פיסת מציאות.

[זקס11]

מצטער, אבל אני לא מסכים

מבין כל קרבות הרחוב, יש אולי 10% שהם בלתי נמנעים. כל השאר היו יכולים להמנע אם אחד הצדדים היה מעדיף לסגת קודם, ולבחור פתרון לא אלים. בחיי, הייתי רק פעם אחת על סיפו של קרב רחוב. זה היה קרב רחוב של 100% , אבל הוא נמנע כי אישתי הטילה עליו וטו (אתה לא יוצא מהאוטו!!). במהלך ההתלקחות, היו לפחות חמש נקודות בהן יכולתי לסגת, אבל לא נסוגתי. היום, כהורה, אני יודע שהייתי נתלה בכל נקודה כדי לסגת. היום אני אנסה למקסם את ה NPV (בתרגום חופשי- ערך נוכחי אמיתי) ולא את תוצאות הקרב. ז.א. שאם אדע שתוצאות הקרב ישתקו אותי לשבוע ואת היריב לחודשיים, אבחר במצב של חוסר לחימה, כי כך ארויח שבוע נוסף בחיי. וזאת לפני שהכנסתי את גורם אי הודאות של תוצאות הקרב. אדם שהולך לנופש עם משפחתו, ובוחר במודע ללכת לקרב רחוב (ולא לבחור בפתרון עוצמתי כמו פנייה להנהלה) הוא אדיוט!!!! אני מתקשה להאמין שהאדם הזה הגן על משפחתו מסכנת חיים. הוא פשוט רצה להראות לערסים. דרך אגב, גם אם הוא היה מנצח את הבחור, הרי החברים שלו תמיד היו אורבים לו בפינה, אז בכל מקרה ה"לוחם הדגול" היה מפסיד. ובסיבוב השני הם היו מתכוננים ללחימה מול לוחם, ז.א. הם לא היו בוחלים בשום אמצעי כדי להכניע אותו.

 

[יובל נחמקין]

ז"א שלדבריך:

גם אתה וגם אותו ברנש אומלל - אדיוטים. רק שבמקרה שלך יש לך אישה חכמה

אתה, אני ואותו מדריך: איננו שונים זה מזה וכולנו עלולים להיתפס בכלון גאוותנו בנקודות זמן ומקום שונות.. לחלקנו (לך - וגם לי, אגב) היה במקרים מסויימים יותר מזל משכל... זה לא הופך אותך או אותי אפריורית לחכמים ואותו לאדיוט.

 

[זקס11]

קבל ח"ח על הלוגיקה ../images/Emo13.gif

אבל בוא נסתכל על הקונטקסט- איש משפחה, כפר נופש, קרב מול נופשים אחרים. יש בסיפור הזה הכל חוץ משיקול דעת. בהתייחסות לדבריך, כתבתי שהיום, כאיש משפחה אני אמנע ככל האפשר מעימות מיותר. אדם שקופץ לעימות במהלך נופש משפחתי, הרוויח את התואר "אידיוט" ביושר. דרך אגב, אם הוא היה מנצח את הקרב, אני מאמין שמצבו היה עוד יותר רע.

 

[d y s]

אם הבנת אז למה אתה ממשיך

עמדתך הכללית נכונה וברורה אבל בכל זאת....

 

[d y s]

אינני מביע דיעה ערכית אלא טכנית

שימוש בהיסתברויות לא בדוקות מסוכן ולא נכון. אם נמנעת האותו קרב של 100% כנראה שהוא לא היה ממש של מאה אחוז.ואני בטוח שלא אם היית באוטו ורצית לצאת ולהלחם. המניעים שלך להצדקת לחימה לא ברורים מחד אתה קורא כנגד ומאידך רצית לצאת מרכבך כדי להלחם. הגנה עצמית היא חוסר ברירה ואת הבחירות האם להלחם לברוח או לקפוא עושים חלקים לא מודעים במוח ואין עניין של החלטות אינטילגנטיות. גיל מיטשל ז"ל צייר שעבר בסימטה ביפו העז לצפצף לחבורת נערים שחסמה את הכביש ומצא את מותו. ויש עוד הרבה דוגמאות. ברמה הערכית אתה צודק אך אל נא נעשה עוול לאדם במקרה המדובר שכן איננו יודעים את הפרטים. הנחות מוקדמות בחיים כמו בלחימה עלולות להיות מסוכנות.

 

[רן גוגיטסו]

אפשר לקבל עוד פרטים על המקרה?

כמובן בלי להסגיר פרטים אישיים מזהים, אלא באמת רק על המקרה? איך התפתח הויכוח, איך זה נגרר למכות...? מה עושים לדעתך במקרה כזה כשאתה לא לבד אלא יושבים איתך אשה וילדים ואתה לא יכול לעוף מהאיזור לאחר שנגררת למכות? האם זה היה באמת אירוע בלתי נמנע לדעתך?

 

[amir_aikido]

פרטים מאוד לא מלאים

אני חושב שאני ו DYS שמענו את אותן שמועות (מדובר במורה אחר ולא במורה שלנו): אותו מורה היה בכפר נופש כלשהו בצפון ומישהו כנראה דחף את אשתו או ביתו (ילדה קטנה), הוא העיר לאותו אדם וההערה הסלימה להתקפה של האחר על אותו המורה (אני לא יודע כמה מהר). אותו מורה הגיב מיידית ובהצלחה להתקפה והוריד את התוקף לרצפה (אני לא יודע פרטים) והיה מעליו (ושוב אני לא יודע האם על ברך או במאונט), כשפתאום חבר של אותו אדם הגיח מאחור ובעט בו בלסת , אותו מורה חטף את העיטה שכנראה גרמה לו לנזק רב (שיניים / לסת) אך מייד אח"כ התאושש והכה גם את הבועט וגם אדם שלישי שהצטרף לתוקפים. אני דווקא לא בטוח כי ניתן להסיק מסקנות גורפות מהאירוע, למעט ההכרח בשמירה על זנשין ומודעות לסביבה מהרגע שאירוע החל. אני לא בטוח מה בדיוק קרה שם מהבחינה הטכנית, כנ"ל גם מהבחינה של ההסלמה של הקרב. אמיר

 

[d y s]

אמיר אל נא נוסיף

מפאת צינעת הפרט . ומחוסר בפרטים.

 

[זקס11]

המקצוע שלי הוא לקחת ניחושים חכמים

ולפי המידע החלקי שסיפקת, יש סבירות גבוהה ביותר שהקרב היה מיותר. לגבי הקרב שכמעט היה לי- כבר הסכמתי עם יובל שהתנהגתי בטמטום- אם כי היו כמה הבדלים - לא היו לי אז ילדים, הקרב היה מול אדם אחד בלבד, וגורם אי הוודאות נוטרל כמעט לחלוטין (היה אמור להתקיים מול שוטרי מגב שחיכו להפגנה, והם לא היו נותנים לקרב להתלכלך). ועדיין רק בגלל שפחדתי יותר מאישתי, הקרב לא התקיים (מה שמראה שהיה לי עדיין שיקול דעת- מועט, אבל היה). רק אם תאמר שמצב הפתיחה שונה לחלוטין מההנחות שלי, אהיה מוכן לקחת את האשמתי בחזרה. לגבי הנחות מוקדמות- אנחנו חייבים לפעול לפי הנחות מוקדמות כדי ליצור את נקודת הפתיחה, ולשפר תוך התקדמות.

 

[d y s]

לכל מטבע שני צדדים

והנחות מוקדמות כמו שאתה יודע יוצרות קטגוריות וקידום מצד אחד. אבל סטראוטיפים מצד שני. ולעניין לוחמה צריך ללכת לחומרה זהו לא אנליזם תועלתי אלא הישרדותי. ואם בסטטיסטיקה עסקינן אז ההסתברות להיות מותקף במדינת ישראל היא עדיין נמוכה ספר זאת למי שהותקף. וכשאתה אומר סבירות עדיין עומדת לבחור לשיטתך סבירות נמוכה שאכן היתה זו הגנה עצמית ולכן מין ההגינות והכבוד לא לחרוץ את דינו. אני מקווה שאינך שופט אבל אני מעריך על פי מה שתיארת שאתה לא. ובכן אני מקווה שניחושיך החכמים ישרתו אותך היטב.

 

[משה קיץ]

DYS אני מוכרח להגיד לך משהו

יש לי בעיה.אני לא מסוגל לשמור דברים בבטן ולהיות פוליטיקלי קורקט. אל תעלב,אני שומר לעצמי את הזכות שיכול להיות ואני טועה,אבל אני הולך כאן על אינוטואיציה ועוד קצת מידע... אתה נשמע לי קשקשן לא קטן!! לא יודע, אולי בגלל כל מיני סיפורים על אימונים מיוחדים ש"הוזמנת" אליהם.ובאותם אימונים הראית לאנשי קרקע,דברים שהם לא "חלמו" ולא האמינו בפשטותם,וקטלניותם... אולי בגלל ,כל מיני חצאי מידע מיסתוריים שאתה "זורק" מידי פעם על קשרים כאלו ואחרים בתחומי הביון.ומסיים במשפט"אינני יכול להרחיב בנושא"...דרך אגב משפט זה משמש אותך גם בסיפורים אחרים "מסתוריים" לא פחות. אולי בגלל,כל מיני "סיטואציות" קרביות,אשר "לצערך" נטלת בהן חלק ואשר נאלצת להשתמש בכישורים הקטלניים שלך,כאשר ישנו רמז לכך שהמתקיף/מתקיפים...איך נגיד את זה? לא הכי בריאים,אחרי המפגש איתך.... אולי בגלל,תובנות מיוחדות שרכשת עקב מעורבות בכל מיני ארועים שהשתיקה יפה להן... עכשיו יכול להיות שאתה באמת כזה שועל לחימה מסוכן עם הרבה נסיון ותובנות נדירות שרק הנסיון יכול ללמד ובעל יכולות כאלו קטלניות. ויכול להיות שאתה באמת מקושר,נוכח יכולתך לכל מיני גורמים סמויים/סודיים. בפורום הכל יכול להיות.... אם כך הדבר,אני מתנצל.משום מה נראה לי שלא.אין כוונה להתריס.אני פשוט כמו שאמרתי,לא יכול להתאפק לפעמים(עוד אין לי שליטה עצמית של אמן לחימה אמיתי),וחייב להגיד את מה שאני חושב.יש לי בעיה עם גיבורים סמויים שיודעים טכניקות סמויות.. כמובן הדברים לא נכתבו על סמך השרשור הזה בלבד(אף על פי שההודעה לרן למעלה יותר בשרשור,תרמה לא מעט לזה),אלא על סמך דברים שהגיעו לאוזניי ומכלול ההודעות שלך מאז שהצטרפת לפורום DYS המסתורי בידידות

 

[amir_aikido]

שולח מסר על מנת לעצור התדרדרות

 

[משה קיץ]

תמהר אמיר,שלא יהיה מאוחר מידי

בצחוק אחי.אין לך מה לדאוג

 

[Master Deceiver]

מתקוטט זה מתקוטט זה מתקוטט. ../images/Emo128.gif

 

[sgracie]

למה יתר-הדרמתיות? באמת נחוץ?

 

[d y s]

רחמיי איתך היה שלום וכל טוב.

 

[סיסטמתי]

מוישה אני לא מבין אותך!

זה פורום, ואנשים זכאים לחלוק חוויות שקשורות לעולמם כדי שמשתתפים אחרים ידונו בהם. השאלה לגבי אמיתות החוויות או הסגנון שבו הן נכתבות היא משנית לחלוטין - הרי ידוע לך שהאמת היא סובייקטיבית ובפרט האמת באירועים בטחוניים (ע"ע תחקירי קיביה, קוו 300 ועד מלחמת לבנון השניה שגיבורה הראשי עדיין איתנו). . אמחיש כמובן בסיפור קצר, "אמיתי" וכמובן לא מסווג: לפני שנים רבות, בנערותי המוקדמת נזדמנתי עם אחי הצעיר לקולנוע תל אביבי קטן שהיה ממוקם בפסז' של תאטרון הקאמרי הישן. כמדומני שהקולנוע נקרא קולנוע הוד, ולכל דבר ועניין יתכן והוא קיים היום. אני לא חושב שהייתי מבוגר הרבה מגיל 15 ובוודאי שלא התגלחתי, אבל במשפחתי כמו אצל חיות אחרות ואולי בגלל האקלים החם של מזרח הים התיכון, היונקים מתפתחים מוקדם והייתי אז די קרוב לגודלי הסופי כיום, למעט כרס הבירה שנדבקה לי מלפנים ומספר שערות נוספות שצמחו מאחור במקומות שאיני יכול ואיני רוצה להביט בהם וודאי שאין זה המקום לפרט אותם. ישבנו שנינו בקולנוע. אני כמעט בטוח שזה היה אחד מסרטי ג'ימס בונד המוקדמים, מכיוון שזה היה הרבה לפני שברוס ויליס החל להופיע וארנולד שוורצנגר עדיין היה מדבר גרמנית אוסטרית בלבד. באותה תקופה עדיין לא הכרתי ז'אנרים נוספים מעבר לסרטי פעולה וקומדיות, ורק שנים אחר כך נאלצתי להחשף לבמאים איטלקיים וצרפתיים רגישים, כתוצאה מהצורך להשיג טובות הנאה מהמין היפה, שבאופן תמוה דרש משהו שנקרא עלילה, בנוסף לאלימות, פעלולים ואפקטים מיוחדים. למי שזוכר את בתי הקולנוע בארץ, טרום תקופת קולנוע שחף במתחם כיכר אתרים, שהיה הקולנוע הראשון שפרץ את הקוד של כסאות קטנים וחורקים בתי קולנוע, אלו היו...איך להגיד, אולמות ענקיים מלאים בכסאות קטנים וחורקים המסודרים בצפיפות שהולמת את מטוסי אל-על, רק ללא הדיילות שמתחככות בך במעברים. התמקמנו בשורה טובה באמצע ואני כהרגלי שלחתי את רגלי אל הכסאות מלפנים מתוך מצוקת מקום וכאבי גדילה של מתבגר, אלא שליד נעלי (מידה 46 לכל המתעניין. ולא, אי אפשר להסיק מכך מסקנות על שום דבר). התמקם מישהו שהיום היה נקרא ערס אבל באותה תקופה היה נקרא על ידי סבי בעגה הנפוצה בקרב יהדות גליציה האנטישמית - פרענק פערך. אותו בחור בחולצה קרוב לוודאי בשנות העשרים לחייו, עם דשים רחבים ושער חזה מתפרץ, התרעם מאוד על הפריצה של כפות רגלי לחלל האישי שלו, ולמרות שמעולם מאז ועד היום ואפילו לאחר מסעות ארוכים במיוחד, לא נטען כנגדי שכפות הרגליים שלי מסריחות הוא התפרץ ב- "סלק ת'רגליים המסריחות שלך מפה". למרות שבתחתיות נפשי המתבגרת הרגשתי, שבאיזה שהוא מקום יש מן הצדק בדבריו, הנימה שבה נאמרו, וכמות ההורמונים שקיימת בגוף בגיל ההוא, גרמו לי לגדף קלות לפני שהכנסתי בחזרה את ברכי הכואבות למקום כלאם שבין המושבים. בתגובה, החביב מלפנים הגיב ב- "נתראה בחוץ אחרי הסרט". את שארית הסרט העברתי במחשבות נוגות על המכות שאני הולך לקבל ביציאה. ובאמת לצלילי הסיום של פס-קול הסרט באדיבות ג'ון בארי, יצאנו אחי ואני אל הקייץ התל אביבי הלח ובמקביל יצא יריבי ושונא כפות רגליי, אל האור. פה באופן תמוה המציאות הלא חסויה מתפצלת לשתי גרסאות ידועות וגרסה אחת יצירתית: גרסתי - יריבי רחב הדשים התקרב אלי, ואני מלמלתי בקול ניחר שרק סיים להתחלף, משהו שקשור למצוקת החניה והצורך שלי להגיע בזמן לארוחת ערב משפחתית. לקחתי את ידו של אחי הקטן וביצענו משהו שרק שנים אחר כך הבנתי שנקרא בעגה הצהלית "שיפור עמדות לאחור". תנועה טקטית שהפכה לאסטרטגיה עם השנים, והותירה את שדה הקרב נטול נפגעים למעט האגו הקטן של בעל כפות הרגליים הגדולות. גרסתו של אחי - הערס התקרב אלינו, ואיך שהוא ראה את אחי הגדול, הוא הבין שהסתבך, זה נכון שבישיבה כולם נראים באותו גודל אבל כשהוא התקרב אלינו הוא ראה שהפנים הילדותיות והלא מגולחות ממוקמות על גוף די גדול שבאותה תקופה היה מאומן לא רע בכל מיני חוגי התעמלות ואתלטיקה למינהם, איך שהוא הבין לאן נושבת הרוח, החביב התחיל להסתחבק, ולאחר מספר מילות נימוס נפרדו דרכנו לשלום. גרסה זו עדיין מועלת בארוחות ערב משותפות, ואני מטעמי נימוס איני טורח להכחישה. גרסתו של רחב הדשים - ישבנו בקולנוע, ואיך שהתחיל הסרט דחף איזה מנייק את הרגליים המסריחות שלו לגב שלי, קראתי לו החוצה ובאמת לאחר הסרט יצאתי אליו וכופפתי אותו ואת אח שלו במכות, פיצצתי אותם סימולטנית ואני זוכר איך הוא נאנק מכאבים בשעה שירק את השיניים השבורות שלו החוצה, זה שהיה איתו לא יכול היה לדבר בכלל מכיוון ששלפתי את הקיבה שלו דרך הגרון בתנועה אחת. הספקתי להסתלק משם עוד לפני ששמעו את הצ'קלקות מגיעות. אז זהו מוישה, אני לא מבין אותך, אבל קנית אותי ביושר, בקרב הבא שלך אני מבטיח לעודד אותך ולא את הפטיש העברי הזה, או איך קוראים לו

.

 

[ננדין]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif הפעם גם קנית אותי...

 

[משה קיץ]

חזק!!!

 

[nitzano]

../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif