פרידה
שלום, אני סטודנטית ובשנה האחרונה הייתי ביחסים עם השותף שלי לדירה. בהתחלה נורא לא רציתי אותו אבל הוא התעקש ובסוף זה עבד לו.. וככה נהיינו בקשר, רק שאני הייתי בטוחה שאני לא רוצה את הקשר בצורה רצינית אז החלטתי לשמור אותו בסוד, והוא מאוד לא אהב את הרעיון אבל מספיק רצה אותי כדי להמשיך. יש לציין ששנינו סטודנטים די לחוצים והקשר שלנו היה מאוד בעייתי- לגור יחד ישר מההתחלה, ועוד עם שותפה שרבנו איתה המון. בשלב מסויים היו לנו חילוקי דעות לגבי העבודה שלו- אני רציתי שיעזוב כי היא נורא תובענית ודורשת ממנו המון וככה נהרסים לו הלימודים והקשר שלנו אבל הוא רצה לעשות כסף ולעבוד במשהו שמעניין אותו. המריבות המשיכו ואחרי כמה חודשים חשבנו לסיים את זה וכשראיתי שהוא מוכן ללכת ולעזוב אותי אז השתגעתי מזה והתפרצתי עליו והסברתי לו כמה אני כועסת שהוא גרם לי להתאהב בו ואז עוזב. נשארנו יחד כמובן אבל אז התחילו בעיות- הוא טען שאני תובענית מדי ואפילו נפרדנו לשבוע שבסופו הוא חזר לדבר איתי וחזרנו. בחודשים לאחר מכן רבנו המון, מריבות קשות מאוד ואיומים בפרידות, הוא גם תפס אותי מתחילה עם מישהו בפייסבוק, אבל מיד הסכים לסלוח על כך בטענה ש"הוא אוהב אותי יותר מדי". רבנו גם עם השותפה- זה הגיע עד לאלימות שלה מולנו. בסוף הוא נבהל והחליט לעזוב ולא לחזור לדירה יותר. התקשרתי אליו המון ושכנעתי אותו להישאר איתי ולחזור לדירה ובסוף אחרי כמה ימים הוא הסכים וחזר. היה לנו טוב ביחד כמה ימים ואז החלטתי לפתוח את הקשר ולספר לכולם אבל התניתי לו את זה בכך שיעזוב את העבודה שלו. הוא התלבט ואז אמר שהוא לא מוכן לעזוב את העבודה בשבילי. זה כל כך העליב אותי שלא הצלחתי לחשוב אם העבודה שלו בכלל חשובה לי.. ואז נפרדנו ושוב החזרתי אותו לדירה רק בשביל "שיהיה פה במבחנים" לא בשביל שנחזור. וכשהוא הגיע אז כן ניסיתי שיחזור אלי ואמרתי לו שלא חשוב העבודה ובוא נספר על הקשר בכל מקרה...אחרי שבוע הוא הסכים שנחזור והראה לי איך הוא משנה בפייסבוק ל"in a relationship" וביקש שאאשר. ממש שמחתי כי כבר ידעתי שאני רוצה אותו, בלי תנאים.. אבל הקטע עם הפייסבוק קצת הפריע לי ואמרתי לו שאני מעדיפה לא לאשר את זה ושפשוט נספר לכולם. זה היה טריגר בשבילו לחתוך איתי לגמרי..היום אני מבינה שהוא כבר התבשל בזה כמה זמן וזה היה רק הקש ששבר את גב הגמל. רבנו ממש ואני התחננתי שלא ילך מהדירה ואפילו החזקתי את הדלת כדי שלא יצא..הוא הלך ואפילו איים בצו הרחקה (מאוד נבהלתי , אבל בדיעבד הבנתי שזה היה רק איום כדי שלא אצור איתו קשר). כל זה היה תוך כדי מבחנים שדי נהרסו לי. לאחר המבחנים, כשעברו כבר 3 שבועות, ניסיתי לדבר איתו והוא אמר שהוא לא מעוניין..אפילו שלחתי חברה שלי והוא פשוט ניתק אותה מהסקייפ. לאחר עוד שבוע ניסיתי במייל..ולהתכתב איתו שישמע מה יש לי לומר - בהתחלה הוא האשים אותי בכל צרות חייו- במבחנים שלא קיבל ציונים טובים, בזה שהוא לא יכול לחזור לדירה, בזה שאין לו חברים בגללי ושאנשים שונאים אותו בגללי..המשכתי ורשמתי לו מייל שידבר איתי שאני אשתנה ועבר זמן והבנתי טעויות שלי. בסוף הוא התקשר ואמר שזה נגמר וזה סופי ובטוח ושלא אכתוב לו הודעות. שהוא בכלל לא מרגיש כלום כלפיי יותר, שהוא מבין כמה היה לו רע בקשר ושאמשיך הלאה. הוא אמר בטלפון דברים מאוד מעליבים- שהוא לא רוצה קשר בכלל ושהוא פוגש בנות רק בשביל לשכב איתן, שהוא מתגעגע לאקסית שלו והיה עושה הרבה כדי להחזיר אותה.. וכו'.
עברו שבועיים מאז הטלפון הזה...אני לא מפסיקה לחשוב עליו (כבר חודש וחצי מהפרידה). אני מבינה שרציתי אותו אבל הייתי מטומטמת כי כשיש לך משהו אתה לא מעריך אותו. אני מבינה שהתנהגתי אליו לא יפה, אפילו התחלתי טיפול כדי לפתור את הבעיות שלי.. אני יודעת שהוא אוהב אותי (למרות מה שהוא אומר). אני גם יודעת שאני לא אשמה בכל הבעיות שלו. אבל עכשיו אני חסרת אונים. הוא לא רוצה להתקרב לדירה. בשנה הבאה אני אפגוש אותו המון כי אנחנו לומדים יחד (אני שנה מעליו). אני פשוט אובדת עצות- האם לנסות עוד להחזיר אותו? אני מרגישה אשמה ולכן בא לי פשוט ללכת אליו הביתה ולבקש שידבר איתי, להראות לו כמה הוא חשוב לי.
צריכה עזרה.
שלום, אני סטודנטית ובשנה האחרונה הייתי ביחסים עם השותף שלי לדירה. בהתחלה נורא לא רציתי אותו אבל הוא התעקש ובסוף זה עבד לו.. וככה נהיינו בקשר, רק שאני הייתי בטוחה שאני לא רוצה את הקשר בצורה רצינית אז החלטתי לשמור אותו בסוד, והוא מאוד לא אהב את הרעיון אבל מספיק רצה אותי כדי להמשיך. יש לציין ששנינו סטודנטים די לחוצים והקשר שלנו היה מאוד בעייתי- לגור יחד ישר מההתחלה, ועוד עם שותפה שרבנו איתה המון. בשלב מסויים היו לנו חילוקי דעות לגבי העבודה שלו- אני רציתי שיעזוב כי היא נורא תובענית ודורשת ממנו המון וככה נהרסים לו הלימודים והקשר שלנו אבל הוא רצה לעשות כסף ולעבוד במשהו שמעניין אותו. המריבות המשיכו ואחרי כמה חודשים חשבנו לסיים את זה וכשראיתי שהוא מוכן ללכת ולעזוב אותי אז השתגעתי מזה והתפרצתי עליו והסברתי לו כמה אני כועסת שהוא גרם לי להתאהב בו ואז עוזב. נשארנו יחד כמובן אבל אז התחילו בעיות- הוא טען שאני תובענית מדי ואפילו נפרדנו לשבוע שבסופו הוא חזר לדבר איתי וחזרנו. בחודשים לאחר מכן רבנו המון, מריבות קשות מאוד ואיומים בפרידות, הוא גם תפס אותי מתחילה עם מישהו בפייסבוק, אבל מיד הסכים לסלוח על כך בטענה ש"הוא אוהב אותי יותר מדי". רבנו גם עם השותפה- זה הגיע עד לאלימות שלה מולנו. בסוף הוא נבהל והחליט לעזוב ולא לחזור לדירה יותר. התקשרתי אליו המון ושכנעתי אותו להישאר איתי ולחזור לדירה ובסוף אחרי כמה ימים הוא הסכים וחזר. היה לנו טוב ביחד כמה ימים ואז החלטתי לפתוח את הקשר ולספר לכולם אבל התניתי לו את זה בכך שיעזוב את העבודה שלו. הוא התלבט ואז אמר שהוא לא מוכן לעזוב את העבודה בשבילי. זה כל כך העליב אותי שלא הצלחתי לחשוב אם העבודה שלו בכלל חשובה לי.. ואז נפרדנו ושוב החזרתי אותו לדירה רק בשביל "שיהיה פה במבחנים" לא בשביל שנחזור. וכשהוא הגיע אז כן ניסיתי שיחזור אלי ואמרתי לו שלא חשוב העבודה ובוא נספר על הקשר בכל מקרה...אחרי שבוע הוא הסכים שנחזור והראה לי איך הוא משנה בפייסבוק ל"in a relationship" וביקש שאאשר. ממש שמחתי כי כבר ידעתי שאני רוצה אותו, בלי תנאים.. אבל הקטע עם הפייסבוק קצת הפריע לי ואמרתי לו שאני מעדיפה לא לאשר את זה ושפשוט נספר לכולם. זה היה טריגר בשבילו לחתוך איתי לגמרי..היום אני מבינה שהוא כבר התבשל בזה כמה זמן וזה היה רק הקש ששבר את גב הגמל. רבנו ממש ואני התחננתי שלא ילך מהדירה ואפילו החזקתי את הדלת כדי שלא יצא..הוא הלך ואפילו איים בצו הרחקה (מאוד נבהלתי , אבל בדיעבד הבנתי שזה היה רק איום כדי שלא אצור איתו קשר). כל זה היה תוך כדי מבחנים שדי נהרסו לי. לאחר המבחנים, כשעברו כבר 3 שבועות, ניסיתי לדבר איתו והוא אמר שהוא לא מעוניין..אפילו שלחתי חברה שלי והוא פשוט ניתק אותה מהסקייפ. לאחר עוד שבוע ניסיתי במייל..ולהתכתב איתו שישמע מה יש לי לומר - בהתחלה הוא האשים אותי בכל צרות חייו- במבחנים שלא קיבל ציונים טובים, בזה שהוא לא יכול לחזור לדירה, בזה שאין לו חברים בגללי ושאנשים שונאים אותו בגללי..המשכתי ורשמתי לו מייל שידבר איתי שאני אשתנה ועבר זמן והבנתי טעויות שלי. בסוף הוא התקשר ואמר שזה נגמר וזה סופי ובטוח ושלא אכתוב לו הודעות. שהוא בכלל לא מרגיש כלום כלפיי יותר, שהוא מבין כמה היה לו רע בקשר ושאמשיך הלאה. הוא אמר בטלפון דברים מאוד מעליבים- שהוא לא רוצה קשר בכלל ושהוא פוגש בנות רק בשביל לשכב איתן, שהוא מתגעגע לאקסית שלו והיה עושה הרבה כדי להחזיר אותה.. וכו'.
עברו שבועיים מאז הטלפון הזה...אני לא מפסיקה לחשוב עליו (כבר חודש וחצי מהפרידה). אני מבינה שרציתי אותו אבל הייתי מטומטמת כי כשיש לך משהו אתה לא מעריך אותו. אני מבינה שהתנהגתי אליו לא יפה, אפילו התחלתי טיפול כדי לפתור את הבעיות שלי.. אני יודעת שהוא אוהב אותי (למרות מה שהוא אומר). אני גם יודעת שאני לא אשמה בכל הבעיות שלו. אבל עכשיו אני חסרת אונים. הוא לא רוצה להתקרב לדירה. בשנה הבאה אני אפגוש אותו המון כי אנחנו לומדים יחד (אני שנה מעליו). אני פשוט אובדת עצות- האם לנסות עוד להחזיר אותו? אני מרגישה אשמה ולכן בא לי פשוט ללכת אליו הביתה ולבקש שידבר איתי, להראות לו כמה הוא חשוב לי.
צריכה עזרה.