה להיות לגמרי לבד. נכון, יש את השותף למסע. אבל אני לא מאמין שיש מישהו שזה לא קצת יותר נעים לו להרגיש מבודד לגמרי בסיטואציה שיורדים לאכול ארוחת ערב. או כשפוגשים מישהו במסדרון במלון, לא מאמין שיש מישהו שלא היה רוצה להחליף חצי מילה עם מישהו שנמצא איתו סך הכל באותן סיטואציות ובאותן חוויות. אפילו סתם שישאלו אותו "איך היה לך במשימה של המריצות" והוא יוכל להחליף על זה חצי משפט עם מישהו. לא מאמין שיש מישהו שאפילו את המינימום הזה לא רוצה אלא רק רוצה לבד לבד לבד.

מה שאני כן מאמין, זה שיש כאלה שזה הולך להם יותר קשה. לא בגלל שהם לא רוצים. אלא בגלל שבאמת קשה להם. אבל גם הם היו רוצים להיות מסוגלים לצאת מה"לבד" שהם כלואים בו, ובמצבים כאלה לא פעם אתה "מת" שיקרה המשהו החיצוני הזה שיתן לך את הקצה חוט להצליח כן לתקשר עם מישהו. ולעזור לאחד הזוגות האחרים במירוץ זה נראה כמו קצה חוט מאד מאד טוב בשביל להאיחז בו למי שמאד מתקשה ליזום את זה מעצמו.
 

כמהאפשר

New member
אבל זה לחלוטין לא קשור. זה בדיוק הענין של המנטליות שכתבתי

עליה.
&nbsp
והסיבה מדוע אלה לא יוצרת ולא תיצור קשר- ואם כן, זה יהיה או ביוזמתו של הצד השני או אם היא תרגיש כנות.
זו חוסר היכולת לזרוק מילים כאלו בצורה צבועה לאוויר העולם.
אני מכירה את זה, זה בדיוק הענין של מנטליות.
 

Gרר

New member
אבל זה בדיוק העניין שלא מדובר

על לעשות הצגה רק בשביל לסמן וי על הסעיף של חברתיות, שאז זה באמת דורש ממך להחות צבוע.

מה שניסיתי להבהיר זה שבמירוץ כזה אני בטוח שיש לה צורך אמיתי להחליף ולו כמה מילים עם מישהו חוץ מאשר עם וובה, ואפילו היא עצמה אמרה את זה במשימת הסאונה שבארץ היא רגילה שיש לה חברים שהיא יכולה לשתף אותם במה שקורה לה, וכאן אין לה אפילו למי להתבכיין כי וובה לא תמיד מבין אותה. זה היא עצמה אמרה נ

לדעתי מה שקרה לה זה שבהתחלה היא חשבה שהיא לא תהיה זקוקה לאף אחד שם, כי יש לה את וובה וזה מספיק, ולכן לא חשה צורך להתנחמד לאנשים כי בשלב הזה זה הרגיש לה עדין כמו צביעות.

אבל בשלב מאוחר יותר היא כבר הבינה שזה לא כיף להיות תקוע רק עם בנאדם אחד במשך חודש שלם, ושגם אם עוד חודש תשימי איקס על כל מי שפגשת שם עדין בחודש הזה זה קצת יותר נחמד שיש עוד מישהו להחליף איתו מילה או שתים.

ואז כשהצורך הזה כבר היה אמיתי ולא סתם משחק של צביעות זה היה מאוחר מדי והפרסות רק הפכו את זה ליותר קשה כי עכשיו גם אם היא תנסה להתחבר עם מישהו על אמת ולא בצביעות זה ירגיש לה לא נוח כאילו יחשבו שהיא עושה את זה רק בגלל הפרסה.

בגלל זה מנטליות או לא - חבל שהיא לא לקחה בחשבון שלהתחבר קצת עם האנשים החחידים שתפגשי בחודש הקרוב זה ממש לא צביעות אלא צורך אמיתי

ץובטח תכף יבוא קובי ויסביר למה אני ממש לא בכיוון
 

כמהאפשר

New member
אני לא מדברת על אלה.

את כותבת "יחשבו עליה". אני לא מדברת עליה.
מבחינתי, נניח, ממש לא עקרוני לי מה יחשבו עליי. שיחשבו, אז?
&nbsp
עקרוני לי לא להיות צבועה.
אלה נראית פועלת מאוד מהלב. אימפולסיבית.
&nbsp
היא לא "חשבה"- אלא באמת לא הייתה צריכה.
ואז כאשר מסיבות כאלו או אחרות, אמיתיות או לא הייתה עוינות..
יש אנשים שגם אם מישהו יתן להם חצי מבט שהוא פחות מחם ומחבק, אין שום סיכוי שהם לא יהיו לא עוינים כלפיו.
למה? כי אלו מגננות. וכי הם לא מסוגלים להיות צבועים.
&nbsp
כי התרבות שם היא לא להתעלף על כל אחד בחיבוקים ונשיקות בלי שום כוונה.
נניח היום, אני מצויה בעולם ההכרויות. אם בחור כותב לי בלי לפחות התכתבות של כמה שבועות "מותק"-
אני יכולה לנתק קשר.
לטוב או לרע, אני אדם מאוד חם, אבל חם ממקום אמיתי. לא ריקני.
אני מבינה אותה מאוד. היא תיפול בחיבוקים על מישהו שהיא עושה איתו משימה ועזר לה שהוא זר גמור, אבל לא תחייך למישהו שהיא לא מרגישה אליו שבריר של קשר.
 

Gרר

New member
אני בטוח שגם את

אם היית יוצאת למקום כלשהו לחודש שלם עם עוד 11 זוגות היית עושה את ה 1+1 שלך ומבינה שלחפש את מי שנראה קצת יותר נגיש אלייך ולנסות להחליף איתו מילה זה לא נקרא צביעות אלא ניסיון לענות על צורך הכרחי, כי מראש היית מבינה שאחרי חודש בלי לדבר עם אף אחד את תשתגעי...

ואני בן
 

כמהאפשר

New member
סליחה, מתנצלת:)

אבל בדיוק הענין. לדבר מתוך "שיקול" זו צביעות.
לא כולם מסוגלים לזה וגם לי, אם אתה שואל לגביי בכנות מוחלטת לקח הרבה מאוד זמן ולא מעט "הפסדים" ללמוד לפחות טיפה להתגמש כאן.
אני לא עושה את זה בלב שלם והאמת יוצאת החוצה מאוד מהר.
&nbsp
לעשות כל דבר מתוך שיקול- זו לא כנות.
אצלי הענין של אמת הוא מאוד שחור ולבן. כי גם אני חיה מתוך רגש וכאשר אני עושה משהו שכלתני הוא לא "מחושב" במובן של "תועלת" ו"מה כדאי" ו"מה ייצא לי מזה"- הוא פשוט מתוך שכל.
זו אחת הסיבות שמאוד קשה לי עם פן מסוים של מנטליות בארץ או בכלל, הערכים של העולם היום. ואחת הסיבות שאני כן מאוד מוצאת את עצמי מפשטת את הדברים בעולם הזה של הדת, של היהדות. היא הולכת בקו אחד עם הלב שלי ועם החינוך שהתחנכתי בו.
האמת היא אמת. היא אחת.
&nbsp
&nbsp
והייתי במקומות הרבה יותר מורכבים מרק חודש ועוד בן זוג מאוד תומך ומכיל:) לכן אני מאוד מעריכה את הזוג הזה ממה שראיתי עד כה:)
(להוריד את העצבים שלה, כן?)
 

Gרר

New member
נקודת המוצא כאן היא שיש הרבה גוונים של אפור

לסוג הקשר בין אנשים. לא הכל זה "חבר נפש" VS "אוייב מר". יש הרבה סוגי קשר בין אנשים, חלקם יותר חזקים וחלקם יותר אגביים.

לא צריך להרחיק עד המירוץ בשביל זה. גם כשאתה מתחיל מקום עבודה חדש אתה אומר שלום ידידותי לכל מיני אנשים לא מתוך כוונה שהם יהפכו לחברי נפש שלך אלא פשוט בגלל שזה נחמד להתערות בנוף האנושי שאתה נמצא בו כמה שעות ביום ולא להרגיש כמו שולחן שסתם עומד שם. אף אחד לא חושב על זה כעל משהו צבוע בגלל שזה קוד התנהגות אנושי מאד טבעי.

להיות צבוע זה להיות יותר נחמד למישהו כדי להשיג ממנו יותר ממה שנראה על פני השטח. להיות נחמד למנהל של המשרד רק בשביל שהוא יזכור אותך לטובה בחלוקת הבונוס השנתי זה צביעות. סתם להגיד שלום אגבי לאנשים ולחשוב שיש בזה משהו צבוע זה קצת מרחיק לכת.

אם זה היה הלך המחשבה שלה, שלהגיד שלום מה שלומך במסדרון למישהו זו צביעות אז מגיע לה כל אחת מהפרסות שהיא חטפה. אני בכל זאת מקווה שהם יצליחו להשתחרר מזה וכן קצת להתערות בקהל כי אני באמת מחבב אותם.
 

כמהאפשר

New member
50?

אבל זה בדיוק מה שכתבת- לגבי השיקול.
&nbsp
אתה לוקח את הדברים לכיוון אחר ממה שכתבתי עליו כאשר דיברתי על מנטליות.
אין כאן שחרור או לא, יש כאן יותר סוג של חוסר כנות שמרגישים ומה שקורה כרגע זו אי יכולת לחייך כאשר אין כנות אמיתית.
&nbsp
אני יכולה בפרץ רגשות לקרוא למישהו אחרי הודעה אחת כאן "מתוק" ולחלופין גם אחרי עבודה רציפה יחד במשך שנה לא להגיד שלום לאדם במקום עבודה.
אני אהיה מנומסת ולא עוינת, אבל לא אהיה צבועה.
 

Gרר

New member
ביומיים הראשונים

את תגידי שלום מנומס לרוב האנשים שתראי ולא יותר. אחרי יום יומיים אולי יהיה מישהו או שנים שיותר תעבדי איתה ותדברו קצת יותר. או שלא. ואולי בלי קשר כשתלכי לעשות קפה יהיו אנשים שישאלו אותך איפה עבדת קודם ועם הזמן עם מי שהשיחה תזרום - את תהיי קצת יותר בקשר חברי ועם היתר יהיו כאלה שעם הזמן אפילו שלום לא.

שוב, אלו תהליכים טבעיים שנוצרים באופן טבעי ולחלוטין לא "מזוייף" בין אנשים שיש להם מטרה משותפת: שגם לך וגם להם יהיה נעים על הריבוע המשותף שהחיים הביאו אתכם לעמוד עליו בין אם זה עבודה או מירוץ או שותפים לדירה או כל דבר אחר. ואין בזה שום דבר צבוע או לא כנה או לא אמיתי, אפילו שהקשרים שנוצרים מכך הם קשרים שטחיים של מה קורה מה נשמע וחמש דקות שאת תדברי איתם בבוקר.

יש עניין משותף לאנשים שנמצאים ביחד באותו מקום ובאותו זמן ליצור אינטרקציה מינימלית
לפחות עם חלק קטנטן מהם. אף אחד לא עושה את זה עם כולם. זה תמיד מתחיל ממשהו נימוסי בלי יותר מדי כוונה מאחרי זה ובאופן טבעי עם הזמן אתה כבר מרגיש עם מי זה נוח לך לעשות את זה ועם מי לא. לא רואה פה שום עניין של צביעות, מלאכותיות או חוסר כנות אפילו שזה נעשה לא מאהבה אלא מאינטרס מאד פשוט של להרגיש נעים במקום שבו אתה נמצא וזו מטרה משותפת לכולם.

מי שמראש מגיע למקום מסויים ואומר לא מעניין אותי מכלום אני עם הארבע קירות שלי ומקסימום עם החבר שהגעתי איתו ולא רוצה לראות ולשמוע אף אחד - זו בחירה לגיטימית אבל יש לה מחיר. לתרץ את זה בכך שלא רציתי ליצור קשר "לא אמיתי" כי זה מרגיש לי מזוייף ולא כנה זה לא יותר מתירוץ. יש שם 10 זוגות נוספים. אם היא היתה עושה את המינימום של השלום הנימוסי של היומיים הראשונים אז לפחות היא היתה יודעת עם מי יותר מרגיש לה נוח להמשיך מעבר לשלום שלום הנימוסי ועם מי אין לה שפה משותפת.

סליחה על החפירה הדי ארוכה בנושא הזה, אבל זה פשוט לא נתפס בעיניי להגיע לסיטואציה כזאת עם ידיעה מראש שאני לא מעניין אותי אף אחד לא רוצה לשמוע על אף אחד והתירוץ שלי, וזה בפירוש תירוץ, שאני לא יורדת לרמה הזאת של לזייף קשרים. זה באמת תירוץ מאד מאד נבוב.

אבל בסדר. נראה לי שמיציתי את החפירה בנושא... לשכנע לא שכנעתי אבל היה נעים להבהיר את הגישה שלי עם הדו שיח הזה.
 

כמהאפשר

New member
הבהרת מההתחלה, אבל מההתחלה לא הבנת למה הכוונה

בהבדלי מנטליות וגם לא עכשיו.
הדיון שלך נסוב סביב משהו שאת מדבר עליו ולא קשור לא למה שאני חושבת ממש ולא קשור למה שכתבתי.
 

SivanCA

New member
ברור שכמה שהמירוץ כאילו לא משחק חברתי הוא עדיין חברתי

אלה נראית טיפוס קשה אפילו ביחסים שלה עם וובה. לדעתי היא עושה את עצמה קורבן במקום להבין שבלי להיות חיה חברתית קשה להתקדם בחיים ובטח שבמירוץ שבו מי שלא מתחבר לאחרים חוטף פרסות ועונשים בגלל שמה שלא עושים לחברים אפשר לעשות למי שלא מתחבר.
 
אני לא חושבת שהם תיארו לעצמם שככה יהיה

היתרון של משימה הזאת . זה שיש מצב לסיים אותו במהירות אבל זה עניין של מזל
 

כמהאפשר

New member
זה משפיע ככה עליי:)

ואני מתעצבנת על המחשב:)

(כמה פעמים הציעו לי לגשת לאודישן של המירוץ וסרבתי..
אני די אוכלת את עצמי על זה עכשיו)

רק דיברתי על עריכה:)
 
למעלה