פורום של כולם?
- פותח הנושא ענתנוי
- פורסם בתאריך
ואגב
לדעתי ומנסיוני אם רוצים לנסות להבין באמת מעט יותר על אספרגר ואוטיזם כדאי להקדיש מעט יותר תשומת לב להבדלים בין תפישות של שליטה וניהול זמן לעומת תפישות של ידיעה ורגישות לזמן בגלל שהרבה מהתחושות והרגשות וההתנהגויות הא"ס שנתפשות כלקויות וזקוקות להתאמה נובעות מזה שלאוטיסטים יש נטייה לנסות לחוש ולהרגיש ולהבין את הסביבה במקום לשלוט בה כמו האדם הממוצע ולכן לא רק שדוחקים אותם כל הזמן למקומות חסר מוצא ולא מכבדים בכלל את הבחירות והרצונות והרגישויות שלהם אלא מעוותים בהם את כל מה שהכי אוהב ונפלא תחת יומרה של טיפול ועזרה למשל להבדלים שאת עושה כאן בין "דבר" ו"זמן" או לדרך שבה את מחלקת אותו לפיסות ניתנות לניהול לא רק שאין משמעות לגבי הרבה א"ס אלא שזו תפישה לחלוטין הפוכה לדבר הדינמית והנזילה שבה הרבה אוטיסטים חשים את זרימת הזמן, לא כמשהו שצריך לשלוט בו אלא כמשהו שצריך לחוש אותו באהבה, גם מה שנחשב בטעות ליכולות טלפתיות ורגישויות מסתוריות אצל לא מעט אוטיסטים זה לא יותר מביטוי של העובדה שהם רואים ומרגישים זמן ולא מנסים לשלוט ולהשליט אותו על אחרים כמו שכולם עושים,זו גם הסיבה מאחורי התנוחה הכביכול בוהה ומרוחקת ולא מעורבת שאופיינית להרבה א"ס,וזו גם הסיבה מאחורי האובססיה והחזרתיות לכאורה אצלם,פשוט מדובר באנשים שמנסים לדעת ולהבין ולא לשלוט ולכפות,ובדיוק בגלל זה הם נחשבים ללקויים,יום אחד מישהו יבין כמה זה עצוב ונורא,מה שבטוח זה לא יהיה פסיכולוג או "חוקר" או חרטולוג כזה או אחר .
לדעתי ומנסיוני אם רוצים לנסות להבין באמת מעט יותר על אספרגר ואוטיזם כדאי להקדיש מעט יותר תשומת לב להבדלים בין תפישות של שליטה וניהול זמן לעומת תפישות של ידיעה ורגישות לזמן בגלל שהרבה מהתחושות והרגשות וההתנהגויות הא"ס שנתפשות כלקויות וזקוקות להתאמה נובעות מזה שלאוטיסטים יש נטייה לנסות לחוש ולהרגיש ולהבין את הסביבה במקום לשלוט בה כמו האדם הממוצע ולכן לא רק שדוחקים אותם כל הזמן למקומות חסר מוצא ולא מכבדים בכלל את הבחירות והרצונות והרגישויות שלהם אלא מעוותים בהם את כל מה שהכי אוהב ונפלא תחת יומרה של טיפול ועזרה למשל להבדלים שאת עושה כאן בין "דבר" ו"זמן" או לדרך שבה את מחלקת אותו לפיסות ניתנות לניהול לא רק שאין משמעות לגבי הרבה א"ס אלא שזו תפישה לחלוטין הפוכה לדבר הדינמית והנזילה שבה הרבה אוטיסטים חשים את זרימת הזמן, לא כמשהו שצריך לשלוט בו אלא כמשהו שצריך לחוש אותו באהבה, גם מה שנחשב בטעות ליכולות טלפתיות ורגישויות מסתוריות אצל לא מעט אוטיסטים זה לא יותר מביטוי של העובדה שהם רואים ומרגישים זמן ולא מנסים לשלוט ולהשליט אותו על אחרים כמו שכולם עושים,זו גם הסיבה מאחורי התנוחה הכביכול בוהה ומרוחקת ולא מעורבת שאופיינית להרבה א"ס,וזו גם הסיבה מאחורי האובססיה והחזרתיות לכאורה אצלם,פשוט מדובר באנשים שמנסים לדעת ולהבין ולא לשלוט ולכפות,ובדיוק בגלל זה הם נחשבים ללקויים,יום אחד מישהו יבין כמה זה עצוב ונורא,מה שבטוח זה לא יהיה פסיכולוג או "חוקר" או חרטולוג כזה או אחר .
שרשור משאלות/מטרות לשנה הבאה-אחלה רעיון!
אם בא לך, אתה מוזמן בחום לפתוח אותו!
מצטערת לשמוע
מקוה שהוא יחזור בימים הקרובים
גם אם נפגעת ממישהו, הרי בפורום קוראים מאות אנשים.
זה פורום , זאת אומרת מקום פתוח
לכאן אפשר להיכנס בלי הזמנה , אבל בגלל שהוא פתוח כל אחד יכול להיכנס , לכתוב ולהגיב. כל מני אנשים (גם א"סים וגם נ"טים) אכן הפסיקו לכתוב כאן ופתחו קומונות משלהם. זכותם ובחירה שלהם. קומונה סגורה זה באמת בית פרטי וצריך הזמנה להיכנס לשם (אני אישית ממליצה כל 'קשתות'
) היתה לי תקופה ששקלתי לעזוב את הפורום , אבל החלטתי להישאר.הסיבות כתובות בחתימה שלי. יש אנשים שאוהבים מה שאני כותבת, יש שלא אוהבים, יש שמגיבים בצורה כזאת שאני בחיים לא הייתי מעיזה , יש שמפרשים את הדברים שלי בצורה שבכל לא עולה על דעתי - אבל אני מבחינתי החלטתי להישאר כי אני בכל מקרה אכתוב מה שאני רוצה. והתברר לי שיש אנשים שמאוד מרוצים ממה שאני כותבת. וכפי שכתבתי לא פעם: מי שלא מרוצה יכול לא לקרוא ו/או לא להגיב - כי זה אכן פורום פתוח
. אז אני מקווה שתמשיכי
לכאן אפשר להיכנס בלי הזמנה , אבל בגלל שהוא פתוח כל אחד יכול להיכנס , לכתוב ולהגיב. כל מני אנשים (גם א"סים וגם נ"טים) אכן הפסיקו לכתוב כאן ופתחו קומונות משלהם. זכותם ובחירה שלהם. קומונה סגורה זה באמת בית פרטי וצריך הזמנה להיכנס לשם (אני אישית ממליצה כל 'קשתות'
הפורום של כולם
הפרום נועד לכולם ולא רק להורים. באופן אישי זה מה שיכול לתרום לכל המשתתפים. תלוי בכך שתהייה פתיחות אצל כל המשתתפים. לגבי הפינה "פעמיים כי טוב", נותר לי רק לצטט את מה שכתבה שלומית השבוע: "נכון שהשירשור הזה נולד בעיקר לטובת ההורים, כיון שהם נוטים לשכוח את עצמם בהיותם ממוקדים בטיפול בילדים ושאר חובות ומחוייבויות, אבל כמובן שכ-ו-ל-ם מוזמנים להשתתף בו". אם את חושבת שלפינה כזו יש מקום את מוזמנת להעלות את הרעיון, וזה בעצם הדיון שמתעורר כרגע. אם בעקבות השרשור הזה, יתגבש לרעיון לפינה, האם מבחינתך להורים וסתם נ"ט תהייה דרישת רגל?
הפרום נועד לכולם ולא רק להורים. באופן אישי זה מה שיכול לתרום לכל המשתתפים. תלוי בכך שתהייה פתיחות אצל כל המשתתפים. לגבי הפינה "פעמיים כי טוב", נותר לי רק לצטט את מה שכתבה שלומית השבוע: "נכון שהשירשור הזה נולד בעיקר לטובת ההורים, כיון שהם נוטים לשכוח את עצמם בהיותם ממוקדים בטיפול בילדים ושאר חובות ומחוייבויות, אבל כמובן שכ-ו-ל-ם מוזמנים להשתתף בו". אם את חושבת שלפינה כזו יש מקום את מוזמנת להעלות את הרעיון, וזה בעצם הדיון שמתעורר כרגע. אם בעקבות השרשור הזה, יתגבש לרעיון לפינה, האם מבחינתך להורים וסתם נ"ט תהייה דרישת רגל?
הבדלים בצורת החשיבה
אצלנו (כמו שניסיתי להסביר בפינה שלי) יש "אני" או "הכל". (הפרט או הכלל) "מה עשיתי למען עצמי השבוע?" אולי פונה לכולם, אבל מכוון לחשיבה נוירוטיפיקלית.. אני לא מסוגלת בכלל להבין איך עונים על שאלה כזו, כי "עצמי" זה "אני" וכל מי שאני אוהבת. אם אני עושה משהו למען הילדים שלי והם מאושרים, אני מאושרת. אם אני מפנקת את עצמי בספא כשהם במצוקה, אני סובלת.... "לאיזה תובנות הגעתי השבוע?" לעומת זאת, אני יכולה ואפילו שמחה לענות. תובנות חדשות זה "המקום הרגוע שלי". זה מציף אותי באושר ושלווה, מחזק את האמונה שלי בעצם קיומי, ועוזר לי למצוא סיבה להמשיך לחיות. אני מניחה שלמרות שזה פתוח לכולם, זה לא ממש מעניין או מדבר אל נטי"ם....
אצלנו (כמו שניסיתי להסביר בפינה שלי) יש "אני" או "הכל". (הפרט או הכלל) "מה עשיתי למען עצמי השבוע?" אולי פונה לכולם, אבל מכוון לחשיבה נוירוטיפיקלית.. אני לא מסוגלת בכלל להבין איך עונים על שאלה כזו, כי "עצמי" זה "אני" וכל מי שאני אוהבת. אם אני עושה משהו למען הילדים שלי והם מאושרים, אני מאושרת. אם אני מפנקת את עצמי בספא כשהם במצוקה, אני סובלת.... "לאיזה תובנות הגעתי השבוע?" לעומת זאת, אני יכולה ואפילו שמחה לענות. תובנות חדשות זה "המקום הרגוע שלי". זה מציף אותי באושר ושלווה, מחזק את האמונה שלי בעצם קיומי, ועוזר לי למצוא סיבה להמשיך לחיות. אני מניחה שלמרות שזה פתוח לכולם, זה לא ממש מעניין או מדבר אל נטי"ם....
בקשר לספא (למשל) מתכוונים למצב שלישי
כשעושים משהו עבור הילדים והם מאושרים , זה טוב אבל לא מספיק - כי צריך גם משהו שלא תלוי בילדים. כשהילדים סובלים - אף אחד לא יעשה ספא , כי באמת אין סיבה לאושר. אבל המצב השלישי הוא שאם הילדים מאושרים , ההורים בהחלט יכולים להשקיע בעצמם (ספא למשל) כדי לצבור כוחות ולהרגיש שהזהות שלהם לא תלויה אך ורק בילדים.
כשעושים משהו עבור הילדים והם מאושרים , זה טוב אבל לא מספיק - כי צריך גם משהו שלא תלוי בילדים. כשהילדים סובלים - אף אחד לא יעשה ספא , כי באמת אין סיבה לאושר. אבל המצב השלישי הוא שאם הילדים מאושרים , ההורים בהחלט יכולים להשקיע בעצמם (ספא למשל) כדי לצבור כוחות ולהרגיש שהזהות שלהם לא תלויה אך ורק בילדים.
ענת, מה שכתבת לפחות מדבר אלי, ולהערכתי
גם לרבים אחרים. הכותרת של הפינה היא פעמיים כי טוב, אז בעצם אפשר לכתוב כל מה שעושה טוב עבורך. זה יכול להיות משהו גשמי כמו ספא או ארוחה טובה, או רעיון או תבונה שגרמה לך לאושר או שלווה. אם את מרגישה שממהו לא ברור או לא מדבר אליך אז את מוזמנת להעלות, וננסה לגשר. ובכוונה אני משתתמשת במילה גשר - כי ברור לי כי לכל אחד יש את אופן ההבנה שלו (ללא קשר למקומו בספקטרום, לידי או רחוק ממנו), אבל לא משנה לשנות אותו.
גם לרבים אחרים. הכותרת של הפינה היא פעמיים כי טוב, אז בעצם אפשר לכתוב כל מה שעושה טוב עבורך. זה יכול להיות משהו גשמי כמו ספא או ארוחה טובה, או רעיון או תבונה שגרמה לך לאושר או שלווה. אם את מרגישה שממהו לא ברור או לא מדבר אליך אז את מוזמנת להעלות, וננסה לגשר. ובכוונה אני משתתמשת במילה גשר - כי ברור לי כי לכל אחד יש את אופן ההבנה שלו (ללא קשר למקומו בספקטרום, לידי או רחוק ממנו), אבל לא משנה לשנות אותו.
משהו אחר
אני מבינה, אבל לא יודעת איך להסביר את זה. תובנה זה לא משהו שעושה לי טוב ואני יכולה להכניס אותו תחת הכותרת הזו. אני חושבת שההצעה של גור, לדבר על כל מיני דברים אחרים שלא קשורים לאוטיזם קרובה יותר למה שאני מחפשת. לדבר על מה שמעניין אותנו, וזה בדרך כלל בכלל לא מעניין אחרים, אבל בכל זאת קשור וחשוב להבנת המושג אוטיזם או לתפיסת המציאות האוטיסטית. למשל - על הקשר ה"מוזר" בין שמיעה לראיה....
אני מבינה, אבל לא יודעת איך להסביר את זה. תובנה זה לא משהו שעושה לי טוב ואני יכולה להכניס אותו תחת הכותרת הזו. אני חושבת שההצעה של גור, לדבר על כל מיני דברים אחרים שלא קשורים לאוטיזם קרובה יותר למה שאני מחפשת. לדבר על מה שמעניין אותנו, וזה בדרך כלל בכלל לא מעניין אחרים, אבל בכל זאת קשור וחשוב להבנת המושג אוטיזם או לתפיסת המציאות האוטיסטית. למשל - על הקשר ה"מוזר" בין שמיעה לראיה....
כל ההודעות פתוחות לכולם שרשור יכול להוולד מתוך צורך או מצוקה של חלק מהאנשים, זה לא אומר שאחרים אינם מוזמנים להצטרף אליו. כמו שנכתב כאן- זה פורום פתוח, אף אחד לא צריך להזמין או לקבל הזמנה
כל מי שאינו עובר באופן בוטה על תקנון הפורום, יכול להביע את עצמו- דעותיו, מחשבותיו, רגשותיו, תובנותיו.
למה, ענתוי? את פשוט יכולה לקחת את השאלה הזאת
למקום שממנו את יוצאת: לכל אחד יש מחוייבויות מסויימות שהוא צריך למלא, לא רק להורים. השאלה "מה עשיתי למען עצמי השבוע?" לא מיועדת רק להורים! כל אחד שעשה פעילות שאינה מחוייבת המציאות עבורו, מוזמן לחלוק אותה. לפחות כך אני רואה את זה.
למקום שממנו את יוצאת: לכל אחד יש מחוייבויות מסויימות שהוא צריך למלא, לא רק להורים. השאלה "מה עשיתי למען עצמי השבוע?" לא מיועדת רק להורים! כל אחד שעשה פעילות שאינה מחוייבת המציאות עבורו, מוזמן לחלוק אותה. לפחות כך אני רואה את זה.
כי זה לא קשור לעשיה
אני חיה במציאות אחרת. מציאות של צללים. של מחשבה. ה"טוב" וה"רע" בחיים שלי קשורים למשמעות שאני מייחסת לדברים ולא לדברים עצמם. אני יכולה להיות פיזית במקום מסוים, אבל להרגיש שאני נמצאת במקום או בזמן אחר, וזה אמיתי בדיוק, ולפעמים אפילו יותר מהמציאות המוחשית. אני יכולה לחוות מציאות של מישהו אחר, שנמצא לידי או רחוק ממני במרחב ובזמן, כאילו זו המציאות שלי, ולמרות שזה נשמע מטורף לגמרי זה אמיתי... אז איך אני יכולה לענות על שאלות כאלו בכלל?...
אני חיה במציאות אחרת. מציאות של צללים. של מחשבה. ה"טוב" וה"רע" בחיים שלי קשורים למשמעות שאני מייחסת לדברים ולא לדברים עצמם. אני יכולה להיות פיזית במקום מסוים, אבל להרגיש שאני נמצאת במקום או בזמן אחר, וזה אמיתי בדיוק, ולפעמים אפילו יותר מהמציאות המוחשית. אני יכולה לחוות מציאות של מישהו אחר, שנמצא לידי או רחוק ממני במרחב ובזמן, כאילו זו המציאות שלי, ולמרות שזה נשמע מטורף לגמרי זה אמיתי... אז איך אני יכולה לענות על שאלות כאלו בכלל?...
אמא של דפנה
New member
אז אל תעני אם אין לך מה לכתוב או שאת לא מבינה
את השאלה. בדיוק כמו שאני לא מבינה מה שאת כותבת באף אחד מההודעות שלך.
את השאלה. בדיוק כמו שאני לא מבינה מה שאת כותבת באף אחד מההודעות שלך.
אם הבנתי אותה נכון, היא לא התכוונה לפגוע כתבת שאת לא יכולה לענות על שאלות כאלה, אז היא השיבה שלכל אחד יש הודעות ושירשורים שהוא לא מתחבר אליהן, וזה בסדר. אני מקוה שהבנתי נכון.
אמא של דפנה
New member
תודה שלומית וזו היתה כוונתי ולך ענת יש עוד
הרבה מה ללמוד מאוטיסטים אחרים. ואני באמת לא מבינה מה שאת כותבת בהודעות שלך.
הרבה מה ללמוד מאוטיסטים אחרים. ואני באמת לא מבינה מה שאת כותבת בהודעות שלך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.