פרק 16 - חגיגה בפינלנד

[SivanCA]

לדעתי אם בכלל תהיה הדחה.. אני בספק... זה התאומים או הדוגמנים

 

[laei49]

מהפרומו לפרק הבא נראה שהם לא יהיו בעמק המומינים

דווקא ציפיתי שהם ילכו לשם...

 

[laei49]

וחוץ מזה הם נמרחו ממש שם

 

[כמהאפשר]

אולי כרטיס הכניסה עולה יותר מדיי בשביל ההפקה.

ערוץ 2 בקיצוצים..

 

[Tלטלים8]

למה רוני ויעל תמיד בוחרות משימות הפוך מכולם?

במשימת הדגים אולי ביקשו מהן בשביל הקלוזאפ על הציצים...
אבל למה גם בגלגליות הן בוחרות הפוך מכולם?

 

[עמלץ כחולבן]

נשואות ,אז אסור להפריז בזה יותר מדי ,רק אומר שיש להן

.... מאוד יפים ומוצקים , אני לא יודע אם זה טבעי או לא

 

[כמהאפשר]

עמלץ, רק שאלה. אם אחת מהן הייתה הבת שלך, גם היית כותב עליהן

כך?
היה לך נוח שמישהו מגיב עליהן באופן כמו שלך?
או שאתה מנסה להיות בוטה בכוונה, אתה חושב שיש בזה משהו מושך?
&nbsp

 

[just Orli]

לא שאני חושבת שזו אשמתו - זו התרבות הבוטה שאנחנו חיים בה, שדורשת מצעירות לחשוף את שדיהן וישבניהן בביקיני קטנטנים, ולא מתביישת לשדר את זה בטלויזיה בשעות הצפיה של ילדים ונוער. ברור שזה מה שעובר לרוב הצופים בראש כשהם רואים את זה, רובם רק לא כותבים על כך בפורום זה.
בנקודה זו דווקא מאוד הערכתי את אלה, שלא רק לבשה בגד ים שלם על אפה וחמתה של ההפקה הסקסיסטית - אלא אפילו במשימה בלתי אפשרית בשיא הקור בבריכת הדגים, היא דאגה להחזיק את בגד הים כדי לוודא שהחזה שלה לא מתנפנף לעיני הצופים. הלוואי ויותר משתתפות במירוץ היו נוהגות כמוה, ולו רק לשם המהוגנות שלהן עצמן.

 

[כמהאפשר]

יש דרך לכתוב ולבקר, אורלי.

את מבינה שהדרך בה א-ת כותבת והדרך בה עמלץ כותב(ולא רק על מיניות) היא שונה.
לא כל "אמנות" שיש בה אלימות נועדה לעורר מחשבה ושינוי. לעתים זו פשוט אלימות.
לעתים פרובוקציה היא פשוט לשם פרובוקציה ולא לשם משהו חיובי.
&nbsp
גם כאן,
אם רוצים לעורר מחשבה או לעשות מצווה או לומר הרהור של ביקורת-
יש דרך לעשות זאת.
בדיוק כשם שאת עושה את זה.
&nbsp
ואני מסכימה איתך.
לגבי "אשמה"- זה ענין של אחריות, לא אשמה.
אם אנחנו חיים במציאות מסוימת, הרי גם את וגם אני חיות בה וכן שאר הכותבים בפורום. איש לא כותב כך. ובראש שלי לא עוברות מחשבות כאלו.
האחריות על מה שאת מוציאה מהפה, על מה שאת כותבת- היא שלך. לא של אף אחד אחר.
אף אחד לא מכריח אותו או אותך או אותי לכתוב משהו, לומר משהו ולא לחשוב משהו.
המחשבות שלנו הן הביטוי של המוסריות שלנו, של הערכים שלנו, של מי שאנחנו. של החינוך שאנחנו מקבלים, מעניקים לעצמנו ומעניקים לילדים שלנו. זה מה שאנחנו מייצגים לדעתי.
אני רחוקה מלהיות קדושה, כן? אבל בכל פעם שאני מתבטאת באופן שאני מאמינה שלא מסב לי גאווה אני מאוד מודעת לזה ואני חושבת על זה לא פעם אחת.
&nbsp
האחריות לכך, עם זאת היא שלי ושלי בלבד.

 

[just Orli]

מסכימה שההתבטאות היתה לא נעימה

עבורי כקוראת לא מעורבת, ובוודאי נעימה עוד פחות עבור רוני ויעל ומשפחותיהן.
אני לא מורידה מאחריות הכותב - אכן, לא יפה להתבטא כך.
על המחשבות שלו אני לא בטוחה שהוא אחראי באותה מידה, בעיקר כאשר ההפקה (לא רק של התכנית הזו כמובן) דוחפת לו את זה ממש לפרצוף. בכלל, קשה להתחמק במציאות שלנו ממיניות בוטה - בעיתון, בשלטי חוצות, בפרסומות, בתכניות טלויזיה, בקרב בנות ברחוב, בכל מקום בעצם. לבקש מאדם לא לראות ולא לחשוב על זה זה קצת לא ישים.

 

[כמהאפשר]

אני קוראת וחושבת על המשפחות,

אבל זה צורם לי מהצד. אני מבינה שהערכים של כולנו שונים- אבל באופן אישי, לי זה צורם.
"לא יפה" מקביל ל"לא בקול רם". בעיניי זה שגוי מבסיסו.
כאשר אדם גדל בהבנה מה ערכי ומה קצת פחות, כן יש חשיבה אחרת.
&nbsp
את לא תחשבי איך אפשר להתעלל בבעלי חיים, נכון? זה לא שתחשבי את זה ולא תדברי על זה, גם אם יטיפו לך על זה.
וגם אם תצפי בסרטים אלימים, לא תחשבי כיצד אפשר לאנוס ולרצוח? לא כל אדם מתבטא בטוקבקים באיחולי זוועה לאנשים אחרים,גם אם כוונתו "כביכול" חיובית.
אם הדרך היא אלימה- השפעה או לא השפעה, זו אלימות, נקודה. זה קשור לערכים של אותו האדם, נקודה.
&nbsp
בוודאי שאנחנו אחראים על המחשבות שלנו.
איש לא אומר לסרס את החשיבה או להדחיק את מה שנראה לנו לא טוב.
חלילה.
אבל אם אני רואה שהחשיבה שלי הולכת למקום שאני פחות אוהבת בעצמי(ובשביל זה כ-ן צריך חינוך יציב)-
אני אעצור ואני אבדוק את עצמי. אני לא אמשיך לעשות את זה. אני אבדוק מה אני יכולה לעשות כדי לשנות, בעיקר בחשיבה. היכן אני אשאב מקורות חיוביים, טובים, נכונים.
&nbsp
אם את רואה שאת מסתכלת על גברים אחרים- את לא תגידי "אהה, אי אפשר לשלוט על מחשבות, זה טבעי להמשך לאחרים".
את תעצרי שניה ותבדקי את עצמך. את תשקיעי יותר בקשר עם בעלך. את לא תדחיקי, אבל גם לא תתבוססי בזה. את תקשיבי לעצמך, את תהיי כנה עם עצמך לא?
&nbsp
התקשורת מצויה מול כולנו באותו האופן-
כולנו בוחרים בחירות שונות כמה לתת לזה למקום בחיינו. כמה לתת לזה שפעה. כמה להשליך עליה וכמה אחריות לקחת.
וכו וכו.
אני לא "מבקשת" מהאדם לא לראות ולא לחשוב, כמו שכתבת.
אני דורשת מעצמי ומאחרים בדיוק את ההיפך- לחשוב. קצת, לא הרבה. ולדרוש מעצמם.
בעיקר לתת, לתת לילדים ולסובבים עולם קצת אחר ממה ש(כמו שאת בעצמך אומרת) שיש לנו היום.

 

[just Orli]

כנראה שלא כולם דורשים מעצמם את מה שאת דורשת מעצמך...

ואני חושבת שזו אפילו בקשה קצת מוגזמת (מכלל הציבור).
מי שיש לו מודעות מיוחדת לתרבות שבה אנו חיים, ערכים נעלים יותר ומוסר עצמי גבוה יותר - בהחלט ינהג כמוך, ויהיה ראוי להערכה.
אבל אלו לא רוב האנשים, אפילו לא מיעוט גדול, ואני לא חושבת שכולם מחויבים לחשיבה ביקורתית כלפי החברה שהם חיים בה. מי שרוצה ומסוגל לכך - מבחינת ההשכלה שלו, ההבנה החברתית שלו, הערכים שלו, היכולת שלו לחשיבה מעמיקה וחדשנית - יעשה כך. מי שלא, שזה הרוב, יתנהג בהתאם לאופן המקובל בחברה בלי לחשוב יותר מדי. ולצערנו בחברה שבה אנו חיים, אופן ההתנהגות המקובל הוא להיחשף בציבור (מצד אחד), ולבהות באלו הנחשפים בציבור (מצד שני) - כמו גם לחוות דעה על הגוף של מי שנחשף. אז זה מה שרובנו עושים, ורובנו לא טורחים לחשוב על זה ולעצור את המחשבות הללו. אני לא חושבת שצריך לבקש זאת מכל בני החברה, כמו שאת אומרת. אם כבר הייתי משנה משהו, זה את התנהגותם של קובעי המדיניות והשיח - מהפוליטיקאים ועד לאנשי התקשורת, מסוכני דוגמנות ועד לצוותי הפקה של תכניות בידור - שהם ימתנו את השיח הוולגרי הזה שרווח בחברה שלנו. כאשר מדובר בצרכנים ובאנשים הפשוטים בחברה, שמקבלים את השיח הזה בלי יותר מדי יכולת להשפיע עליו, ישנם כאלה שיתנגדו לו וישנם כאלה שלא. אך לא הייתי מצפה להתנגדות כדבר שבשגרה. כולנו חיים בתרבות ומושפעים ממנה, לטוב ולרע... מודעות חברתית זו פריווילגיה, לא יכולת הכרחית שצריכה להיות לכולם. אחרת מלכתחילה לא היה דבר כזה, השפעה חברתית, וכנגזרת מכך לא היתה גם תרבות שמשותפת לכולם.

 

[כמהאפשר]

אורלי, אנחנו מסכימות.

הרי לא ראית אותי מגיעה בגידופים והשפלה למישהו, חס ושלום.
אבל אני מהאנשים שלא חושבים שלהכות ילדים זה פשע.
אני מהאנשים שחושבים שפשע לא פחות חמור מזה הוא לעמוד מנגד ולשתוק.
פשוט לא פחות חמור מזה הוא לצקצק בלשון או לחזור הביתה ולהאשים את המורים, ההורים, הממשלה וכו'.
&nbsp
יש ל-י אחריות, באופן אישי להשפיע, לשנות, להיות אדם שמישהו למעלה החליט לשים במקום שהוא שם אותי.
שההורים שלי הביאו לעולם כדי להיות אדם מסוים.
שאני רוצה להנחיל לחניכים שלי,
לילדים שלי בע"ה כאשר יהיו.
&nbsp
לעמוד ולומר "הם לא בסדר, אתם לא בסדר, הם אשמים, איזו מדינה" וכו' וכו'.. זו לא חוכמה.
להיות האני הכי טוב שאני יכולה, להשתדל להשתפר, להבחין ולהודות ולהתעמת עם עצמי באמת- בעיניי זה קצת יותר מורכב.
ולא תמיד מצליח, לצערי, אבל עדיין. שוב, אני חלילה לא באה ואומרת שמישהו כאן לא בסדר. אני חושבת על עצמי, בקול רם. ואני באמת חושבת הרבה לפני שאני מעירה למישהו ועוד בפומבי.
&nbsp

 

[עמלץ כחולבן]

קיבלתי לתשומת ליבי אולי הגזמתי מדי (הן לא פרובוקטיביות שניתן

להגיד עליהן חושפניות כמו כוכבות ריאליטי אחרות) ואני מצטער

 

[כמהאפשר]

תודה

זה לא במה שאתה אומר כמו שאיך שאתה אומר את זה.
יאללה, מחכים לפרק של מחר
&nbsp
שבת שלום!

 

[JAMES DEAN]

אחד הפרקים הטובים והמצחיקים ביותר

 

[Gרר]

המשימה שהראתה בדיוק מי שכח את השכל בבית

והתשובה היא: התאומים והאחיות. צריך להיות באמת מטומטם במלוא מובן המילה בשביל לבחור משימה כזאת ועל התאומים אני לא מופתע אבל מרוני ויעל קצת כן. חשבתי שמינימום טקטיקה בכל זאת יש להן.

ואם כבר צומת - לא יודע למה אבל יותר מדי פעמים השנה הצומת מציעה בחירה בין משהו קליל לבין משהו לא אפשרי, וזה לא צריך להיות ככה. אם נותנים שתי אופציות צריכים שבכל אחת מהן יהיה פלוסים ומינוסים שונים אחת מהשניה, מה שהיה אתמול זה שתי משימות שבשתיהן יש מוטיב משותף: איכס של דגים. רק שבמשימה אחת - בזה זה נגמר (כי לא ראיתי שום קושי מעבר לזה) ובמשימה השניה - זה גם קפוא, וצריך לא רק לגעת בזה אלא גם לדרוך בזה, ולחפש משהו שלא ברור כמה זמן ייקח למצוא. אז איפה פה הסימטריה?

אם כבר רצו לעשות איזושהי בחירה משמעותית היו יכולים, למשל, להוסיף למשימה של הדגים אלמנט שהם צריכים לשכנע מישהו ללבוש את זה או לאכול את זה או משהו כזה. אבל סתם לקחת דגים, להגעל קצת, לעשות מזה שרשרת ותודה שלום סיימתי כשבמשימה השניה זה להכנס לבריכה שלמה עם הגועל הזה ולהתברבר שם שעה בחיפוש - לא מובן לי בכלל.

מזל שאלה ווובה סיימו את זה מהר...

 

[כמהאפשר]

אני חושבת שבאמת יש שם איזשהו דיל

עם ההפקה.
הם צריכים את הדרמה והאחיות צריכות משהו שיתן להן בטחון להתקדם עוד שלב.
מכאן יוצא מה שיוצא ושני הצדדים מרוויחים. עושים את זה באח הגדול ובמספיק תכניות ריאליטי, רק לא חשבתי שגם כאן.
אחרת אין לי הסבר לזה-
אף אחד לא באמת טיפש לקחת משימה קשה יותר ברמה כזו.
&nbsp
אגב, לו הייתי במקום אלה ווובה, הייתי עושה קודם את המשימה הקשה. אם הייתי יודעת שאני אקבל לחזור לצומת כמעט בוודאות, הייתי עושה קודם את המשימה שתהיה לה סבירות גדולה יותר לשבור אותי בהתחלה,
כאשר יש לי יותר כוח ויותר נחישות.

 

[Gרר]

אם אתה יודע בוודאות שיש לך פרסה

אז גם אני הייתי בוחר קודם במשימה שנראית קשה יותר, אני מסכים עם העניין הזה של להפטר קודם מהמשהו המייאש... למרות שזה באמת הייתי עושה רק אם הייתי בטוח במאה אחוז שאני לא הולך לעשות משהו לחינם, ואמנם לנו בצפיה בדיעבד זה נראה כמו 100% סיכוי אבל לך תדע מה הולך שם מאחרי הקלעים ובדינמיקה שלא מראים לנו ומספיק שהם ניסו קצת לדבר עם זוגות ויכלו לחשוב שאולי הפעם התוצאה תשתנה קצת בשביל בכל זאת לא להמר ולעשות קודם את הקל.

 

[כמהאפשר]

מסכימה.

גם אני חשבתי על הענין הזה של סיכויים, האם באמת הייתי הולכת על זה במירוץ של הזמן?
במצב של וובה ואלה, אני חושבת שכן.
אבל הייתי עושה נניח גם בחירה של לעצור ולעזור ליוכי ולינור כאשר יוכי נכנסה להיסטריה.
שוב, אני לא יודעת מה היה שם באמת. יכול להיות שלא הכל היה כ-ל כך דרמטי כמו שהראו את זה. קשה לי להאמין שזוגות ממש המשיכו אם היא הייתה באמוק של בכי טירוף כזה מול העיניים שלהם.
&nbsp
לך תדע מה באמת קורה ומה מראים לך..
&nbsp