פורום של כולם?

[ענתנוי]

פורום של כולם?

אם הפורום הזה באמת מיועד לכולם - צריכה להיות בו פניה ברורה לכולם!!! לצד הפינה השבועית שמיועדת להורים בלבד: "מה עשיתי למען עצמי השבוע?" צריכה להיות פינה שמיועדת לכולם, כמו " מה אני אוהב באוטיזם?" (משאירה את הניסוח לאנשי האמצע...) ופניה שמיועדת לאוטיסטים בסגנון של " לאיזו תובנה חדשה הגעתי השבוע?" וזו ההודעה האחרונה שלי עד שהעיוות הזה יתוקן. אני לא נכנסת לבתים של אחרים בלי הזמנה....

 

[arana1]

לא צריך כלום מכולם

ואחד ההבדלים היפים בין המרחב הרשתי לאחר,זה שהופך אותו למתאים יחסית לאוטיסטים,זה שאין בו פנים וחוץ ולכן לא צריכים לבקש רשות והזמנה בשביל להיכנס או לצאת זה מרחב חופשי,יש לך מה לכתוב תכתבי,הנסיונות להכתיב עיצוב מראש כהתנייה להידברות הם לא הולמים לדעתי,העיצוב יכול גם להתרחש בו זמנית לשיחה זה אחד ההבדלים בין המרחב הזה לבין המרחב שמחוץ לרשת שבו באמת אין טעם שאוטיסטים בכלל ינסו לפתוח את הפה

 

[ענתנוי]

תודה

אולי גם אני כבר לא זקוקה להגנות... אבל מה עם כל שאר האסי"ם שלא מעיזים לכתוב כאן?

 

[pratit]

אני גם חשבתי על פינה של המלצות קונקרטיות

בס"ד פינה שתקרא : " המלצות על הורים "(או המלצת הורים השבוע) כל דבר שהיה נחמד לשתף בו הורים אחרים (אך לעשות זאת בצורה מאורגנת שהפינה תופיע מדי שבוע )אני לפחות מאד אשמח לפינה כזו ולאו דווקא להורים חדשים .

 

[nirity1]

הצעה

את יכולה להקים פינה בעצמך.....אני לא אומרת את זה מתוך רוע אלא מתוך הזמנה להתחיל משהו חדש. אל תחכי למשהו אחר שיעשה את זה בשבילך...

 

[גור42]

רעיון מצויין.

פינה שאני אישית הייתי רוצה לראות כאן, זה שרשור של אוף-טופיק. שרשור שבו מדברים על הכל חוץ מהאוטיזם, ובו יהיה לחברי הפורום הזדמנות להכיר זה את זה ולשוחח זה עם זה בלי לדרוך אחד על היבלות של השני. ואולי, לקראת סוף 2011, יהיה לנו כאן שרשור משאלות או מטרות לשנה הקרובה? הייתי רוצה (וכרגיל, יש לי תרומה נכבדת להציע לשרשור כזה

). מצד שני, אני יודע שיש פה אנשים שעצם הרעיון של לחשוב שנה שלמה קדימה מעורר בהם פלצות, אז אולי זה לא רעיון כל-כך טוב...

 

[arana1]

יש אנשים שאוהבים לחשוב אלף שנה קדימה

ודווקא בגלל זה קשה להם עם סוג מסויים של הצבת מטרות ושאילת משאלות לדעתי זה אפילו מעט אופייני לאוטיזם שדווקא בגלל שהמבט שלהם מופנה כל כך רחוק,יחסית,המטרות והמשאלות שלהם רחבות במידה שהופכת דווקא את הקונקרטי והמיידי למהותי לא פחות מהמטרה כאילו,צריך להסתכל לקצה הזמן בשביל להבין ולחוות את משקלו הנכון של הרגע,וזו הסיבה שאוטיסטים נוטים לבהות ולהיתפש כמנותקים ממה שנכפה כקצב הנכון שלהרבה מאתנו הוא מרגיש הכי שטחי ומבזה ולא נוגע בעולם

 

[גור42]

ברור. החוכמה היא להציב את המטרות הנכונות

זאת בדיוק הסיבה שהרבה אוטיסטים מתקשים "לתפקד" - כי לרוב אין קשר בין תפקוד לבין איזשהו סוג של אושר או הגשמה עצמית בטווח הארוך. אבל זה לא חייב להיות ככה. החוכמה היא לוודא שהמטרות שיש לנו למחר, עומדות בקנה אחד עם מה שאנחנו רוצים לעצמנו בעוד 10 שנים, ובקנה אחד עם מה שאנחנו רוצים עבור האנושות בעוד 100 שנה.

 

[arana1]

מסכים

וכשכותבים כאן בנחרצות שהעולם הוא מכוון נ"ט(ובעצם מתכוונים להישרדות כפונקציה של בריונות וחוסר רגישות) אז מתעלמים בעצם מהמידה שבה תפישה כמו שהצגת כאן, שבאופן הכי לא מקרי בעולם משותפת להרבה מאוד א"ס(מה שכמובן סותר את הדעות הנחרצות בפורום הזה שלפיהם לאוטיזם אין מהות וזהות),הולכת ותופשת יותר ויותר מקום ותשומת לב בקיום הציבורי של כולנו, למשל הקטע של "קיימות" שהפך אופנתי בשנים האחרונות ואין היום חברה ראוייה לשמה שלא מאמצות אותו כחלק מהפרקטיקה העסקית מנסה ליישם בדיוק את התפישה שאתה מציג כאן למשל הקטע של אחריות חברתית גם כחלק מפעילות שנועדה ליצור רווחים ועוד ועוד ועוד כל הדברים האלה מחוללים סביבה שהולכת ונעשית מותאמת לצרכי ויכולות ההישרדות של המיעוט הלא כחני שיש לו נציגות נרחבת בספקטרום האוטיסטי,וטבעם של תהליכים כאלה להאיץ את עצמם בגלל שהם מאפשרים גישה למשאבים ולתשומת לב ולתמיכה גם לאנשים שיודעים וצריכים לאהוב ולאנשים כאלה יש בדרך יכולת תרומה ויצירה הרבה יותר מרשימה מאז לבריונים הפרימיטיבים שמכתיבים את צורת החברה הנוכחית

 

[הגשמתי חלום]

משאלות ומטרות לשנה הבאה

 

[ענתנוי]

תכנון לעתיד

זה לא הצד החזק שלי, אבל הפעם יש לי דווקא משאלה שהייתי רוצה להגשים אותה: למצוא דרך לחיות עם החבר שלי....

 

[הגשמתי חלום]

 

[dina199]

אני בעד המשפט שמיוחס לג'ון לנון.

'דברים שאתה מתכנן ולא יוצאים לך , אלה חיים שלך ' . אני מרגישה שבחיים שלי שום דבר לא יצא לפי התכנון , אז אני לא מתכננת שום דבר מראש.

 

[גור42]

ואני בעד המשפט שלי

לך יש את התכנונים שלך, ולאלוהים יש את התכנונים שלו. ובסוף תיפגשו איפשהו באמצע

 

[dina199]

מצטערת, אין לי פגישות באמצע

 

[schlomitsmile]

הוא אמר את זה קצת פחות פסימי

החיים הם מה שקורה לך בעודך עסוק בתכניות אחרות. זה לא אומר שמה שיוצא גרוע ממה שתכננת, זה רק משהו אחר

 

[dina199]

אני לא אומרת שיוצא גרוע

רק שאף פעם לא לפי התכנון . אם אני בודקת את החיים שלי לאחור , לא היה סיכוי לתכנן דבר כזה

 

[גור42]

ברור שלא. אף אחד לא יודע את העתיד...

מצד שני, אם בן-אדם ממש ממש רוצה משהו, אז הוא ימצא דרך לעקוף כל מכשול וכל שינוי בלתי-צפוי. בדרך-כלל, לפחות.

 

[arana1]

אפשר לדעת את העתיד

למעשה כל מה שאנחנו מכנים מדע זה גם ואולי אפילו בעיקר אמנות ידיעת העתיד לנוסחאות המורכבות שאתה לומד כפיזיקה יש מטרה אחת ברורה,לדעת, בהינתן מצבו הנוכחי,את מיקומו של גוף מסויים בעתיד היכולת לחזות התנהגות של גופים היא הבסיס לטכנולוגיה שמשפרת לנו את החיים היא גם הבסיס למדעי החברה ולכלכלה ולזהותנו כפרט וקהילה למעשה יש מי שטוענים שההבדל המשמעותי ביותר בין האדם למינים אחרים נמצא ביכולתו לצפות טוב מאחרים את העתיד היכולת להפשיט תבניות מהמוכר ולבסס עליהן החלטות שיקדמו אותנו לעתיד אפשרי ורצוי היא חלק מהותי מהזהות שלנו אם היו שואלים אותי מה המטרה שלי בעתיד אז הייתי אומר שהיא לדעת את העתיד לדעתי זה לא רק אפשרי אלא שזה הכי מרתק וחיוני וגם מהווה חלק ממטרת העל הקיומית של כל היצורים החיים והמתים שהיא כנראה אהבה לכן יש לדעתי בעייה מסויימת עם הצבת מטרות נוקשות ומפורטות שככאלה יכולות להסתיר לנו הרבה מהמידע החיוני על העתיד שמצוי בהווה בגלל זה אני גם לא אוהב את התפישה הנוקשה והמקשה שיכולה גם להביא לאלימות וחוסר סובלנות שלפיה המטרה חשובה מהדרך הרבה פעמים דווקא מה שנתפש כמכשול הוא הפתרון לבעייה(במדע זה קורה כל הזמן) אלא שאנשים ממוקדי מטרה נוטים לאבד יכולת לראייה היקפית ולכן את האיזון הדרוש לצורך יצירת התמונה הגדולה שמאפשרת לראות את העתיד לדעתי הקטע הזה רלוונטי מאוד ובמיוחד לאוטיזם שאחת הסיבות שלא ניתן לסמוך ולהעזר ב"מומחים" זה גם הפסקנות היהירה שבה כולם מזלזלים בצורת ההכללה מהפרט לתמונה שכל כך אופיינית לאוטיסטים, מה שנתפש למשל כמבט שחסר את המשקל ההירככי הרצוי או הנטייה להתעסקות בשולי ובטפל לכאורה הוא הרבה פעמים מבט שקשוב לדרך בדיוק במידה שבה הוא קשוב למטרה ולכן הוא פחות נוקשה ואלים ואינרטי ויותר רגיש לסביבה וגם מבקש וצריך התחשבות במה שנתפש בידי כל האנשים החשובים והגדולים כזוטות וחוסר התמודדות ורגישות יותר לדברים לא חשובים לכאורה מי שרוצה לדעת את העתיד צריך לשים לב במיוחד לפרטים לא חשובים ולדרך שבה המשקל של מה שחשוב משתנה עם הזמן וזו בדיוק הנקודה שכל מי שנחשבים בטעות לחוקרים ואנשי מקצוע ומומחים מחמיצים לחלוטין ולכן נזקם רב על תועלתם גם הרגישות של אוטיסטים לשינויים נובעת מזה שהם מאוד ערים לדרך שבה כל דבר קטן יכול לשנות את העתיד ההימלטות לטקסיות ונוהלים נוקשים אינה פתרון כמובן אלא משמשת יותר כהתגוננות בפני הצפת מידע אבל בהינתן תנאי סביבה מכבדת שיודעת לתמוך גם במה שלא נכון ולא מובן אפשר לנתב את תפישת השינוי המיוחדת לאוטיסטים ליכולת ראיית עתיד יותר צלולה שממנה יכולה גם לצמוח זהות יותר עצמאית ויצירתית ופחות תלוייה גם לדרך האופיינית שבה אוטיסטים מנהלים קשרי עין יש נגיעה מהותית ליכולתם לחזות ולצפות את העתיד מתוך ההווה הכי קונקרטי ומיידי אלא יכולות שבתנאים סבירים היו מקבלות חיזוק ועידוד לתועלת הפרט והחברה כיום הן מתוייגות כחלק מתסמיני לקות ולכן מוכחדות ביחד עם נשמתם של הפרטים המחוננים בם

 

[dina199]

העתיד יבוא הכל מקרה

גם אם אנחנו יודעים אותו וגם אם לא

. יש לפחות שני דברים שאנשים רוצים שיהיה להם שליטה (ואפילו חושבים שיש

) : זמן וילדים. יש מושג 'ניהול זמן'. העניין שאי אפשר לנהל זמן. הזמן עובר תמיד. מה שאנשים מנסים לעשות זה לבצע כל מני דברים בפרק זמן מסוים. אז למעשה הם מנהלים את הדברים האלה ולא את הזמן.אז גם אי אפשר 'לבזבז זמן'

וגם לגבי ילדים: לא רק רוצים שיוולד ילד בריא עם אינטליגנציה ממוצעת (ורצוי מעלה) אלא מנסים לתכנן לו את כל החיים מהינקות ועד אחרי החתונה (ואולי גם אחרי

). אבל ילד זה אדם חדש וללא קשר באיזה מצב גופני ובריאותי הוא יוולד - אף פעם אי אפשר לדעת מראש מה יהיה בחיים שלו.