פסטיבל שהיה

[דוד כפרי]

כשאירנגו מפגש-פורום עם ניר מלחי,

צבר ארם ושמעון (Sensei), הוא היה ביום ה' אחר-הצהרים, הזמן הכי לא-נוח שיכול להיות לרוב האנשים. השתתפו מעל 80 איש (לא כולל אנשי המרכז), מפגש הפורום הגדול ביותר עד אז ואולי בכלל. להיכן שיימצא המורה, יבואו התלמידים.

 

[Tonjin]

נו דוד? וזה מוכיח מה.. ברצינות?

 

[דוד כפרי]

שתלמידים יגיעו אל המורה.

בדיוק מה שטענתי מראש: אם המורה יתעקש לא ללמד בשבת, התלמידים יצליחו להגיע אליו ביום חול. בדיוק אותו דבר יקרה אם המורה יתעקש לא ללמד בקומה השלישית, או ביום חמישי, או בתל-אביב - לאן שיימצא המורה, יגיעו התלמידים.

 

[Tonjin]

בוא נראה..

עובדה: היה אימון פורום ביום ה', באו הרבה אנשים. מסקנה: להיכן שיימצא המורה, יבואו התלמידים תסלח לי אם אני לא קונה את הקפיצה הלוגית הזו...

 

[דוד כפרי]

אבל זה מה שראיתי, מנסיוני, לא רק

במקרה הזה. אם אנשים רוצים ללמוד, הם יגיעו אל המורה.

 

[Tonjin]

בוודאי, כמו שאם הם באמת רוצים ללמוד

הם יגיעו גם בשבת, לא?

 

[דוד כפרי]

אם שמירת השבת לא חשובה להם יותר,

כן, הם יגיעו בשבת. אבל הרי אמרתי מראש שהתלמידים יגיעו להיכן שיימצא המורה, לא? אם המורה ילמד ביום חול הם יבואו ביום חול, ואם בשבת אז בשבת - ולא יבואו אלה שיש להם דברים יותר חשובים, בשבת או בחול. אז מה?

 

[Tonjin]

אז מה בעצם אמרת?

להגיד שהתלמידים יבואו לאן שימצא המורה זה די טאטולוגי לא?

 

[דוד כפרי]

החלק הזה של הדיון התחיל בטענה

שאין טעם לקיים סמינר ביום חול כי החילוניים עובדים; הראיתי שאפשר. כל שאר הדיון מיותר, כי המציאות תלויה במורה.אם פרנק בראם (סתם דוגמא) יחליט שאינו מעונין ללמד בשבת, אנשי הארניס יצטרכו למצוא פיתרון, ונראה לי שלא יחליפו מורה רק בגלל השבת.

 

[Tonjin]

ההבנה שלי הייתה שהדיון התחיל בתלונה

הרגילה על כך שרוב הסמינרים/סדנאות/תחרויות מתוכננים לשבת.. אבל אולי סתם התפרצתי באמצע והפסדתי את החלק הזה של הדיון..

 

[דוד כפרי]

"החלק הזה בדיון" = מכאן:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=148&msgid=55007881 אבל באמת כבר גלשנו, לא?

 

[brunoflexe]

קטנוניות ? רק חיפוש של שלוש

דקות. אז יש כזה דבר סמינרים שלא ביום שבת ? מ.ש.ל.

 

[גוטמן האפור]

מה שתגיד יקירי

יש סמינרים שלא ביום שבת, כי יום שבת כבר תפוס, אבל מה שתגיד...

 

[יובל נחמקין]

ברונו-סאן:

להל"ן כמה אמיתות מהצד האפל של הכח

: א. בשבת יש לרוב (ומילת המפתח: "רוב") האנשים שהם קהל היעד של CSSD (תלמידי ביה"ס וחברים מהארץ ומחו"ל) את מירב הזמן להקדיש לכמות גדולה של שעות אימונים. זו דרישת הקהל וזו עובדה. ב. על "סמינרי בוטיק" באמצע השבוע כפי שמזמינים בתי ספר שונים בזמן שבראם בארץ, יש מוגבולות לאמצע השבוע כי השופשבוע תפוס אבל ג-ם כי אנשי אותו ביה"ס אינם יכולים / רוצים לקבל יותר מכשלוש שעות אימון ולכך מספיק ערב יחיד. ג. לשכור אולם גדול כפי שדרוש לנו עמ' להפיק את "דברות הפלדה" (

= עש' גדי ז"ל - תלמיד המרכז) יהיה במסגרת 3-4 ערבים ברצף = הזמן היקר והמבוקש ביותר שבדרך-כלל תפוס ע"י כיתות רגילות של אמצע השבוע. ד. מואה הבוס

(עם גיא כמובן). ככה עבדך רוצה - וישכון שלום אמת בין ליבו ובין בורא עולם. זה ברצינות. ה. אני גם חושב שהמרכז הוא אחד מארגוני אמנויות הלחימה המקצועייים, המוצלחים והמעניינים שיש בישראל. אם-זאת: אינני זוכר (ו-

אם אני טועה) שאי פעם הוזמן מורה אורח חיצוני, ללמד את תלמידי המרכז או שמשמלחת רשמית מטעמכם הגיע לסמינר חיצוני... כך שהויכוח עקר משהוא, הלא כן

אנני-ווי: כשתרצו סמינר-בוטיק של בראם: עבדכם יארגן אותו ביום חול. זו הבטחה. שלך, יובל.

 

[brunoflexe]

סאן ? אני חושב שצ'אן זה יותר מתאים

ראה הודעתי האחרונה לטונגין. ה"ויכוח" היה האם אפשרי להעביר סמינר (בגלל כל מני אילוצים) ביום שלא שבת. השתמשתי פשוט בארניס (שגוטמן לומד) כדי להביא דוגמאות קרובות מהבית. ראה סמינר שהעברתם לפני זמן לא רב לגוג'ו ביום שישי. ה"ויכוח" לא היה לגבי היות המרכז מקום שמלמד שיטה אורטודוכסית (כלומר ההיפך משיטה שבנוייה מצירופים של כל מני דברים) ולכן לא מזמין מורים מבחוץ (דווקא מפגש פורום היה אצלינו ...). הויכוח היה לגבי השתתפות המרכז בכל מני אירועים בארץ שמשום מה תמיד מאורגנים כך שיפלו על יום שבת. הייתי אומר אולי שגוטמן צודק ואני קטנוני וכו אלא שאפילו אין פניות לגבי בדיקת השתתפות או יום.

 

[יובל נחמקין]

"שיטה אורטודוקסית" ../images/Emo12.gif ../images/Emo35.gif

בית ספר המלמד שלוש שיטות - ואפילו הן תואמות והמשכיות כביכול אחת לשנייה הוא בית ספר הבנוי מ"צירופים שונים". אחרי 11 שנות שינג-אי ושנתיים של טאי-צ'י אני יכל לומר בודאות שהקשר היחידי הוא בעיני זה המחפש אותו... נכון שלגבי בה-גואה ושינג-אי הסיפור מעט שונה אך לא בזאת עסקינן. רוב אלו הבאים לסמינרים או המזמינים אמן אורח לא מחפשים להמיר את שיטתם באחרת... הם פשוט רוצים העשרה... יציאה מהמסגרת המוכרת והמובנת מאליה... לארח מפגש פורום זה יפה וטוב (אגב: אנו עושים זאת בשבוע הבא בפעם השנייה) אבל אין הדבר דומה להזמנת אמן לחימה שיתן משהוא שונה לגמרי ובמיוחד לתלמידך שלך. אגב

: ביום שישי בעוד שבועיים (01.07.05) אנו עורכים בפארק, סמינר של לחימת יד ריקה, עם מר סטיב גרודי - מי שהיה במשך שנים, עוזרו האישי של דן אינוסאנטו - ראש ה- JKD

הסמינר יהיה בין השעות 09:00-15:00 ... פרטים נוספים יפורסמו בסוף השבוע. מקווה לראותך שם ביחד עם חברים נוספים מהמרכז. להת' יובל.

 

[דוד כפרי]

אבל למדת שינג-אי אצל אחד, טאי-צ'י

אצל אחר. אני לומד אותן אצל מורה אחד, שלמד את שתיהן אצל מורה אחד, שלמד את שתיהן אצל מורה אחד, ואני מוצא שיש המון קשר ביניהן, לפחות כמו שמלמדים אותן אצלנו. וזה לא מעלה ולא מוריד ממה שעושים אצל אחרים. אתן לך דוגמא, שאולי היא מופרכת: כתבת הרבה פעמים שאצלכם עבודת היד הריקה והמקל הקצר בנויות על רעיונות העבודה עם סכין, אבל אתם מתחילים ללמד מיד ריקה מסיבות שונות. האם אדם שלמד יד ריקה ומקל קצר בשיטות אחרות, יוכל להיכנס אצלכם ישר לרמה של עבודה עם סכינים? אני די בטוח שהתשובה היא לא, כי הוא למד עקרונות אחרים. כשמלמדים שינג-אי או טאי-צ'י כשיטות נפרדות, יש להן קוריקולום שונה מאשר כשמלמדים טאי-צ'י כבסיס לשינג-אי. אצלנו כשמגיעים לשינג-אי אין צורך ללמד יציבה (מנח הגב, מיקום ברכיים, כתפיים, מרפקים, ראש...), נשימה, ושחרור, כי את כל אלה התלמיד כבר מכיר מהטאי-צ'י. זה משנה את מערך-הלימודים, לעומת מישהו שמתחיל מאפס וצריך ללמוד את כל הנ"ל דרך שינג-אי. שוב: זה לא יותר טוב ולא פחות טוב משיטות אחרות.

 

[יובל נחמקין]

אממ... לא ממש מדוייק ../images/Emo4.gif ...

אצלנו לומדים סכין + מקל + חרב + יד ריקה כבר מההתחלה. מתקדמים לאט לאט בשתי וערב של מיומנות הנשק הקהה והחד יחד עם היד הריקה. זה לימוד קצת יותר איטי בהשוואה לשיטות פיליפניות שאינן עושות כך, אבל התגמול הוא בהבנה המערכתית שהמתאמן מקבל... אנחנו במוצהר

- שיטה אקלקטית וכמונו כמעט כל בית ספר המלמד איזו שהיא אמנות לחימה פיליפינית. אנו יודעים להצביע על קשרים בין הנושאים השונים אך גם לבדל את השוני בניהם כדי שלא יאחז הלהב כאילו היה מקל, או כדי שלא יתבצע שימוש ביד הריקה כאילו הייתה תוצר לואי ו"נשק לדל"... אם הבנתי נכון: במרכז ישנה פרוגרסיה של טאי-צ'י - שינג אי - בה-גואה, אבל גם אם אתם רואים בכל השלוש משנה אחת, כמצוותו של מורה - מוריכם, הרי שמפתחות התנועה... ה"אנרגיות" הייחודיות לכל דיספלינה אם תרצה - אינן זהות - ואבוי

אם כן, כי אז איכותן הייחודית תאבד. שלוש שיטות אלו נלמדות מזה דורי דורות באין ספור בתי ספר, כשיטות מלאות בפני עצמן. זו עובדה הסטורית. אמן לחימה חכם (כמו המורים שלכם) יודע לאתר את העקרונות העל בכל השלוש ולשוזרם יחידו לכדי זר של הבנה תנועתית, ביריאותית, פילוסופית ולחימתית הגדולה אשר כל שיטה בפני עצמה... ואם זאת: עדיין מדובר באקלקטיקה מסויימת... בצירוף מלאכותי של שלוש שיטות... ובמובן זה - קצת כמו שעושים אצלנו...

 

[דוד כפרי]

נו, אמרתי שהדוגמא אולי מופרכת

השימוש בה נבע מחוסר הכרות עם השיטה שלכם, אחרי שהייתי בשיעור שלך, קראתי המון ממה שכתבת כאן בפורום, דיברתי אישית עם אנשים שלמדו אצלך ואצל בראם, ועדין טעיתי בדבר שהוא כנראה די בסיסי. נראה לך שטעויות כאלה אפשריות רק בכיוון אחד? אין ספק שיש הבדלים בין שלושת השיטות הנלמדות אצלנו, אחרת לא היה צורך ללמוד את שלושתן. סדר הלימוד (אצלנו) לא בא להדגיש את ההבדלים, אלא לבנות בסיס נכון, ועליו קומה ראשונה, עליה קומה שניה, ובתווך פיגומים (שלד) שיחבר בין שלושת החלקים למקשה אחת. כנראה שמי שלא לומד כך, לא יכול להבין על מה מדובר. הנקודה (לדעתי) היא שאחרי שלושה דורות שלומדים ומלמדים כך, ובמוצהר לא משנים את הדרך, היום זו כבר שיטה אורטודוכסית, אפילו אם פעם היא היתה אקלקטית. אם תחליטו שגם אתם לא משנים את הדרך, מקץ תקופה כלשהי גם אתם תחדלו להיות שיטה אקלקטית ותתחילו להיות שיטה אורתודוכסית. אפשר להתחיל דיון אם זה טוב או רע, אבל זה כבר באמת

לדיון הנוכחי.

 

[יובל נחמקין]

קיבלתי