Immortality
New member
עאעאע זה רק משקפיים
זה לא M16 שאת צריכה להסתובב איתו כל יום כל היום.. יש בערך מליארד סוגי מסגרות, תשבי שעות בחנויות אופטיקה ותמצאי את המסגרת שמתאימה לך... בקטע הזה אין לך מה לפחד, את רק צריכה סבלנות ומוכרים חמודים שלא יציקו לך אלא יעזרו לך. ולגבי השוני במספרים בין שתי העיניים זה נורמלי לגמרי :| וכמעט כל מי שאני מכירה עם משקפיים- יש לו שוני בין המספרים. כן, בהתחלה כל העסק מסורבל, את צריכה לזכור לקחת אותם לכל מקום, אבל אחרי יומיים זה כבר יהפוך להרגל :| יש לי משקפיים מכיתה ו'. הבעיה שלי היא שהשרירים בעיניים שלי ממש חלשים אז אם אני קוראת הרבה אני מתחילה לראות ממש ממש מטושטש ולפזול [לא רואים את זה, אבל אם יגידו לי להסתכל על עט ממש קרוב במשך דקה, העין שלי תתחיל לקפוץ לצד כי היא מתבלבלת]. אז לא היה לי כוח כל פעם להוציא, להכניס.. לזכור לקחת אותם.. אז פשוט הייתי איתם כל הזמן. עד כיתה ח', שחטפתי קריזה [זה מובן לחלוטין כשהמסגרת היא עגולה בצבע אדום זועק מפלסטיק. בחירה איומה, אל תעשי את זה] ועשיתי מייקאובר כללי. אז גם קניתי מסגרת חדשה [שגם היא הייתה טעות אבל מילא] והשתמשתי בהם רק כשהייתי צריכה, והיום יש לי מסגרת אחרת שכמעט לא רואים- היא חצי מסגרת בצבע כסף ממש ממש ממש עדינה, אז כמעט לא שמים לב, ואני שמה רק כשאני נוהגת כי אני חייבת [כתוב לי ברשיון]. בתכלס, כל החפירה הזו הייתה כדי להדגיש שזה כל כך לא הסרט שאת חושבת שזה. כולה משקפיים, זה יגרום לך לראות הרבה יותר טוב, ואני מבטיחה לך שמשקפיים זה עדיף בהרבה על הפרצופים המוזרים והמעוותים שאת בטח עושה כשאת מתאמצת לראות משהו רחוק..
אז ריקלס, באנז. יהיה בסדר.
זה לא M16 שאת צריכה להסתובב איתו כל יום כל היום.. יש בערך מליארד סוגי מסגרות, תשבי שעות בחנויות אופטיקה ותמצאי את המסגרת שמתאימה לך... בקטע הזה אין לך מה לפחד, את רק צריכה סבלנות ומוכרים חמודים שלא יציקו לך אלא יעזרו לך. ולגבי השוני במספרים בין שתי העיניים זה נורמלי לגמרי :| וכמעט כל מי שאני מכירה עם משקפיים- יש לו שוני בין המספרים. כן, בהתחלה כל העסק מסורבל, את צריכה לזכור לקחת אותם לכל מקום, אבל אחרי יומיים זה כבר יהפוך להרגל :| יש לי משקפיים מכיתה ו'. הבעיה שלי היא שהשרירים בעיניים שלי ממש חלשים אז אם אני קוראת הרבה אני מתחילה לראות ממש ממש מטושטש ולפזול [לא רואים את זה, אבל אם יגידו לי להסתכל על עט ממש קרוב במשך דקה, העין שלי תתחיל לקפוץ לצד כי היא מתבלבלת]. אז לא היה לי כוח כל פעם להוציא, להכניס.. לזכור לקחת אותם.. אז פשוט הייתי איתם כל הזמן. עד כיתה ח', שחטפתי קריזה [זה מובן לחלוטין כשהמסגרת היא עגולה בצבע אדום זועק מפלסטיק. בחירה איומה, אל תעשי את זה] ועשיתי מייקאובר כללי. אז גם קניתי מסגרת חדשה [שגם היא הייתה טעות אבל מילא] והשתמשתי בהם רק כשהייתי צריכה, והיום יש לי מסגרת אחרת שכמעט לא רואים- היא חצי מסגרת בצבע כסף ממש ממש ממש עדינה, אז כמעט לא שמים לב, ואני שמה רק כשאני נוהגת כי אני חייבת [כתוב לי ברשיון]. בתכלס, כל החפירה הזו הייתה כדי להדגיש שזה כל כך לא הסרט שאת חושבת שזה. כולה משקפיים, זה יגרום לך לראות הרבה יותר טוב, ואני מבטיחה לך שמשקפיים זה עדיף בהרבה על הפרצופים המוזרים והמעוותים שאת בטח עושה כשאת מתאמצת לראות משהו רחוק..