אכן מבססת על שום דבר
לתקופה קצרה, אולי, אבל זה עובר מהר.
אבל יש דברים אחרים, שכן עקרוניים, וגם בהם החילונים מתגמשים לטובת הדתיים, פשוט מתוך הרגל.
במשך שנים על גבי שנים, עוד מאז החזון איש והמשל השגוי שלו, במדינת ישראל, הדתיים צועקים "פגיעה ברגשות" כל שני וחמישי, ודורשים בקולניות שיתחשבו בהם, כאילו רק להם יש רגשות. הם צועקים הכי חזק, אז שומעים אותם הכי הרבה.
מעבר לזה, המפלגות הדתיות השכילו עם השנים להיות לשון מאזניים. הרי שום דבר לא באמת עקרוני להן, למעט ענייני הדת. לא שלום, לא כלכלה, לא חברה. אז הן יושבות על הגדר, והולכות עם מי שנותן לציבור שלהן מה שהוא רוצה.
והחילונים? החילונים פשוט התרגלו שרק לדתיים יש רגשות ורק בהם צריך להתחשב.
תמיד יש גם את הרציונאליזציה מהסוג שאת כתבת: אצלך זה חוק מעשה ידי אדם, אבל אצלי, אצלי אלוהים בעצמו חוקק את החוקים (זה לא נכון עובדתית והיסטורית, ההלכה נכתבה בידי בני אדם, אבל זה דיון אחר).