פחד קהל

[בוצאצו]

פחד קהל

אתם חייבים לעזור לי אני בצרה צרורה. יש לי סמינר בו המרצה דורשת סקירה ביקורתית של מאמר בעל-פה בכל שיעור, ואני לא יודע אם אני מסוגל לעשות את זה. יש לי פחד קהל נוראי, אפילו להצביע בשיעור אני לא מסוגל. המירב שאמרתי בקול רם בכיתה הוא השלמת מספר סעיף למרצה ששכח. אני רק אציין שאני לא ממש מהטיפוסים השקטים האלה, פשוט זה פחד היסטרי שאני לא מסוגל להתגבר עליו. אני פוחד להתחיל לגמגם, להתבלבל, להסמיק ושהפאדיחה תרדוף אותי שנים לאחר-מכן.

 

[גשם של נובמבר]

מוכר

גם לי יש את אותה בעיה, ואפילו בצורה יותר גרועה. החוויה הכי גרועה שלי בלימודים היתה הרפראט שהייתי צריכה להעביר בכיתה - אמנם רק 15 דקות אבל רעדתי באופן מטורף, לא ידעתי איפה לקבור את עצמי וכמעט התעלפתי בסיום. אבל אין ברירה - זה משהו שצריכים לעבור - תתכנן לך טוב טוב מראש מה אתה הולך להגיד ואפילו תעשה חזרות עם עצמך, תרשום לך על דפים מה אתה רוצה להגיד למקרה של בלקאאוט ופשוט תעשה את זה - זה כמו לתלוש פלסטר. אם בכל זאת אתה מרגיש שאתה בכלל לא מסוגל בשום אופן אולי כדאי לנסות לפנות למרצה ולבקש ממנה לעשות את ההרצאה באופן פרטי או פתרון אחר - אולי היא תסכים. אני בכל אופן חושבת שעדיף לך להתנסות בזה פעם אחת, אולי תגלה שהשד לא נורא כ"כ.

 

[Jazz Jackrabbit]

תתחיל מלומר לעצמך -

שאתה מסוגל לעשות את זה. אם יש לך מה לומר (על המאמר) - אז הכי גרוע שיכול להיות זה שתתבלבל ותגמגם ותסמיק, כמו שאמרת. אם יש לך מה לומר - תרשום את זה לעצמך בנקודות על דף, ופשוט תתחיל לדבר על זה כאילו שאתה מדבר עם חבר. אתה יכול גם לנסות ללכת לכיתה לפני השיעור, כשאין אף אחד, ולעמוד על הבמה כדי "להרגיש" איך זה לעמוד שם. כשתדבר מול כולם - תבחר שלוש נקודות בקהל (ימין, שמאל ובמרכז) ופשוט תעביר את המבט בין אחת לשנייה תוך כדי דיבור (אבל לא להשתגע עם העברות המבט). עדיף לפחות 3 נקודות, כי האלטרנטיבה של להיות תקוע עם המבט על מישהו מסוים היא לא טובה לדעתי. הרעיון הוא להתמקד באיזשהו אובייקט (או עדיף - אובייקטית) בקהל ולא לראות את כל החלל שממלאים אותו עשרות סטודנטים. בקיצור - הדרך הכי טובה להתמודד עם זה, זה פשוט להתחיל לדבר מול קהל. בהתחלה אולי תילחץ, תזיע קצת, תגמגם. אבל אחרי כמה פעמים אתה תראה שזה כבר פחות מפחיד אותך לדבר מול קהל, בעיקר אם אתה יודע מה אתה אומר ולא סתם מחרטט באוויר. אם נותנים זמן לשאול שאלות - יכול להיות שיתקילו אותך בשאלה שלא תהיה לך תשובה טובה ב"שלוף". זה בסדר. תשתדל לא להגיד "לא יודע", אלא לומר - "מעניין. לא חשבתי על זה". ואז - תחזור על מה ששאלו תוך כדי שאתה משנה את המילים, ותפנה את השאלה לקהל. בהצלחה

“According to most studies, people's number one fear is public speaking. Number two is death. Death is number two. Does that sound right? This means to the average person, if you go to a funeral, you're better off in the casket than doing the eulogy.” (Jerry Seinfeld)

 

[גשם של נובמבר]

צודק

בנוגע לשאלות בסוף, אצלנו דווקא היה "דיל" מוסכם מראש בין כולם שלא שואלים שאלות. זה כמובן לא מנע מהמרצה להתקיל אנשים בשאלות אכזריות ואף להתווכח איתם מדי פעם, אבל גם על זה מתגברים כמו שג'אז אמר.

 

[מה קורה איתי]

אלכוהול וסיגריות..