לא יודעת, לא יודעת ולא יודעת
כמו שאימי ז"ל נהגה לומר: "אני יודעת מתי אני יוצאת, ולא יודעת מתי אני חוזרת" ויש גם פתגם נכון באידיש: "האדם מתכנן, ואלוהים צוחק". אני רק יודעת שאני לבד, ז"א, לא לגמרי לבד, יש לי ילדים ומשפחה וחברים וכו´, אבל אין לי בן זוג, נשמה תאומה, אהבה. לא יודעת איזו צורה ילבש פרק ב´. לא מתכננת. זה טיפשי. לא חושבת שרוצה נישואין וילדים נוספים, אבל אם אתאהב והוא נורא ירצה? לא רואה את עצמי עוזבת את ביתי, ולא רואה את עצמי מכניסה לכאן מישהו, אבל? אם זה יקרה באופן טבעי? לא יודעת מה יהיה ואיך יקרו הדברים ומה צופן המחר. הנבואה ניתנה לטיפשים. אם הייתם שואלים אותי לפני שלוש שנים אפילו, מה יהיה עוד שלוש שנים, בטח לא הייתי חוזה את היום. אז...??? את בעלי ז"ל אהבתי עד כלות הנשמה, אבל לא יודעת אם היום הייתי בוחרת בשכמותו, טעם של גיל 20 לא דומה לזה של גיל 40 (עוד מעט), אז מי יודע מה יהיו הרצונות שלי עוד שנתיים. ואם אפגוש מישהו רק עוד חמש שנים? בכלל אז יהיו לי רצונות אחרים. לא יודעת איך נראה פרק ב´. בקושי ניחשתי מה קורה בפרק א´.