פינת השאלה

[amet]

פינת השאלה ../images/Emo68.gif

מגפת ה-Breakup SARS כפי שכינה אותה ידידנו הייקר עודד אכבשה את אזורנו. מתוך השיחות שלי עם חברים שנדבקו במחלה אני שומע עדויות שהם פתאום מגלים כי רק לאחר שהם נפרדו מהבן זוג שלהם הם מבינים עד כמה זה לא היה באמת זה. ישנם חברים כי ייצאו עם בן זוגם חצי שנה, אחרים שלוש שנים, וגם כאלה של שנה וחצי. אז אני רוצה לשאול מה באמת קורה לנו במערכת יחסים, שבה אנחנו נכנסים למין קיבעון כזה ולא עוזבים, גם כשבפנים אנחנו מרגישים שהיינו רוצים שיהיה קצת יותר ואין. מדוע אנחנו לא רואים את זה בתוך המערכת יחסים אלא רק אחרי שכבר מאסנו באותה זוגיות. האם ישנה איזושהי סיבה שאנחנו מתעלמים מהרגשות שלנו, או מהרצונות, האם אנחנו מוותרים על עצמנו יותר מדיי.....??? או שזה קשור למערכת זוגית ראשונה שלנו, שבה אנחנו מרגישים כי זה חייב להיות זה ולכן אנחנו לא מוכנים להיפרד גם כשלא נעים לנו?! מה בעצם אנחנו רוצים להוכיח לעצמנו, או לסובב אותנו.....???? מה בעצם אנחנו יכולים ללמוד מאותה סיטואציה, שאנחנו פוגשים מישהו אחר ופתאום מגלים שיש בתוכנו כלכך הרבה תחושות ורגשות שלא היו קימיים לפני כן, האם זה בגלל שזה משהו חדש, ואז שוב בכל יתפוגג ויתחלש עם הזמן..... האם בשביל להרגיש את ההתרגשות ואת ההרגשה שאנחנו סקסיים, מעניינים, ונערצים על ידי מישהו אחר אנחנו נצטרך למצוא את עצמנו עוברים ממערכת יחסים אחת לאחרת??? מה אתם אומרים איפה אתם עומדים או איפה עמדתם....... תשובות בהחלט יוכלו לתרום הן למתחילים והן לותיקים

רק אהבה ויום נפלא

 

[Liroy26]

מהניסיון שלי התשובה

לשאלה למה אנחנו לא קמים ועוזבים תוך התעלמות מופגנת מהרגשות שלנו נובעת מהסיבה ש: א. אם ישנה אהבה לא עוזבים אותה כל כך מהר. ב. פחד להיות לבד. זה אולי פטאתי להודות אבל כן, הפחד לעזוב הכל ולהשאר לבד כל כך חזק וכל כך משתק שהרבה פעמים מצאתי את עצמי מעדיף להבליג ולהעמיד פנים שהכל נפלא גם כשבפנים ידעתי שזה ממש לא ככה. אני לא חושב שצריכים מערכת יחסים חדשה בשביל להרגיש טוב עם עצמנו, בשביל זה יש בן זוג קבוע שזה תפקידו. (לקחת את המשפט האחרון בערבון מוגבל) כן יש משהו בזוגיות ארוכה שלפעמים מכניס את הקשר למעין שגרה אפרורית שאותה כמובן אפשר לשבור ולצבוע בהמון דרכים וצבעים.

 

[amet]

אני קצת מתבלבל

אתה אומר אם יש אהבה לא קמים ועוזבים כלכך מהר. מתי ואיך אני מבדיל בין האהבה לבין הפחד שלי לקום ולעזוב ולהישאר לבד. זה מצב מאוד עדיין הייתי אומר. דבר שני - אני כל הזמן שומע אם יש אהבה לא עושים כך וכך, לא אומרים א +ב. כל מינ י דברים כאילו, רק שתהיה אהבה ולא משנה כל שאר הדברים. האם אין גבול למרות האהבה??? ומה זה בעצם האהבה הזאת?

 

[Liroy26]

איך אתה מבדיל?

אין לי תרשים זרימה מוכן בראש איך לגלות את הסימנים שזהו זה, זמנך עבר. וכאן בעצם הבעיה שלא תמיד יודעים שזה הזמן לקום ולעזוב בעיקר אם גרים ביחד, כי מבחינתי הפחד לקום וללכת הוא גדול יותר. אישית אני מעדיף לסמוך על חברים טובים שיראו ויראו לי דברים שאולי אני לא רוצה או יכול לראות.

 

[giloosh]

ובכן

ביום שישי האחרון נפרדתי מהחבר הראשון שלי (חודשיים פחות לילה) והסיבה היא ששנינו הבנו שזה לא זה, שלמרות שיש לנו רגשות אחד כלפי השני ואיכפת לנו זה פשוט לא זה... אמנם זו מערכת יחסים קצרה אבל בכל זאת אני חושב שיש כאן גם עניין של נוחות, אין מה לומר זה נוח להיות עם מישהו שאתה מכיר ויודע למה לצפות. בקשר לנושא של מערכת זוגיות ראשונה יש כאן את כל הנושא של חוסר בטחון בקשר להאם זה מה שיש כי אתה לא יודע מה אתה בעצם אמור להרגיש ואיך, כשאני חושב על זה אתה אף פעם לא יודע... במערכת יחסים חדשה תמיד יש את ההתרגשות והפליאה הזו, השאלה היא באמת האם יש משהו יותר מזה ואת זה אפשר לגלות אך ורק מתוך ניסיון ואם לא אז נפרדים, אם כן אז נשארים הבעיה נוצרת כאשר מגלים שאין ובכל זאת מנסים בכח להישאר יחדיו. לפחות לדעתי יום טוב

 

[campari]

השאלה שאמט העלה...

מעסיקה אותי בזמן האחרון. ליתר דיוק - כבר שנתיים אני מתלבט בשאלה הזאת, ועוד לא מצאתי תשובה מניחה את הדעת. זה קצת דומה לשאלה (שגם היא מעסיקה אותי לפעמים) איך באמת אני נראה. כשאני מסתכל בראי אני תמיד אבחר זוית מחמיאה, ואדאג קודם (באופן לא רצוני) להבליט את מה שצריך. בתמונות אני יודע שיש הרבה עיוות של מצלמה, עדשה, תאורה וכו'. עוד לא הצטלמתי לסרט אז אני לא יודע איך אראה על מסך, והאם זה באמת אני (ראיתי פעם את יעל בר זוהר והיא נראית לגמרי אחרת בחיים מאשר על מסך). אז בינתיים אני מנסה לתפוס את ההשתקפות שלי בחלונות ראווה ומראות של מעליות, אבל גם אז רק לעתים נדירות אני מצליח לראות משהו לפני שמנגנון המודעות-להשתקפות נכנס לפעולה. אז איך אדע מה אני מרגיש כלפי בנזוגי? האם זאת נוחיות, אהבה, הרגל, חשש מבדידות, משיכה? בדרך כלל קשה לדעת, כי כל התשובות נכונות פחות או יותר. וגם האהבה שאני חש כלפיו, האם היא אהבה רומנטית? אהבה של חבר טוב? אח? אהבה רכושנית של מישהו שלא רוצה לוותר על צעצוע יפה? גם פה, כנראה, כל התשובות נכונות. אפשר לנקוט בשיטה מדעית - להפרד ולראות איך זה מרגיש. הבעיה היא שהחיים הם לא ביוטופ, ואם התוצאה תהיה נזק בלתי הפיך לקשר שלנו אז זה מחיר יקר מדי בשבילי. יש פתגם עצוב שאומר "בסיבוב השני אנחנו עושים את מה שהיינו צריכים לעשות בסיבוב הראשון". ההמשך, שלא נאמר, הוא "אבל עם הבנאדם הלא נכון". אז אנחנו נפרדים. ומתחרטים, ושוב מתלבטים. אולי באמת אין דרך אחרת, וצריך להרפות. ואז מה? למצוא אהבה חדשה? ואחרי 10 שנים למצוא את עצמי באותו מקום? לא עדיף כבר להשאר עם מה שיש? ואולי זה הכל באשמת הוליווד והמסרים המזויפים שלה? כל השחקנים שמופיעים בסרטי האהבה הכי גדולים, בעוד שבחייהם הפרטיים הם כשלון מהדהד (או סתם מתגרשים סדרתיים) גורמים לנו להרגיש שנכשלנו, אם הזוגיות שלנו לא נראית כמו הסרטים. טוב, אני עובד על זה רק שנתיים, ועוד אין לי תשובה...

 

[hatul]

../images/Emo24.gif זה מוכר לי...

אני גם לעיתים חושב איך אני נראה מבפנים וכלפי חוץ, וזה העסיק אותי זמן רב. כשאתה מסתכל בראי, תהיה מודע לכך שאתה בוחר זוית מחמיאה וכדומה, ואז תחייך, ותביט בחופשיות בעצמך. סתם מתוך סקרנות

תנסה לחשוב על בן זוגך, מה אתה מרגיש שאתה מוצא בו, מה לדעתך הוא מוצא בך... תן למחשבות לרוץ... אם אתה רוצה לנסות לראות בעקבות פרידה... שב בחדר לבד, עם תנאים נוחים [תאורה, מוסיקה/שקט, והכי חשוב - בלי הפרעות מבחוץ], ודמיין את עצמך לבד, או אם תבחר דמיין שבזה הרגע ננטשת... תן לתחושות לעלות, אל תעצור בעדן... דמיין שכרגע היכרתם לראשונה, רק שהפעם אתם מתחלפים... נסה לחוש איך אתה נקלט מהצד, איך הוא... ככל שתיכנס יותר לתמונה, תחוש בדברים, והם ייראו אמיתיים כלפיך. אם תרגיש עצב, תזרום איתו, אם שמחה, גם כן... אם תרצה, תרשום את התחושות, את הדברים שעולים לך בראש... אם תרגיש עצוב מדי, תיזכר שזו רק הדמיה. וזה בעצם מה שחשוב כאן, כיוון שזה אתה שבודק, שמתעניין. ועדיף לגלות בדרך זו מאשר ללכת עד הסוף... בהצלחה

יובל

 

[amet]

מה שבעצם אתה אומר

ותקן אותי אם אני טועה, שאנחנו צריכים להסתכל במראה כמה פעמיים לפני שאנחנו מביטים או שולחים אצבע כלפי בן זוגנו. המשפט שלך "....ולמצוא את עצמי אחרי עשר שנים באותו מקום..." גרם לי להנהן בראש, אמרתי לעצמי נכון הוא צודק. ומצד שני, זה נשמע כמו שאנחנו מוותרים מראש בגלל שאנחנו ממילא נמצא את עצמנו באותו מקום בעוד עשר שנים. כשאני חושב על זה שוב, זה עושה לי רע בבטן, אולי זה רק לי אבל זוהי תחושתי, לא הייתי רוצה לחשוב כך, הייתי רוצה לדעת שאם אני מסיים את המערכת יחסים שלי אני "אבנה" לי מערכת יחסים חדשה וטובה יותר. המממ...........

 

[ז י ק ו]

אז איך יודעים אם זאת אהבה?

טוב, אנחנו אומנם 4 שנים וחודשיים (בדיוק היום) בזוגיות, תמיד יש עליות ומורדות, ויכוחים, שינה של גב לגב, אבל בסופו של דבר אהבה תמיד יש בנינו גם אם אנחנו מעט כועסים וגם אם אנחנו רבים אנחנו עדיין אוהבים. הנה משהו שהורדתי מאתר האהבה הישראלי, שיפצתי אותו קצת והוספתי כמה דברים משלי ישנם כמה סעיפים, אולי לא כולם שמעידים על אהבת אמת, אבל אם תעבור בין כולם ותמצא שלפחות עם מחצית מהן אתה מזדהה - אז מסתבר שזאת אהבת אמת. 01. כאשר הלב שלך דופק חזק כאשר אתה שומע את שמו. 02. כשהגוף שלך נמס כשאתה בזרועותיו. 03. הוא היחיד שאתה רוצה להיות איתו כל הזמן. 04. אף אחר אחר לא שווה אפילו מבט. 05. בשבילו אתה תלך קילומטרים בשלג רק כדי לראות אותו. 06. אתה תעשה כל שביכולתך לעשות אתכם מאושרים. 07. אם מבקשים ממך את מספר הטלפון שלך, אתה יכול להגיד לו להתקשר לבנזוג שלך לבקש ממנו. 08. מתי שכל דבר רומנטי גורם לך לחשוב עליו. 09. שאתה עצוב מתי שאתה לא רואה אותו זמן רב. 10. אתה הולך לישון איתו ביחד וחושב עליו. 11. אתה קם בבוקר וחושב עליו. 12. אתה רוצה להיות בכל רגע נתון איתו. 13. שקט אינו מפריע לך עוד. 14. הוא לא רק המאהב שלך הוא גם החבר הכי טוב. 15. אתה יכול לספר לו כל דבר בלי לחשוש. 16. הוא שם גם כאשר הזמנים קשים. 17. אתה משוחח איתו בטלפון לפחות 25 פעם במהלך היום. 18. הבגדים שלך עולים עליו ולהיפך. 19. אין כמוהו בכל העולם, והוא היחיד שמבין אותי תמיד. 20. מתי שאתה אומר "אני אוהב אותך" ואתה באמת מתכוון לכך. ולא סתם כתבה מזי כהן בשיר שלה: אם זו אהבה אז למה היא לא טובה ? גם כשהיא קרובה אין רגע שקט אין שלווה אהבה הורגת, אהבה רעה כל יום כל שעה מעגל קסמים סוגר עלי אין מוצא לא יודע אם לבי רוצה או לא רוצה לא מוצא בי כוח לוותר ולעזוב אותה אין לי מנוחה למה כשאתה אוהב אתה כמו אויב בדמי אתה סובב ואת עורקי צורב אהבה נואשת, אהבה רעה ומכאיבה אין לי שום תקווה אם זו אהבה אז למה היא לא טובה גם כשהיא קרובה אין רגע שקט אין שלווה אהבה הורגת אהבה רעה וארורה אם זאת אהבה למה היא לא טובה?

 

[Liroy26]

אז עברתי על כל הסעיפים

ואם אני משליך אותם על הקשר הקודם שלי אני יכול להגיד לך בוודאות שסימנתי

על כולם. אבל...נפרדנו. למרות ועל אף..נפרדנו. אהבתי אותו, הוא היה החבר הכי טוב שלי, סיפרתי לו הכל, הייתי מתאהב בו מחדש בממוצע של פעמיים ביום. ובכל זאת זה נגמר. כי יש יותר מאהבה, התרגשות וסקס טוב. יש גם דברים משותפים ביחד - נושאי שיחה, תחביבים, חברים, מוזיקה, מקומות בילוי. זה שאפשר לדבר על הכל זה נפלא! אבל זה עוד יותר נפלא אם אפשר לעשות את זה ביחד עם חברים משותפים במקומות בילוי החביבים על שניכם. היתה לי זוגיות נפלאה שלימדה אותי המון. בין היתר היא למדה אותי שאני רוצה בן זוג שיצא איתי למסיבות, יש איתי בבתי קפה עם כל החברים שלי, יחזיק לי את היד בסרטי אימה ובימי שישי יצטרף אלי ולקסאנדו לשופינג באוחצ'יאלי.

 

[hatul]

כל אלה ועוד ../images/Emo99.gif

אני וגל לא חלקים של השלם, אלא שנינו שלמים בפני עצמנו ואני מרגיש שזו אהבת אמת ביננו. כמעט על כל הסעיפים עניתי בחיוב [אין רע במבטים סתם], וגל ענה על כולם [לגבי הבגדים, יש קצת הסתייגות], ואנחנו באמת החברים הכי טובים, ואני אוהב אותו, ונמשך אליו והכל, וכך גם גל כלפי

אני מאמין שאין ממש כללים נוקשים באהבה, אדרבא, כללים לעיתים פוגמים בחופש, ועלולים לפגוע באהבה. אנו ביחד כ-4 חודשים, וזה הקשר הכי בריא שהיה לי אי פעם

אני בוטח בגל, אוהב אותו, אעשה בשבילו הכל.. וגל גם

ואם כבר ציטטת את "אם זו אהבה" שכתב אהוד מנור ושרה להקת פרימיירה, הוא גם תרגם את "ים העשב" ששרה קורין אלאל [עשב צמח שם עד גובה ליבו וליבה..] יהודית רביץ שרה את "פני מלאך" [מילים ולחן: ג'ורג'י בן וטוקיניו, גירסה עברית: יעקב גלעד] שהוא גם שיר מקסים

 

[xanadu]

על פי מה שאני התנסיתי

יש שתי אופציות. מערכת יחסים ראשונה, אתה לא כל כך יודע מה אתה אמור להרגיש, איך זה אמור להיות, מה נכון ומה לא, וגם כאשר אתה רוצה לסיים, אתה לא כל כך יודע. במערכות יחסים הבאות, אתה כבר יותר מנוסה, אך לא משנה בכמה מערכות יחסים התנסית, כאשר יש אהבה היא תמיד תקשה עליך לסיים, גם כאשר אתה יודע שאתה אמור לסיים. פחד להיות לבד תמיד קיים ומרחף ואנחנו עשויים לעשות לא מעט שטויות מהפניקה הזאת.

 

[amet]

אז אנחנו לא לומדים

להתגבר על הפחש של הלבד למרות שסיימנו מספר מערכות יחסים, וראינו שבכל זאת הצלחנו להמשיך הלאה. אז איפה בעצם נעלמת ההבנה הזאת, שתמיד אפשר להמשיך הלאה, ובמקומה מגיע פחד?

 

[neshamma]

amet יקירי

אי אפשר להתגבר על הפחד של הלבד בן זוג מביא איתו בטחון ריגשי מסוים ביטחון שנוצר מעצם זה שיש בן זוג שנותן אהבה אמיתית ולא חשוב כמה חזק אתה וכמה מבין אתה, כשאין בן זוג, משהו חסר העולם ניראה אחרת וזה אירוני, כי אתה חיי באותו עולם גם כשיש בן זוג וגם כשאין תחשוב על זה אבל לא יותר מידי, שלא תיכנס לי לפרנויות

 

[neshamma]

ואווו, שאלה יפה

בוא נצא מיתוך נקודת אנחה שאנחנו כאנשים צריכים להבדיל בין שני סוגים של בני זוג האחד - האדם שאיתו אנחנו חיים בזוגיות השני - האדם שאנחנו תמיד כיוונו לו - הבן זוג האולטימטיבי, ההוא עם כל המעלות והיתרונות, היופי, האופי והגודל

לפי דעתי, בקושי בלקבל את הבן זוג כמו שהוא גורם לנו להגדיל את הפעל בין שני הסוגים של בני הזוג ובגלל זה תמיד אנחנו חושבים שהזוגיות הזאת היא ''לא זאת'' יחד עם זה, כמו שאמרת amet ולירוי26, כשמוצאים אהבה נשארים וגם הפחד להיות לבד גורם לנו להאחז במשהו שונה מהאידיאל האישי שלנו ובכלל אני חושב שאם ישנה הרגשה שאנחנו רוצים יותר ואין, זה בעצם סימן לזה שישנו חוסר תיקשורת בין בני הזוג זה מדהים לראות כמה האהבה מתחזקת כשמדברים על הכל !!! מנסים לא רק להבין איך הבן זוג שלנו חושב, אלא ממש מנסים להרגיש את הרגשות שלו במצבים שלנו ניראים מובנים מאליהם בלי משחקים, לדבר מהלב, להקשיב לקבל את האדם הזה כמו שהוא, בלי לבקר או לשפוט ובכנות לרצות להפוך עולמות בשבילו לגבי זה שאנחנו רואים בזוגיות שלנו כלא נכונה לנו, אלא מבחינים בזה רק כשמאסנו בה. זה אולי קשור לזה שבמהלך הפרידה אנחנו כאנשים השתננו למדנו משהו חדש על עצמנו ועל הצרכים שלנו ''האני'' כשהתחלתי להכיר אותו שונה מ''האני'' אחרי שנפרדנו לגבי הרגשות שלנו שמתעוררות כשמכירים בן זוג חדש... אין מה להוסיף זה מה שיפה בזוגיות, כל אחד מביא משהו ממנו וגורם לאחר להבין אחרת להתבטא אחרת להרגיש אחרת המון המון אהבה לכולם

''נשמה'' נ.ב. המערכת הזוגית הראשונה שלנו לרוב שונה מהאחרות... בעצם תמיד. גם רואים שהבן זוג אחד שונה מהאחר, ולא שהיו הרבה

 

[amet]

זו הייתה השאלה הבאה שלי

הלכנו היום לים אני וקוקי וראינו שניי חברה, אחד היה לטעמי והשני היה חטעמו של בן זוגי - קוקי. אז שאלתי את גיא תגיד לי, לפעמיים לא עולה בך ההרגשה שכמה שכייף לנו ביחד והכל זורם כמו שצריך אתה לא מרגיש שאתה לפעמיים מפספס משהו? האם אתה מרגיש שכמה שאתה אוהב, אולי חסר לך משהו, ובגלל שאתה אולי מפחד או לא יודע איך לגמור אתה נשאר?. אז הוא הסתכל עליי, ושאל "שוב אתה מתחיל לזיין את השכל?".

מפה לשם התפתחה שיחה, דיברנו על כל מיני דברים |אני עכשיו רגועה מתמיד

|. וזה מתקשר לי למה שרשמת שיש שני בני זוג אחד שאנחנו איתו ואחד שאנחנו רוצים וחושקים. אז מה קורה אם אנחנו מאוהבים ונחמד לנו, אבל מרגישים שחסר לנו משהו בכל זאת, האם זה באמת "הקושי" שלנו לקבל ולהכיל את הבן זוג שלנו?. האם זה שייך אולי לעברנו, שאנחנו כל הזמן מחפשים ורוצים עוד כשיש לנו בעצם מגש של זהב מול העיניים? לא פעם ייצא לי לחשוב עד כמה באמת אני רוצה להיות במקום בו אני נמצא היום אני מבין שמאותו מקום ששאלתי, היה שם פחד גדול שלי לקבל, היו הרבה השלכות שעשיתי על הבן זוג, היו שם הרבה התנגדויות. אני רואה הרבה חברים שלי שעושים השלכות על בני זוגם וההפך, Zה ייוצר הרבה מריבות וקושי כמו שציינת לקלב את הבן זוג. ר

 

[Liroy26]

לגבי הקושי שלנו להכיל את בן הזוג

אם חסר לך משהו בזוגיות, אם אתה מוצא עצמך מחפש משהו אחר אז יוסטון, יש לנו בעיה. כנראה שהזוגיות הנפלאה בה אתה נמצא לא מספקת אותך יותר וזה הזמן לעבור הלאה.

 

[amet]

האומנם?

האם בגלל שאנחנו מוצאים את עצמנו מסובבים את הראש למשהו יפה שעבר ברחוב מראה לנו על חוסר סיפוק בזוגיות? אני חושב שכאשר יש לך זוגיות יציבה טובה ונפלאה אתה יכול להעלות כל שאלה שמתעוררת אצלך, עם יכולת אמונה שתקבל את התושבה הכי כנה שיכולה להיות אבל בשביל דבר כזה צריך שניים, ולא רק אחד ש........ בכל אופן יוסטון כרגע מאוד מרוצה, ונראה שזה הולך להמשיך עוד הרבה זמן טפו טפו טפו

. |ועוד כל מיני ברכות עסיסיות במרוקאית|

 

[Liroy26]

יש לסובב ויש לסובב

אם אתה מסובב את הראש כי ראיתי חתיך ששניה אחר כך נעלם לך מהזיכרון זה אחד, אם הוא נשאר שם ואתה מתחיל לתהות לגבי דברים שהיית שמח לעשות איתו לו רק ניתנה לך האפשרות...זה כבר משהו אחר.

 

[neshamma]

צודק, יש בזה משהו