מ..מש-ממש , שוליה לקוסם/קיסם(קיסם)
הזה פרק שני אצלכם? אם אין לכם מעט נוסטלגיה- "לימים הטובים של החכר´ה בגן ובגינה-עד שיני הגבינה"? לא מתרפקים עוד על "אותם הימים(הטובים)ועל מה שהיה"? עוד בימים שאהבנו "יותר את המדינה", אך לא את "בית התהיה". כלום עוד לא קרה לכם הנס, של"מועדון הלב האוהב" הצלחתם להיכנס? לאחוז את הברונטית, אחר הבלונדית- כתף, ולצאת איתן בריקוד סלסה סוחף? רקדתם עוד קצת, שתיתם לא מעט, יצאתם אל הלילה ולרכב ניגשתם באחת, על המפתן, להרים אף - בנישוק סוער, לפתוח דלת, להיכנס למיטה- ולהיות בה ער. ובבוקר לקום- ומיד למטבח, שם לשפות, את הקפה ולשלוק עוד ביצה- על המגש- להגיש לבן/בת זוג, בלא לשפוט, ומבלי לבקש כל כך הרבה עוד -עצה? אך נפרדתם שוב,תם לו פרק ראשון, הגיע השעה לחלום, ללכת לישון, וברדיו החדשות על קרבות בטרור- משאירות החלום - הרחק מאחור. ועוד חדשות והפעם ללא הומור את המבצע- צריך לגמור, כי הנה בא כבר "מיסטר צ´ייני"- ומתחיל אצלנו- פרק שני. והימים "ימי חשבון הנפש", הבה נצא מזה, מ"החיים ברפש"- נישמח, במתי מעט- מעות, נחגוג את ערב חג העצמאות- נחגוג והשימחה תזרום כמיים, באותו הערב פעמים: נגמר יום זיכרון לחיילים שנפ(א)לו- נחגוג שיהיו חגי עצמאות טובים מאלו.