פספורט

elad2040

New member
הנה

החזרתי לרגע את המילה "מילים" למקומה בחריזה. יש בכתיבה שלי שימוש בהרבה "חרוזים לבנים" או "אסוננסים" אני לא ממש שולט במינוחים, חרוזים שמסתמכים על דמיון במצלול ובמשקל ולא על זהות בעיצורים. השתמשו בהם הרבה שלונסקי-אלתרמן ושות'. פספורט נסת והותרת לי תמונת פספורט, א על גבה כתבת סליחה. ב אוחז בה, עברתי נמל שקצפו א "חרוז לבן" על גלים סוערי-מבוכה ב חרוז לא מאד איכותי, אבל חרוז -מילים,מניתזות על בְּגָדָי, נספגות, ג ובטרם אדע את פשרן ד אזקק לי אותן באוויר פסגות, ג אייבש מהן מלח-שירה. ד "חרוז לבן"
 

קסנדרה*

New member
אלעד לגבי חרוז לבן- אז ככה....

אני מציעה לקרוא שוב ובהתעמקות לגבי חרוז לבן. הנה ההסבר - חרוזים לבנים - כינוי בַּשיר לשורות שיש בהן הקבלה בקצב ובמשקל, אך בסופיהן אין שוויון בצלצול ההברות. אני לא מצאתי את ההקבלה בקצב ובמשקל, בשורות לידן ציינת "חרוז לבן" ולמה במרכאות ? זה כן או לא חרוז לבן ? נסת והותרת לי\ תמונת פספורט אוחז בה, עברתי\ נמל שקצפו * כאן הצלילי בסוף השורה אינו מדוייק ולגבי ד' - זה ממש לא מוצלח. אני מציעה לבדוק שוב את עניין החריזה, היא לא עוברת טוב. קסנדרה
 

elad2040

New member
הממ...

חרוז לבן נכתב במרכאות כי לא הייתי בטוח שמדובר במינוח נכון. אני חושב שכוונתי הובנה, ואם יש מינוח מדויק לסוג החריזה שציינתי אשמח לדעת אותו. השורות, ככל שאני יכול לראות, שוות בקצב ובמשקל. אני מצטער, אנחנו כנראה לא נסכים על עניין החריזה. אני מאד אוהב חריזה מהסוג הזה (פשרן-שירה). כרגיל, תודה על היחס, ובהצלחה בבחינות!
 
למעלה