פרידה

[אלמונית1233]

סליחה, טעות בשרשור

 

[קארניו]

ראשית , טעית ועדכנת בפוסט לא שלך

שנית, תסיקי את המסקנות לגבי החברות שלכם ואת יחסי הכוחות הבלתי שווים ביניכם .

 

[אייבורי]

תשמעי

חלק ממה שזוג צריך ללמוד, זה כיצד לריב
[החלק החשוב הוא הפיוס]
בכל מקרה, שניכם צריכים ללמוד
את צריכה ללמוד שהוא לא שק חבטות, לא פח זבל לכעסים שלך
ואת לא יכולה לשלוח סמסים עם קללות ולקוות שזה יעבור בשקט.
שנית
הוא כועס ובצדק, כרגע את צריכה ללמוד גם לתת לו את הזמן לפוגג את הכעס, אבל חלק ממהאבק השליטה שלכם, הוא הצורך שלך
שעכשיו הוא ידבר איתך.

הוא צריך ללמוד להתקרר ולחזור לשולחן המו"מ
וגם להיות הגון יותר

עוד דרך ארוכה לפניכם

 

[looking 4the]

את תתייאשי

הדרך עוד ארוכה ורבת מכשולים ...ככה זה בחיים...ככה זה זוגיות.

תשתדלי לא לעשות דברים שאח"כ את צריכה להתנצל עליהם ....כמו קללות , צעקות , מכות קלות...

אתם שונים מאד..
את אימפולסיבית והוא קר מזג.
תשאלי את עצמך אם את יכולה לחיות עם זה ?
אם אורח חיים מסורתי מתאים לך ?
אם ויתור על חגים עם המשפחה שלך זה משהו שתעמדי בו לאורך שנים ...? (כי זה מה שיהיה אם תבני איתו בית בישראל.)

תבדקי טוב טוב עם עצמך אם זה האדם שאת רוצה לחיות אתו את חייך.
היום .
לפני שמביאים ילדים כי אחרי הילדים זה יהיה רק יותר קשה.

 

[looking 4the]

אל תתייאשי !

 

[מיציפיצי1]

הפגנת התנהגות כל כך היסטרית

שלבחור מגיע צל"ש רק על זה שלא העיף לך סטירה מצלצלת.

 

[Amazona]

oh God dear God

בבקשה תגידי לי שאת מסתלבטת עליינו

 

[מדען טילים סובייטי]

מתנצל מראש -

היה לי שבוע קשה בעבודה ככה שלא הגעתי לפוסט שלך וגם עכשיו לקח לי קצת זמן - קשה לי בלי חלוקה ברורה לפיסקאות.

אבל עכשיו קראתי וכל מה שיש לי להגיד לך זה -

וואו.

לא אבל באמת -

וואו

.

 

[ronit3651]

אני רואה שזה כבר הפך להתנפלות רצינית עלי

זה קשה להסביר דרך הודעה בפורום מה בדיוק היה. וכנראה שהתיאור שלי לסיפור היה פחות מדי אובייקטיבי (פשוט מלשאול אנשים מבחוץ שמכירים את הסיפור- האם זה כל כך נוראי כמו שאתם מציגים את זה)

הבחור לא מושלם, ולא צדיק. ואני לא איזו בחורה מתעללת. ממש לא. בכל קשר שני צדדים אשמים...ואולי באמת אני אשמה יותר.
אנחנו לא הזוג הראשון שמסתיר קשר... ואני לא הבחורה הראשונה שרואה בחור שאפתני שהעבודה והלימודים שלו הם מרכז חייו, וזה מפריע לה. אני מודה שהצקתי לו יותר מדי. ואני מודה שהייתי צריכה לספר על הקשר בשלב מוקדם יותר. ושלא הייתי צריכה להגיב בצורה קיצונית כשהוא רצה לעזוב (זה קשה כשאהבה שלך עוזבת- זה אנושי).
אבל אני אשמח שתצביעו לי למה אתם רואים את הצד שלי בקשר בצורה כל כך מפלצתית? אולי אני מפספסת פה משהו?
ובבקשה אל תדמיינו אותו כרכיכה מסכנה שעושה כל מה שאני אומרת לה..כי זה פשוט לא נכון.

תודה