דורגה וקאלי הן שתי התגלמויות
של אותה אלה. (אמא יש רק אחת, אבל יש לה הרבה פנים שונות). אני לא מכיר את האיורים של פראזטה, ואני הולך רחוק לעבר כדי להמחיש שמדובר בארכיטיפים [סוף סוף! כבר קצרה סבלנותי להשחיל את המלה הזאת איפשהו] עתיקי-יומין, שלא נוצרו על ידי הממסד הפטריארכלי המדכא וכו´ וכו´ וכו´. זה נכון שאותו ממסד עיוות, השחית וביזה את המיתוסים והמסורות האלה, וזה נכון שגם הם לא חפים מפגמים (שום דבר לא חף מפגמים. בואו נזכור את נקודת המוצא הזאת ויהיה לנו הרבה יותר קל בחיים), אבל להתכחש להם יהיה משול, אם תסלחו על הקלישאה, לשפיכת התינוקת עם האמבטיה. זכר ונקבה ברא/ה אותם/ן. אנחנו שונים. תפנימו. במקום לבטל את ההבדל הזה, קחו אותו כנקודת מוצא לבניית כוח שונה, שלא יהיה "חזק יותר מהגברים", ולא "חלש יותר מהגברים", ולא "שווה לגברים" (מעצם היותו שונה), אלא משלים, מפרה, וכן, גם מגרה (הליבידו הוא הכוח מאחורי כל יצירת אמנות והתקדמות אנושית. אם כבר הגעתי עד כאן, might as well spit it all out) אח, הנה באות העגבניות. אני מבין שאין ברירה, והאריות אכן יאלצו להתגלות כבר הלילה...