פינת ההשערה-דיוויד בואי

ChrisCole

New member
כל הכבוד על ההשקעה

יפה מאוד שמשקיעים ככה תודה רבה. רק שאלה?איך הןא קשור לפפרס?
 

ChrisCole

New member
אוקיי תודה ואגב

לפי מה שהבנתי הוא יוור בעין אחת וזיגי זה בעצם סתם דמות שהוא המציא?
 

RHCPMV LOHET

New member
מדהים

זה מדהים, כל הכבוד על ההשקעה. (by the way איך זה קשור לפפרס?) (עוד by the way בת כמה את?)
 
תחנה לתחנה

1796 הייתה אחת השנים הלא ייצוגיות של בואי מבחינה אומנותית ומסחרית. זו הייתה שנה רעה לדייויד. שנה שבה הוא היה מכור כבד לקוקאין ופרוד מאשתו,אנג'י, עייף מסיבוב ההופעות של אלבומו הקודם ומסתבך בפרשיות שקשורות בהאשמות על אמירות נאציות. הקריירה של בואי נמצאת בתחתית והוא שקוע בדיכאון ובכל הזמן הזה שהוא יושב בביתו הקט ובוכה על חייו,הוא מתחיל לכתוב את השירים שכמה חודשים אחרי כן,יכללו באלבום הבא שלו, station to station . האלבום מציג לנו דמות חדשה בשם thine white duke (הדוכס הלבן והרזה). הדמות כשמה מאופיינת בלבוש שחור לבן ובשיער קצר גולש לאחור. באלבום יש 6 שירים כאשר שיר הנושא הוא השיר הדומיננטי והוא נמשך 10 דקות. בחלק מהשיר בואי מציג את ההבדלים בין תרבויות אנגליה לאמריקה,מדבר על ההתמכרות לקוקאין ועל כך שהוא עייף מכל ההצלחה שחווה עד כה. השיר מורכב מאוד וקשה לעיכול אבל יש לו התפתחות רגשית שאין מצב שתישאר אדיש אליה. זה שיר שמשתנה מהקצה אל הקצה,הקצב משתנה לחלוטין במהלך השיר והשיר מקבל אופי אחר לגמרי.שאר השירים יותר קלים לעיכול וקליטים יותר אך עדיין לא דומים בסגנונם. שירי סול-ג'אז ודיסקו כמו word on a wing, Tvc15 ו-golden years. שיר רוקיסטי ובועט בשם stay ובלדה מלודית בשם wild is the wind שבואי חידש(במקור של נינה סימון). האלבום נכשל במכירות והוא עד היום אחד הפחות מצליחים של בואי מבחינה מסחרית אבל המעריצים הכבדים של בואי(וגם אלה שלא) יגידו שהאלבום הוא מהיותר טובים שבואי יצר אי פעם.
 
האיש שנפל מכוכב אחר

בשנת 1976,במאי סרטים מצליח בשם ניקולס רוג חיפש את האדם שיגלם את הדמות הראשית בסרט החדש שרצה לביים-"האיש שנפל מכוכב אחר" שנכתב ע"י הסופר וולטר טוויס. הדמות היא של חייזר שיורד ממאדים אל כדור הארץ בשביל לארגן משלוחי מים ואוכל לכוכבו הגווע אז הוא מתחזה לאזרח בריטי בשביל שלא יזהו אותו. תוך 3 שנים הפך תומס ג'רום ניוטון לאחד האנשים העשירים ביותר בבריטניה כאשר בשליטתו שכום של 300 מיליון דולר. אבל את האמת אי אפשר להסתיר לאורך זמן כך שבסוף תומס נתפס עובר עינויים קשים והולך לאיבוד בהרס העצמי שלו. מי יותר מתאים לגלם את הדמות החייזרית מאשר בואי?. אז בואי קיבל הצעה להשתתף בסרט והסכים כי הוא אף פעם לא שיחק בסרט וזה היה הסרט הראשון שהוא שיחק בו. הסרט היה מאוד חדשני באותה תקופה ולכן הוא די הצליח. לפי מה ששמעתי לסרט אין עלילה מתפתחת אלא רצף של תמונות שלא ממש קשורות אחד לשני אבל למרות זאת יש בו המון קסם ושהוא מאוד הזוי. זה גם סרט מאוד מיני שלא חסר בו עירום וסקס(ראיתי תמונות שלו).
 
בואי עובר לברלין

בואי מרגיש שהחיים או בארה"ב גדולים עליו מכיוון שכולם מכירים אותו כאדם מפורסם וזה דבר המקשה עליו להתמודד עם המצב הרע שהוא נמצא בו. תקופת הדוכס הלבן והרזה הסתיימה וכעת בואי רוצה להתנקות מכל הפרסום,התהילה והעושר שאומנם עשתה אותו לאחד האמנים הגדולים ביותר במוזיקה אבל גם הביאה אותו למצב הרע של אותה שנה. בואי בורח לעיר ברלין,בירת גרמניה יחד עם אמן הפאנק איגי פופ. שם הוא רוצה לפתוח דף חדש כמוזיקאי(לקחת השראה ולהמציא את עצמו מחדש כאמן) וכאדם(להתנתק מכל ה"חרא" שחווה ולהיגמל מסמים). בברלין בואי שוהה במועדוני פאנק ובברי בלוז, לומד את השפה והמנטאליות,פוגש פסנתרן צעיר בשם בריאן אינו שניגן בלהקת הגלאם המפורקת "רוקסי מיוזיק" ומחדש את הקשר שלו עם המפיק טוני ויסקונטי(הוא הפיק לו את "האיש שמכר את העולם") שחי בברלין באותה תקופה. בואי הרגיש מספיק מפוכח בשביל לחזור לעשות מוזיקה וליצור אלבום חדש.
 
נמוך

האלבום שבואי הוציא בתחילת שנת 1977 יצר את אחת המהפכות הגדולות ביותר במוזיקה אי פעם והוא היה הגורם המשפיע ביותר לסאונד על העשור של שנות ה-80. האלבום הוא אחד מהאלבומים המשפיעים ביותר על המוזיקה האלקטרונית בגלל שבואי הוא אחד האמנים הראשונים שעשה שימוש בסינטיסייזר דיגיטלי כלומר,הוא אחד מהמוזיקאים הראשונים שהצליחו לשלב את המוזיקה שלהם עם שבבי מחשב. לאלבום קוראים low והוא אחד מאלבומים הראשונים של האלקטרוניקה המתקדמת. באלבום יש 7 שירים שכוללים 2 אינסטרומנטלים ובכול שיר ושיר ניתן להרגיש את האפקטיים האלקטרוניים שבואי מפיק מהסינטסייזר. האלבום הוא מהיותר רגישים של בואי ומהפחות מסחריים ונמכרים מפניי שבואי באותה תקופה מאס בהצלחה ורצה את השקט שלו אחרי התקופה השחורה של הסמים. האפקטיים האלקטרוניים של האלבום בהחלט הבליטו המון מהתחושות והרגשות שבואי רצה להעביר באלבום הזה. טוני ויסקונטי שהפיק את האלבום רצה שהאלבום יהיה בכיוון ג'אז-סול-אר.אנ.בי קצבי ומרקיד(סטייל "אמריקנים צעירים") וניסה בכל ישותו לשכנע את בואי ליצור אלבום מסחרי אבל בואי לא הסכים להתפשר על האומנות שלו כי הוא הרגיש שהאלבום הזה מאוד חשוב לו ונלחם על להוציא אותו. מפניי שהאלבום לא נוצר למטרת מסחריות אלא למטרת הבעת רגשות של אדם מבולבל,מדוכדך שמחפש את עצמו האלבום הוא לא אלבום קליט וקל לעיכול. זהו אלבום מורכב וקשה שלא הרבה אנשים מצליחים להתחבר אליו(גם אלה שכן לא ישמעו אותו במצבים שגרתיים בחייהם). השיר שבכל זאת זכה להצלחה מסחרית כלשהי הוא sound and vision והוא נחשב לשיר הכי קליל באלבום הלא קליל הזה. למרות הכבדות וחוסר האונים שבואי מפגין באלבום,לא חסר בו חוש הומור ומשחקי לשון. עטיפת האלבום בואי מראה את בואי בפרופיל ומעליו כתובית שם האלבום. מכאן אפשר להבין את משחק המילים "פרופיל נמוך" שמבטא בדיוק את המצב בו דיוויד היה.
 
"גיבורים"

באותה שנה הוציא בואי אלבום נוסף שהמשיך את הקו האלקטרוני של האלבום הקודם אבל היה הרבה יותר קליט,קל לעיכול וקצבי מה שהפך את האלבום למצליח מאוד. באלבום יש 10 שירים שחצי מהם אינסטרומנטלים די מוזרים. "Heroes" שיר הנושא של האלבום,נכתב בהשראת רומן אסור שהתרחש סמוך שחומות ברלין בין טוני ויסקונטי הנשוי(שהמשיך עם בואי גם באלבום זה)לבין אנטוניה מאס,אחת מזמרות הרקע שלוקחות חלק באלבום. השם של האלבום ושל השיר מסומן במירכאות מכיוון שרומן האסור הוא כאילו אשליה לגבורתם של טוני והמאהבת שלו כלומר בואי מציג פה ביקורת על זוג הנאהבים שלכאורה הם גיבורים כי הם אוכלים מהפרי האסור וכי יש להם את האומץ לשבור את חוקי המוסר. השיר הוא אחד מהשירים המצליחים של בואי לאורך השנים. שאר השירים באלבום לא הצליחו להגיע להצלחה כמו של השיר הזה. בחורה אנגליה טוענת שדיוויד גנב ממנה את רוב מילים של השיר הזה. היא טוענת שהיא הייתה מאוד מיודדת עם דיוויד עוד בתקופת זיגי סטארדסט והיא הייתה מתכתבת איתו. באחד המכתבים ששלחה לו היא כתבה על כך שבקרוב היא תהיה מלכה והוא יהיה מלך. שהם יהיו ענקיים וישלטו על כל עולם,ששום דבר לא יעצור אותם ושהם יהיו גיבורים. דיוויד הכחיש את הדבר ואמר שאין קשר בין מילות השיר למכתב שכתבה שלו.
 
תאווה לחיים ו"האידיוט"

בזמן שבואי שוהה בברלין,הוא לא רק מתעסק בליצור אלבומים משלו אלא גם עוזר לחברו אשר שוהה איתו שם,להפיק את אלבומיו הראשונים. בין איגי ובואי מתחיל שיתוף פעולה נוסף והדוק אף יותר מזה שב-1973 כי אחרי הכול,הם גרים יחד כבר שנה. בואי מפיק לאיגי ב-1977 שני אלבומים שמביאים את איגי לפריצה הגדולה ביותר שלו. אחד המטרות הבולטות שבגללם בואי החליט לכתוב, להלחין ולהפיק לאיגי אלבום היא לנסות על איגי את החומרים שלא הרגיש נכון להשתמש בהם באלבום שלו. 2 האלבומים שונים מאוד אחד מהשני בקיצוניות שלהם. האלבום הראשון lust for life הוא אלבום פאנק אגרסיבי,מלא חיים,עם אוירה רוקנרולית רועשת. האלבום הזה זכה להצלחה מסחרית גדולה יותר מהאלבום השני כי היה יותר קיבצי וקליט. הלהיטים בולטים האלבום הם שיר הנושא והשיר passenger . האלבום השני the idiot הוא אלבום יותר אפל,כבד וקודר. האלבום הוא אלבום יותר ניסיוני ופחות נגיש ולכן לא הצליח מסחרית כמו קודמו. הצלחתו באה ב-1983 כשבואי לקח את אחד השירים היותר קודרים מהאלבום ועשה ממנו של שיר פופ-דאנס קליל,קליט ושמח שנחשב כיום לאחד הלהיטים ביותר מפורסמים שלו.
 
אורח

בשנת 1979,כמה חודשים לפני שבואי עושב את ברלין ועובד לארצות הברית,הוא מקליט את האלבום שיסגור את הקריירה המוזיקלית שלו בשנות ה-70 הפוריות. סגנון האלבום לא מוגדר והוא מעין שילוב מעניין של כל האלבומים ביחד. האלבום נחשב עד היום לאחד האלבומים הפחות אהובים והפחות נמכרים של בואי בגלל היותו מבולגן ולא מובן. למרות שלא קיבל אהדה גדולה ולמרות שלא מכר הרבה הצליח למשוך צומת לב מסוימת בגלל הקליפ הפרובוקטיבי של אחד השירים האלבום Boys keep swinging, שיר שבאופן "מפתיע" מדבר על יחסים מיניים בין גברים (מהבולטים שבהם). הקליפ מציג מסלול הליכה בתצוגת אופנה ובו צועדות כל מיני נשים שונות ומשונות עם שמלות זוהרות, תסרוקות מעוצבות ותכשיטים נוצצים. נראה קליפ "נורמאלי" לחלוטין...אז מה כל כך עורר את תשומת ליבם של האנשים? פשוט העובדה שהדוגמניות הללו היו בואי בתחפושת.
 
מפלצות מפחידות ויצורים על טבעיים

בשנת 1980,בואי עוזב את ברלין אחרי שהות של 4 שנים עם איגי פופ ובריאן אינו, מתרגש מאישתו אנג'י שאיתה לא דיבר במשך כמה שנים ועובר לגור בארה"ב,שם הוא מקליט את אלבומו השלוש עשרה במספר scary monsters and super creeps. לעומת האלבומים הניסיונים הקודמים שלא היו קליטים במיוחד,האלבום הזה היה אלבום רוק אגרסיבי בעל צלילי גיטרה קיצוניים והמון דיסטורשיין. השיר הבולט ביותר באלבום הוא ashes to ashes שבו בואי מחזיר לתודעה את הדמות של האסטרונאוט מייגו'ר תום(זוכרים אותו?) מהשיר space oddity של 1969. רק שהפעם מייג'ור תום הוא לא אסטרונאוט אלא נרקומן לא שפוי שאבוד בתוך התסבוכת של עצמו. הריחוף בחלל והניתוק מכדור הארץ שמוזכרים ב-space oddity מוצגים באור אחר ב-ashes To ashes. בשיר הזה לעומת קודמו,הניתוק ובריחוף אינם פיזיים אלא נפשיים\פסיכולוגים והם מציגים את ההרגשה של לקיחת סמים לטווח הקצר. המסע של מייג'ור טום לחלל היא רק מטאפורה להרגשת הריחוף אחרי שטום לקחת את המנות שלו. את השיר מלווה קליפ הזוי ומושקע מאוד שהוקרן רבות בערוץ המוזיקה הלועזי שנפתח באותה שנה ה-mtv. בגלל שזה הקליפ המושקע ביותר של בואי הוא נחשב לקליפ הטוב ביותר שלו בקרב המון מעריצים.
 
הבה נפזז

אחרי תשומת הלב הרבה שצבר האלבום,בואי לוקח הפסקה של 3 שנים וב-1983 עושה קאמבק עצום שיגדיר את מעמדו של בואי מחדש כאחד האמנים הגדולים במוזיקה. בשנה זו מוציא בואי את האלבום הנמכר ביותר שלו והמצליח ביותר שלו let's dance. באותה תקופה תקף את עולם המוזיקה גל אדיר של להקות פופ-דאנס ששלטו במיינסטרים וכיכבו במצעדים. מכיוון שסגנון האלבום הלך לכיוון הזה של פופ-דאנס,האלבום נחשב לאחד מהאלבומים האהובים בקרב אוהבי הפופ של אותה תקופה. זאת הפעם הראשונה שבה בואי יוצר אלבום סגנון בסגנון של הזרם המרכזי ומתפשר מעט על הפן האומנותי בשביל להגיע לקהל הרחב ולערוץ ה-mtv. האלבום ייצר את להיטי הפופ דאנס המצליחים ביותר בשנות ה-80 בינהם שיר הנושא של האלבום "הבה נפזז", modern love והלהיט הגדול ביותר באלבום china girl שאותו בואי הפיק במקור לאיגי פופ. הקיצוניות בין הגירסא של פופ לגירסא של בואי היא כל כך גדולה שקשה לזהות שמדובר באותו שיר. האפלוליות הקודרת באוירה של איגי מאוד שונה מהאוירה הקלילה,המרקידה והפופיסטית של בואי.
 
למעלה