פוסט חדש!

נכון,פספוס שלי

זכרתי בטעות שכתבת שאת סיפרת.
בואי נגיד שזה מהדברים שמצחיק לשמוע בן/בת שנתיים מעיר. ומאתנו אני יכולה להגיד לך שזה לא משהו שבאמת חודר. חוג מבוזבז כשיש כ"כ הרבה חוגים חמודים.

אפרופו חוג, אתמול הינו בשיעור נסיון לחוג ריקוד וילדה בת 3 אחת נעלה נעלי עקב שצילמתי.
מה דעתך על זה?
 

מגיע לי3

New member
גם זה לא מוצא חן בעיני

נראה לי שזה מזיק לגב ובכלל ליציבה של ילדה בת 3
אני באופן אישי לא נועלת עקבים, מעדיפה את הנוחות.

התחלתי לכתוב על כמה אני לא אוהבת שאמהות מלבישות ילדות בבגדים שזהים לבגדים שלהן עצמן
אבל אחרי חשיבה קצרה עם עצמי
הגעתי למסקנה שזה לא מוצא חן בעיני כאשר הסגנון של אמא לא מוצא חן בעיני ונראה לי זנותי
חולצות בטן, חצאיות מיני וכיו"ב

כשזה סגנון שאנטי שאני כן אוהבת
זה נראה לי חמוד
 
ההבדל הוא

שסגנון שאנטי הוא במקורו סגנון ילדים. בגדים נוחים, רכים לא פעם מקושקשים ומלאי חיים.
לעומת סגנון "פרחי" של "ביגור" בטרם עת.
 

210רחלי

New member
מהמם! ומופרע בעת ובעונה אחת

בסוף אילצת אותי להיכנס לשרשור הזה
 


 
אוקיי, אז בואי נסגור על זה

שמאוד משעשע ומגניב לשמוע ילד אומר משפט כזה על ביסלי. זה עוד לא אומר שהוא מבין ובטח לא שהוא מפנים. (ובטח ובטח לא הזוי שיהיה פריק של ביסלי כשיגדל ויקבל קצת עצמאות מחשבתית)
 
בואי נסגור על זה שהוא גם לא הבין וגם לא הפנים

אמי מסכימה,
רק אומרת שיש ערך ל"סתם" דקלום. זה לא סתם.
 
צודקת לגמרי

אבל עוד תובנה קטנטנה שקצת תהרוס לך את החגיגה:
העניין המבאס עם שיניים, כמו עם עיניים, הוא שמה שבאמת שולט זו הגנטיקה.
יש כאלה עם שיניים גרועות גנטית, שגם צחצוח שש פעמים ביום לא ירחיק את רופא השיניים.
ממש כמו משקפיים, שכשהיינו קטנים אמרו לנו: בגלל שקראת בחושך, וכו'. וזה לא נכון.
שתי התובנות באדיבות : 1. רופא השיניים שלי שמלווה את שיני מגיל 4.
2. רופאת העיניים של בנותי שמנקה את מצפוני המיוסר שהעיניים שלהן זו לא אשמתי אלא אשמת הגנטיקה שלי.
 
גם וגם

לגבי השיניים וגם קצת לגבי העיניים. אם את מתעללת בהם, הגנטיקה תחזיק לך מעמד עד שלב מסויים ואז תנטוש.
עד גיל 24 היה לי פה נקי לחלוטין. את לא רוצה לספור לי את הסתימות היום
(ולא,למזלי לא עברתי מסתימות לטיפולים קשים אחרים)

וכנל לגבי העיניים, אם בגנטיקה שלך יש משקפיים גם לילדים שלך יהיו (תודה לאל על הלייזר) אבל את יכולה להחמיר את המצב - ולהעלות את המספר, ואת יכולה לטפל ולייצב.
 
ברור לגמרי

בהסטוריה של שנינו יש משקפיים. אני מגיל שש וחצי ובעלי מגיל שמונה.
כיום בעלי עם משקפיים, אני עם עדשות.
הבכורה בת השבע עם משקפיים מזה שנה, כולל צילינדר.
הקטנה בת ה1.8 כבר עם מספר וצילינדר. הד"ר אמרה להמתין עם המשקפיים עוד קצת, אבל אני מרגישה איך הם נוקשות בשער.
קבלי תמונה מגניבה שלה עם המשקפיים של הגדולה.
 
יווווו! איזה מאמי!


אני והאקס התחלנו משקפיים בגיל 12 והגענו למספרים מאוד גבוהים. אני הגעתי כמעט ל9. אף פעם לא הפסיק לגדול לי המספר עד שהצלתי את עצמי עם לייזר. הלכתי עם עדשות בערך מגיל 17.
לו, לא מתאים ניתוח לייזר או עדשות. הוא אובחן עם קרנית דקה או משהו.
ברור לי שיהיו לה משקפיים. אני פשוט מקווה שכמה שיותר מאוחר. ואני גם מקוה מאוד שהיא לא ירשה ממנו את הבעיה עם הקרנית ושהיא תוכל להשתמש בעדשות או לייזר אם תרצה.
 
יו, איזה חמודה!

נגה'לה אולי תזדקק למשקפיים בגלל צילינדר כבר עכשיו, זהר קבלה דחייה.
שני הוריהן משקפופרים לשעבר, שעברו לייזר, אז בטח יהיו מתישהו...
 
הורג אותי לראות, ולא בפעם הראשונה

איך את בטוחה שתצליחי להכתיב כל פיפס בחיים של הבנות שלך.
אם יש צדק בעולם אז הן תהיינה מכורות לבמבה כשתגדלנה וגם תהיינה חברות הכי טובות של סבתא שלהן ותצאנה יחד איתה לאכול 'חומרים שלא טובים להן לבטן'.
את בעד דיאלוג עם הילדים כל עוד את היחידה שקובעת את תוכן הדיאלוג מראשיתו ועד אחריתו.
ואני לא רואה שום דבר גדול בילד שמדקלם את המנטרה הזו, שלא לדבר על כך שאני לא מאמינה שיש 'המון' הורים כאלה.
 
אז אל תאמיני

בתור אתיאיסטית, ממש לא מעניין אותי במה אנשים אחרים מאמינים.
אם הילדות שלי יגדלו מכורות לבמבה, זו בחירה שלהן.
אני יכולה לעשות כמיטב יכולתי כדי שתהיה להן בחירה מושכלת ומודעת.
גיסתי ממש מנעה כל ממתק מאחייניתי כילדה, וזה לא עזר לה.
לעומת זאת, יש לי חברה שההורים שלה גידלו אותה על אוכל בריא, והיא בתורה מגדלת את ילדיה על אוכל בריא, וזה גם מה שהכי טעים לה.
דיאלוג - כשהן תהיינה גדולות מספיק לבקש במבה, ולהבין למה אמא חושבת שזה רעיון רע, הן תבחרנה. בינתיים, אני יכולה רק לדחות את החשיפה, לחשוף אותן לדברים אחרים, ולקוות לטוב.
אגב, על פי אותו צדק שאת מבקשת, הילדים שלך יצאו בשאלה ויתחתנו עם גויים...
 
חס ושלום

קשה לומר שזה אותו דבר.
כי את דוגלת בחופש הבחירה בעניין כמו במבה. מצידך כשהן תגדלנה שתאכלנה במבה.
אני לא דוגלת בחופש דת. מבחינתי הדת היא לא שאלה של רוצה, תהיה דתי, לא רוצה אל תהיה.
זה ההבדל הלא דק.
 
אני דוגלת בחופש בחירה.

נקודה.
נראה לי שאת לא במעמד להטיף לי על כך שאני רוצה להכתיב לילדותי משהו פשוט כמו במבה, כשאת רוצה להכתיב לילדיך הרבה יותר היבטים של החיים.
ההבדל בין מה שאת איחלת לי, לבין מה שאני איחלתי לך, זה שאם הבנות שלי יתמכרו לבמבה, זה יפגע בבריאותן. אם הילדים שלך יצאו בשאלה, לא יקרה להם שום דבר, רק לאמא שלהם יהיה קצת קשה לקבל אותם.
 
נתחיל בזה שלא איחלתי

אלא תיארתי את מה שאני מניחה שיקרה בלאו הכי. אם כבר איחולים אז אני מאחלת לך שילדותייך תאכלנה מלפפונים, נבטים ופלפלים לרוב.
אני לא מטיפה לאף אחד, בטח שלא לאנשים וירטואליים בפורום. אני כותבת את דעתי הלגיטימית.
וההבדל הוא אחר בעיני. מבחינתי ומבחינת ההשקפה שלי, ההבדל הוא שבמבה תהרוס קצת מהבריאות בעולם הזה, ויציאה בשאלה תהרוס את חיי העולם הבא.
וההבדל הוא לא שלאמא יהיה מאוד קשה לקבל אותם אלא שלבורא עולם יהיה עצוב לקבל אותם.
 
למעלה