אין לי מושג, בכל מקרה זה עדיין רחוק
כמו שרודג'רס (וכל השחקנים שלנו, אגב - כמו תוכי, אחרי כל משחק, לא משנה אם בדיוק ניצחנו 5-0 וסוארז כבש רביעיה במספרת) אומר: "אנחנו מסתכלים רק על המשחק הבא". אם אני אסתכל שישה משחקנים קדימה אני אשתגע, ניצחנו 8 ברצף וצריך לנצח עוד 6, זה בלתי אפשרי לנצח כ"כ הרבה ברצף. הדרך היחידה להשאר שפוי היא להסתכל רק על המשחק הקרוב, והמשחק הזה הוא משחק שאנחנו מסוגלים לנצח. ואז, זה שאחריו.
לא הייתי מחליף את העונה הזו תמורת שום דבר. אם היית מציע לי עוד 3 נק' שזרקנו מול האל בשביל להחליף את הנצחונות הגדולים ב1:0ים קטנים - את ה-5-1 על ארסנל, ה-5-0 וה4-0 על ספרס, 4-0 בדרבי, ה3-0 באולד טראפורד (הרשימה רק מתארכת ככל שהעונה עוברת) - לא חושב שהייתי לוקח.
זה בלתי נתפס, לפרק קבוצות שעשו מאיתנו צחוק במשך שנים ויכלנו רק לקנא בהתנהלות שלהם. גם אם נפסיד את זה בסוף לצ'לסי של מוריניו בגלל איזה 0:0 מגעיל באנפילד, לא הייתי רוצה להחליף את העונה הזו בעונה שלהם. אולי בגלל שאין לי מושג איך זה מרגיש שליברפול לוקחת אליפות, יש מצב שזו באמת רמה אחרת של אושר...לא יודע, אבל העונה הזו מרגישה כמו אליפות בהרבה מאוד מובנים, לא משנה איך זה יגמר.