אממ
לקחו את הגישה הזאת רוק, כלומר את הגישה הפסיכדלית לרוק, הם לא לקחו אותה לשם, הגישה היא גישה לרוק, אי-הבנת הנקרא קלה (או סתם כתיבה כלוכלת). סיבה לסגור את הדלות? חס וחלילה, אני בהחלט מסכים שפרוג מורכב משתי גישות אלה. (כאמור, גם מחשבתית ותפיסתית וגם מוזיקלית) ולכן להקה כמו הפינק פלויד היא לא להקת פרוגרסיב, מכיוון שאצלהם, ברוב המקרים לפחות, חסרה המורכבות המוזיקלית וישנה רק הגישה הפילוסופית. דוגמא מצויינת היא "צלחת צלאה סודות" אין שום התקדמות מוזיקלית גרדא ביצרה שהוגדרה ע"י רישמוים ולא תווים, ישנה רק התפיסה המופשטת הפילוסופית המחשבתית. ובכלל כל מה שהפלויד עשו נבע כמעט אך ורק מאותה תפיסה, כלה באה"מ, שאולי מבחינת מוזקלית (ותודות בעיקר לרון גיסן) יצאה יצירה מאוד פרוגית אך למעשה הם פשוט באו בגישה של "בואו נעשה משהו סימפוני" שהיא גישה מחשבתית ולא גישה מוזיקלית. אז נכון, ישנה הטענה היא כי רק התוצר משנה, אך אם רק התוצר משנה, איפה זה מניח את האמנות הקונספטואלית? ומהראייה קונספטואלית אני רואה את הפינק פלויד כלהקה עם גישה מתקדמת למוזיקה, שיצרה מוזיקה שהיא אכן מתקדמת בהרבהה מקרים, אך למעשה ללא הכלים ליצור מוזיקה מורכבת "אמיתית" או כאמור, "רוק מתקדם", במובן הז'אנרי שלו ולא במובן המילולי. לעומת זאת, אני בהחלט רואה את הקראוט רוק רוק מתקדם, מכוון שהמוזיקאים שעסקו בו היו בעלי הכשרה והבנה מאוד גבוהה, וזרמו בתודעה הפסיכדלית הנ"ל. כאמור, הקראוט רוק, היווה מעיין מוזיקה מינימליסטית במובן הרוקי שלה (דוגמא נפלאה להמחשה של זה, היא עטיפת האלבום "פאוסט 4" אשר הציגה עמוד חומשות ריק). המוזיקאים הקרואטים הושפעו מאוד וחלקם אף עבדו עם סטריוונסקי (שלא היה מינמליסט, אך בכל זאת), שלמעשה הביא לגרמניה את הבשורה הפסיכדלית (למרות שממש לא היהמ מוזקאי רוק, אבל הוא כן היה בסאן פרנסיסקו בשנות ה60, מסתבר), בכל מקרה, הקראוטרוקרים כן היו בעלי הכשרה מוזיקלית גבוהה והאוונדגארד שלהם היה תוצאה של השכלה ונסיונות מוזיקלים רבים, ולכן ניתן בהחלט לרשום את זה כרוק מתקדם, ואפילו על טהרתו.
