פוסט חדש!

[שיר לי שני]

וחמותי

הפסידה כל סיכוי להיות אי פעם לבד עם הבנות שלי,
עד שלפחות תודה שזו היתה טעות מטופשת.

 

[EcoT]

העיקר שאת צודקת

 

[B l u e D e v i l]

דבר קטן

ברגע שאת חושפת ילד למשהו שטעים לו הוא יבקש את זה.
למה להתחיל עם המלחמה בסופר של "אני לא מרשה במבה/יותר מחטיף אחד" בגיל שנה כשאפשר בגיל 4?

 

[מגיע לי3]

אני משתדלת לא לקחת ילד לסופר

זה מטריף אותי
ואם אני לוקחת אני מודיעה לו חד משמעית שהוא בוחר דבר אחד שהוא רוצה לקנות
אנחנו נסתובב והוא יתלבט בין 1001 חטיפים וממתקים אבל בסוף רק אחד יגיע הביתה
פינוקים שאני גם ככה קונה הוא יכול לעזור לי לבחור
מה שאני לא מרשה לא נכנס הביתה
הילדים שלי יודעים מה הטעם של במבה והם לא מבקשים כי אין לי במבה בבית
לעומת זאת, יש לי גלידות בבית ואין לי בעיה להגיד לילדים, כבר אכלנו היום גלידה אחת לא נאכל היום עוד
חינוך לאכול דברים במידה אפשר להתחיל מגיל שנה ולא לחכות עד גיל 4

 

[B l u e D e v i l]

לא לכולם יש אלטרנטיבה

ללכת כשהבעל חוזר מאוחר ולעמוד בתורים עד 22, או ללכת בשישי עם כל עמך ישראל.

ושוב, לא ענית על השאלה, למה להתחיל עם ההסתובביות והתלבטויות בין 1001 דברים בגיל שנה כשאפשר בגיל מאוחר יותר?

 

[מגיע לי3]

אני מעדיפה להתחיל בגיל צעיר

אני לא רבה עם כל העולם ואשתו על למה וכמה במבה הוא הביא לילד שלי
אני כן אריב עם הבן שלי אם אני חושבת שהוא כבר אכל מספיק
אם בכל מקרה מתישהו אני אצטרך לריב איתו אני מעדיפה לעשות את זה בגיל שנה ולא בגיל 4
לפחות חסכתי את הריבים עם סבתא

אני לא חושבת שיש משהו שבאופן עקרוני אני לא מרשה
אחרי שבעלי נתן לילדים לטעום קפה ואלכוהול באמת כל מה שנשאר לריב עליו זה הכמות

הגדול בן ארבע וחצי וגם כשהוא הולך לסופר הוא לא מבקש במבה כי אין במבה בבית ואף פעם לא היה אישיו סביב כן במבה לא במבה
כשנתנו לו במבה אכל במבה ובבית שאין במבה לא אוכל במבה ולא מבקש לקנות במבה
אף פעם לא רבתי איתו על במבה

 

[B l u e D e v i l]

באיזה גיל הם טעמו אלכוהול?

אצלי אין במבה (חטיפים וממתקים) בבית בכלל. זה לא מונע מהבת שלי לבקש וגם לעשות סצנות לא פעם. לפעמים היא במצב רוח ידידותי, ולפעמים אני עושה לה שיחה לפני שנכנסים אז היא שותקת. אבל לפעמים,כמו כל ילד, היא נתקעת על משהו ולא משחררת.
לאחרונה למשל היא החליטה שכל קניה צריך לצייד אותה באיזו שקית סוכריות. ואז בבית היא לא נרגעת עד שהיא מחסלת את כולה.
היא יכולה לבוא אלי אחה"צ אחד 20 פעמים עד שהיא סגורה על זה שאין יותר מרשמלו/עדשים... או הדבר הכי פחות מזיק שמצאתי לה.
היא יודעת שאין יותר, ושבשאר השבוע לא יהיה והיא לא מבקשת. אבל את הפעם הזו בשבוע... היא מוציאה את המיץ.
אני מעדיפה שהיא תהיה בגיל של הדיבור וההסבר ולא בגיל קטן יותר. זה גם קשור כמובן להגיינת פה, לכמות השיניים וכו וכו. יש גיל שזה פשוט פחות מתאים.

 

[EcoT]

כאן מגיע השלב הקשה של להתעלם

לא משנה איזה סצנות היא עושה אין אז אין, יהיו כמה ימים קשים אבל היא תבין.
אני מסכימה עם מגיע לי 3 (אחלה שם

) בסוף תמיד יש ריבים, אבל עדיף לפי דעתי כבר מגיל צעיר להבהיר להם מי מחליט (וסוד קטן זה לא הם...).

שלי בגיל 10 חודשים אח שלי הגניב לו שלוק וודקה בחתונה של אחותי.
״קפה״ הוא שותה כל הזמן -באוסטרליה זה נקרא בייביצינו, הקצף של החלב עם קצת אבקת שוקו למעלה בכוס אספרסו, ככה הוא ואמא שותים קפה בבוקר (אני שותה הפוך רגיל כמובן

)

 

[B l u e D e v i l]

שלא תטעי

אני לא מהנכנעות. למרות הצרצור בראש כשנגמר אז נגמר. זה לא מונע ממנה להמשיך לנסות ולבקש. היא יודעת למשל שארטיק זה אחרי הגן ולא בבוקר. עדין... יהיו לפחות יומיים בשבוע שהיא תבקש ארטיק בבוקר. וסוד קטן, אני לא נכנעת אבל ממש מהר הסבלנות שלי חובקת כאב ראש.
אם אחי היה נותן לה וודקה היתי מורידה לו את הראש. או יותר טוב, אמא שלי היתה עושה את זה

 

[EcoT]

הוא חטף אבל מה שהיה היה אי אפשר להחזיר את

הגלגל לאחור...
והילדון מאוד רוצה את הכוס של הקידוש.... אולי הוא מכור

אני מנסה לחשוב על משהו אחר בזמן ההתקפות של אני רוצה... אני רוצה.... אני רוצה.... עד שזה נגמר

 

[B l u e D e v i l]

בראש השנה גם שלי

ביקשה את הכוס של הקידוש. זה עבר בין כולם אז מן הסתם היא רצתה. אמרתי לה שלא יהיה לה טעים, היא התעקשה, אז נתתי לה לטעום. כמובן שלא היה לה טעים. ההבדל אגב הוא בין הנגיעה הקטנה בשפתיים לבין שתיית כוס שלמה של קולה או מה שלא יהיה שברור שהיא תאהב.

היא באה אלי - אמא אני רוצה... אני נותנת הסבר רציונלי והיא הולכת. אחרי 2-5 דקות, אמא אני רוצה... אני שוב עם ההסבר. בפעם השלישית זה כבר רק לא. בפעם החמישית אני כבר חורקת שיניים. בדר"כ זה נגמר גם שם. אבל היו כבר פעמים של ניג'וס שמסרב להסתיים. פעם פשוט זרקתי את השקית לפח. רק זה שחרר אותי.

 

[שיר לי שני]

בייביצינו

יש גם פה בארה"ב

טרם הגענו לזה, אבל נגיע...
ולגבי החתונה, הזכרת לי באסוציאציה פרועה לגמרי:
באמצע החתונה שלנו, באים וקוראים לי. הכלבה שלנו,. שבדרך כלל לא אהבה כל כך הרבה רגליים מרקדות סביבה, שוכבת באמצע הדשא, עם כל הריקודים והרעש מסביב, ישנה כמו בול עץ. כשהתכופפתי לבדוק אותה, האף שלי איתר את הבעיה: "מישהו היה אדיוט מספיק להשקות אותה באלכוהול...
בקיצור, באמצע החתונה, סחכבנו אותה הצידה, ביקשנו מכמה חברים שיעשו סבב השגחה לדאוג שהיא תשתה מים כשהיא תתעורר, ובבוקר התמודדנו עם הקאות ותגובה אלרגית חריפה...

 

[B l u e D e v i l]

במסיבת יומהולדת 17 שלי

גם היה איזה אדיוט שנתן וודקה לחתולה שלנו. מזל שחתולים לא נוטים לטעום כל דבר.
מה עובר בראש של אנשים כאלו??

 

[מגיע לי3]

לא בטוח שנתנו לה

אני מכירה כלבה שכבר אכלה ושתתה הרבה דברים מזיקים
והיא לא מחכה שיתנו לה
בחתונה הכל בהישג יד (כלומר לשון של כלב)

 

[B l u e D e v i l]

איזה כלב

ואני אומרת כמי שגידלה המון כלבים רעבתניים, ישתה משהו שהוא לא מים או עשוי עם חלב מיוזמתו?

 

[מגיע לי3]

הכלבה של אחותי

טרחה ופתחה בקבוק של נוזל לרדיאטור שהיה באוטו בזמן נסיעה
שתתה לרויה והעבירה את הערב בנעימים(או שלא כל כך) בבי"ח וטרינרי

 

[B l u e D e v i l]

OMG

פלא שהיא שרדה. אם כי זה מים עם נוזל קירור חסר טעם. והיא חשבה שאלו מים

 

[שיר לי שני]

סיכוי טוב

שהכרתי את הכלבה של אחותך...
פעם הגיעה אלינו כלבה שאכלה רעל עכברים ורוד כזה,
ובדרך לבית חולים, ניסתה לאכול את הדוגמית שהבעלים שלה לקחה בשביל שידעו מה זה היה...

 

[שיר לי שני]

אני לא יודעת

ולא טרחתי לחפש מי זה כדי לגלות.
אבל אדיוט, none the less. את יודעת מה זה לקום בבוקר אחרי החתונה שלך לכלבה שכל האוזניים שלה מכוסות בפצעי אלרגיה, והיא מקיאה את נשמתה ברקע?

 

[B l u e D e v i l]

במקרה של כלבה כמו שלכם

צריך לשים לה מחסום או משהו כשהיא מסתובבת חופשיה. ספרת כבר שהיא מאוד מאוד רגישה לכל מה שהיא מכניסה פנימה, ואם היא מהסוג שגם טועם כל דבר צריך ממש להקפיד.