פופר ואבולוציה

[אני רק עובר]

אוקיי, הנה הסבר מאוייר פשוט ונחמד

http://sandwalk.blogspot.com/2012/01/modern-molecular-clock.html מדוע המודל הנייטרליסטי מספק את אחד הניבויים המדהימים ביותר והמאומתים ביותר במדע, ומדוע הוא הפך להשערת האפס בביולוגיה מולקולרית. התופעה הזו כל כך מדהימה שהבריאתן מייקל דנטון גייס אותה כהוכחה לתכנון אלוהי בספרו הידוע לשמצה "אבולוציה - תאוריה במשבר" (ולאחר שהוסברה לו טעותו חזר בו בספר יותר מאוחר והפך לאבולוציוניסט, בחסות האל כמובן). ואולי הדבר הכי מדהים: הרבה ביולוגים עדיין לא שמעו על כך, או ששמעו אבל לא הפנימו את ההשלכות.

 

[Charles Darwin]

דבר אחד לטובתו ודבר אחד לטובתך

לטובתו: תחשוב על זה ככה: מאז הפיצול עם השימפנזה התקבעו בכל אחת מהשושלות עשרות מיליוני מוטציות חדשות¹, מתוכן אולי כמה אלפים כתוצאה מסלקציה (לא כולל hitchhiking). לטובתך: דיברת על תכונות מורכבות אז אני אלך אפילו יותר רחוק. אין ומעולם לא היתה שום אדפטציה שהתקבעה ללא סלקציה וזה לא משנה אם זו תכונה מורכבת או פשוטה. זאת משום שאדפטציה, פר הגדרה, אינה תהליך אקראי. ___________________________________________ ¹ אגב, אם אוכלוסיית האדם היתה גדולה כפי שהיא עכשיו לכל אורך השושלת, המרחק בין שני בני אדם היה פחות או יותר זהה למרחק בין אדם לשימפנזה. סחף מקטין שונות בתוך האוכלוסייה, לא מגדיל שונות בין אוכלוסיות.

 

[22ק ו ס ם]

לי זה דווקא נשמע ששתי הנקודות תומכות בעמדה

שלי.

 

[Charles Darwin]

אני מנסה להיות ניטרלי (כמו 99.9% מההתקבעויות)

 

[ranisharoni]

הפרכה לעומת הרחבה

אני לא חושב שתורת היחסות, למשל, מפריכה את המכניקה הקלאסית יותר מאשר מרחיבה אותה. טרספורמצית לורנץ תוכננה עם "תאימות אחורנית" לטרנספורמצית גליליי כך שאחרונה מהווה קירוב מדויק למקרים אותם היא ממדלת (ובנוסף הראשונה תואמת את מיכלסון-מורלי וניתן לגזור ממנה את משוואות מקסוול). בדומה למשוואות הכבידה של היחסות הכללית תאימות אדוקה למודל הכבידה הניוטוני (ובנוסף תאימות עם יחסות פרטית ותצפיות אסטרונומיות שלא הוסברו במדויק ע"י המודל הקלאסי). אפילו מודל שרדינגר למכניקת הקוונטים המהפכנית מקיים תאימות אדוקה לתאוריה הקלאסית במקרה של גופים גדולים. אסתכן ואומר שהתאוריות הקלאסיות קבילות לרוב השימושים של ימינו. לעומת זאת יש תאוריות שאכן הופרכו. הממצא "לוסי" למשל הפריך תאוריות שלפיהם המוח גדל לפני ההליכה הזקופה (את הפרטים אתה לבטח יודע יותר ממני).

 

[אני רק עובר]

מה הבעיה?

נבחר לנו עשר שכבות גיאולוגיות, במקום שבו הן מסודרות יפה ומתוארכות בבירור (על פי שיטות פיזיקליות שלא תלויות בתאורית האבולוציה), ובאזור שכבר ידוע לנו שיש בו הרבה מאובנים. לא חסר מקומות שבהם פרקטיקלי כל מכה על הסלע בפטיש של גאולוגים מגלה לך כמה מאובנים. אפשר למשל לארגן ניסוי כזה בטיול למכתש רמון (עם רשות מהגורמים המוסמכים כמובן). על כל רשימה נתונה של שכבות ניתן בקלות לנפק רשימה ארוכה של ניבויים שונים. למשל, מאובני יונקים לא ימצאו בשכבה מעידן הפרהקמבריון, וגם לא באף שכבה אחרת מגיל של יותר מ-200 מיליון שנה, אבל כן יימצאו בשכבות יותר צעירות. הנה העמדנו את התאוריה (לפחות בכדור הארץ) למבחן "באופן יזום, בכוונה מראש ובצורה מסודרת". איך ניסוי כזה לא עומד בקריטריון ההפרכה? הסיבה שאנחנו לא שומעים בדרך-כלל על ניסויים כאלו היא שהם מתבצעים ממילא על בסיס יומיומי, ואף גיאולוג או פליאונטולוג שפוי בדעתו כבר לא מצפה למצוא הפרכה. בדיוק כפי שאנחנו לא שומעים בד"כ על ניסויים שבהם פיזיקאים מפילים מהגג חפצים במשקלים שונים בשביל לבדוק אם הם פוגעים במדרכה באותו זמן.

 

[Gidi Shemer]

ובמיוחד לפיסקה האחרונה שלך. אנשים שוכחים שמבחן ההפרכה של אתמול הפך להיות עוד עדות מחזקת של היום.

 

[רון סי]

יש הרבה בעיות

שמה שנבדק כך זו לא תורת האבולוציה אלא ההחלה שלה להיסטוריה של כדור הארץ; שמה שנבדק כך זו רק טענה אחת של תורת האבולוציה, דהיינו טענת "המוצא המשותף" של החיים על כדור הארץ, שהיא אפילו לא הטענה העיקרית שלה, וגם לא הטענה החשובה, והפרכתה לעצמה אינה מפריכה את הטענה העיקרית; שממצא מחוץ לזמנו כמוהו כממצא מחוץ למקומו - יש אפשרויות שונות להסביר איך הוא הגיע לשם, ולא ברור שזה שהוא שם שייך בכלל לתורת האבולוציה, שאין תפקידה להסביר את מקומם וזמנם של כל האובייקטים שאפשר למצוא ביקום; שתורת האבולוציה, אם היא אמת מדעית, צריכה להיות נכונה בכל מקום ובכל זמן שמתקיימים בו התנאים בהם היא עוסקת, וזה בפירוש כולל את ימינו, ושם צריך להעמיד אותה במבחנים; ויש עוד בעיות (כמו השאלה מה יקרה כשנעבור על כל כדור הארץ ולא נמצא ממצא הסותר את טענת המוצא המשותף, איך נפריך אותו אז?, או העובדה שאין מדובר פה בניסוי, עם תנאים מבוקרים, אלא בתצפית), אבל הבעיה העיקרית, בעיני, היא הגישה היוצאת ידי חובה, הסילוק כמטרד של מצדדי עקרון ההפרכה, טחיבת שלד ארנב היפותטי מתפורר לפיהם כדרך להשתיק אותם. ומכיון שבין כה הטענה המושמעת תדיר, ולעיתים קרובות בו זמנית, כנגד התקפות מהסוג הזה היא שעקרון ההפרכה שגוי ואינו מתאים להגדיר בו מדע, אני אומר למה שלא נקבל את הטענה הזו, שהיא כנראה נכונה, ונקבע שתורת האבולוציה אינה צריכה לעמוד בעקרון ההפרכה, וזהו?

 

[dtsj]

שאלה

בעצם שתיים. אתה יכול לתאר לי מה אומרת תיאורית האבולוציה בכמה משפטים? ולמה אתה לא מתייחס לטענה שלי על גילוי הדנ"א?

 

[אני רק עובר]

בחיי שאני לא מבין את כל התלונות שלך

תארתי לך ניסוי הפרכה פשוט וקל לביצוע (ובפועל אכן מתבצע כל הזמן). מה ההבדל בין הניסוי הזה לניסוי של זריקת חפצים מהגג למדרכה כדי לבדוק אם הם מגיעים באותו זמן? נגיד זרקנו כמה חפצים והגענו למסקנה שהם תמיד פוגעים במדרכה באותו זמן. האם העובדה שלא זרקנו את כל החפצים האפשריים מכל הגגות האפשריים בכל כוכבי הלכת האפשריים, פוסלת את הניסוי הזה כניסוי הפרכה? אגב, החפצים לא יפגעו במדרכה בדיוק באותו הזמן, כי יש התנגדות אוויר, ובגלל זה הדרך הנכונה היא לבצע את הניסוי בריק, ובדיוק באותו אופן גם את הניסוי שתארתי כדאי לבצע בתנאים מתאימים, למשל בשכבות גאולוגיות סדורות ומתוארכות היטב. ובמקרה כזה ממצא סותר אכן יהיה ממצא מפריך (כמובן שמעולם לא התגלה כזה). ואם זו לדעתך לא הטענה העיקרית של האבולוציה (דווקא הרבה בריאתנים חושבים שזו כן טענה עיקרית של האבולוציה, ואפילו מציגים ממצאים ספציפים "מפריכים" כביכול), אז תגיד מה לדעתך הטענה העיקרית, ואם זו אכן טענה של תאוריית האבולוציה, נתכנן ניסוי הפרכה בשביל לבדוק אותה.

 

[רון סי]

הטענה העיקרית של תורת האבולוציה היא

שבהינתן הדברים הבאים: 1. צורות חיים שמאופיינות בהתרבות, כך שלהורים יש צאצאים 2. שההורים מורישים לצאצאים את תכונותיהם, דרך מנגנון הורשה כלשהו 3. שמנגנון הורשה זה מדוייק למדי, אבל לא לגמרי, כך שאף שרוב תכונות ההורים עוברות לצאצאים, אפשר שהצאצאים יהיו שונים קצת מהוריהם 4. שקיימת סביבה שבה צורות החיים האלה מתקיימות, וסביבה זו מאופיינת בכך שהיא מציבה אתגרים וקשיים לחיים בה. 5. שבזכות התכונות השונות של בעלי החיים הנ"ל, הם נבדלים גם ביכולתם להתמודד עם הקשיים בסביבה הנ"ל, כך שנוצרים הבדלים ביכולתם לשרוד ולהתרבות. אם כל הדברים האלה נתונים, אומרת תורת האבולוציה, או אז ייוצר תהליך שבו בעלי החיים שיש להם התכונות המתאימות יותר לסביבה ישרדו ויתרבו, טוב יותר מבעלי החיים שתכונותיהם מתאימות פחות להתמודדות בסביבה. זו הטענה העיקרית של תורת האבולוציה, ואצל אנשים רבים היא מעוררת אי נוחות, עוד מאז שהושמעה לראשונה, ועד ימינו אלה. מטענה זו אפשר לגזור טענות משנה. טענת המשנה הכי מעניינת היא, שאפשר שתהליך זה ייצור מצב שבו תיווצרנה מצורת החיים המקורית, צורות חיים חדשות, הדומות למקורית אבל בכל זאת שונות ממנה, והשונות תלך ותגדל עם הזמן. עצם השונות גלום בתנאי שהאבולוציה דורשת, של הורשה עם מוטציות, אבל מה שהיא מוסיפה הוא, שלא כל המוטציות תישרודנה, אלא רק אלה שמתאימות לסביבה, וכן שצורות החיים תעשינה "משוכללות" ו"מפותחות" יותר, משום שאלה עם היכולות המתקדמות יותר, הם שגם טובים יותר במלאכת ההישרדות והרביה. מזה אפשר לטעון, שאם נבחן את החיים בסביבה מסויימת, נמצא שצורות החיים בה נגזרות ממוצא משותף, ונגלה גם שעם הזמן הן השתכללו והתפתחו ביכולותיהם. אבל אין שום דבר שמחייב שכל בעלי החיים יהיו בעלי מוצא משותף אחד. אפשר שיהיו שניים, שלושה, או אלף מוצאים. אפשר גם שהתהליך לא יתרחש כלל. אפשר שיותנע על מוצא אחד, ויסתיים בלא כלום, ועל שניים שלושה מוצאים אחרים יתפתח במידות שונות. כל "פתיל" או "עץ" כזה עשוי ליצור צורות חיים דומות לפתיל המקביל, וזאת בזמנים שונים לגמרי. כך שאם נבחן את החיים בסביבה מסויימת, ונגלה בה בעלי חיים שאינם שייכים למוצא של כל שאר בעלי החיים, אין בכך דבר. זה לא סותר בכלל את הטענה העיקרית של תורת האבולוציה, שאינה טענת המוצא המשותף, וגם לא ממש את הטענה לגבי מוצא משותף.

 

[אני רק עובר]

זאת לא תאורית האבולוציה

מה שהצגת פה זה בכלל לא תאוריה מדעית, אלא טיעון בלוגיקה שבו יש חמש הנחות, ומסקנה שנגזרת מן ההנחות האלו באופן מאוד מיידי. אם נדמה לך שזו תאורית האבולוציה, אז לא פלא שלדעתך היא אינה ברת הפרכה. הטענה העיקרית של תורת האבולוציה הוא שהמודל הנ"ל אחראי לשונות הביולוגית הנצפית במקום מאוד ספציפי, היינו בכוכב הלכת ארץ, בסקלת זמן ספציפית, שלושה וחצי מיליארד השנים האחרונות. לכן בתאוריה המדעית לא מספיק לגזור טיעון לוגי מהנחות, אלא גם צריך לשים לב לתנאים האמיתיים בשטח, ולערכים הספציפיים של הגדלים הפיזיקליים הרלוונטיים. לדוגמה, אפילו אם כל ההנחות שלך תקפות, אבל קצב המוטציות איטי מדי, השינויים שאנחנו צופים מסביבנו לא יספיקו להווצר במשך הזמן המוגבל הידוע לנו, ותורת האבולוציה תופרך. לכן תאורית האבולוציה מספקת ניבוי לקצב מינימלי של הווצרות מוטציות (אשר לא היה ידוע בעת הצגת התאוריה) ולכן ניסוי למדידת קצב המוטציות בפועל הוא ניסוי הפרכה של התאוריה. עוד דוגמה אלמנטרית: אפילו אם קצב המוטציות גדול מספיק, אבל עוצמת הברירה הטבעית הנמדדת בפועל אינה מספיק גדולה, המוטציות לא תשתלטנה על האוכלוסיה מספיק מהר, ושוב לא נוכל לקבל את המגוון הביולוגי הנצפה כיום על כדור הארץ בתקופת הזמן שאנחנו יודעים שכדור הארץ קיים. לכן מדידת עוצמת הברירה הטבעית היא ניסוי הפרכה של התאוריה, ואכן זהו אחד האופנים שבו הופרכה התאוריה הדרווינית המקורית המבוססת רק על ברירה טבעית.

 

[רון סי]

כלומר לשיטתך תורת האבולוציה

אינה מציעה חוק טבע כללי, אמת מדעית אוניברסלית, שנכונה בכל מקום ובכל זמן בהם מתקיימים התנאים שהיא מכתיבה, אלא היא רק סיפור היסטוריה של כוכב לכת אחד בזמן מסויים. לדעתי סיפור היסטוריה כזה אינו יכול להחשב לתאוריה מדעית בכלל, אפילו מספרים אותו בז'רגון מדעי. אין זה אלא סיפור כל כמו סיפור היסטורי, למשל סיפור המהפכה הצרפתית. גם אותה אפשר לחקור בשיטות מדעיות.

 

[אני רק עובר]

אני מכיר הרבה מאוד תאוריות מדעיות שאינן

מציעות חוקי טבע כלליים. כל התאוריות שאני מכיר בביולוגיה, למשל תאוריית התא, רלוונטיות לחיים על כדור הארץ, ולא ברור כלל מה שייכותן לחיים מחוץ לו, אם כאלו קיימים בכלל. כל התאוריות שאני מכיר בגיאולוגיה, למשל תאורית טקטוניקת הלוחות ("נדידת היבשות" בגרסה הישנה), לא רלוונטיות לרוב כוכבי הלכת אחרים.

 

[Gidi Shemer]

 

[רון סי]

אנחנו חלוקים אם כך הרבה מעבר לאבולוציה

אני לא יודע אם נכון להגיד שהביולוגיה רלוונטית רק לחיים על כדור הארץ, ולא כל שכן שהגיאולוגיה אינה רלוונטית לכוכבים אחרים. אני לגמרי לא יודע על מה אתה מבסס זאת. אבל מעבר לדיון על חלותו של תחום זה או אחר במדע, ברור שאתה רואה במדע משהו שונה ממה שאני רואה. והראיה שלך רחבה בהרבה משלי, כך שהיא מאפשרת להגיד על הרבה יותר תחומים שהם מדע, כולל תחומים שלא בטוח שאתה רוצה להגיד את זה עליהם. למשל בקלות אפשר להראות שבצורת הראיה שלך היסטוריה לעצמה, למשל זו של המהפכה הצרפתית, כמו שכבר אמרתי, היא מדע.

 

[22ק ו ס ם]

אני דווקא חושב שהאבולוציה כן מציעה חוק

אוניברסלי. אני מסכים עם עובר שהתאוריה האבולוציונית הספציפית שאנחנו מדברים עליה מותאמת לחיים בכדור הארץ, בתנאים מאוד מסוימים וכו', אבל ההשערה שלי היא שאם אי פעם יתגלו חיים ביקום אז הם יהיו חייבים להיות תוצר של אבולוציה עם ברירה טבעית. יכול להיות שהחומרים יהיו שונים לגמרי, במקום דנ"א יהיה משהו שונה מאוד, אבל העיקרון חייב להיות זהה. אחרת, האלטרנטיבה היא שיש איזה מתכנן על שתכנן את אותם חיים אבל אז כמובן השאלה איך נוצר אותו מתכנן.

 

[deathcaster]

אהההההה

סבבה.... אם אתה חושב.........

 

[רון סי]

והערה לגבי ההבדל בין ניסוי ותצפית

ניסוי הוא הליך יזום ומסודר, שבו יוצרים מצב ששולטים בפרמטרים שלו, ומתניעים תהליך בתוך הפרמטרים האלה, במטרה לבחון את ההתנהגות שלו. תצפית אף היא הליך יזום ומסודר, אבל שבו לא שולטים בפרמטרים, אלא רק מסתכלים על מושא המחקר, כדי לראות - בלי לשלוט בו - איך הוא מתנהג. מה שאתה הצעת זה סוג של תצפית. נסתכל פה ופה ונראה מה יש שם, ואם מה שיש (או שאין) מתאים למה שציפינו שיהיה.

 

[deathcaster]

תגובה

לא ברור מה הבעיה שלך עם ההבדל בין ניסויים לתצפיות. ההבדל עצמו ברור, לא ברור מדוע לדעתך זה מהווה בעיה.