קצת ארוך.
נושא הגבולות - את טוענת שחמותך לא מסוגלת לשים גבולות. מותר לרקוד אצלה על שולחנות, מותר לאכול ממתקים, מותר להסתיר מההורים, מותר לתת לילדים משחקים שמסכנים אותם וכן הלאה... ואת קושרת את זה, אולי לא באופן מפורש אבל בהחלט לאופן העקיף עם הנושא שאין לה נסיון כאמא כי היא מעולם לא גידלה ילדים.
ובהודעה שלך אפילו ציינת, שלא סתם שאין לה נסיון בגידול ילדים, שאת בשבוע מבלה עם הבנות יותר ממה שהיא בילתה בכמה זמן?
הבעיה של חמותך עם גבולות היא לא העובדה שהיא חינכה ילדים בקיבוץ, הקימה קיבוץ או המציאה את השיטה הקיבוצית אלא האופי הפרטי שלה. גם אם היא היתה גרה בעיר היא היתה בדיוק אותו הדבר, אבל את יודעת מה? יש סיכוי לא קטן שאולי בעלך לא היה מי שהוא היום ואם היא היתה מסכנת גם אותו לכי תדעי איפה היתם נמצאים היום אם בכלל.
אם היא כזו לא כשירה כסבתא/אם כמו שאת מתארת אותה, בעלך צריך להיות אסיר תודה על יום שלא היא גידלה אותו והיתה אחראית עליו פיזית.
אני מכירה טוב מאוד חינוך ביתי. אין לי שום טענה כלפיו.הורה מודע, שמעוניין בחינוך ביתי מהסיבות הנכונות, יצליח "להפיק" קרוב לוודאי אזרחים טובים ומושכלים. (כמובן שישנה השאלה עד כמה הם יצליחו להשתלב בחברה שאת חוקיה הפנימיים הם לא מכירים על בוריים אבל זה כבר נושא אחר) יחד עם זאת, חלק גדול מההורים שבוחרים בחינוך ביתי, ועד כמה שאני יודעת מספרת בישראל לא עולה על מאות בודדות אם בכלל, עושים את זה מסיבות שנראות להם נכונות אבל לא בהכרח כאלו, כמו הפחד מ"בית חרושת לציונים" שמוביל לשחרור מאוד גדול בשעות הלימוד, כמות החומר, ועוד. אם התכנון שלהם שהילד לא ישתלב מאוחר יותר במוסד להשכלה גבוה אין בעיה, אבל שוב, כמו שכתבתי קודם, ילדים שלא יכירו את המערכת יתקשו מאוד להשתלב בה מאוחר יותר. ומי שבוחר בחינוך ביתי צריך להכיר בזה וללמד את זה.
אני לא יודעת מאיפה את שואבת את החשיבה שילדים צריכים לא להפריע למבוגר להיות אחראי, אבל בקיבוצים בדר"כ בשעה 14:00 מפסיק יום העבודה. ולכן אין שום מניעה שהילדים יהיו בבתים משעה זו, או נניח מ16:00 כמו היום אצל רב המשפחות. כך שההחלןטה על חינוך משותף מגיל ינקות לא קשורה ליצרנות ופועלות כלל.
הגישה הקיבוצים אמרה שאין דבר שהוא רק שלך, וגם הילדים היו של כולם. "הילד הראשון של הקיבוץ" לא הבכור של לאה ושמואל.
כולם שמרו עליהם, כולם סיפקו להם מזון, בגדים, מרפא וכן הלאה. זו הסיבה שהם התחנכו יחד. יחד עם זאת, רק שתדעי לך, בגלל שבקיבוץ לא היתה הגבלה כספית ומי שהיה זקוק למשהו גם קיבל, כשרונות פותחו ביתר תשומת לב וגם עזרה פסיכולוגית וכו נתנה בלי היסוס. לא סתם עד היום חינוך קיבוצי נחשב חינוך איכותי ואנשים משלמים מחיר מאוד יקר כדי לשלוח את הילדים אליו.
