פוסט חדש!

[B l u e D e v i l]

אמנם

לא היתי בוחרת לגדל ככה את הילדים שלי, כי אני ממש קשורה לבת שלי בחבל הטבור וכל רגע בלעדיה מאוד קשה לי.

כשאני שומעת הורים אומרים שהם משלמים על הגן אז כל רגע שהוא פתוח הילד יהיה שם קשה לי להבין את זה. אני מורידה אותה הכי מאוחר שאפשר, אוספת הכי מוקדם וימי שישי וערבי חג משאירה אותה איתי (אלא אם כן יש יום הולדת בשישי והגננת השנה ביקשה שאביא לימי הולדת כי הם גן מאוד קטן)

אבל... אני ממש לא מרגישה ניצולה, או שיש לי איזה תסביך או שריטה בגלל הלינה המשותפת. אני מאוד קשורה לאמא שלי "למרות" הכל.

 

[EcoT]

אבל למה לריב

אני מבינה ומיישמת גבולות לחינוך של הבן שלי אבל אני לא מבינה למה חציה שהם ע"י מישהו אחר מצריך מריבה/ויכוח/חוסר נעימות תבחרי מה...
אני חושבת שהזמן הקצר יחסית שמבלים אצל הסבא וסבתא (אלא אם כן משתמשים בהם כמו מטפלת ואז לרוב להם יש אינטרסט לשמור בעצמם על חוקים כי אחרת יש כאוס), גם אם חורג את כל הגבולות לא ישפיע כהו זה על החינוך של הילד. אני נותנת הרבה קרדיט לבן שלי (שעוד לא בן שנתיים) שהוא מבדיל טוב טוב בין חינוך של ההורים והפינוק של סבים וסבתות ודודים ודודות.
אז לשחרר קצת... לא כל דבר הוא מסדר צבאי שכולם צריכים לעמוד דום לדרישת ההורים.
הבן שלי יודע שגם אם דודה שלו (אחותי) נתנה לו קולה בארוחה משפחתית, הוא בחיים לא יקבל קולה בבית לא משנה כמה הוא יבקש.
אני יכולה לבקש ממנה לא לחזור על זה אבל אני בחיים לא אריב איתה! גם אם היא תתן לו שוב.
אני חושבת שזה טוב שילד יחווה דברים חדשים ואחרים ממה שיש בבית (גם אם זה נוגד את מה שאני מחנכת אותו), אני חושבת שפעם ב לא מזיק לאף אחד ואם זה נותן קצת אושר לסבתא או הדודה שמפנקת וגם הקטנציק נהנה אז מצויין.

 

[שיר לי שני]

מי אמר שצריך לריב?

המציאות היא, שהרבה פעמים, ההתנהגות של הסבתא/דודה/חברה גוררת ריב, כי יש תחושה שלתת קולה לילד שלא מרשים לו קולה (מאמצת את הדוגמה שלך), זה לזלזל בבחירות של ההורים.
לעתים קרובות, אגב, זה גם נכון. "נו, באמת, מי שמע על לא לתת במבה? במבה זה בריא! אני אומרת לך, חסיה, הדור הזה, חושבים שהמציאו את הגלגל"
אל תשכחי, שבשביל המון הורים, קולה לילד שעוד לא מלאו לו שנתיים זה כמו בשר וחלב לדתיים. אני די בטוחה שאם הייתי כותבת לך שאני דתיה, וחמותי נתנה לבת שלי שוקו ליד השניצל, לא היית אומרת לי שאני צריכה למחול על זה ולמה לריב. היית מסכימה, שיש דברים שלא עושים, וזהו. לא חייבים את התירוץ "אלוהים" בשביל להציב גבולות. מותר שזה יהיה פשוט הבחירה של ההורים...

 

[EcoT]

אני לא מסכימה התנהגות לא גוררת ריב

את בוחרת לריב ואני לא

אני לא חושבת שזה שאחותי נתנה לו קולה זה זילזול בי אני חושבת שזה האהבה שלה אליו וזה שהיא לא יכולה להגיד לו לא, שזה גם בסדר היא לא אמא שלו והוא לא מבקש לקפוץ מהגג.
הבעיה שברגע שאת מסובבת דברים אליך - זילזלו בי, התעלמו ממני, הציקו לי, אבל את לא מנסה לראות את הדברים מנקודות מבטו של האחר אז כן את נגררת לריב.

אני לא חושבת שדברים נעשים הכוונה ואני יכולה לראות את המניעים של אנשים שכנראה לא קשורים אלי בכלל אלא לאהבה שלהם לבן שלי, לחוסר הידע שלהם או לחשיבה אחרת
אבל האגו שלי מספיק קטן והסובלנות שלי מספיק גדולה כדי לקבל את זה

ואת יודעת מה הייתי אומרת לך למחול על השוקו ליד השניצל כי יש ערכים הרבה יותר חשובים לדעתי
ועוד פעם אני חושבת שקולה זה נורא ואיום בכל גיל אבל לא זה לא שווה ריב עם אחותי (שום פעם בתנאי שהדברים הם לא יום יומיים ואם הם כן אז מדברים או שכמו שאמרו מוצאים מטפלת אחרת)

 

[שיר לי שני]

סתם בשביל הקטע

אני עוד לא רבתי עם אף אחד על החינוך של ילדותי.
הסברתי מה אני מבקשת, וחזרתי והסברתי, וזהו.
לא הסכמתי להתעלם, אבל גם לא רבתי.
וכן, בעיני, לעשות מעשה שבמפורש ביקשו ממך לא לעשות, זה חרחור ריב.
יש המון דרכים לאהוב, לא חייבים לאהוב בדרך של לעשות ההפך ממה שמבקשים ממך. בחיי, אפשר לאהוב וגם לעשות מה שביקשו ממך...

 

[EcoT]

כמו שאמרתי זה ענין של נקודת מבט

 

[mykal]

רק קצת למען הידע

כי את בוחרת כל הזמן את ההשואה--לאיש הדתי הקפדן,
אז ככה גם הדת הרבה יותר גמישה מכפי שאת מתיחסת אליה.
עד גיל 3 בכלל אין חיובים לילד בעניני דת. ומותר לתת בשר ותכף אחרי חלב,
הם לא מבשלים יחד בגלל שזה מטריף את הכלים.
עד גיל בר/בת מצוה הכל מקיימים לא מצד חיוב אלא בגלל הרגלים וחינוך,
אז הנה תראי שגם הדת גמישה.

כיון שאת השוית עם דת--אני מבקשת לקחת את השיח כאן קצת הלאה.
(גם להתיחס קצת לדבריה של הדסה על הנכד השמן)

הרבה מהחוזרים בשאלה, עשו זאת כי הרגישו מחנק, כי הרגישו שהכל אסור,
כי הרגישו אטימות, כי הרגישו כלואים בתוך מסגרת.

ואני כאשה זקנה פונה אליך, ומציעה, (אני בטוחה שאת חכמה ותבחרי הכי מתאים לך)
אני מבינה שיש תמונה ברורה מאוד, איך את תגדלי את הבנות,
ואיך את רוצה שהן תגדלנה ותרכושנה את תפיסות העולם שלך,
ויתנהגו ממש ממש כמו שנראה לך נכון,

ואני מכאן מאחלת לך את זה מכל הלב באמת באמת.

אבל, חשוב בצד חינוכי לא 'לכלוא' כל דבר שבעיניך אסור,
הסקרנות היא מקדם חינוכי בדוק. ולכן, ויתור על אי אילו מהכללים שבחרת, רק ישמרו על הכללים שלך פי כמה.
ובאמת הטוב ביותר שזה בא 'מגופים' זרים--כמו סבתא (לא במקרה שלך כי היא לא שומרת גבולות)
דודים, מכרים שכנים. כששואלים אותך, ואת מגיבה באוזניהן כן, אבל רק הפעם.,
לשחרר לא אומר לותר לכל האורך.

ועוד משהו--ילדים מורדים ועושים הפוך נשארים עדין הילדים שלנו.

טוב, כבר הארכתי מידי, אז עוצרת כאן, באמת שיש לי עוד הרבה לומר לך.

 

[EcoT]

 

[שיר לי שני]

ברור שילדים נשארים הילדים שלנו!

ובתור אמא, יש לי מעט מאד איסורים מוחלטים מולן.
הן תאכלנה ממתקים, במידה, ותדענה בדיוק מה כדאי ולא כדאי, ואני מכירה המון הורים שהילדים שלהם כבר בגיל שהם יודעים להגיד "אני לא אוכלת ביסלי, כי זה מכיל חומרים שלא טובים לי לבטן". נכון שזה גדול? כי זה לא איסור כמו של הדת, שאין לו סיבה והסבר, זה הסבר שילדים מסוגלים להבין.
אני בעד דיאלוג עם הילדים, וחושבת שזו אחת החובות הכי חשובות שלנו כהורים.
ואני תמיד שמחה לקרוא מה שיש לך לומר לי, כי זה תמיד פוקח עיניים

 

[אסתי קלי]

מה כל כך גדול בילד שמדקלם כמו תוכי

משפט שנאמר עי הוריו?

 

[שיר לי שני]

ומי אמר שזה תוכי

מגיל מסויים, הם ממש מבינים מה רע בחטיפים, צבעי מאכל, וקולה.

 

[איילת המתולתלת]

בטוח שהם מבינים.

אז בעלך פשוט עוד לא הגיע לגיל הזה? (סליחה, לא בעלך. האישלך)
וסתם שתדעי, שלמשפט הזה יש תרגום לעברית מילולית: "אני לא אוכל ביסלי כשאמא רואה כי יש בזה חומרים שמזיקים לעיניים שלה".

 

[שיר לי שני]

האישלי

בהחלט מבין, ועושה שיקול דעת שלא מפריע לו.
לא כולם חייבים להסכים בעניין, את יודעת.
האישלי, לעומת זאת, מסכים איתי שלבנות עדיף לא להחשף לזבל הזה בינתיים ורוצה, כמוני, לתת להם הרגלים יותר טובים משיש לנו.
כמו שאמרתי, גם אח שלי מבין שעישון הורג, והוא בכל זאת מעשן. הוא הבין את זה גם בגיל 16, כשהתחיל. אז מה? אז עכשיו הוא צריך להציע לילדים שלו סיגריה כי הוא לא הפסיק, או שמותר לו לעשות כמיטב יכולתו כדי שלהם יהיו הרגלים טובים יותר?

 

[איילת המתולתלת]

אני יודעת שלא כולם חייבים להסכים

אבל מפתיע אותי שגם את יודעת את זה.
ובקשר לאחיך, לא יפתיע אותי אם כשילדיו יגדלו הם יעשנו והרבה ובמקביל יחנכו את ילדיהם שלא לעשן.
דוגמא אישית היא המפתח להרבה מאוד דברים טובים בחינוך וגם לדברים פחות טובים.

 

[שיר לי שני]

נכון!

ואני באמת נותנת להן דוגמה אישית, וגם הוא יפסיק עם השטויות כשיהיה בשל, שיפול האסימון.
אני יכולה להגיד לך ששני הורי היו מעשנים כבדים. יצאה להם בת אחת שממש לא סובלת עישון, ובן אחד מעשן כבד. בדיוק סטטיסטיקה של 50%...
לגבי ילדיו, אין לי מה לעשות מלבד לקוות לדבר שיהיה הכי טוב עבורם.
לגבי בנותי, אני יכולה ללמד, לתת דוגמה אישית (תוך שינוי דרמטי של ההרגלים המגונים שלי), להציע חלופות, ועדיין בסוף, לקוות לטוב.

 

[איילת המתולתלת]

כל מה שנותר לך לקוות

הוא שהן תיקחנה אותך כדוגמא אישית ולא אותו. (בנושא הזה, כמובן. אני מניחה שמלבד עוון הבמבה, שהוא ללא ספק עוון כבד מנשוא, הוא איש נהדר ומקסים)

 

[שיר לי שני]

נכון!

 

[B l u e D e v i l]

אני גדלתי על זיפ

שיש בו בערך כל דבר רע עלי אדמות שתוכלי לחשוב עליו, לרבות חומרים משמרים ומסרטנים וואט אבר. ועל עוד המון "חרא" שלא ידעו כמה הוא מזיק, לרבות ריסוסי שדה, אסבסט על הגג וכן הלאה
והצלחתי להגיע לגילי המופלג ללא אף בעיה בריאותית (טפו טפו טפו חמסה שום בצל).
נכון שאנחנו רוצים להעניק לילדנו עולם מושלם, אבל חשיפה לבית עם מחשב נייד, סלולארי וטלפון אלחוטי מסוכנת פי כמה מאשר שקית במבה אחת לשבוע.

 

[שיר לי שני]

נכון

את יודעת שבפגיה אסור באיסור חמור לדבר בטלפון הסלולארי, כי המח של הילדים עדיין חשוף?

 

[B l u e D e v i l]

האמת שכן

יש לי חברה ממש טובה שהכרתי פה בפרדס שהבת שלה היתה שנה וקצת בפגיה של איכלוב.